בונים נדל"ן בדרך ל-2026: "שיקום הצפון והדרום עובר דרך שיקום האמון במוסדות המדינה"

"השיקום לא מתבטא רק בבטון וברזל, אלא בעיקר באמון. אמון של תושבי המדינה במוסדות, אמון של משקיעים במדינה שיודעת לקבל החלטה ולהתמיד בה. כדי לבנות אמון צריך שותפות בין שלטון מרכזי, שלטון מקומי, משרדי ממשלה, רשויות, חברה אזרחית, מוסדות אקדמיים, מגזר עסקי ומשפטי". כך לדברי שר הפנים לשעבר, חה"כ משה ארבל בכנס הנדל"ן השנתי שערך הבוקר (ד') משרד עורכי הדין ארנון, תדמור-לוי בשיתוף ה-ACC ישראל (ארגון היועצים המשפטיים), תחת הכותרת "בונים עתיד: נדל"ן, תכנון ובנייה בדרך ל-2026".

ארבל, שפתח את הכנס, התמקד בדבריו לסוגיית שיקום הצפון והדרום באמצעות פרויקטים של בנייה והתחדשות עירונית והתריע כי "הקיבעון בהליכי התחדשות עירונית בצפון ובדרום הלך והעמיק ברבות השנים וגרם לנו להישאר מאחור, וקרא להפוך את הכאב של הצפון והדרום למנוע צמיחה. "אין לנו פריבילגיה לבזבז זמן. המבחן האמיתי יהיה ביכולת שלנו להסיר חסמים, להקצות משאבים ולפעול לרידוד רגולציה מיותרת שלא מייצרת ערך לציבור. לא להכביד במקום שבו חייבים לזנק קדימה."

בהמשך לסוגיית הרגולציה והתכנון, ארבל הקדיש חלק נכבד מדבריו לתמ"א 70, תכנית המתאר המטרופוליטנית שאושרה בסוף 2024, לפי דבריו, "זהו אירוע משמעותי שישנה את פני מטרופולין גוש דן ויהפוך את קו הרקיע של גוש דן רבתי". הוא הסביר כי תהליכים אלו, לצד ביטול ההקלות, "הם תהליכים קשים מאוד ברמה הפוליטית, אך מטרתם המרכזית היא בטווח הארוך שמדינת ישראל תקצר את לוחות הזמנים של מתן היתרי בניה ארוכים ומתמשכים ולהביא לפריחה ושגשוג."

הקריאה לקיצור לוחות הזמנים ושיקום מהיר של האזור עמדה במרכז הפאנל שעסק בהרחבה בהשפעות המלחמה ושיקום הדרום והצפון. בפאנל שהנחה עו"ד עאסם חאמד, שותף במחלקת תכנון בניה ודיני איו"ש במשרד ארנון, תדמור-לוי, חידדה עדי כץ, מובילת בינוי דיור ותשתיות במנהלת תקומה את היעדים האמביציוזיים של מנהלת התקומה, וציינה כי היעד שהציבה הממשלה למנהלת תקומה הוא להכפיל את האוכלוסייה שם בעשור הקרוב. עם זאת, היא הצביעה על האתגרים הייחודיים בהתיישבות הכפרית מבחינת ביקושים, כאשר שככל שנמצאים יותר בפריפריה וקרוב לגבול, שם רמת הפגיעה בשביעי באוקטובר הייתה גדולה יותר, כך ההתאוששות מורכבת יותר. לדבריה, ישנם חמישה יישובים שעד היום לא חזרו והליכי השיקום לא הושלמו. אך בקרב רוב היישובים שכן חזרו ניכרת חזרה מאסיבית עם הסתכלות לצמיחה דמוגרפית. כץ הצביעה על קושי נוסף בתהליך השיווק שהיה בשליטה מקומית חזקה של המועצה, וציינה כי זה היה חסם גדול מאוד שהוביל לסטגנציה בשנים האחרונות, וכיום נוצר איזון שהרוב הולך לשליטה של המושבים והיתר לשיווק.

אלונה שפר, מנכ"לית הסכמי הגג נתיבות, לשעבר מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה הציגה תמונה אופטימית יותר בהקשר הנגב: "הנגב המערבי הוא סיפור הצלחה. יש תנופת בניה והתפתחות גדולה. נתיבות, שדרות ואופקים מכרו ברבעונים הקודמים יותר מתל אביב והשרון ביחד. העיירות שנחשבו לילדות החורגות, הן ערים שיגדלו להוביל את כל המרחב הזה. בכל מה שקשור להסכמי הגג בנתיבות, אנחנו פועלים רק במיקור חוץ."

הכנס הדגיש את הצורך לנצל את המשבר כהזדמנות לשינוי מבני. במקום להכביד בבירוקרטיה, הקריאה היא לזנק קדימה ולהפוך את הצפון והדרום ממקומות שנשארו מאחור למנועי צמיחה של כל המשק.