נְגִישׁוּת

גודל טקסט

גדול קטן רגיל

ניגודיות גבוהה במיוחד

הפעל רגיל

גופן קריא

הפעל רגיל

טקסט מודגש

הדגש רגיל

הדגשת קישורים

הפעל בטל
דווח

האוצר: קצבת הפנסיה - 50-60% בלבד מהמשכורת האחרונה

מבדיקת האוצר עולה כי המרוויחים 7,000 שקל בחודש יקבלו פנסיה של 4,000 שקל; הצעת האוצר: במקום הטבות המס המדינה תפקיד כספים לחיסכון הפנסיוני של האזרח.

 

 
 

מירב ארלוזורוב
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
27/09/2011

"אנשים לא אוהבים לחשוב על זקנה ועל מוות, והם לא חוסכים. לכן אנחנו נמצאים בתת-חיסכון ובתת-ביטוח בפנסיה. המדינה חייבת להתערב במצב כזה, כדי להביא להגדלת החיסכון" - כך אומר בכיר במשרד האוצר בנוגע להצעה של אגף הפיקוח על הביטוח לשנות את מערך הטבות המס בפנסיה.

בדיקות שנערכו במשרד האוצר העלו כי היחס שבין השכר האחרון לפני הפרישה וקצבת הפנסיה שלאחר גיל הפרישה הוא נמוך מאוד. היחס, למי שמשתכר כ-7,000 שקל בחודש, הוא 50-60% - משמע, אדם עם שכר ברוטו של 7,000 שקל יקבל לאחר פרישתו פנסיה חודשית של כ-4,000 שקל. בכך נמצאים החוסכים לפנסיה בסכנה ממשית להידרדרות קשה ברמת חייהם לאחר פרישתם לפנסיה. מסיבה זו רואה המדינה חובה לחייב לחסוך לפנסיה, וגם להגדיל את היקף החיסכון, בכך שבמקום לשלם הטבות מס - תפקיד המדינה כספים לחיסכון הפנסיוני.

"אז עכשיו נוריד לעובד 100 שקל מהשכר, כך ששכרו ירד ל-6,900 שקל בחודש - אך 100 השקלים האלה יופקדו חזרה לחיסכון שלו, ויניבו לו בגיל הפרישה תוספת של 200 שקל בחודש", מסביר הבכיר. "אין ספק שזה כדאי".

לדברי הבכיר, הצעת הפיקוח על הביטוח, שנמצאת בבדיקות כבר קרוב לשנה, נהפכה באחרונה לאחת ההצעות המקובלות ביותר בעולם. OECD עצמו פירסם לפני שלושה חודשים המלצה למדינות המתמודדות עם משבר עתידי בשל חיסכון פנסיוני נמוך, לפיה עדיף להמיר את הטבות המס בהפקדות ישירות (matching של המדינה, בו כל שקל הפקדה זוכה לתוספת הפקדה מצד המדינה) לחיסכון.

על פי הבדיקות שנערכו במשרד האוצר, עם אלה המשתכרים 6,000 שקל התוכנית החדשה רק תיטיב, מאחר שהיא לא תוריד מהשכר ותוסיף חיסכון פנסיוני. בשכר גבוה יותר תהיה פגיעה בשכר, אך בסכומים קטנים. בעשירון העשירי תגיע הפגיעה בשכר לסכום מירבי של 195 שקל בחודש.

לדברי הבכיר, "הטענה שזה יחריף את מצבו של מעמד הביניים, שלא גומר את החודש, היא שטותית. חייבים להגדיל את החיסכון לפנסיה, וזאת דרך אלגנטית להשיג זאת. פרט לכך, הפגיעה בשכר אצל מרבית העובדים תהיה בסכומים קטנים, של כמה עשרות שקלים בחודש. זה לא מה שיעשה את ההבדל ביוקר המחיה".

לגבי הטענה כי ניתן היה לשפר את החיסכון הפנסיוני באמצעי פשוט הרבה יותר - הגדלת קצבאות הזיקנה לביטוח הלאומי - אמר הבכיר כי מעמד הביטוח הלאומי אינו ודאי בשל הגירעון שהוא מצוי בו, ובדיוק משום כך "אנשים לא מסתכלים על מה שיש להם בביטוח הלאומי - זה עמום מבחינתם. אנחנו רוצים לתמרץ אנשים לחסוך. יש כמיליון שכירים שאינם מקבלים כיום פנסיה חובה. אם הם יבינו שהם מפסידים 35 אגורות של המדינה על כל שקל של חיסכון - תהיה להם סיבה לרוץ אחרי המעסיק ולדרוש ממנו פנסיה. זה יהיה כסף שלהם, בחשבון שלהם, ולכן זה יתמרץ אותם לחסוך".

פורסם לראשונה ב- TheMarker


הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

x