קרן כספית מתחדשת - "אם זה לא מקולקל אל תתקן את זה"

‏

מכירים את זה שקניתם מכונית חדשה, עובדת יופי, השקעתם מחשבה ברכישה: 

למדתם שהיצרן דאג לכל הפרטים הכי קטנים לאורך שנות ניסיונו בייצור רכבים. לא שלא היו תקלות בדגמים מסוימים, אבל הדגם הזה מכיל בתוכו את כל הניסיון של היצרן, ווואלה – אחלה אוטו!

ואז, בנסיעה שגרתית, פנצ'ר בגלגל.

מה עשיתם מייד?

רצתם ליצרן אחר וקניתם רכב חדש.

לא?

קצת היסטוריה...

השנה: 2007

שר האוצר: רוני בר און

ראש רשות ניירות ערך: משה טרי

הכותרת: שר האוצר אישר השבוע את הצעת רשות ניירות ערך לרפורמה מקיפה בשוק קרנות הנאמנות להגברת התחרות, להגדלת היצע המכשירים ולהסרת חסמים בתחום

המוצר: קרן כספית 

הסיבה: "... תחליף תחרותי לפיקדונות קצרי המועד הבנקאיים..."

לדגם הכספיות הראשון היו קצת בעיות ילדות. ממש כמו הרכבים הראשונים. למדנו איך לנהוג.

הרשות גם שיפצה וסידרה תוך כדי, בעיקר הוסיפה אביזרי בטיחות בצורה של איסורים והגבלות שונות. שלא ישתוללו שם הנהגים הצעירים עם פיקדונות ומק"מ... 

הזמן טס, השווקים מתפרקים לחתיכות (2008), הקרנות הכספיות שזה עתה נולדו הופכות למפלצות בע"מ. נתח אדיר מכספי קרנות הנאמנות נכנס אליהן, עשרות מיליארדים.

יוזמה שיווקית של אחד מבתי ההשקעות, באותם ימי חרדה לקיומו של שוק הון, הייתה קרן כספית ללא חשיפה לחברות בכלל. כך, הסיכון היחיד של הלקוחות הוא חשיפה לפיקדונות בבנק ולמלוות בנק ישראל – מק"מ....

החבר'ה ברשות ניירות ערך רצים לשולחן השרטוטים. רעיון מדליק! קרן כספית עם עוד פחות סיכון!

השנה: 2014

שר האוצר: יאיר לפיד

ראש רשות ניירות ערך: שמואל האוזר

הכותרת: ועדת הכספים אישרה את הקפ"מ - שיתחרה מול הפיקדונות הבנקאיים

המוצר: קרן קפ"מ 

הסיבה: "... סוג של אלטרנטיבה לפיקדונות בנקאיים..."

האמת, המוצר שאולי היה יכול להיות רלוונטי ב 2008 כשהמילים "קונצרני" או "חברות" לוו בזיעה קרה אצל המשקיע הסולידי, לא היה רלוונטי יותר ב 2014. היה גם איזה שינוי מאוד מהותי ברגולציה הבנקאית.

הקפ"מ הצטרף לאגדות העם בדבר חדי קרן ובתולות ים. הרבה אגדות, אבל שום בית השקעות לא ייצר קפ"מ. 

קרן שבהגדרה תניב פחות תשואה למשקיעים, שגם ככה, בזמן ההשקה ראו רק יותר תשואה לנגד עיניהם ופחדי 2008 נמוגו, לא הייתה רלוונטית.

הסירו דאגה – מחלקת בטיחות ואבזור המשיכה לעבוד שעות נוספות, ומנעה ניצול פרצות ואי בהירויות בתקנות. כל מקום שניתן היה להשיג עוד איזה פיפס תשואה בעולם של ריבית 0.1% לשנה – נחסם. 

קרנות כספיות מודל שנות העשרים (חוץ מאיזה בור קטן בקורונה, בעיקר עקב בעיה בתשתית הרגולטורית) – מוכיחות יציבות, נזילות ותשואה פנטסטית למשקיע הקטן. אותו אחד שבגללו כל עניין הקרנות הכספיות הוקם. בהתאם, עם עליית הריבית, חזרו הקרנות הכספיות לגייס. 

המון. 

כמה המון? 130 מיליארד ₪ (נוספים) והמגמה ממשיכה.

הציבור מבין כל יום מחדש שהמערכת הבנקאית קורעת אותו בריביות על המינוס ולא נותנת כלום על העו"ש והפיקדונות. 

הם באים. 

לאט (ביחס לכל הכספים שעוד יכולים לבוא), אבל יציב.

אבל מחלקת פיתוח מוצרים ברשות לא יכלה לשקוט. המודל המשודרג, המשופצר והבטיחותי, שהעם בא אליו בהמוניו לא מספיק.

במקום חיזוק חינוך הציבור שקרן כספית שקלית, רגילה, היא-היא התחליף הנכון ביותר לפיקדון לא נזיל בריבית מעליבה בבנק – חייבים לייצר מוצר חדש.

השנה: 2025

שר האוצר: בצלאל סמוטריץ'

ראש רשות ניירות ערך: ספי זינגר

הכותרת: "הרשות לניירות ערך מגבירה את התחרות בפיקדונות הבנקאיים: אושרה קרן כספית מתחדשת ראשונה..."

המוצר: קרן כספית מתחדשת 

הסיבה: "...השקת הקרנות הכספיות המתחדשות מהווה צעד חשוב נוסף בפיתוח מוצרי שוק הכסף ובהגברת התחרות מול הפיקדונות הבנקאיים..."

מה השוס הגדול? שניתן, בהסתייגות, להגיד מה יכולה, תיאורתית, להיות התשואה שהלקוח יקבל על ההשקעה שלו לתקופת ההשקעה.

תכל'ס - אין הבטחת תשואה (ממש כמו קרן כספית רגילה)

אין נזילות יומית. קנית בטעות? תמתין לתחנת היציאה הבאה (רק אל תשכח למכור בזמן)

יש הגבלה על הנכסים המותרים להשקעה בקרן, באופן שדי מזכיר את הקפ"מ וברמת סבירות גבוהה פוגע בתשואה שניתן ללקוח.

ואם נחזור רגע לכותרת...

הסיבות החוזרות הם תחרות לפיקדונות הבנקים.

יש מוצר טוב. אפילו משופר, משופצר ומאובזר עם אחיזת כביש שאין כדוגמתה...

האמת, לא יודע. אולי אני טועה. אבל מרגיש לי שאם את כל ההשקעה בפיתוח מוצרי משנה למוצר טוב, היו משקיעים בחיזוק המוצר הקיים והוותיק ובחינוך הציבור – הציבור היה מגיב ברגליים.

רון סגרה, אסטרטג פיננסי, מומחה לשווקי ההון והכספים