נְגִישׁוּת

גודל טקסט

גדול קטן רגיל

ניגודיות גבוהה במיוחד

הפעל רגיל

גופן קריא

הפעל רגיל

טקסט מודגש

הדגש רגיל

הדגשת קישורים

הפעל בטל
דווח

לקראת עולם מודולרי ושקוף יותר

ראיון עם לי דגן, המשנה לממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון על הרפורמות האחרונות בתחום, ועל הצפוי בענף.

 

 
לי דגן צילום טוני רשף בלעדי לפאנדרלי דגן צילום טוני רשף בלעדי לפאנדר
 

משה מימון
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
21/09/2011

בעקבות הרפורמה להגברת התחרות בחסכון הפנסיוני, ועוד אי אלו רפורמות אשר יצאו לאחרונה מהפיקוח על שוק ההון במשרד האוצר, נפגשנו עם לי דגן, המשנה לממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון, לשיחה על הרפורמות האחרונות, כאשר ברקע גם עולות ההבנות אליהן הגיעו לאחרונה הפיקוח ולשכת סוכני הביטוח. ראוי לציין שבזמן עריכת הראיון הטיוטות המתוקנות טרם פורסמו, כך שלא ניתן היה לקבל התייחסות ספציפית להבנות שהושגו.

לדברי דגן, "התהליך מול לשכת סוכני הביטוח היה תהליך פרואקטיבי. הנהגת הסוכנים עשתה תהליך מאוד חכם, מה שהוכיח עצמו בסופו של יום".

תקני אותי אם אני טועה, אבל בסך הכל, למרות הפירסומים, לא היה כזה פער גדול ביניכם

"נכון. במהלך ההידברות, הם ניסו להבין מה העקרונות ומה אנחנו מעוניינים להשיג במסגרת הרפורמה. מטרתנו הסופית היא הלקוח. אנחנו רוצים שהלקוח יקבל שירות רציף, ולכן מעוניינים שמבנה התגמול ישתנה, יותר דגש על שירות ופחות תגמול על צירוף. גם הלשכה רוצים שהלקוח יקבל שירות טוב. הויכוח היה על עיתוי התגמול.

"בשום שלב לא היתה לנו מטרה להפחית את גובה התגמול של הסוכנים. היו שטענו שבגלל השינויים במבנה התגמול, שחברות הביטוח ינצלו את זה לטובתם ויפחיתו את התגמול לסוכן. זה לא היה בכלל באג'נדה שלנו. הטיוטה החדשה מצמצמת את האפשרות שזה יקרה".

ההבנות מקובלות גם על חברות הביטוח?

"חברות הביטוח לא היו שותפות לדיונים. הדיונים מול כל הגופים אמורים להיערך בשבועיים הקרובים, כך שעם חברות הביטוח לא דנו בצורה מסודרת. קיבלנו מכתב עם התייחסות לדברים. אנחנו מן הסתם גם נפגשים כל הזמן באופן בלתי פורמלי עם הפעילים בתחום, כך שאני נוטה להאמין שלחברות הביטוח לא תהיה בעיה עם הטיוטה החדשה".

בחירת הסוכן – תועיל או תפגע בתחרות?

היבט נוסף ברפורמה הוא בחירת הסוכן. יש טענה בעניין שבטווח הארוך הלקוח דווקא ייפגע, שכן אם לפני הרפורמה הוא חסה תחת מנהל ההסדרים, עם כח המיקוח שלו, כעת ההסדרים ילכו וייפרמו, שכן העובדים ייעזרו בסוכן מטעמם, ובסופו של תהליך לא ייהנה הלקוח מכח המיקוח של מקום עבודתו. לדברי דגן, "מנהל הסדרים שעובד עם מעסיק מסויים, נותן גם פעולות ייעוץ לעובדים, אולם חלק מהעמלה שהוא מקבל ניתנת עבור שירותי תפעול למעסיק. המעסיק לא משלם ישירות על השירותים הללו בנפרד. מי שמשלם על זה, זה אותו עובד. בהחלט יתכן שאם יגיע סוכן אחר, לא מנהל ההסדרים, הוא יתן רק שירות, ובסופו של יום העובד ישלם מחיר נמוך יותר.

"צריך לזכור בנוסף שהשירות שמעניק סוכן ביטוח הוא שירות מאוד רגיש. הסוכן נכנס לקרביים של הלקוח, עושה בירור צרכים, כך שבהחלט לגיטימי לתת ללקוח לבחור מכל סיבה שהיא את הסוכן שיעדיף לעבוד עימו.

"אנחנו הולכים לעולם מודולרי ושקוף יותר. נדע עבור מה משלמים ומה מקבלים. עולם תחרותי ושקוף שייתן רק ערך ללקוח".

האם קופות הגמל יתאוששו בעקבות הרפורמה?

עוד נושא שהרפורמה מטפלת בו הוא קופות גמל, תוך נסיון להעלות את קרנו של המוצר שכיום בעצם אין בו יצירות חדשות, והפעילים בשוק נלחמים על העברת כספים מגוף אחד לשני.

הרפורמה תשפר את האפיק של קופות הגמל?

"אנחנו מעוניינים בכמה שיותר שחקנים בשוק החסכון הפנסיוני. לצורך כך, אנו בוחנים כל מיני חלופות, כדי ליצור מצב שיש גופים נוספים חזקים בשוק הזה. חלק מהצעדים שהכרזנו עליהם, מתחילים לקרום עור וגידים. יש עוד כלים כדי להגביר תחרות בכלל בכל השחקנים בשוק. אנחנו מכוונים לזה שגופי גמל יוכלו להשתלב בתחרות בצורה גבוהה יותר".

חלק מהכסף שנחסך בגמל נעלם

"אני לא בטוחה שאכן הכסף נעלם מהחסכון בכלל. היו גם כל מיני טריקים עם קופות הגמל, היו כאלה שפותחים כל שנה קופה, ואז חצי שנה לפני תום ה-15 שנים מפקידים כסף, מקבלים הטבת מס, ומושכים את הכסף חצי שנה לאחר מכן. אז האמירה שהכסף הוחזק בפועל 15 שנים אינה מדוייקת לגמרי. אסור להיתפס לפופוליזם".

בנקים וייעוץ פנסיוני

מה עם הכניסה של הבנקים לעולם הפנסיוני, נכון להיום פעילותם כמעט לא מורגשת
"אני סבורה שיש מקום לשיפור. נכון להיום רק כ-160 אלף איש מקבלים שירותי ייעוץ מהבנקים. אפשר כמובן לתת הסברים למה התהליך התפתח כמו שהתפתח. אנחנו ניסינו לראות מהם הדברים שבגללם הבנקים לא ייכנסו לייעוץ מסיבי. נכון לעדכן למשל את אופן התשלום, לדוגמא שבנק יקבל עמלת הפצה על ביטוח, יש טיוטה בעניין. אנחנו סבורים שמכלול הצעדים שפורסמו, חלקם כקונספט וחלקם כחוזרים, יביאו לשינוי התנהגות של הבנקים. בסופו של יום בנקים יתחילו לייעץ יותר כשהם ישכנעו שהם מביאים ערך משמעותי ללקוח".

הבנקים ישכנעו את הלקוחות כשזה ישתלם להם כלכלית

"לדעתי שיווי המשקל ישתנה. הם יפרסמו כשיהיה להם נפח פעילות, שיגדיל את הכדאיות של כלל הפעילות שלהם בתחום. יהיה נפח אם יהיה ערך ללקוח. אגב, אנחנו לא בכל מחיר נכניס את הבנקים. אם הבנקים יגידו לנו ניכנס רק ב-10% עמלת הפצה אז אותנו זה לא מעניין".

תיתנו להם גישה למעסיקים?

"בתזכיר חוק מדובר באופן כללי על אפשרות של גישה למעסיקים לפי הוראות המפקח. הוראות אלו עדין לא קיימות. לא היתה כוונה לתת לבנקים לשבת במשרדי משאבי אנוש ולגייס אנשים. אנו נתייחס לזה בהמשך. מה שכן אמרנו זה שלפי איך שהחוק מנוסח היום, אין בעיה לבנק לתת שירותי תפעול לייעוץ שכבר ניתן. אם אדם מינה את הבנק כיועץ שלו, אין בעיה לדרוש מידע מהמעסיק לגבי תפעול של הייעוץ, לאן להעביר את הכסף וכיו"ב".
המסלקה הפנסיונית

איפה עומד עניין המסלקה הפנסיונית

"יצא Pre-Qualifications, כלומר, שלב לפני מכרז, למסלקה. זה כמעט מכרז לכל דבר. קובע את תנאי הסף של מי שיוכל להתמודד במכרז. זה כולל בתוכו מה אנחנו רוצים לקבל, איזה מוצרים פנסיונים כלולים, איזה שירותים אמור לתת".

מי יהיו הבעלים של המסלקה?

"החברה שתקים את המסלקה. זה מפוקח על-ידנו. זה יהיה מונופול לפי חוק. אין כוונה להקים עוד חברה ממשלתית. העיסוק היחידי של החברה זה המסלקה. למסלקה לא יהיה מאגר מידע. אין לה אינפורמציה למכור. יש מערכת צינורות, שהמסלקה היא המרכזת של מערכת זו. היא שולחת 156 צינורות לכל היצרנים. יש עוד כעשרת אלפי צינורות לכל היועצים והסוכנים. החיבור ליצרנים הוא הכרחי. זה לא נתון לשיקול דעת. כי אם לאדם יש חסכון אצל יצרן מסויים, ואצל כל 155 היצרנים אחרים אין לו, ואני מבקשת שאילתא על מוצרים, ו-10% מהחסכון שלי יושב אצל אותו יצרן, זה לא משנה לי ש-155 אחרים מחוברים. לכן החיבור ליצרנים הוא חובה.

השאילתות מגיעות מהצינורות הצרים. מבקשים מידע מהיועץ. הוא לפני שמייעץ הסוכן שולח שאילתה למסלקה. המסלקה שולחת את המידע ל-156 גופים. הגופים הללו מחזירים את השאילתה עם התשובה".

תוך כמה זמן תתברר השאילתא?

"מסיבות של אבטחת מידע, המידע לא יישב במסלקה, לכן השאילתא תוחזר תוך עד 3 ימים".

מתי נוכל לראות את המסלקה יוצאת לדרך?

"בשאיפה בינואר נצא עם מכרז שלם. אחד הדברים שיקבלו ניקוד יהיה הזמן לביצוע. לגבי לוחות זמנים דיברו איתנו על חצי שנה, שנה ו-3 שנים. תוך שנה מהיום שהמסלקה עובדת צריך גם מידע לציבור הרחב. בשלב הראשון זה לא יהיה מיידי. לאחר מכן, תהיה גם סליקה כספית. הרעיון הוא שהמסלקה תרצה להרים את אופרציית הסליקה הכספית כמה שיותר מהר, כי היא תקבל תגמול לפי כמות הפעולות שנעשות בה. סליקה כספית תהיה ברמת סוכן".

עודף רגולציה?

בשוק עולה לא פעם טענה על שינויים רבים מדי. אמנם רוב החוזרים חלים על יצרנים. אולם ישנן הוראות שחלות על מבוטחים, הדבר יוצר לעיתים בלבול בקרב הציבור, שגם כך אינו בקיא בעולם החסכון הפנסיוני. דגן דוחה את הדברים בתוקף, לטענתה, ברמת הצרכן השינויים אינם רבים, "מקסימום הלקוחות יקבלו עוד מידע".

עדין כמות החוזרים מאוד גבוהה, זה מביע אולי חוסר אמון בגופים הפעילים בשוק הזה
"ישנה כמות גבוהה של חוזרים, אולם אין כאן כלל הבעת חוסר אמון בגופים. לדוגמא חוזר השירות, שבו אנו אומרים שכל מה שאנחנו רוצים זה שתהיה מדיניות שירות מלמעלה, שתאושר על הדירקטוריון, וזהו. שום אמירה על מה יהיה בפנים, מה אני מצפה. יש אמירות כלליות של שירות ערכי והוגן, אבל לא מעבר לזה. כל הנטל של יציקת התוכן של משמעויות השירות, הכל על חברת הביטוח. יש כאלה שהיו מעדיפות שאני אומר להם מהו שירות איכותי. אבל זה לא המצב בחוזר. כוונתנו היא שהחברות יסדירו בעצמן שירות, ואנחנו נדע באמצעות סקרים מהו שירות איכותי, ושהשוק יכריע.

"דוגמא נוספת היא חוזר שפרסמנו שבו אנו אומרים לחברות שכל מוצר שרוצים להשיק – בהצלחה. לא צריך לדבר איתנו על זה. תראו שכל התהליכים בסדר, ומאותו רגע האחריות שלכם. אם נחשוב שאתם לא בסדר, נדע לעצור אתכם.

גם במשטר התאגידי, יש חוזרים שמעבירים את הנטל לגופים המוסדיים מתוך אמונה שהם עברו תהליך התבגרות בשנים האחרונות. המשטר שלהם קפץ כמה כיתות וכל התהליכים השתפרו.

אכן הפיקוח נוגע ביותר נושאים, אבל בהרבה דברים ברמת העקרונות. רמת המעורבות בניהול הולכת ופוחתת.

"צריך לזכור שרק בעשור האחרון החל הליך משמעותי של פיקוח בתחום, כך שגם התובנות לגבי איך צריך לפקח לקח זמן. בהתחלה פיקחנו על מוצרים, אח"כ משטר תאגידי. נראה לי שבעוד שנתיים שלוש נהיה אחרי המסה הגדולה של ההסדרה, וייוותר רק לפקח על הכללים שנקבעו. כבר היום האטנו את הקצב ואנו עושים דברים בצורה יותר רוחבית".

כספים לא מאותרים

כיום ישנם סכומי כסף לא מבוטלים אשר נמצאים בחברות הביטוח ללא דורש.

האם יתבצע משהו בתחום זה עוד לפני המסלקה הפנסיונית?

"מעבר לתהליך הקמת המסלקה, יש תהליך של טיוב נתונים. שחברת ביטוח תדע להציף את המידע באמצעות טיוב הנתונים. ישנה גם הוראה שאומרת שצריך לשים באתר שמות של כל האנשים שיש להם משהו בחברת הביטוח".

קצת עליך, איך הגעת לתפקיד?

"הגעתי לפני כמעט 10 שנים. לפני כן הייתי בסומך חייקין, במחלקה הכלכלית. עניתי למודעת חיפוש באגף שוק ההון. התחלתי בביטוח כללי, עברתי לסגנית, ולפני שנה מוניתי למשנה של הממונה. אחראית עדין על ביטוח כללי, ביטוח בריאות וסיעוד, תחום הסוכנים והיועצים לרבות רישוי והסדרה. מרכזת את נושא המסלקה הפנסיונית. אחראית גם על כח האדם באגף".

מתאהבים בביטוח?

מתאהבים באנשים. פגשתי את בעלי במקום. מסתבר שבניגוד לחששות שהיו לי כשהגעתי לתפקיד התחום לא כזה משעמם. אתה רואה מה זה ומבין את התחום. התחלתי בביטוח כללי. היינו באיבה של רפורמת רכב חובה. היום אנחנו מסתכלים על שוק ביטוח החובה ברכב, ואומרים – כזה אנחנו רוצים גם בשוק הפנסיוני. שוק עם הרבה מתחרים. למשל ברכב חובה יש תחרות, החברה הכי גדולה היא 15% מהתחום, ויש 15 חברות בתחום. תחרות אמיתית. זה ניכר גם במחירים. כזה אני רוצה בכל הענפים בכלל וגם בתחום של הביטוח הפנסיוני  ֺ 


הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

x