מספר תובעי הבטחת ההכנסה מוסיף לרדת, הגיע החודש לכדי 35.8 אלף בלבד – מהנמוכים אי פעם
עיקרי הנתונים:
התפלגות דורשי העבודה לפי סוג תביעה: הן במספר תובעי האבטלה והן במספר תובעי הבטחת ההכנסה נרשמו ירידות ביחס לחודש שקדם, כאשר במספר תובעי האבטלה נרשמה ירידה משמעותית בהרבה – 10.1% (ירידה של 13.1 אלף) לעומת 5.5% בלבד (ירידה של כ-2.1 אלף). מכל מקום, מספר תובעי הבטחת ההכנסה ממשיך במגמת השנים האחרונות ועמד החודש על 35.8 אלף בלבד, מהנמוכים ביותר בעשורים האחרונים. את המשך הירידה במספר תובעי הבטחת ההכנסה מסבירים בשירות התעסוקה הן באפקטיביות של תכנית "מעגלי תעסוקה", תכנית אקטיבציה שמפעיל השירות ומתמחה בהשבת תובעי הבטחת הכנסה מרובי חסמים למעגל העבודה
בין מספר דורשי העבודה למספר המשרות הפנויות במשק: הירידה במספר דורשי העבודה לצד עלייה יחסית במספר המשרות הפנויות מעידה על שוק הדוק שבו, לכאורה, יש יותר הזדמנויות לדורשי העבודה לשוב למעגל העבודה. כאשר החודש על כל 100 משרות פנויות התמודדו כ-110 דורשי עבודה. מנגד, נתוני המאקרו של ישראל (סביבת ריבית גבוהה, חשש מהשפעת המכסים הבינלאומיים והאטה בסקטור ההייטק) עשויים למתן ואולי אף לשנות את המגמה. ואכן, אומרים בשירות התעסוקה, בכמה וכמה משלחי יד נרשמת כבר כיום ירידה במספר המשרות הפנויות
התפלגות דורשי העבודה לפי מגדר: הירידה בקרב כלל דורשי העבודה ניכרה הן בקרב גברים והן בקרב נשים, אולם בקרב נשים היא הייתה משמעותית בהרבה (11.2% לעומת כ-6.7%). כתוצאה, ירד שיעור הנשים מכלל דורשי העבודה בהשוואה לחודש ספטמבר ב-1.2 נקודות האחוז. זאת, נוכח העובדה שחשופות יותר לפגיעת פיטורי הקיץ. לפיכך, עם חזרתם הסופית של מפוטרי הקיץ לעבודה שספיחיה נודעו גם בחודש אוקטובר, ירד מספר הנשים במהלך החודש בצורה משמעותית יותר מאשר גברים. להמחשה, שיעורן באוקטובר נמוך ב-3.1 נקודות האחוז משיעורן ביולי, שיא תופעת פיטורי הקיץ. אף כי יצוין, שהשפעה משמעותית נודעה גם לדינמיקה העונתית האופיינית לתקופת החגים.
התפלגות דורשי העבודה לפי קבוצות אוכלוסייה: חזרתם הסופית של מפוטרי הקיץ לעבודה, תופעה האופיינית יותר בחברה החרדית, הובילה לכך שחרף העובדה שנרשמו ירידות מספריות בשלוש קבוצות האוכלוסייה העיקריות בכל זאת ירידה בשיעור נרשמה רק בקרב דורשי העבודה החרדים. בעוד, ומספר דורשי העבודה החרדים ירד ב-18.6%, מספר דורשי העבודה היהודים שאינם חרדים ירד ב-8.6% ואילו מספר דורשי העבודה הערבים ירד ב-8.1% בלבד. כתוצאה, ירד שיעור החרדים ב-0.9 נקודות האחוז ועמד החודש על 7.5%, ואילו שיעור היהודים שאינם חרדים עלה ב-0.5 נקודות האחוז ועמד החודש על 65.6% ואילו שיעור הערבים עלה ב-0.3 נקודות האחוז ועמד החודש על 26.8%
התפלגות דורשי העבודה לפי משלחי יד בחודשיים האחרונים: כאן ניכרה ההשפעה של חזרת מפוטרי הקיץ לעבודה. בהשוואה לאוגוסט, נרשמה ירידה ב-46 מתוך 48 משלחי יד שנבדקו, שהממוצע שלה עמד על 15.09%- כאשר הבולטים ביותר היו משלחי יד שחשופים יותר לתופעת פיטורי הקיץ (לדוג': ירידה ש 54.2%- בקרב עובדי ספורט וכושר; של 45.5%- בקרב גננים ומגדלי גידולים; של 41.3%- בקרב מטפלים בילדים וסייעים למורים; ושל 39.6%- בקרב מלצרים ומוזגי משקאות). מנגד, נרשמה עלייה בקרב בעלי משלח יד בתחום המשפט (7.6%) ובקרב בעלי משלח יד בתחום מסדי הנתונים ובתחום הרשתות (1%)
שיעור דורשי העבודה לפי ערים בעלות למעלה מ- 40 אלף תושבים: כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם החודש הובילו את הרשימה רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), כשאחריהן עכו (4.7%) ועפולה (4.4%), שהייתה לעיר היהודיות בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון.
עו"ד עינבל משש, מנכ"לית שירות התעסוקה: "נתוני חודש אוקטובר מלמדים על חזרת שוק העבודה לשגרה - החגים מאחורינו, הפסקת האש מתבססת והיקף דורשי העבודה מתקרב לממדים שנרשמו ערב המלחמה. עם זאת, יש לזכור שנתוני אוקטובר הושפעו מאוד מהרכיב העונתי האופייני לתקופת החגים, ועוד מוקדם לקבוע את פני מגמת החודשים הקרובים. מעבר לכך, שירות התעסוקה אינו שוכח שבימים אלו שבים הבייתה רבבות משרתי מילואים, שייתכן שחלקם יתקשו לחזור למעגל העבודה בטווח הקצר או הארוך. השירות ערוך ומוכן, ומעמיד בפניהם מגוון רחב מאוד של מענים תעסוקתיים, לרבות ייעוץ, הכוונה והכשרות בתחומים שונים. קוראת, שוב, למשרתי המילואים ולבנות ובני זוגם להיעזר בנו"
הבוקר (ראשון) מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש אוקטובר, ומנתוניו עולה כי במהלך החודש ירד מספר דורשי העבודה בכ-9.3% (ירידה של 16.1 אלף) ועמד בסך הכל על 156.6 אלף. אולם בניכוי עונתיות, עולה שהירידה מקורה במגמות עונתיות האופייניות לתחילת שנת הלימודים (חזרת מפוטרי הקיץ לעבודה) ובדינמיקה תעסוקתית של תקופת חגים (כהתחלת עבודה חדשה, לדוג'). למעשה, במספר המנוכה עונתיות של דורשי העבודה דווקא נרשמה עלייה, קלה מאוד מאוד אמנם, של 1.09% ומספרם עמד על 166.9 אלף (עלייה של 1.8 אלף).
מכל מקום, נתוני חודש אוקטובר 2025 דומים בהיקפם לאלו שנרשמו בשגרה שקדמה לפרוץ מלחמת חרבות ברזל. אף שנדמה שחזרנו לשגרה ושוק העבודה הישראלי התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה של המלחמה- כך, למשל, עלה שיעור היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה, וכך גם שיעור האשכולות 8-10 גבוה בהשוואה לשיעור קודם המלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.
מבין 156.6 אלף דורשי העבודה כ-130.5 אלף היו רשומים גם בחודש שקדם (להלן: "המלאי") ואילו 26.1 אלף הם נרשמים חדשים (להלן: "הזרם"), המהווים 16.6 מכלל דורשי העבודה- נמוך משמעותית מהשיעור שנרשם בספטמבר (כ-28%) ודי אופייני לחודשי אוקטובר בזמני שגרה בשנים האחרונות (פרט, כמובן, לאוקטובר 2023 בו פרצה המלחמה ולאוקטובר 2024 שעדיין הושפע משגרת המלחמה).
א. התפלגות דורשי העבודה לפי סוג תביעה: הן במספר תובעי האבטלה והן במספר תובעי הבטחת ההכנסה נרשמו ירידות ביחס לחודש שקדם, כאשר במספר תובעי האבטלה נרשמה ירידה משמעותית בהרבה – 10.1% (ירידה של 13.1 אלף) לעומת 5.5% בלבד (ירידה של כ-2.1 אלף). מכל מקום, מספר תובעי הבטחת ההכנסה ממשיך במגמת השנים האחרונות ועמד החודש על 35.8 אלף בלבד, מהנמוכים ביותר בעשורים האחרונים. את המשך הירידה במספר תובעי הבטחת ההכנסה מסבירים בשירות התעסוקה הן באפקטיביות של תכנית "מעגלי תעסוקה", תכנית אקטיבציה שמפעיל השירות ומתמחה בהשבת תובעי הבטחת הכנסה מרובי חסמים למעגל העבודההירידה במספר דורשי העבודה שאינו מנוכה עונתיות שאפיינה את חודש אוקטובר השתקפה בצורה משמעותית בהרבה במספר תובעי האבטלה – ירידה של 10.1%, מ-129.1 אלף בספטמבר ל-116 אלף באוקטובר. זאת, כאמור, נוכח המגמות העונתיות - דינמיקה תעסוקתית האופיינית לתום תקופת החגים וספיחי חזרתם של מפוטרי הקיץ לעבודה. מנגד, גם במספר תובעי הבטחת ההכנסה נרשמה ירידה אך בעצימות נמוכה יותר – כ-5.5%, מ-37.9 אלף ל-35.8 אלף בלבד, מהנתונים הנמוכים ביותר בעשורים האחרונים. יצוין, כי במספר תובעי הבטחת ההכנסה נרשמה ירידה הן במספר שאינו מנוכה עונתיות והן בזה המנוכה עונתיות, אף כי קלה יותר (1 אלף) ומספרם המנוכה עמד על 37.2 אלף.

כאשר בוחנים את מספר תובעי האבטלה ומספר תובעי הבטחת ההכנסה על ציר הזמן ובהשוואה למספרם באוקטובר 2024 (אוקטובר 2024=100%) עולה כי פרט לחודש יוני בו התרחש מבצע "עם כלביא" הרי שהן מספר תובעי הבטחת ההכנסה והן מספר תובעי האבטלה מצוי במגמת ירידה די עקבית. כאשר בחודש יוני נרשמה עלייה בשני סוגי התביעות, ואילו בדמי האבטלה נרשמה עלייה משמעותית בהרבה כפי שניתן לראות בתרשים 3. עוד נראה בתרשים כי ביולי, אוגוסט וספטמבר מספר תובעי האבטלה גבוה מכל חודשי השנה החולפת וזאת, ככל הנראה בעיקר נוכח יוצאי החל"ת ב-"עם כלביא" שהוכרה זכאותם רטרואקטיבית והתאפשרה אף באוגוסט ובספטמבר.

בשירות התעסוקה מציינים כי מספר תובעי הבטחת ההכנסה נמצא במגמת ירידה די עקבית בשנים האחרונות, וגם כאשר רשם עליות הן היו קלות מאוד וזמניות וככלל, מאז 2022 מספר תובעי הבטחת ההכנסה נע בסביבות ה-40 אלף בלבד. בשירות מסבירים כי הירידה מקורה בשילוב של תכנית "מעגלי תעסוקה" שמפעיל השירות, תכנית אקטיבציה יחידה מסוגה בישראל המתמחה בהסרת חסמים תעסוקתיים ובהשבה לעבודה של תובעי הבטחת הכנסה, מרובי חסמים השוהים ממושכות מחוץ למעגל העבודה. כשהחלה התכנית, ב-2014, עמד מספר תובעי הבטחת ההכנסה על כ-120,000 ובשנים האחרונות, כאמור, נע בעקביות סביב ה-40 אלף, כשליש ממספרם ערב הקמתה.
ב. בין מספר דורשי העבודה למספר המשרות הפנויות במשק: הירידה במספר דורשי העבודה לצד עלייה יחסית במספר המשרות הפנויות מעידה על שוק הדוק שבו, לכאורה, יש הזדמנויות משמעותיות לדורשי העבודה לשוב למעגל העבודה. כאשר החודש על כל 100 משרות פנויות התמודדו כ-110 דורשי עבודה. מנגד, נתוני המאקרו של ישראל (סביבת ריבית גבוהה, חשש מהשפעת המכסים הבינלאומיים והאטה בסקטור ההייטק) עשויים למתן ואולי אף לשנות את המגמה. ואכן, אומרים בשירות התעסוקה, בכמה וכמה משלחי יד נרשמת כבר כיום ירידה במספר המשרות הפנויות
לפי נתוני הלמ"ס, במהלך אוקטובר 2025 עמד מספר המשרות הפנויות (שאינו מנוכה עונתיות) על 146.7 אלף, עלייה של 0.9% ביחס לספטמבר, ומגמה דומה נרשמה גם לאחר ניכוי העונתיות ומספרן המנוכה של המשרות עמד באוקטובר על 149.8 אלף. מכל מקום, מדובר במגמת עלייה לאחר תקופת יציבות במספר המשרות. בהינתן שמספר דורשי העבודה יורד בעקביות ומספר המשרות מצוי במגמת עלייה, הרי שזהו משק הדוק בו על כל משרה אחת מתמודדים כ-1.1 דורשי עבודה.
עם זאת, מדגישים בשירות התעסוקה, בהינתן מצב המאקרו במשק הישראלי המאופיין בסביבת ריבית גבוהה, חשש מהשפעת המכסים הבינלאומיים (ארה"ב) והאטה בסקטור ההייטק, ייתכן קושי גובר. למעשה, אומרים בשירות, כבר כיום ניתן לראות כמה וכמה משלחי יש החווים ירידה במספר המשרות הפנויות, ולמעלה קושי במציאת עבודה בהן.

ג. התפלגות דורשי העבודה לפי מגדר: הירידה בקרב כלל דורשי העבודה ניכרה הן בקרב גברים והן בקרב נשים, אולם בקרב נשים היא הייתה משמעותית בהרבה (11.2% לעומת כ-6.7%). כתוצאה, ירד שיעור הנשים מכלל דורשי העבודה בהשוואה לחודש ספטמבר ב-1.2 נקודות האחוז. זאת, נוכח העובדה שחשופות יותר לפגיעת פיטורי הקיץ. לפיכך, עם חזרתם הסופית של מפוטרי הקיץ לעבודה שספיחיה נודעו גם בחודש אוקטובר, ירד מספר הנשים במהלך החודש בצורה משמעותית יותר מאשר גברים. להמחשה, שיעורן באוקטובר נמוך ב-3.1 נקודות האחוז משיעורן ביולי, שיא תופעת פיטורי הקיץ. אף כי יצוין, שהשפעה משמעותית נודעה גם לדינמיקה העונתית האופיינית לתקופת החגים
הן מספר דורשות העבודה והן מספר דורשי העבודה ירד החודש, אך בפער מובחן – בהשוואה ליולי, מספר דורשות העבודה ירד ב- 11.2% (ירידה של 11 אלף) ואילו מספר דורשי העבודה ירד בכ-6.7% (ירידה של 5 אלף). כתוצאה, יריד שיעור הנשים מכלל דורשי העבודה ב-1.2 נקודות האחוז ועמד החודש על 55.7%. זאת, יש לשער, נוכח העובדה שנשים חשופות יותר להשפעות עונתיות, כדוגמת תופעת פיטורי הקיץ, לפיכך עם חזרתם הסופית של מפוטרי הקיץ לעבודה ירד מספר דורשות העבודה. להמחשה, שיעורן באוקטובר נמוך ב-3.1 נקודות האחוז משיעורן ביולי האחרון, שהוא שיא תופעת פיטורי הקיץ.

ד. התפלגות דורשי העבודה לפי קבוצות אוכלוסייה: חזרתם הסופית של מפוטרי הקיץ לעבודה, תופעה האופיינית יותר בחברה החרדית, הובילה לכך שחרף העובדה שנרשמו ירידות מספריות בשלוש קבוצות האוכלוסייה העיקריות בכל זאת ירידה בשיעור נרשמה רק בקרב דורשי העבודה החרדים. בעוד, ומספר דורשי העבודה החרדים ירד ב-18.6%, מספר דורשי העבודה היהודים שאינם חרדים ירד ב-8.6% ואילו מספר דורשי העבודה הערבים ירד ב-8.1% בלבד. כתוצאה, ירד שיעור החרדים ב-0.9 נקודות האחוז ועמד החודש על 7.5%, ואילו שיעור היהודים שאינם חרדים עלה ב-0.5 נקודות האחוז ועמד החודש על 65.6% ואילו שיעור הערבים עלה ב-0.3 נקודות האחוז ועמד החודש על 26.8%
הירידה במספר דורשי העבודה נרשמה בכל שלוש קבוצות האוכלוסייה העיקריות, אך בעצימות משתנה וכתוצאה השתנה תמהיל דורשי העבודה. הירידה המשמעותית ביותר, ובאופן דרמטי, נרשמה בקרב החרדים- מספרם ירד החודש בכ-18.6% (2.7 אלף) בהשוואה למספרם בספטמבר, וכתוצאה ירד שיעורם ב-0.9 נקודות האחוז ועמד על 7.5%; מספר הערבים ירד החודש בכ-8.1% (3.7 אלף), וכתוצאה עלה שיעורם ב-0.3 נקודות האחוז ועמד החודש על 26.8%; ואילו שיעור היהודים שאינם חרדים ירד החודש בכ-8.6% (9.7 אלף), וכתוצאה עלה שיעורם ב-0.5 נקודות האחוז ועמד החודש על 65.6%.
הפער המשמעותי מקורו במגמות העונתיות, כחזרתם הסופית של מפוטרי הקיץ לעבודה, תופעה שמסורתית מאפיינת בצורה הרבה יותר משמעותית את החברה החרדית. ואכן בכל שנה מספר דורשי העבודה החרדים ושיעורם עולה בחודש יוני-אוגוסט ויורד בספטמבר ואוקטובר. יצוין שהשנה הדבר אכן קרה ביוני ויולי, אך באוגוסט לא, כי הסתבר שרבים מזכאי החל"ת במבצע 'עם כלביא' היו חרדים, ולפיכך חרף פיטורי הקיץ מספר ושיעורם החרדים ירדו באוגוסט.

ה. התפלגות דורשי העבודה לפי משלחי יד בחודשיים האחרונים: כאן ניכרה ההשפעה של חזרת מפוטרי הקיץ לעבודה. בהשוואה לאוגוסט, נרשמה ירידה ב-46 מתוך 48 משלחי יד שנבדקו, שהממוצע שלה עמד על 15.09%- כאשר הבולטים ביותר היו משלחי יד שחשופים יותר לתופעת פיטורי הקיץ (לדוג': ירידה ש 54.2%- בקרב עובדי ספורט וכושר; של 45.5%- בקרב גננים ומגדלי גידולים; של 41.3%- בקרב מטפלים בילדים וסייעים למורים; ושל 39.6%- בקרב מלצרים ומוזגי משקאות). מנגד, נרשמה עלייה בקרב בעלי משלח יד בתחום המשפט (7.6%) ובקרב בעלי משלח יד בתחום מסדי הנתונים ובתחום הרשתות (1%)
בחינת התפלגות דורשי העבודה לפי משלחי יד (רמה 3 על פי הגדרות הלמ"ס) משקפת את הירידה הכללית של מספר דורשי העבודה בחודשיים האחרונים. זאת, בעיקר כתוצאה מחזרת מפוטרי הקיץ לעבודה אך גם בהכרה למפרע בזכאות של יוצאי החל"ת במהלך "עם כלביא" אשר התאפשרה גם בחודשים אוגוסט וספטמבר. בחינה זו מלמדת כי בחודשיים האחרונים נרשמה ירידה כמעט בכל משלחי היד (46 מתוך 48). בממוצע, נרשמה ירידה של 15.09% - כאשר בשישה משלחי יד נרשמה ירידה של למעלה מ-25% וב-20 משלחי יד נרשמה ירידה משמעותית יותר מזו הממוצעת. למעשה, רק בשני משלחי יד נרשמו עליות – בעלי משלח יד בתחום משפט (7.6%) ובעלי משלח יד בתחום מסדי הנתונים ובתחום הרשתות (1%).
כך או כך, הירידות המשמעותיות ביותר נרשמו במשלחי היד החשופים יותר לתופעת פיטורי הקיץ. כך נרשמה ירידה של 54.2%- בקרב עובדי ספורט וכושר; של 45.5%- בקרב גננים ומגדלי גידולים; של 41.3%- בקרב מטפלים בילדים וסייעים למורים; ושל 39.6%- בקרב מלצרים ומוזגי משקאות.
תרשים 7: התפלגות דורשי העבודה לפי משלחי יד (רמה 3) – אוקטובר 2025 לעומת אוגוסט 2025
|
משלחי יד רמה 1 ו-3 |
סכום של 08/25 |
סכום של 10/25 |
סכום של הפער ב-% |
|
עובדי ספורט וכושר |
4,544 |
2,082 |
-54.20% |
|
גננים ומגדלי גידולים |
3,088 |
1,682 |
-45.50% |
|
מטפלים בילדים וסייעים למורים |
10,795 |
6,335 |
-41.30% |
|
מלצרים ומוזגי משקאות (ברמנים) |
1,330 |
803 |
-39.60% |
|
מורים בחינוך העל-יסודי |
3,943 |
2,788 |
-29.30% |
|
מוכרים בחנויות |
6,283 |
4,587 |
-27.00% |
|
בעלי משלח יד נלווה בתחומי האמנות, התרבות והקולינריה |
2,482 |
1,866 |
-24.80% |
|
מנהלים בתחום המסחר הקמעוני והסיטוני |
1,660 |
1,266 |
-23.70% |
|
עובדים העוסקים במתן מידע ללקוחות או באיסוף מידע |
1,580 |
1,248 |
-21.00% |
|
בעלי משלח יד אחר בתחום ההוראה |
1,287 |
1,023 |
-20.50% |
|
מנהלים בתחום השירותים המקצועיים |
3,086 |
2,452 |
-20.50% |
|
בעלי משלח יד נלווה בתחומי המשפט, החברה והדת |
1,323 |
1,071 |
-19.00% |
|
פקידי משרד כלליים |
2,287 |
1,880 |
-17.80% |
|
עוזרים בהכנת מזון |
1,685 |
1,388 |
-17.60% |
|
נהגי משאיות כבדות ואוטובוסים |
3,448 |
2,843 |
-17.50% |
|
עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בבתי מלון ובמשרדים |
7,072 |
5,871 |
-17.00% |
|
פקידי רישום של נתונים מספריים |
1,222 |
1,014 |
-17.00% |
|
פקידים כלליים ועובדי משרד אחרים |
1,211 |
1,012 |
-16.40% |
|
מזכירות מינהליות ומזכירות בתחומים ייעודיים |
1,761 |
1,494 |
-15.20% |
|
בעלי משלח יד נלווה אחר בתחום הבריאות |
1,110 |
941 |
-15.20% |
|
אדריכלים, מתכננים, מודדים ומעצבים |
1,899 |
1,621 |
-14.60% |
|
עובדי מכירות אחרים |
3,754 |
3,205 |
-14.60% |
|
עובדי מזכירות (כללי) |
3,539 |
3,021 |
-14.60% |
|
פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה |
4,213 |
3,602 |
-14.50% |
|
נהגי כלי רכב מנועיים, טנדרים ואופנועים |
1,581 |
1,359 |
-14.00% |
|
פקידים לענייני רישום והובלה של חומרים |
1,474 |
1,279 |
-13.20% |
|
מפקחים על תחזוקת בניינים ועל עבודות משק בית |
2,907 |
2,551 |
-12.20% |
|
עובדים בלתי מקצועיים אחרים |
4,304 |
3,785 |
-12.10% |
|
מנהלים בתחומי התעשייה, הכרייה, הבנייה וההפצה |
4,097 |
3,662 |
-10.60% |
|
פועלים בלתי מקצועיים בהובלה ובאחסון |
2,553 |
2,290 |
-10.30% |
|
הנדסאי וטכנאי מדעי הפיזיקה וההנדסה |
1,616 |
1,454 |
-10.00% |
|
עובדים בשירותי אבטחה |
3,122 |
2,825 |
-9.50% |
|
קופאים ומוכרי כרטיסים |
1,216 |
1,112 |
-8.60% |
|
בעלי משלח יד בתחום ההנדסה (פרט להנדסת חשמל ואלקטרוניקה) |
3,003 |
2,750 |
-8.40% |
|
מנהלים בתחום השירותים העסקיים ומנהלים אדמיניסטרטיביים |
10,238 |
9,375 |
-8.40% |
|
בעלי משלח יד בתחום המינהל |
1,372 |
1,274 |
-7.10% |
|
מטפלים סיעודיים וסייעים בתחום שירותי הבריאות |
5,372 |
4,991 |
-7.10% |
|
עובדים במשק מעורב (גידולים ובעלי חיים) |
1,074 |
999 |
-7.00% |
|
מנהלי מכירות, שיווק ופיתוח |
4,243 |
3,966 |
-6.50% |
|
בעלי משלח יד בתחומי המכירות, השיווק ויחסי הציבור |
3,137 |
2,942 |
-6.20% |
|
הנדסאי וטכנאי תפעול והנדסאי וטכנאי תמיכה במשתמשים בענפי טכנולוגיות המידע (ICT) |
1,140 |
1,069 |
-6.20% |
|
בעלי משלח יד בתחומי חברה ודת |
1,867 |
1,760 |
-5.70% |
|
אחיות מוסמכות ומיילדות מוסמכות |
1,280 |
1,214 |
-5.20% |
|
רופאים |
1,339 |
1,296 |
-3.20% |
|
מנהלים כלליים (מנכלים) ומנהלים בכירים |
1,545 |
1,505 |
-2.60% |
|
מפתחי תכנה ומנתחי יישומים |
7,958 |
7,945 |
-0.20% |
|
בעלי משלח יד בתחום מסדי הנתונים ובתחום הרשתות |
1,221 |
1,233 |
1.00% |
|
בעלי משלח יד בתחום המשפט |
2,433 |
2,619 |
7.60% |
ו. שיעור דורשי העבודה לפי ערים בעלות למעלה מ- 40 אלף תושבים: כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם החודש הובילו את הרשימה רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), כשאחריהן עכו (4.7%) ועפולה (4.4%), שהייתה לעיר היהודיות בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון
כברוב מוחלט של חודשי השנים האחרונות, גם החודש הובילו את רשימת הערים בעלות שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר הערים הערביות רהט ואום אל פחם, שהחזיקו בשיעור דורשי עבודה זהה של 5.7%. אחריהן עכו (4.7%), ולאחריה עפולה (4.4%) שהייתה לעיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. מנגד, גם החודש הערים בעלות שיעור דורשי העבודה הנמוך ביותר היו ערים חזקות ככפר סבא, רמת השרון ורעננה עם שיעור של 2.9%-2.3.

הירידה במספר דורשי העבודה הכללי השתקפה בכלל הערים בעלות למעלה מ-40 אלף תושבים, חלשות כחזקות. הירידה הממוצעת שנרשמה בהן (ממוצע לא משוקלל) של 10.1%-, כאשר ברובן נרשמה ירידה נמוכה מהממוצע. בהתאם למגמה לה נוכחנו בבחינת התפלגות דורשי העבודה לפי קבוצות אוכלוסייה, גם ברשימת הערים נראה שהירידות המשמעותיות ביותר במספר דורשי העבודה נרשמו בערים החרדיות – אלעד (29.7%-), בני ברק (20.6%-) ומודיעין עילית (17.3%-), אך גם בערים הערביות שפרעם (19.4%-) וטייבה (18.2%-), ובנוסף נרשמה ירידה גם באילת (10.8%-). מנגד, ובדומה למגמה לה באשכולות החברתיים כלכליים, הירידות הקטנות ביותר נרשמו בעיקר בערים חזקות יותר כרמת השרון (4.2%-), מודיעין (4.6%-) וגבעתיים (5%-), אך גם באום אל פחם (4.9%-) וכרמיאל (5.3%-).

תרשים 11 מציג את דירוג הערים לפי שיעור דורשי העבודה בהן בשלושת החודשים האחרונים, בנובמבר 2023, חודש לפרוץ המלחמה, וחודש לפני המלחמה (ספטמבר 2023). פריסה השוואתית זו מאפשרת לנו לבחון את מידת ההשפעה של אירועי אד הוק, כפיטורי הקיץ ו"עם כלביא" למשל, ואת מידת הסטטיות והתנועתיות של המצב התעסוקתי בכל אחת מהערים. כפי שניתן לראות בתרשים, עם פרוץ המלחמה עלה מספר דורשי העבודה ביישובים הסמוכים לאזורי הלחימה וככל שפחתה הלחימה וגברה ההתאוששות מספר דורשי העבודה בהן ירד ושמר על סטטיות עם הזמן. מנגד, הערים החרדיות מושפעות מפיטורי הקיץ ומספר דורשי העבודה בהן עולה בחודשים אלו; לעומת זאת, בערים הערביות, ובעיקר רהט ואום אל פחם, מספרי דורשי העבודה כמעט תמיד גבוהים; ואילו באילת, ניכרת התנודתיות לפי עונות התיירות אך גם לפי עצימות המצב המלחמתי.


עינבל משש, מנכ״לית שירות התעסוקה, צילום: שלומי אמסלם


