הקאמבק של תל אביב: מדד ת"א 35 זינק ב-53% ועקף את וול סטריט, גם בגיוסים!

קרנות - תקציר סיכום שנתי

הבעת האמון בשוק ההון המקומי

באה לידי ביטוי גם בקרנות המחקות (קרנות סל וקרנות נאמנות פתוחות) על מדדי מניות מקומיים, אשר רשמו רכישות נטו בסכום של כ-11.5 מיליארד שקל, בעיקר של קרנות המחקות את מדד ת"א 125 ומדד ת"א 90, לאחר רכישות בהיקף של  1.9 מיליארד שקל בשנת 2024.

בקרנות המחקות מדדי מניות בינלאומיים נרשמו רכישות נטו בסכום של כ-0.5 מיליארד שקל, בעיקר של קרנות המחקות את מדד ה- 100NASDAQ . מדובר בהיקף רכישות נמוך משמעותית מהסכום שהוזרם בשנים 2023 ו-2024, שעמד על כ-17.6 וכ-22.3 מיליארד שקל, בהתאמה.

בקרנות המחקות מדדי אג"ח בארץ נמשכו הרכישות והסתכמו נטו בסכום של כ-4.8  מיליארד, בעיקר של קרנות המחקות מדדי תל בונד שיקליים לטווח בינוני-ארוך, זאת לאחר רכישות בהיקף של  4.2 מיליארד שקל בשנת 2024.

בקרנות האקטיביות המשקיעות במניות בתל אביב ובקרנות האקטיביות המשקיעות באיגרות חוב בתל אביב נמשכה השנה מגמת הרכישות, כאשר לאפיק המנייתי בארץ הציבור הזרים כ-4.5 מיליארד שקל,

ולאפיק האג"חי בארץ הוזרמו השנה כ-20.7 מיליארד שקל. מנגד, בקרנות האקטיביות המשקיעות במניות בחו"ל הפעילות נטו הסתכמה בהזרמות בהיקף זניח, ומהקרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל אף נמשכו כ-1 מיליארד שקל.

בקרנות הכספיות - הציבור המשיך להזרים השנה כספים בהיקף משמעותי בסך של כ-26.2 מיליארד שקל, כאשר אי הוודאות הגיאופוליטית לאורך מרבית השנה לצד סביבת הריבית הגבוהה תמכו בהמשך מגמה זו, אם כי בהיקף נמוך יותר ביחס לשנה הקודמת.  

סוג הקרן	אפיק השקעה	מדד ייחוס/פירוט אפיק	היקף רכישות/מכירות נטו (במיליארדים)	מגמה לעומת שנים קודמות	גורמים משפיעים
כספית	שקלי/נזיל	קרנות כספיות	26.2	המשך הזרמות משמעותי, אך בהיקף נמוך מהשנה הקודמת	אי-ודאות גיאופוליטית וסביבת ריבית גבוהה המעודדת חיסכון נזיל
אקטיבית	אג"ח בארץ	איגרות חוב בתל אביב	20.7	המשך מגמת רכישות	אפיק השקעה מרכזי בשל ריבית גבוהה וביטחון באג"ח ממשלתי/קונצרני
אקטיבית	מניות בארץ	מניות בתל אביב	4.5	המשך מגמת רכישות	ביצועי יתר של מניות מקומיות ורצון לניהול אקטיבי
אקטיבית	מניות בחו"ל	מניות בחו"ל	זניח		הסטת כספים חזרה לישראל או מעבר למדדים פאסיביים בחו"ל
אקטיבית	אג"ח בחו"ל	איגרות חוב בחו"ל	-1.0	מגמת משיכות כספים	יציאת כספים עקב שינויי שערי חליפין או תשואות עדיפות בארץ
קרן מחקה  (סל/נאמנות)	מניות בארץ	מדדי מניות מקומיים (ת"א 125 ות"א 90)	11.5	עלייה משמעותית לעומת 1.9 מיליארד שקל ב-2024	הבעת אמון בשוק ההון המקומי והתאוששות בבורסה בתל אביב
קרן מחקה (סל/נאמנות)	אג"ח בארץ	מדדי תל בונד שקליים (טווח בינוני-ארוך)	4.8	עלייה קלה לעומת 4.2 מיליארד שקל ב-2024	סביבת ריבית יציבה וחיפוש אחר תשואות באפיקים סולידיים מדדיים
קרן מחקה (סל/נאמנות)	מניות בחו"ל	מדדי מניות בינלאומיים (NASDAQ 100)	0.5	ירידה חדה לעומת כ-17.6 ב-2023 וכ-22.3 ב-2024	שינוי בטעמי המשקיעים או העדפת אפיקים מקומיים לאחר רווחי שיא בחו"ל
סיכום			67.2

(הטבלה נערכה על ידי כתב פאנדר)

קרנות סל וקרנות נאמנות מחקות 

מגמות בפעילות בשנת 2025

בשנת 2025 ניכרה העדפה ברורה להשקעה בשוק המקומי וירידה חדה בביקוש למדדים בינלאומיים

נתוני ההשקעות במדדים מציגים כי חל שינוי בהעדפות ההשקעה בשנת 2025 לעומת השנים הקודמות. העליות החדות במדדי המניות המקומיים ותשואת היתר שהציגה הבורסה המקומית הובילו להגדלת ההשקעות בשוק המקומי. 

בשוק המניות - ת"א מנצחת את וול סטריט בגיוסים (המקומיים)

נמשכה המגמה שהחלה ברבעון הרביעי של השנה הקודמת, והנתונים מציגים עלייה משמעותית בהזרמת הכספים לקרנות העוקבות אחר מדדי מניות בת"א, שהסתכמו השנה בכ-11.5 מיליארד שקל, זאת לצד קיטון משמעותי בהזרמות כספים לקרנות העוקבות אחר מדדים בינלאומיים, שהסתכמו השנה בכ-0.5 מיליארד שקל בלבד. 

בשוק איגרות החוב

הציבור רכש קרנות על מדדי איגרות חוב מקומיים לאורך כל השנה, אך עיקר הרכישות נרשמו בתקופה השלישית לאחר פרוץ המערכה מול איראן, בהשפעת התשואות האטרקטיביות שהציעו איגרות החוב המקומיות, באפיקי ההשקעה השונים, וכן לאור הציפיות להפחתת ריבית ולירידה בפרמיית הסיכון של ישראל הצפויים לתמוך בירידת תשואות ובעליית מחירים וע"י כך לייצר רווח הון. במקביל הציבור מכר השנה, קרנות על מדדי איגרות חוב בחו"ל בהיקף יחסית זניח. בסיכום שנת 2025, הציבור הזרים כ- 4.8 מיליארד ש”ח נטו לקרנות על מדדי אג"ח מקומיים, ומכר נטו כ-0.3 מיליארד שקל מקרנות על מדדי אג"ח בינלאומיים.
 

20 קרנות סל חדשות נרשמו למסחר בשנת 2025: 

שמונה קרנות סל על מדדי מניות בינלאומיים: מתוכן שתי קרנות על מדדיS&P 500  , ארבע קרנות סל על מדדים אחרים, ושתי קרנות סל ממונפות - אחת על מדד ה-S&P 500 והשנייה על מדד NASDAQ 100.

חמש קרנות על מדדי מניות בת"א: מתוכן קרן סל אחת על מדד ת"א-35, קרן סל אחת על מדד ת"א-125 ושלוש קרנות סל על מדדים ענפיים. 

ארבע קרנות על מדדי נכסים דיגיטליים: מתוכן שלוש קרנות סל אחת על מטבע הביטקוין, וקרן סל אחת על מטבע האית'ריום. 

שתי קרנות סל על מדדי אג"ח חברות בת"א: מתוכן קרן סל אחת על מדד תל בונד 60 וקרן סל נוספת על מדד מניות רחב יותר. 

קרן סל על מדד אג"ח בחו"ל: .US Treasury Bonds 10.

מנגד, 20 קרנות סל פורקו ונמחקו מהמסחר ו-7 קרנות סל הפכו לקרנות פתוחות. 

למועד זה, נסחרות בבורסה 464 קרנות סל, ששווי השוק שלהן עומד על כ-218.4 מיליארד שקל, כלהלן: 

לוח 14: שווי החזקות הציבור בקרנות סל* (במיליארדי שקלים):

* ללא קרנות חוץ.

שווי השוק הכולל של קרנות הסל עומד על כ-218.4 מיליארד שקל בסוף השנה - גבוה בכ-50.3 מיליארד שקל לעומת השווי בסוף דצמבר 2024, שעמד על 168.1 מיליארד שקל. מדובר בצמיחה בשיעור של כ- 30%.

למועד זה, נסחרות בת"א 40 קרנות חוץ הנסחרות במקביל בחו"ל - 23 קרנות חוץ בניהולה של "בלאקרוק", ו-17 קרנות חוץ בניהולה של "אינבסקו". שווי החזקות הציבור בקרנות אלה עומד על כ-19.8 מיליארד שקל - גבוה בכ-5.7 מיליארד שקל לעומת השווי בסוף שנת 2024, שעמד על 14.1 מיליארד שקל.

בקרנות האקטיביות - בלט הגידול בהזרמת כספים לקרנות המשקיעות במניות בתל אביב ולקרנות המשקיעות באג"ח בתל אביב, לצד הזרמות בהיקפים משמעותיים לקרנות כספיות, אך נמוכים יותר משנים קודמות. בשנת 2025 היקף ההזרמות בקרנות הכספיות עמד על כ-26.2 מיליארד שקל, בהמשך להזרמות בהיקף של כ־36.2 מיליארד שקל שבוצעו בשנת 2024, ולהזרמות בהיקף של כ-35 מיליארד שקל שבוצעו בשנת 2023. המשך היקף ההשקעות הגבוה מדגיש את ההעדפת המשקיעים למכשירים סולידיים ונזילים על רקע הימשכות סביבת הריבית הגבוהה, אך הירידה ברמת אי-הוודאות הכלכלית והביטחונית הביאה להתמתנות בקצב הזרמות הכספים לקרנות הכספיות, אשר מצביעה על חידוש האמון בשווקים ועל מעבר מבוקר לנכסים ברמת סיכון גבוהה יותר.

בסיכום שנת 2025, לקרנות האקטיביות המשקיעות במניות בת"א הוזרמו כ-4.5 מיליארד שקל, לאחר הזרמות בהיקף של כ-1 מיליארד שקל בלבד בשנה הקודמת.

לקרנות האקטיביות המשקיעות במניות בחו"ל הוזרם השנה סכום זניח של כ-0.1 מיליארד שקל בלבד, נמוך מעט מהסכום שהוזרם לקרנות אלו בשנת 2024 שהסתכם בכ-0.8 מיליארד שקל. 

לקרנות האקטיביות המשקיעות באג"ח בארץ הוזרמו כ-20.7 מיליארד שקל השנה, לעומת הזרמות בהיקף של כ-4.2 מיליארד שקל בשנת 2024.

מהקרנות האקטיביות המשקיעות באג"ח בחו"ל נמשכו השנה כ-1 מיליארד שקל לעומת הזרמות בהיקף של כ-3.5 מיליארד שקל שבוצעו בשנה שעברה. 
 

קרנות גידור בנאמנות 

הביקוש לקרנות גידור בנאמנות גבר השנה, בין היתר בזכות הרצון של משקיעים לשלב בתיקים אפיק אלטרנטיבי, הפועל באסטרטגיות השקעה הקיימות בעולם קרנות הגידור המסורתיות, וזאת בכל סכום השקעה (ללא מינימום), ותוך פיקוח מלא של רשות ני"ע.

קרנות אלו הושקו בשנת 2023, במסגרת פעילות רשות ני"ע לשכלול שוק ההון הציבורי על ידי הגברת התחרות ויזום של מוצרים חדשים. פעולות ההשקעה (הרכישה וגם המכירה) מתבצעות בפשטות באמצעות מערכת ההפצה של חברי המסלקה.

הצמיחה בהיקף הנכסים המנוהלים הנה ברקע מגמת הסטת נכסים מצד הציבור לנכסים בניהול אקטיבי מגודר והתעניינות גוברת מצד מנהלי קרנות הנאמנות במוצר המאפשר גביית דמי הצלחה לצד גביית דמי הניהול.

למועד זה, רשומות במסלקת הבורסה 46 קרנות גידור בנאמנות, ושווי נכסיהן עומד על כ-4 מיליארד שקל, זאת לעומת 33 קרנות גידור בנאמנות שהיו רשומת בסוף 2024 ששווי נכסיהן עמד על כ-1.07 מיליארד שקל.

 

 

---

תקציר

 

שנת 2025

התאפיינה בהימשכות האתגרים הגיאופוליטיים, לצד התאוששות כלכלית הדרגתית מהשלכות הלחימה הארוכה ביותר שידעה מדינה ישראל. בין האירועים המרכזיים שבלטו השנה: התייצבות והפסקת אש בגזרת עזה; המערכה עם איראן ושלוחותיה; המשך התמודדות עם לחצים אינפלציוניים; מדיניות פיסקלית לצמצום הגירעון; והפחתת ריבית לראשונה מאז תחילת השנה הקודמת. העליונות והיכולות הצבאיות שישראל הפגינה במבצע "עם כלביא" וכן הסכם הפסקת האש עם חמאס, היוו גורם משמעותי בחיזוק אמון המשקיעים בשוק המקומי והוסיפו אלמנט של אופטימיות לשווקים לקראת הבאות.

מדדי המניות המובילים בבורסת תל אביב

שברו השנה את שיאם ההיסטורי מספר דו ספרתי של פעמים ועקפו את ביצועי הבורסות המובילות בעולם: מדד ת"א-35 זינק בכ-53% ומדד ת"א-90 זינק בכ-46%, לעומת עליות בשיעורים של כ-17.7% ו-21.5% במדדי S&P 500 וNASDAQ 100-, בהתאמה. משקיע שהאמין בחוסנו של השוק המקומי, מתחילת מלחמת "חרבות ברזל" הרוויח תשואות יוצאות דופן: מדד ת"א-35 עלה בכ-100%, ומדד ת"א-90 עלה בכ-93%.

השנה, הבורסה המקומית המשיכה למלא תפקיד מרכזי ומהותי כמקור למימון פעילות החברות הציבוריות והוצאות הממשלה, והציגה גידול משמעותי בפעילותה ביחס לשנה הקודמת.

שוק ההנפקות הראשוניות בתל אביב

הציג התאוששות מרשימה, כאשר 20 חברות בחרו השנה להנפיק לראשונה את מניותיהן לציבור ו-5 חברות נוספות רשמו את מניותיהן לראשונה למסחר ללא גיוס, ביניהן חברת רישום כפול אחת; היקף הגיוסים הכולל בשוק המניות זינק ועמד על כ-20.5 מיליארד שקל, יותר מפי שניים מהיקף הגיוס בשנה הקודמת.

המשקיעים הישראלים

העמיקו את פעילותם בשוק המקומי: משקיעי הריטייל הישראלים הפגינו עניין גובר בבורסה בת"א ורכשו מניות בהיקף משמעותי של כ-13.7 מיליארד שקל.

המשקיעים הזרים

הביעו גם הם אמון בשוק המקומי ורכשו השנה מניות בהיקף של כ-4.3 מיליארד שקל, בעיקר בסקטור הפיננסי ובסקטור הביטחוני, לאחר שבשנה הקודמת פעילותם הסתכמה במכירות נטו. יצוין כי, בתשעת החודשים הראשונים של 2025 נרשם גידול בשיעור של כ-70% (במונחים דולריים) בשווי החזקות מוסדיים זרים במניות שאינן דואליות, ובספטמבר 2025, שווי החזקתם הגיע לשיא היסטורי של כ-19.2 מיליארד דולר (כ-63.5 מיליארד שקל), המשקף את העמקת נוכחותם.

מחזורי המסחר בשוק המניות בבורסה

גם כן שברו שיאים: קפיצה משמעותית נרשמה במהלך השנה האחרונה, כאשר מחזור המסחר היומי הממוצע עמד על כ-3.4 מיליארד שקל, ובכך משקף גידול דרמטי בשיעור של כ-56% בהשוואה לשנת 2024.

בשוק איגרות החוב הקונצרניות

נרשמה שנת שיא בהיקף הגיוס הכולל אשר צמח בכ-70% ביחס לשנה הקודמת, ועמד על כ-165 מיליארד שקל. 26 חברות חדשות הנפיקו לראשונה חוב לציבור בהיקף של כ-6.3 מיליארד שקל.

4 חברות הנפיקו לראשונה איגרות חוב מובנות מגובות בפיקדונות בנקאיים

סך הגיוסים באיגרות חוב מובנות הסתכם השנה בהיקף של כ-27 מיליארד שקל, בדומה לשנה הקודמת. היקף ההנפקות המשמעותי ממשיך לספק מענה לביקוש לאפיק השקעה סולידי, בתנאי אי ודאות וסביבת ריבית גבוהה.

מדד איגרות החוב הממשלתיות השיקליות

עלה השנה בשיעור של כ-6.9% ומדד איגרות החוב הממשלתיות הצמודות עלה השנה בשיעור של כ-4%. מדדי איגרות החוב הקונצרניות השיקליות והצמודות עלו השנה בשיעור של כ-6.2%. כפועל יוצא הצטמצם הפער בין תשואות איגרות החוב הקונצרניות הצמודות לתשואות איגרות החוב הממשלתיות הצמודות.

מתחילת השנה ועד לפרוץ המלחמה מול איראן, נרשמו תשואות נמוכות בשוק איגרות החוב. לאחר פרוץ המערכה מול איראן התשואות זינקו במקביל לירידת פרמיית הסיכון, כך שמרבית העלייה בערכם נרשמה במחצית השנייה של השנה, ובסיכום שנתי נרשמו תשואות נאות מאוד.

הממשלה גייסה בארץ כ-137 מיליארד שקל

בהנפקות של אג"ח לציבור, היקף נמוך בכ-25% מהיקף הגיוס בשנת 2024, וגבוה בכ-57% מהסכום שגויס בדרך זו בשנת 2023.

מחזור המסחר הממוצע היומי באיגרות החוב הקונצרניות

הסתכם בכ-1.2 מיליארד שקל, עלייה של כ-7% לעומת המחזור בשנת 2024. הציבור הישראלי והמשקיעים המוסדיים לטווח הארוך רכשו איגרות חוב קונצרניות, ואילו ומשקיעי החוץ צמצמו את החזקותיהם בניירות ערך אלו.

מחזור המסחר הממוצע היומי באג"ח ממשלתי

הסתכם השנה בכ-3.3 מיליארד שקל, בדומה למחזור בשנת 2024, כאשר חל שינוי בהיקפי המסחר בין אפיקי ההשקעה השונים. משקיעי הריטייל הישראליים והמשקיעים המוסדיים לטווח הארוך רכשו אג"ח ממשלתי ומשקיעי החוץ צמצמו את החזקותיהם בגזרה זו.

בנק ישראל צמצם את מכירות המק"מ, שהסתכמו השנה בכ-416 מיליארד שקל, לעומת 530 מיליארד שקל בשנת 2024.

קרנות מחקות

הבעת האמון בשוק ההון המקומי

באה לידי ביטוי גם בקרנות המחקות (קרנות סל וקרנות נאמנות פתוחות) על מדדי מניות מקומיים, אשר רשמו רכישות נטו בסכום של כ-11.5 מיליארד שקל, בעיקר של קרנות המחקות את מדד ת"א 125 ומדד ת"א 90, לאחר רכישות בהיקף של  1.9 מיליארד שקל בשנת 2024.

בקרנות המחקות מדדי מניות בינלאומיים נרשמו רכישות נטו בסכום של כ-0.5 מיליארד שקל, בעיקר של קרנות המחקות את מדד ה- 100NASDAQ . מדובר בהיקף רכישות נמוך משמעותית מהסכום שהוזרם בשנים 2023 ו-2024, שעמד על כ-17.6 וכ-22.3 מיליארד שקל, בהתאמה.

בקרנות המחקות מדדי אג"ח בארץ נמשכו הרכישות והסתכמו נטו בסכום של כ-4.8  מיליארד, בעיקר של קרנות המחקות מדדי תל בונד שיקליים לטווח בינוני-ארוך, זאת לאחר רכישות בהיקף של  4.2 מיליארד שקל בשנת 2024.

בקרנות האקטיביות המשקיעות במניות בתל אביב ובקרנות האקטיביות המשקיעות באיגרות חוב בתל אביב נמשכה השנה מגמת הרכישות, כאשר לאפיק המנייתי בארץ הציבור הזרים כ-4.5 מיליארד שקל, ולאפיק האג"חי בארץ הוזרמו השנה כ-20.7 מיליארד שקל. מנגד, בקרנות האקטיביות המשקיעות במניות בחו"ל הפעילות נטו הסתכמה בהזרמות בהיקף זניח, ומהקרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל אף נמשכו כ-1 מיליארד שקל.

בקרנות הכספיות - הציבור המשיך להזרים השנה כספים בהיקף משמעותי בסך של כ-26.2 מיליארד שקל, כאשר אי הוודאות הגיאופוליטית לאורך מרבית השנה לצד סביבת הריבית הגבוהה תמכו בהמשך מגמה זו, אם כי בהיקף נמוך יותר ביחס לשנה הקודמת.  

---

מבוא - אירועים מרכזיים 

שנת 2025 התאפיינה בהימשכותם של אתגרים גיאופוליטיים, לצד התאוששות כלכלית הדרגתית מהשלכות הלחימה הארוכה ביותר שידעה מדינה ישראל. בין האירועים המרכזיים שבלטו השנה: התייצבות והפסקת אש בגזרת עזה; מערכה עם איראן ושלוחותיה; המשך התמודדות עם לחצים אינפלציוניים; מדיניות פיסקלית לצמצום הגירעון; והפחתת ריבית לראשונה מאז תחילת השנה הקודמת. העליונות והיכולות הצבאיות שישראל הפגינה במבצע עם כלביא, וכן הסכם הפסקת האש עם חמאס, היוו גורם משמעותי בחיזוק אמון המשקיעים בשוק המקומי והוסיפו אלמנט של אופטימיות לשווקים לקראת הבאות.

מדדי המניות המובילים בבורסת תל אביב שברו השנה את שיאם ההיסטורי מספר דו ספרתי של פעמים ועקפו את ביצועי הבורסות המובילות בעולם: מדד ת"א-35 זינק בכ-52.9% ומדד ת"א-90 זינק בכ-45.9%, לעומת עליות בשיעורים של כ-17.7% וכ-21.5% במדדי S&P 500 ובמדד נאסד"ק 100, בהתאמה. משקיע שהאמין בחוסנו של השוק המקומי, מתחילת מלחמת "חרבות ברזל" הרוויח תשואות יוצאות דופן: מדד ת"א-35 עלה בכ-100% בתקופה זו, ומדד ת"א-90 עלה בכ-93%.

עליונותה הצבאית של ישראל לצד ציפיות לקראת נרמול יחסים והרחבת הסכמי אברהם, חיזקו את אמון המשקיעים ואת תחושת הביטחון. לאחר המערכה מול איראן והחתימה על הסכם הפסקת האש מול חמאס, ניתן היה להבחין בשינוי חיובי משמעותי בשוק המקומי. בשנת 2025 ניתן לזהות שלושה שלבים מרכזיים בהתפתחויות התנהגות המדדים בשוק המקומי, ולפיכך בסקירה זו חילקנו אותם לשלוש תקופות:

התקופה הראשונה – 1.1.2025-17.3.2025 – בתקופה זו הייתה הפסקת אש עם חמאס והוחזרו חלק מהחטופים. נרשמו תשואות נאות ברוב המדדים, אשר שיקפו את האופטימיות שאפיינה את השוק המקומי בעקבות הסכם הפסקת האש מול חמאס ויישום הסכם להחזרת חלק מהחטופים. האווירה החיובית התבטאה בשיפור בסנטימנט ובהמשך מגמה חיובית שניכרה מאז סוף 2024. בתקופה זו, מדדי המניות  הציגו עליות שערים נאות, כאשר מדדי ת"א-35, ת"א-90 ות"א-SME60 רשמו עליות בשיעור של כ- 5.7%, כ-8.9% וכ-3%, בהתאמה. 

בזירה הבינלאומית - השוק האמריקאי חווה תנודתיות עם כניסתו של הנשיא טראמפ לתפקידו, בעקבות אי הודאות מהשלכות מדיניות המכסים, אינפלציה גבוהה והאטה כלכלית. אירועים אלו באו לידי ביטוי בתשואות החסר שהוצגו שם, כאשר מדד ה-S&P 500 ירד בשיעור של כ-3.2% ומדד ה-NASDAQ 100 ירד בשיעור של כ5.5%-. מנגד, בתקופה זו ביצועי השוק המקומי היו חזקים בהשוואה לביצועי השוק בארה"ב, אך נמוכים יותר מביצועי הבורסות באירופה שהציגו ביצועים עודפים ורשמו עליות שערים מרשימות על רקע שילוב של תמחור אטרקטיבי, הרכב סקטוריאלי תומך וסביבה מאקרו־ כלכלית מתייצבת. לאחר תקופה ממושכת של ביצועי חסר, רמות השווי הנמוכות יחסית באירופה משכו זרימות הון כשבמקביל, התמתנות האינפלציה בגוש האירו חיזקה את הציפיות למדיניות מוניטרית מרחיבה יותר מצד הבנק המרכזי האירופי. שילוב גורמים זה הוביל לרוטציה גלובלית מסוימת של השקעות מארה״ב לשווקים מחוץ לה, ובפרט לשוק האירופי, אשר הציג בתקופה זו תשואות עודפות כאשר מדד ה-FTSE 100 עלה בשיעור של כ-7.2%, מדד ה-DAX  עלה בשיעור של כ-16.3%, ומדד MSCI Europe עלה בשיעור של כ-9.1%.

התקופה השנייה – 18.3.2025-12.6.2025 – התאפיינה בזירה המקומית בחזרה ללחימה בעזה ובהליכים להדחת ראש השב"כ והיועצת המשפטית לממשלה, לאחר שהממשלה אישרה את הצעת אי האמון ביועמ"שית. ההשלכות האפשריות ממהלכים אלו התקבלו בשוק ההון המקומי בצורה שלילית, ובאו לידי ביטוי בתשואות חסר ובהתגברות החשש בשווקים. בתקופה זו נרשמה עלייה בפרמיית הסיכון של ישראל, וקפיצה במדד הפחד ובאי הוודאות הגיאו־פוליטית, לצד חששות מהשלכות אפשריות על הכלכלה והשווקים הפיננסיים.

ממועד החזרה ללחימה ועד ליום 12.6, שוק המניות המקומי הציג מגמה מעורבת, כאשר מדד ת"א-35 עלה בשיעור של כ-6.5%, מדד ת"א-90 ירד בשיעור של כ-1.3%, ומדד ת"א-SME60 ירד בשיעור של כ-0.7%.

בתקופה זו ביצועי השוק המקומי היו חלשים ביחס לביצועי השוק בארה"ב: מדד ה-S&P 500 עלה בשיעור של כ-6.9%, מדד ה-NASDAQ 100 עלה בשיעור של כ10.8%-, אך עדיין טובים יותר מביצועי השוק האירופאי: מדד ה-FTSE 100 עלה בשיעור של כ-3.5%, מדד ה-DAX  עלה בשיעור של כ-2.7%, ומדד MSCI Europe עלה בשיעור של כ-1.6%.

התקופה השלישית – 13.6.2025- עד 19.12.25 – בתקופה זו נרשם שינוי מהותי בביצועי המדדים, הן בשוק המניות והן בשוק האג”ח, אשר השפיע באופן מהותי על התשואות השנה. תקופה זו משקפת שינוי משמעותי בסנטימנט, על רקע התחזקות תחושת הביטחון לאחר פרוץ המערכה מול איראן והערכת המשקיעים כי האיום המרכזי על ישראל צומצם באופן מהותי. לכך הצטרפה האופטימיות בחודש ספטמבר 2025 בעקבות הכרזת נשיא ארצות הברית על תכנית מדינית בת 21 נקודות להפסקת הלחימה ולהשבת כלל החטופים, שהבשילה לחתימה על הסכם. הסכם הפסקת האש הביא לגל עליות נוסף בשוק המניות ובשוק איגרות החוב, ואף נרשמו ציפיות להתחדשות תהליכי נורמליזציה אזוריים, לרבות הרחבה אפשרית של הסכמי אברהם.

בתקופה זו מדדי הבורסה בתל אביב בלטו משמעותית בזירה הבינלאומית כאשר מדד ת"א-125 עלה בכ-36.2%, ומדד ת"א-90 עלה בכ-35.8%, לעומת עליה בשיעור של 13.8% במדד ה-S&P 500 ועלייה בשיעור של כ- 16.1% במדד ה-NASDAQ 100. עליונות התשואות של השוק המקומי באה לידי ביטוי גם מול המדדים האירופאים, כאשר מדד FTSE 100 הציג עלייה בשיעור של כ-13%, מדד ה- DAX עם עליה בשיעור של 2.2%, ומדד MSCI Europe עם עלייה בשיעור של כ-7.6%. 

נתוני מאקרו שהשפיעו על מגמות השוק לאורך השנה:

התייצבות בגירעון הממשלתי: על-פי אגף החשב הכללי במשרד האוצר, שיעור הגירעון המצטבר ב-12 החודשים שהסתיימו בחודש נובמבר 2025 עמד על כ-4.5% מהתוצר. מתחילת השנה נרשם גירעון מצטבר של כ-74.7 מיליארד ₪, וב-12 החודשים האחרונים נרשם גירעון מצטבר של כ-93.5 מיליארד ש"ח.  מדובר בקיטון לעומת גירעון בשיעור של כ-7.6% תוצר שנרשם בתקופה המקבילה אשתקד, הנובע מגידול בשיעור של כ-15.1% בהכנסות המדינה, תוך גידול בשיעור נמוך יותר של כ-4.3%, בהוצאות הממשלה, לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

שיעור האינפלציה: התכנס לאחרונה לתוך יעד בנק ישראל. על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד המחירים לצרכן בחודש נובמבר 2025 ירד בשיעור של כ-0.5% וב-12 החודשים האחרונים עלה המדד בשיעור של כ-2.4%, בהשוואה לעלייה בשיעור של כ-3.2% בשנת 2024.

שוק עבודה יציב: על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בחודשים ספטמבר-נובמבר 2025 נרשמה עליה קלה במספר המשרות הפנויות שעמדו בחודש נובמבר על 151,354 משרות ושיעור המשרות הפנויות עומד על כ-4.59% בחודש נובמבר 2025. 

שיעור הבלתי מועסקים: נותר יציב ועמד באוקטובר 2025 על שיעור של כ-3% בלבד. 

הביקוש לעובדים: עלה בכל המחוזות ברבעון השלישי של 2024 לרמה דומה למצב טרם המלחמה. במחוז הצפון העלייה בשיעור המשרות הפנויות מושפעת בעיקר מירידה בסך התעסוקה. לעומת זאת במחוזות האחרים הגיע סך התעסוקה ברבעון השלישי של שנת 2024 לרמה דומה למצב טרם המלחמה.

התקררות בשוק הדיור: בשנה החולפת ראינו קיטון במספר הדירות שנמכרו. בשלושת החודשים אוגוסט-אוקטובר 2025 חלה ירידה בשיעור של כ-9.8%, בהשוואה לשלושת החודשים הקודמים (מאי-יולי 2025), וירידה בשיעור של כ-12.1% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד (אוגוסט-אוקטובר  (2024 במספר הדירות שנמכרו. בהשוואת עסקאות שבועו בחודשים ספטמבר-אוקטובר לעומת התקופה המקבילה אשתקד נמצא כי מחירי הדירות עלו במחוזות: ירושלים, הצפון, חיפה ודרום, ולעומת זאת, ירידות מחירים נרשמו במחוזות תל אביב והמרכז.

גידול בצריכה הפרטית: מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי היקף הרכישות בכרטיסי אשראי על-ידי צרכנים פרטיים צמח בשנת 2025, כאשר הנתון לחודשים אוגוסט-אוקטובר לשנת 2025 מצביע על צמיחה בשיעור של כ-12.3% בחישוב שנתי.

שיעור הצמיחה (תוצר מקומי גולמי במחירים קבועים): בהתאם לנתוני אומדן שני לרבעון השלישי של השנה, התמ"ג צמח בשיעור של כ-11% בחישוב שנתי (2.6%) בחישוב רבעוני, לאחר ירידה בשיעור של כ-4.8% ברבעון השני של שנת 2025. העלייה בתוצר הושפעה מהתאוששות המשק לאחר מערכת "עם כלביא", אשר פגעה משמעותית בהוצאות לצריכה פרטית ובהשקעות בנכסים קבועים ברבעון הקודם, והתמ"ג לנפש עלה בשיעור של כ-9.5%. בהתאם לתחזית בנק ישראל התוצר צפוי לצמוח בשיעור של כ-2.5% בשנת 2025, ובשיעור של כ-4.7% בשנת 2026.

שער הדולר: לאורך השנה נסחר הדולר בתנודתיות אל מול השקל ושערו הושפע ממספר גורמים ביניהם ההתפתחויות הביטחוניות והגיאופוליטיות, הורדות הריבית הארה"ב, תפיסת הסיכון של ישראל, תחזיות מאקרו ועוד. ביום 19.12.25, שערו עומד על 3.208 שקל לדולר, ירידה בשיעור של כ-12% לעומת שערו בסוף השנה הקודמת.  

שיעור הריבית: בנק ישראל בהחלטתו האחרונה ביום 24.11.25, הודיע על הפחתת הריבית במשק בשיעור של 0.25%, ונימק זאת בהתמתנות האינפלציה והתכנסותה לתוך היעד, זאת לצד התאוששות חדה בפעילות הכלכלית ברבעון השלישי. במקביל, שוק העבודה נותר הדוק עם המשך עליית השכר, שוק הדיור מציג ירידה מתמשכת במחירים ובמספר העסקאות, וכן ישנה ירידה בפרמיות הסיכון ובמרווחי האג"ח הממשלתי. התחזקות השקל מול המטבעות המרכזיים חיזקה אף היא את התנאים שאפשרו בפועל הקלה מוניטרית. 

המדד החודשי לפעילות המשק עלה במחצית האחוז בחודש נובמבר, לאחר שרשם ירידה קלה בחודש הקודם, ובהמשך לעלייתו החדה בחודש ספטמבר, אשר שיקפה את היציאה ממבצע "עם כלביא".

קרנות 

מלווה קצר מועד (מק"מ)

התשואה לפדיון של מק"מ לשנה קדימה עומדת כעת על כ-3.8%, לעומת תשואה של כ-4.2% בסוף שנת 2023, ולעומת תשואה של כ-4.5% בסוף שנת 2023.

מחזור המסחר היומי הממוצע במק"מ עמד על 1.5 מיליארד שקל בשנת 2024, בהשוואה ל-1.4 מיליארד שקל בשנת 2024, עלייה בשיעור של כ-8%.

בנק ישראל צמצם את מכירות המק"מ, שהסתכמו השנה בכ-416 מיליארד שקל, לעומת כ-530 מיליארד שקל בשנת 2024. הנפקות מק"מ נותנת מענה לביקוש הציבור לאפיק השקעה סולידי, ביקוש שקיבל ביטוי בהמשך הזרמת כספים מאסיביות לקרנות הכספיות. בנוסף, הנפקות מק"מ הינו כלי מוניטרי מרכזי המשמש את בנק ישראל בניהול המדיניות המוניטרית, ומשמש לניהול היצע הכסף במשק ובקביעת הריבית קצרת הטווח.  

מנתוני הבורסה עולה כי הציבור הישראלי רכש מק"מ בהיקף של כ-71.1 מיליארד שקל בשנת 2025, מתוכם כ-44.4 מיליארד שקל בתקופה השלישית (מיום ה-13.6 ועד ל-19.12), לעומת רכישות בהיקף של כ-63 מיליארד שקל בשנת 2024. המשקיעים המוסדיים לטווח ארוך רכשו מק"מ בהיקף של כ-9.7 מיליארד שקל נטו, כאשר בתקופה הראשונה והשנייה של השנה הם מכרו מק"מ בהיקף של כ-1.4 מיליארד שקל, ובתקופה השלישית של השנה הם רכשו מק"מ בהיקף של כ-11.1 מיליארד שקל. מנגד, ובדומה לשנה שעברה, משקיעי החוץ מכרו מק"מ נטו בהיקף של כ-7 מיליארד שקל, כאשר בתקופה הראשונה והשנייה הם רכשו מק"מ בהיקף של כ-3 ובתקופה השלישית של השנה מכרו מק"מ בהיקף של כ-10 מיליארד שקל. 

 

שוק המניות

ביצועי מדדי מניות מובילים והשוואה בינלאומית

מדדי המניות המובילים בבורסה בתל אביב הציגו ביצועים יוצאי דופן והובילו את טבלת התשואות העולמית. ברבעון הראשון של השנה נמשכה מגמת הצמיחה, במהלך הרבעון השני הורגשה האטה מסוימת, ולאחריה התאוששות מחודשת הורגשה עם פרוץ מבצע עם כלביא, כמפורט במבוא. השנה המשקיעים הגדילו את ההון המופנה לשוק המקומי, לאחר תקופה ממושכת של זהירות. מדדי הבורסה נהנו מהשיפור בסנטימנט, ומלבד מדדי הדגל של הבורסה, בלטו במיוחד מדדי הפיננסים (ת"א ביטוח 179%+, ת"א פיננסיים 106%+ ות"א בנקים-5 68%+) ומדד ת"א תשתיות אנרגיה (71%+) שהציגו תשואות עודפות משמעותיות.

בזירה הבינלאומית, שוקי ההון הושפעו השנה משילוב של גורמים מאקרו ־ כלכליים, גיאו־פוליטיים ועסקיים. בארצות הברית נרשמה תנודתיות גבוהה, בין היתר על רקע סביבת ריבית שנותרה גבוהה יחסית בחלק מהשנה, אי־וודאות סביב מדיניות המכסים עם כניסתו של הנשיא טראמפ לתפקידו, ונתוני אינפלציה ותעסוקה תנודתיים. לצד זאת, דוחות כספיים חזקים של חברות הטכנולוגיה הגדולות, יחד עם תהליך הפחתות ריבית, תרמו לשיפור הסנטימנט ותמכו בעליות שערים במדדים המובילים. באירופה, לאחר תקופה ממושכת של ביצועי חסר, רמות השווי הנמוכות יחסית משכו זרימות הון כשבמקביל, התמתנות האינפלציה בגוש האירו חיזקה את הציפיות למדיניות מוניטרית מרחיבה יותר מצד הבנק המרכזי האירופי.
 

פעילות משקיעים  בשוק המניות בת"א - מגמות והשפעות

לאורך השנה בלטו גם משקיעי הריטייל הישראלים כבעלי תרומה משמעותית לביקושים בשוק המניות. במהלך השנה נפתחו על ידי משקיעי הריטייל כ-100 א' חשבונות מסחר חדשים, נתון המעיד על המשך העמקת השתתפות הציבור בשוק ההון. מגמה זו באה לידי ביטוי ברצף ארוך של רכישות נטו כמעט בכל חודשי השנה למעט מספר חודשים בודדים. רכישותיהם התחזקו במיוחד בתחילת השנה ובחודשי הקיץ, והצטברו להיקף שנתי מרשים של כ־13.7 מיליארד ש”ח, הגבוה ביותר מבין כלל קבוצות המשקיעים. מגמת השקעתם הרציפה והחיובית משקפת אמון מתמשך של הציבור המקומי בשוק ההון גם בתקופות מאתגרות המלוות באי וודאות. משקיעי החוץ פעלו באופן פחות עקבי, בחמשת החודשים הראשונים של השנה נרשמה מגמת השקעה חיובית שהתבטאה בעיקר ברכישת  מניות מהסקטור הביטחוני והפיננסי, עם זאת, לאחר פרוץ המערכה מול איראן פעילותם הפכה למעורבת וכללה חודשים של רכישות לצד חודשים של מכירות, כך שבסיכום התקופה פעילותם הסתכמה במכירות. במבט כולל, ולמרות המשך אי-הוודאות בזירה המקומית, נתוני הבורסה מצביעים על רכישות נטו שנתיות בהיקף מרשים של כ־4.3 מיליארד ש”ח. סכום זה כולל רכישות שבוצעו השנה של מניות חברות שאינן דואליות בהיקף של כ-5.9 מיליארד שקל, ומנגד מכירות של מניות חברות דואליות בהיקף של כ-1.6 מיליארד שקל. יצויין כי, בתשעת החודשים הראשונים של 2025 נרשם גידול בשיעור של כ-70% (במונחים דולריים) בשווי החזקות מוסדיים זרים במניות שאינן דואליות, ובספטמבר 2025, שווי החזקתם הגיע לשיא היסטורי של כ-19.2 מיליארד דולר (כ-63.5 מיליארד שקל), המשקף את העמקת נוכחותם בשוק המקומי.

הרכישות המצטברות של משקיעים זרים מדגישות את המשך האטרקטיביות של השוק המקומי בעיני משקיעים זרים, זאת לאחר שנתיים בהם פעילותם הסתכמה במכירות נטו. מגמה זו תרמה ליציבות שערי המניות ולשיפור הסנטימנט בשוק המקומי, כאשר גם משקיעים מוסדיים וגם משקיעי הריטייל המשיכו להגדיל חשיפה לשוק.

פעילותם של המשקיעים המוסדיים לטווח הארוך הסתכמה בחמשת החודשים הראשונים של השנה במכירות נטו, ואילו החל מפרוץ המערכה מול איראן החלו המוסדיים לבצע רכישות שהסתכמו בהיקף מצטבר נטו של כ-3.3 מיליארד שקל. פעילותם משקפת מדיניות זהירה ומחושבת יותר ביחס לחשיפה למניות, על רקע תנאי השוק והסביבה המאקרו־כלכלית.

התנהגות המשקיעים בשוק המניות השנה משקפת היטב את דפוסי הסנטימנט בשוק ההון הישראלי, ואת האופן שבו כל קבוצה מגיבה לשינויים ברקע המאקרו ־ כלכלי והגיאו־פוליטי.

בתקופה הראשונה, בין 1 בינואר ל־17 במרץ, משקיעי הריטייל בלטו במיוחד כרוכשים משמעותיים, עם זרימת כספים בהיקף גבוה של כמעט 7 מיליארד שקל. התנהגותם שיקפה אופטימיות גוברת בשוק ואת האמון בהתאוששות הכלכלה המקומית. לעומתם, המוסדיים לטווח ארוך דווקא ביצעו בתקופה זו מכירות נטו, אמנם מתונות יחסית, שהסתכמו בכ־1 מיליארד שקל. תושבי החוץ פעלו בדומה למשקיעי הריטייל, וביצעו רכישות של כ־1.7 מיליארד שקל, בעיקר על רקע הערכות חיוביות לגבי שוק המניות בישראל בתחילת השנה.

המצב השתנה בתקופה השנייה, בין 18 במרץ ל־12 ביוני. כאן כבר נרשמה ירידה במפלס האופטימיות בקרב המשקיעים המקומיים. משקיעי הריטייל עברו למכירות בהיקף זניח יחסית, אך כזה המבטא מעבר למצב של המתנה וחוסר בהירות. אצל המוסדיים התמונה הייתה חדה הרבה יותר: הם העמיקו את המכירות, שהגיעו לכמעט 4.6 מיליארד שקל - עדות לחשש גובר מהסביבה הפיננסית ומהסיכונים שעולים מהזירה הבינלאומית. מנגד, תושבי החוץ בלטו ברכישות בהיקפים מאסיביים דווקא בתקופה זו, עם רכישות בהיקף של כ־8.8 מיליארד שקל. כלומר בזמן שמשקיעים ישראלים היססו, הזרים זיהו הזדמנות ונכנסו לשוק בעוצמה.

התמונה התהפכה שוב בתקופה השלישית, מה־13 ביוני ועד 19 בדצמבר. עם התבהרות התמונה, ירידה מסוימת באי הוודאות וביסוס מחודש של תחושת יציבות בשוק, משקיעי הריטייל שבו לפעילות אינטנסיבית ורכשו מניות בהיקף מרשים של כ־7.1 מיליארד שקל. גם המוסדיים לטווח ארוך ביצעו רכישות גדולות בהיקף של כ־8.9 מיליארד שקל, מה שמצביע על חזרה של אסטרטגיות השקעה ארוכות טווח ועל יציבות מערכתית גבוהה יותר. לעומת זאת, תושבי החוץ, שהיו רוכשים משמעותיים דווקא בתקופה השנייה, עברו למימושים סמוך לאחר פרוץ המערכה מול איראן. סך המכירות שלהם עד ה-19 בדצמבר עמד על כ־6.2 מיליארד שקל. במילים אחרות, בעוד שמשקיעי הריטייל המקומיים והמשקיעים המוסדיים לטווח ארוך חזרו לשוק בעוצמה, הזרים דווקא מימשו, כך שמגמת ההשקעה שלהם הייתה הפוכה.

במצטבר, התמונה השנתית מצביעה על כך שהביקושים העיקריים למניות הגיעו ממשקיעי הריטייל הישראלים ומהמשקיעים הזרים, בעוד המוסדיים הגדילו חשיפה באופן מתון. שילוב זה תרם לעיצוב דפוסי המסחר ולהתפתחות מבנה הביקושים בשוק המקומי לאורך השנה.
 

פרמיית הסיכון של המשק

במקביל להתפתחויות הביטחוניות, הזירה המאקרו כלכלית סיפקה תמיכה נוספת לשווקים. הגירעון הממשלתי ירד בהדרגתיות משיעור של כ-6.8% תוצר בתום שנת 2024 לכ-4.5% תוצר נכון לנובמבר 2025, לצד שמירה על דירוג האשראי הבינלאומי, ובחודש נובמבר השנה סוכנות הדירוג הבינלאומית  S&Pאף העלתה את תחזית דירוג האשראי של ישראל משלילית ליציבה. השקל הפגין עוצמה אל מול הדולר, בניגוד לציפיות בסביבה של חוסר ודאות ביטחונית וכלכלית, והתחזק בשיעור של כ-12% במהלך השנה. סביבת האינפלציה ירדה מרמה של כ-3.2% בסוף השנה הקודמת לרמה של כ-2.5% בסוף השנה. בהתבסס על דבריו של נגיד בנק ישראל, תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתפתחות האינפלציה, לפעילות המשק, ולהתפתחויות הגיאופוליטית והפיסקליות.

מדד הפחד עומד על כ-13 נקודות בסוף השנה, זהה כמעט לרמתו בתום השנה הקודמת.  הדולר נחלש בכ-12% לעומת השקל, ומחיר ה-CDS לחמש שנים ירד ועומד על כ-66.7 נקודות לעומת 90 נקודות בסוף השנה הקודמת (אך עדין גבוה מעט מרמתו ערב פרוץ מלחמת חרבות ברזל).

ביצועי המדדים

בסיכום שנת 2025, מדד ת"א-35 ומדד ת"א 90 עלו בשיעור של 52.9% ובשיעור של כ-45.9%, בהתאמה. 

לוח 2: תשואת מדדי המניות (באחוזים):