נְגִישׁוּת

גודל טקסט

גדול קטן רגיל

ניגודיות גבוהה במיוחד

הפעל רגיל

גופן קריא

הפעל רגיל

טקסט מודגש

הדגש רגיל

הדגשת קישורים

הפעל בטל
דווח

שי אהרונוביץ' מנהל רשות המיסים: "זו פעם ראשונה שפורצים את החצי טריליון בגביית מיסים"

כותרות מושב אחר הצהריים כנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז

 

 
מימין: שי אהרונוביץ׳ ראש רשות המיסים, צילום: פוטו מרסלו / ישראל אוזן מנכ״ל משרד הפנים, צילום: סטודיו מרסלומימין: שי אהרונוביץ׳ ראש רשות המיסים, צילום: פוטו מרסלו / ישראל אוזן מנכ״ל משרד הפנים, צילום: סטודיו מרסלו
 

עומר רגב
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
02/10/2025

שי אהרונוביץ' מנהל רשות המיסים: "גביית המיסים בנדל"ן די הפתיעה. רשות המיסים אמורה לגבות 506 מיליארד שקלים וזו פעם ראשונה שפורצים את החצי טריליון בגביית מיסים וזאת למרות החולשה בשוק הדיור".

מנכ"ל משרד הפנים ישראל אוזן: "אנו בוחנים ביטול היטלי השבחה והעברתם לתוכנית מיסוי ושיפוי הרשויות".

יו"ר ארגון הקבלים והבונים מחוז ת"א והמרכז: "קריסת קבלני הביצוע תוביל לקניבליזציה בענף הנדל"ן – הנגיד מתדלק את האינפלציה".


במושב הצהריים של כנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז ת"א והמרכז המתקיים באילת התייחס שי אהרונוביץ', מנהל רשות המיסים בראיון לנמרוד בוסו מרכז הנדל"ן בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז להשפעת החולשה בשוק הנדל"ן על גביית מיסי מקרקעין השנה והיה אופטימי בתגובתו, "רשות המיסים אמורה לגבות 506 מיליארד שקלים וזה פעם ראשונה שפורצים את החצי טריליון בגביית מיסים, וזאת למרות החולשה בשוק הדיור". גביית המיסים בנדל"ן די הפתיעה ציין אהרונוביץ' "מבחינת מס שבח ומס רכישה, השנה הצלחנו להגיע כבר בסוף ספטמבר לסכום כולל כמו שגבינו בכל 23 ובכל 24. זה הגיע בזכות שתי עסקאות גדולות. בכלל השוק המסחרי מראה חוזקה – משרדים, קרקעות לתעשייה".

מס רכוש – חלק מיסודות הצעת התקציב

שי אהרונוביץ' ציין כי הכוונה היא להחזיר בתקציב הקרוב את מס הרכוש וההערכה היא כי יגבו מיסים בהיקף 8 מיליארד בשנה. הערכה במשרד האוצר היא שהולך לעבור תקציב ומס הרכוש יהיה חלק ממנו ציין אהרונוביץ'. "החזרת מס הרכוש שהיה קיים עד סוף 1999, זו רפורמה מאוד רצינית על הפרק. זו לא חקיקה פשוטה להחזיר מס שלא קיים הרבה מאוד שנים ומעורר אמוציות, אבל לקבלנים זה יכול להיות טוב כי זה יגרום לאנשים שמחזיקים קרקע הרבה זמן ,אולי למכור את הקרקע או ללכת לקומביניציה" .

לשאלה בנושא הצעת החוק לשיקום מהיר של מתחמי מגורים שנהרסו במהלך "עם כלביא" כתוצאה מהטילים מאיראן אהרונוביץ' תולה במצב הממשלה את התקיעות  "היה שתוף פעולה טוב בין הרגולטורים השונים ברמת הפקידות, אבל לאור המצב הפוליטי אני לא רואה את הצעת החוק מתקדמת, הוועדות בכנסת פחות מתפקדות. אנו מתייחסים לזה שאין לנו חקיקה. נשנס מותניים, ביחד עם אנשי קרן הפיצויים. יש לנו 30 בניינים שנהרסו. העדיפות שלנו בכל המקומות היא ללכת להתחדשות עירונית גם אם היא נקודתית ולא לשיקום. אין לי מנגנון אבל אני מעריך שבמקומות שהעירייה תהיה עם רצון אני מאמין שנוכל יחד להוביל לשם, זה יוצא יותר זול למדינה וגם לבעלי הדירות ישתלם".

"לגבי מקומות שהבניינים לא להריסה אבל נפגעו פגיעה קשה", ציין אהרונוביץ', "ברמת גן במספר בנינים באזור ז'בוטינסקי באמת הגענו למתווה עם החברה שהחתימה שם. כך גם ברחובות וגם בחולון".

האם המשקיעים יחזרו לשוק?

"הנושא הזה של 8% מס רכישה הוא לא שיקול פיסקלי. מס רכישה גבוה נועד לדכא את הביקוש לדירות מצד משקיעים. זה הוכיח את עצמו לטובה ולרעה. לרשות המיסים יש פחות SAY. אם מחר בבוקר מס הרכישה חוזר לרמה של 5 או 6% לדירות להשקעה נראה קפיצה בעסקאות, נראה מן הסתם יותר מיסים מזה כי דירה שנמכרת זו לא רק מס רכישה אלא גם מע"מ ומס הכנסה". 

בעניין הריבית במשק, "יש הצלחה מבחינת הממשלה שמחירי הדירות יורדים, הייטק לבדו לא יכול למשוך את המשק. הנדל"ן צריך לעשות את זה גם, אסור לתת לקבלנים ולשוק הנדל"ן ליפול ולכן צריך לראות ברבעון הקרוב מה יקרה. אם הנגיד יוריד את הריבית זה יאושש את השוק".

בעניין דיור להשכרה ציין דיור להשכרה - היו כמה הצעות שנעצרו בגלל המלחמה, כמו הצעה לקזז מע"מ בפרויקטים של בניה להשכרה . את ההצעה שלי להמשיך עם החמש שנים לא קיבלו , חשבתי זה נכון כהוראות שעה למשוך עוד שנתיים שלוש, לחכות שהריבית תרד אבל לא קיבלו. אסור להזניח את הדבר הזה ומתי יזכרו? כשלא ניתן יהיה שוב לקנות דירה. נביא כמה תיקונים בסעיף 92, קרנות ריט וכו'. יכול להיות שזה גם יעזור.

את מנכ"ל משר הפנים ישראל אוזן ראיינה מעיין פרתי כתבת הצרכנות של ערוץ 12 ששאלה אותו מה עתיד להיות עם היטל ההשבחה? אוזן ציין: "סוגיית היטל השבחה נמצאת כרגע על שולחן העובדה שלי בצורה אינטנסיבית. הוקם צוות מקצועי בנושא וזהינו צבר של בעיות משמעותיות שדורשות רפורמה מבנית בתהליכי הגבייה והחישובים של היטלי ההשבחה. לא תיקונים כאלה ואחרים ולא פתרונות פלסטר, אלא רפורמה מבנית. כמנכ"ל המשרד אני לקראת יישום קבלת החלטות דרמטיות בנושאים שלא נגעו בהן שנים, בסוגית היטלי השבחה יעשה שינוי מאוד דרמטי. יש מספר חלופות שמונחות על שולחן העבודה ואנחנו בוחנים אותן, חלקן סופר דרמטיות כדוגמת ביטול היטלי השבחה והעברתם לתוכנית מיסוי אחרת ושיפוי הרשויות. אם יהיו את השותפים הנכונה בממשלה לבצע את המהלך הזה אז נעשה אותו". 

לסוגיית הארנונה טען כי אוזן שר הפנים הקודם משה ארבל בלם את עליית הארנונה לשנת 2026, למעט ברשויות שנמצאות בהבראה והתייעלות. "יש עוד עדיין עשרות רשויות שפונות אלינו ומבקשות לעלות ארנונה. זו סוגיה שדורשת החלטת שר. התפיסה שלנו שהרשויות צריכות לדעת לתעדף גם הכנסות ומגנוני הוצאה. אנחנו בודקים כל בקשה והמשמעויות האזוריות, זה לא מערב פרוע בארנונה". 

אוזן גם התייחס ליחסי הכוחות בין רשויות הממשלה לתכנון ברשויות המקומיות שמשרד הפנים עובד לדייק את הדברים, "משרד הפנים לקח חזרה את מנהל התכנון כי הוא מבין שאבא ואמא של הרשויות המקומיות זה משרד הפנים. כשרשות לוקחת על עצמה הסכם גג, מאסה קריטית של בנייה היא צריכה לדעת לכלכל את האירוע הזה ביום למחרת. בסופו של דבר העובדה שהיום משרד הפנים משמש גם כמר שלטון מקומי וגם כמר תכנון אמור להוות את הגשר בין האינטרסים השונים שקיימים בעולמות האלו. אני עובדים לסדר את האנומליה ביחס היו"ר של הוועדות המחוזיות שכפופים למשרד הפנים ועובדי המחוזיות שכפופים למנהל התכנון". 

בהתייחסות לעובדים הזרים אמר אוזן כי יש מקום לבחון אפשרות העסקה ישירה על ידי הקבלנים ולא רק תאגידית.

עמית גוטליב יו"ר ארגון הקבלנים והבונים מחוז ת"א והמרכז הציג מצגת נתונים מרוכזת והראה כיצד ענף הבנייה בישראל חווה משבר משמעותי, "אם ברבעון ה-3 בשנת 2023 ההשקעה הגולמית בענף עמדה על כ-61 מיליארד שקל כיום אנו מדברים על ממוצע של כ-48 מיליארד. אנו רואים את הקריסה של חברות הביצוע שבסופו של יום תוביל לקניבליזציה בין היזמים ומלחמה על כל קבלן ביצוע. מדובר על ירידה של 25% בכמות חברות הביצוע בעשור, ככל שהזמן עובר נגרעים עוד ועוד חברות ביצוע. זהו תמרור אזהרה לכולנו. הממשלה כפתרון פלסטר תביא לכאן חברות ביצוע זרות ובעת מלחמה הם כולם יעזבו ונשאר בלי כלום. חשוב להמשיך להביא עובדים זרים ולצמצם את משך זמן הבניה שמשפיע על קצב הוצאת ההיתרים וגמר הבניה. מהנתונים שלנו רואים קורלציה ישירה בין הגידול בהעסקת כח אדם כחול לבן לבין העלייה בעובדים הזרים בענף וזאת בניגוד לדעת בנק ישראל".

בנושא הריבית, גוטליב הציג כיצד הנגיד עצמו מתדלק את האינפלציה, "לצד מס רכישה גבוה של 8% שגורמים לכך שהמשקיעים בורחים משוק הנדל"ן ומלאי הדירות להשכרה ממצטמצם ולכן גם המחיר שלהן עולה. רכיב השכירות עומד על 26% ומהווה כ-1.1% מתוך המדד שעומד על 3.5%. ברגע שהריבית תרד, נראה איך השוק מתעורר, יותר משקיעים יכנסו ויהיו יותר דירות להשכרה ובכך המחירים ירדו".

x