הארטנט מ-BofA בסקירה מטלטלת: "הסדר העולמי החדש של טראמפ – שוק שורי לזהב ומניות גלובליות"

סקירה חדשה של מייקל הרטנט, מנהל השקעות ראשי של BofA, אני אומר לכם סקירה וואו, כמה נקודות מאוד חשובות ומעניינות:

The Midterm Elections Are 

Driving Everything

התמקדות המדיניות של טראמפ בשיפור יוקר המחיה (Affordability) באמצעות התערבות משמעותית להורדת "מחיר הכסף" (שכן הריביות לצרכן ולעסקים קטנים – Main St – עדיין גבוהות מאוד).

מחירי האנרגיה, הביטוח והבריאות, ובנוסף להם העלייה במחירי החשמל הנובעת מהביקוש של תחום ה-AI, אינם מצליחים להביא לשיפור בשיעורי התמיכה הנמוכים בטראמפ (על פי נתוני Real Clear Politics: תמיכה כללית של 42%, תמיכה בניהול הכלכלה של 41%, ותמיכה בטיפול באינפלציה של 36%). יצוין כי "הלם ניקסון" מאוגוסט 1971 – הקפאת המחירים והשכר שנועדה לשפר את עלות המחיה – אכן עבד; שיעור התמיכה בניקסון עלה מ-49% באוגוסט 1971 ל-62% לקראת הבחירות בנובמבר 1972. עם זאת, אם שיעורי התמיכה בטראמפ לא ישתפרו עד סוף הרבעון הראשון (Q1), הסיכונים לקראת בחירות האמצע יגברו, ויהיה קשה יותר עבור משקיעים להחזיק בפוזיציות "לונג" על מניות מחזוריות (Cyclicals) הנהנות מ"גאות טראמפ".

הסדר העולמי החדש של טראמפ אינו מבשר רק על שוק שורי חדש במניות. לפי הארטנט , הסדר העולמי החדש = שוק שורי חדש בזהב.

הזרזים לכך הם פופוליזם של תקופת מלחמה, סיום הגלובליזציה, חריגות פיסקליות ושחיקת ערך החוב (הפדרל ריזרב וממשל טראמפ צפויים להזרים נזילות חדשה של 0.6 טריליון דולר ב-2026 באמצעות תוכנית הרחבה כמותית (QE) של רכישת אג"ח ממשלתיות קצרות ורכישה מחדש של ניירות ערך מגובים במשכנתאות (MBS). זו הסיבה שהזהב מציג ביצועי יתר אל מול אג"ח ומניות בארה"ב בארבע השנים האחרונות, ללא סימני נסיגה.

בעוד שבשווקים שוריים המאופיינים בקניות-יתר (Overbought) תמיד קיימים תיקונים חדים, ניתן לבסס את הטיעון להגדלת ההקצאה לזהב (שעומדת כיום על 0.6% בלבד בקרב לקוחות ה-High Net Worth של בנק אוף אמריקה). לאור העובדה שהעלייה הממוצעת בארבעת השווקים השוריים בזהב במאה האחרונה עמדה על כ-300%, הדבר עשוי להצביע על כך שהזהב יגיע לשיא שמעל ל-6,000 דולר.

על מנת לנצל את השוק השורי בסדר העולמי החדש, האסטרטג של בנק אוף אמריקה (BofA) ממליץ להישאר בפוזיציות "לונג" על מניות בינלאומיות.

זאת בעוד שהפוזיציות המבוססות על "החריגות האמריקאית" (US Exceptionalism) עוברות רוטציה לעבר איזון מחדש גלובלי (יצוין כי בשנות ה-20 של המאה הנוכחית נרשמה זרימת הון של 1.6 טריליון דולר למניות בארה"ב, לעומת 0.4 טריליון דולר בלבד לקרנות גלובליות).

בהקשר זה, הארטנט מציין כי סין היא פוזיציית ה"לונג" המועדפת עליו, שכן הזרז לסיום הדפלציה  שהניע בעבר שווקים שוריים ביפן ובאירופה , עובר כעת לסין.

הארטנט מזהיר כי "הסיכון הגדול ביותר לקונצנזוס השורי המקסימלי של הרבעון הראשון (Q1) הוא ייסוף מהיר של המטבעות האסיאתיים החלשים במיוחד : הין היפני, הוון הקוריאני והדולר הטאיוואני". ייסוף זה עשוי להיגרם כתוצאה מהעלאת ריבית של הבנק המרכזי ביפן (BoJ), תוכנית הרחבה כמותית (QE) בארה"ב, גיאופוליטיקה בין יפן לסין, או גידור (Hedging) לקוי. תרחיש כזה יפעיל תהליך של הידוק נזילות גלובלי, כאשר זרמי ההון מאסיה לנכסים בארה"ב, אירופה ושווקים מתעוררים יתהפכו , תהליך שיביא לנסיגת עודפי החשבון השוטף של אסיה, המסתכמים ב-1.2 טריליון דולר.

איך נדע מתי הגיע הזמן "לברוח מהשוק"? התשובה של הארטנט היא לעקוב אחר שילוב ה-Risk-off של “JPY up, MOVE up” (עלייה בערך הין במקביל לעלייה במדד MOVE – מדד התנודתיות באג"ח).