עסקת המאה באנרגיה / תמונה: Dreamstime
עידו אסיאג
18/12/2025
פרטי העסקה המורחבים
ההסכם יספק למצרים עד 130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי עד שנת 2040, ויכניס לקופת האוצר כ-58 מיליארד שקלים – כמחצית משווי העסקה. נתניהו ציין כי בשנים הראשונות (ארבע הראשונות) יתקבלו כ-500 מיליון שקלים בשנה, וההכנסות יעלו בהדרגה ל-6 מיליארד שקלים בשנה, לשיפור תשתיות חינוך, ביטחון וכלכלה. השותפים העיקריים כוללים את ניו מד אנרג’י (בראשות), צ’ברון (39.66% בלויתן) ורטיו אנרג’י, והעסקה מרחיבה חוזה קיים מ-2019 שמספק כיום 4.5 מיליארד מטרים מעוקבים בשנה.
התגברות על עיכובים ומכשולים
העסקה נחתמה באוגוסט אך נתקעה חודשים בגלל התנגדות שר האנרגיה אלי כהן, שדרש מחירים הוגנים לצרכנים ישראלים והגנה על אינטרסים ביטחוניים. מכשולים נוספים כללו ביטול ביקור שר האנרגיה האמריקאי כריס רייט באוקטובר ולחץ מממשל טראמפ, שהוביל להתגברות. כהן אישר לבסוף לאחר הבטחות להגנה על שוק הגז המקומי, והאישור קשור גם למאמצים דיפלומטיים כמו פסגה פוטנציאלית עם הנשיא המצרי עבד אל-פתאח אל-סיסי.
השלכות אזוריות וכלכליות
ישראל מספקת כיום 15-20% מצריכת הגז של מצרים, שסובלת מירידה בייצור מקומי ומשברי חשמל חוזרים, והעסקה תתמוך במתקני ההנזלה המצריים לייצוא גז נוזלי (LNG) לשווקים גלובליים. היא מחזקת קשרים כלכליים-מדיניים בין המדינות, תורמת ליציבות אזורית ומשמשת כהצלחה בדיפלומטיה כלכלית של נתניהו, לקראת פגישתו עם הנשיא טראמפ ב-29 בדצמבר במאר-א-לאגו לדון בשלום בעזה ויציבות אזורית.
חשיבות אסטרטגית לישראל
ההכנסות יחזקו את הכלכלה הישראלית בתקופה מאתגרת, כולל מימון צרכים ביטחוניים וחברתיים, ויהפכו את ישראל למובילה אזורית באנרגיה. העסקה מדגישה את תפקיד מאגרי הגז הישראליים (לויתן, תמר) כנכס אסטרטגי, תוך שמירה על אספקה מקומית יציבה לצרכנים בישראל.
