נקודות עיקריות:
בעולם:
ארה"ב: קצב האינפלציה השנתי בשלושת החודשים האחרונים ירד בחדות ל-1.7%, אולם, הנגיד חושש כי בחודשים הקרובים צפויה האצה כתוצאה מהטלת המכסים.
כיוון לעתיד השווקים ממתינים להסכמי סחר, אישור התקציב בארה"ב ונתוני שוק העבודה
בישראל:
המדד המשולב של בנק ישראל שאמור לנבא את נתוני התוצר העסקי, מצביע על קיפאון ברבעון השני, אולם, מניסיון העבר, לא אחת קיימים פערים גדולים.
כיוון לעתיד: להערכתנו, על אף הירידה החדה בפרמיית הסיכון של מדינת ישראל, בנק ישראל יבחר להמתין ולא יוריד ריבית בשבוע הבא (7/7).
ארה"ב
מדד הליבה של הוצאות הצרכנים עלה במאי ב-0.18% והקצב השנתי עמד על 2.7%, אולם, קצב האינפלציה השנתי בשלושת החודשים האחרונים ירד בחדות ל-1.7%, במקביל, לא נרשמו סימנים להשפעה של המכסים על מדד המחירים. הוצאות הצרכנים התכווצו ב-0.1% בעקבות ירידה חדה ברכישת כלי רכב ופגיעת מזג האוויר. הפד חושש כי השפעת המכסים על האינפלציה תורגש בעיכוב מסוים, ולכן הפחתת ריבית ראשונה צפויה בספטמבר, אלא אם נתוני שוק העבודה שיתפרסמו ביום שישי הקרוב יצביעו על הרעה משמעותית.
מדד מנהלי הרכש ליוני היה גבוה מהציפיות ועמד על 52.8 נקודות, המדד בייצור עלה ל- 52 נקודות בעקבות שיפור בתעסוקה, במקביל, נרשמה עלייה במחירי התשומות והתפוקות בתעשייה, כתוצאה מהמכסים. מנגד, המדד בשירותים התמתן ל- 53.1, לעומת 53.7 בחודש הקודם, על רקע התמתנות בהזמנות חדשות.
אירופה
מדד מנהלי הרכש בגוש ליוני נותר יציב ברמה של 50.2 נקודות, עקבי עם קיפאון בכלכלה. בצרפת ניכרת חולשה והמדד ירד ל-48.5 נקודות, בעקבות חולשה בתעשייה, חודש עשירי ברציפות ברמה המצביעה על התכווצות. מנגד, בגרמניה עלה המדד ל-50.4, בעקבות התאוששות בתעשייה.
ישראל
המדד המשולב של בנק ישראל למצב המשק עלה במאי ב-0.11%, ומצביע, לדברי בנק ישראל, על צמיחה מתונה בהשוואה לקצב הצמיחה הממוצע ארוך הטווח. כך, בממוצע לאפריל-מאי נרשם קיפאון בהשוואה לרבעון הראשון, לאחר עליה בקצב שנתי של 3.3% ברבעון הראשון. על פניו, מדד זה אמור לנבא את נתוני התוצר העסקי, שמתפרסמים באיחור רב, אולם, מניסיון העבר, לא אחת קיימים פערים גדולים.
להלן הנתונים הצפויים להתפרסם השבוע: ארה"ב: מדד מנהלי הרכש (1/7), נתוני שוק העבודה (3/7), גוש האירו: אינפלציה (1/7), אבטלה (2/7), מדד מנהלי הרכש (3/7); ישראל: יצוא שירותים - 4/25, רכישות בכרטיסי אשראי - 5/25 (30/6), השכר הממוצע במשק - 4/25 (3/7).
אג"ח ממשלתי בחו"ל
נגיד הפד חזר בנאום בפני הקונגרס על המסר כי הוא מרגיש בנוח להמתין ולבחון את השפעת המכסים על האינפלציה, לפני שימשיך להפחית ריבית. להערכתו, המכסים צפויים להשפיע על מדדי המחירים של יוני ויולי, לדבריו, לולא החששות מפני האינפלציה, הריבית היום היתה נמוכה יותר. דברי הנגיד תומכים בציפיות להפחתת ריבית ראשונה בספטמבר, אולם, השווקים מגלמים סיכוי 19% להפחתה ראשונה ביולי. מנגד, בכירה בפד אמרה השבוע כי הריבית יכולה לרדת כבר בישיבה הקרובה בסוף יולי, במידה ונתוני האינפלציה ימשיכו להצביע על העדר השפעה של העלאת המכסים. השווקים התייחסו להודעות האלה כאל דוביות, ובפרט לאור הציפיות למינוי נגיד דובי להחליף את הנגיד המכהן במאי 2026. להערכתנו, הסיכוי לרוב בין חברי הועדה להפחתת ריבית ביולי הינו נמוך, מכיוון שבתחזיות הריבית שפורסמו לפני שבוע ראינו מחלוקת משמעותית בין חברי הפד לגבי קצב הפחתת הריבית ולאור עמדת הנגיד וחברי וועדה נוספים, כי יש להמתין על מנת לבחון את השלכות המכסים על האינפלציה. אנו ממשיכים להעריך כי הריבית תרד פעמיים השנה, החל מספטמבר, ל-3.9%, גבוה מהמגולם בשווקים.
ציפיות הריבית ירדו בכ-10 נ"ב, והשווקים מגלמים צפי ליותר משתי הפחתות ריבית השנה 3.7% ושלוש הפחתות ב-2026. הירידה בציפיות הריבית הובילה לירידה בתשואות אג"ח ממשלת ארה"ב, תוך השתטחות העקום, והתשואות לשנתיים ול-10 שנים ירדו ב16 ו-10 נ"ב בהתאמה.
למרות, הציפייה בשווקים כי ההקלות הרגולטוריות שבכוונת הפד להחיל על הבנקים הגדולים בארה"ב, הקלות שצפויות לאפשר להם להגדיל את היקף הרכישות של האג"ח הממשלתי, יובילו לירידה בתשואות, אנו לא רואים השפעה משמעותית, ופרמיית הסיכון נותרה ללא שינוי.
שוק האג"ח הממשלתיות בישראל
בין ה-12/6 ועד ה-29/6 נרשמה ירידת תשואות חדה של כ-40 בממוצע, לטווח של 3-10 שנים, הן בעקום השקלי והן בצמוד, כאשר כ-40% מהירידה האמורה התרחשה במהלך השבוע החולף.
ירידת התשואות החדה הובילה לסגירת פער התשואות של האג"ח השקלי, לטווח של 10 שנים, מול האג"ח האמריקאי, מכ-30 נ"ב. ערב מלחמת "עם כלביא". במקביל, נרשמה ירידה במרווח האג"ח הדולרי ל-10 שנים מכ-150 נ"ב ל- 115 נ"ב. עם זאת, נציין, כי ערב מלחמת חרבות ברזל, פערי התשואות היו נמוכים יותר - 40- נ"ב ו-80 נ"ב, בהתאמה. המשך הרגיעה, עשוי להוביל לירידה נוספת בפרמיית הסיכון.
הריבית המגולמת בשוק החוזים לסוף 2025, שהצביעה לפני פרוץ המלחמה עם איראן על הפחתת ריבית אחת, עלתה בתחילת הדרך, אולם, לאחר מכן, שבה וירדה, ומגלמת כעת בהסתברות של קרוב ל-100% שתי הורדות ריבית עד סוף השנה. במקביל, נרשמה ירידה בציפיות הריבית לסוף 2026 ל-3.51% (לעומת 3.93% ערב המלחמה), דהיינו הסתברות של קרוב ל-100% לארבע הפחתות ריבית במהלך התקופה. נציין, כי ההערכות שלנו עולות בקנה אחד עם אלו המגולמות בשוק.
משרד האוצר עדכן, כי במהלך חודש יולי יגייס אג"ח סחיר בהיקף של 11 מיליארד ₪, כלומר: 2.75 מיליארד ₪ לשבוע, קצב דומה לזה שנרשם באפריל-יוני ( לעומת 3 מיליארד ₪ במרץ וכ-3.7 מיליארד ₪ בינואר-פברואר). היקף הגיוס החודשי המתוכנן עולה בקנה אחד עם התחזית שפרסמנו לא מכבר , נמוך משמעותית מהממוצע במחצית הראשונה של השנה (כ-17 מיליארד ₪ לחודש) ומבוסס על ההנחה, כי הגירעון השנה יסתכם ב-6% תוצר (במקום 4.9% תוצר).
סחורות
בעקבות הפסקת האש, מחיר הנפט, שפתח את השבוע ב-77$ לחבית, ירד בחדות אל 66.3$, נמוך מרמתו לפני המלחמה, ונראה כי פרמיית הסיכון שהיתה מגולמת במחיר הצטמצמה. הרגיעה מחזירה לשוק את החששות מפני גידול בהיצע, כתוצאה, מגידול בתפוקת אופ"ק וחששות מחולשה בביקוש בעקבות האטה בסחר הבינלאומי.
שוק המט"ח
הדולר נחלש בעולם ופוחת ב-1.3% לשפל של שלוש שנים בתמיכה של שמועות על כוונתו של טראמפ להקדים ולמנות מחליף לנגיד הפד שצפוי לפרוש במאי 2026.
השקל התחזק ב-2.7% מול הדולר על רקע הפסקת האש שתמכה באופטימיות בשווקים ובציפיות שהירידה בסיכון הגיאופוליטי של ישראל תגדיל את ההשקעות בישראל.
|
תחזית חודשית |
תחזית שנתית שנה קדימה |
ריבית בנק ישראל (סוף תקופה) |
4.5% (יולי 25') |
3.5% |
אינפלציה |
0.2% (יוני 25') |
2.3% |