סערה בפתח 2026: מלחמת סחר וטלטלה ביפן חובטות בשווקים ונועצות שיניים בנכסי הסיכון

שנת 2026 עומדת בפני אחד האתגרים הראשונים שלה – התמודדות עם שני אתגרים חופפים, על רקע רמות שערים גבוהות, יחסית, הן של שוקי המניות והן של שוקי איגרות החוב ברוב כלכלות המפתח.

הפעם, מתיחות סחר חוזרת בין ארצות הברית לבין מדינות ביבשת אירופה, נוכח אזהרותיו של הנשיא טראמפ כי יטיל מכסים על 8 מהן – ויגדילם בהמשך – אם גרינלנד לא תירכש על ידי ארצות הברית – ותגובת האיחוד האירופי כי יינקטו צעדי נגד. כל זאת, על רקע ועידת דאבוס, המחצינה את המחלוקת.

היות ומדובר במערכה חוזרת מסוג זה, לאחר המכסים שהוכרזו בחודש אפריל של השנה שעברה, שוק ההון רואה בכך אירוע מתמשך – אירוע מדיניות - המצריך היערכות שונה מצדו ומן הסתם מקטין את תיאבון הסיכון של המשקיעים.

בתוך כך, הכריזה ראש ממשלת יפן החדשה על בחירות בזק – על מנת לשרש את אמון הציבור בה – ובמסגרת זו הודיעה על צעדי הרחבה תקציביים – לרבות קיצוץ שיעורי מס המוטלים על מוצרי מזון – מה שעלול להגדיל את שיעור החוב של הממשלה ביחס לתוצר של יפן – הגבוה גם כך ועומד על כ-230 אחוזים. למזלה של יפן, בשלב זה, חלק ניכר של החוב מוחזק ע"י משקי הבית במדינה.

מדיניות תקציבית מרחיבה זו מתרחשת על רקע אינפלציה גבוהה, בלתי שגרתית, של כ-3 אחוזים, מה שהניע את הבנק המרכזי של יפן לחרוג ממדיניות מוניטארית מרחיבה מאוד, ארוכת שנים, ולהעלות את הריבית ל-0.75 אחוז בחודש דצמבר האחרון.

החוליה המקשרת בין שני האירועים – היות והריבית בארצות הברית החלה לרדת – ולפי הערכות תרד עוד בהמשך השנה, בפרט אם הנגיד הבא של הבנק הפדרלי, שימונה בקרוב, ינקוט מדיניות מוניטארית מקלה יותר מקודמו – הפער בין השתיים הולך ומתכווץ, מה שפוגע בכדאיות פעילות ה carry trade – רכישת היין והמרתו לדולר של ארה"ב ומטבעות נוספים, על מנת ליהנות מהפרשי הריביות. הדבר מעורר חששות של ממש בשוקי ההון לגבי מנוע הכנסות זה.

בתוך כך, נסיגה של תיאבון הסיכון – שבין השאר באה לידי ביטוי בביקוש למתכות יקרות, הנחשבות נכס חוף מבטחים במקרים כאלו, מה שגורר עליות חדות של מחיריהן – יחד עם חשש מהשלכות העימות המתפתח על כלכלות אירופה וארה"ב, גורר חולשה של הדולר ועלייה של תשואות הפדיון על אג"ח ממשלת ארה"ב. זו תופעה מעניינת, שכן אירועי משבר בעבר לוו דווקא בירידה של תשואות הפדיון על האג"ח הללו, הנחשבות אף הן, מסורתית, נכסי חוף מבטחים. גם אג"ח ממשלת יפן רושמות עלייה חדה של תשואות הפדיון – לאורך כל העקום – עקב גל מכירות.

בארה"ב, תשואות הפדיון על treasury ל-10 שנים, שכבר עמדו על 4 אחוזים לפי ארבעה חודשים ושיקפו ציפיות (שהתאמתו) להורדת הריבית, שבו ועלו ל-4.3 אחוזים, הגם שהציפיות הן (עדיין, ולפי התחזית האחרונה של הפד עצמו) שהריבית תמשיך לרדת. עלייה דומה רשמו תשואות הפדיון על איגרות החוב ל-30 שנה ועקום התשואות לפדיון הפך תלול יותר, מה שמצביע בכל זאת על תוואי איטי מהמשוער של הורדת הריבית – אם וכאשר – מזה שהשוק צפה עד לאחרונה.

ביפן, בשבוע האחרון לבדו, עלו תשואות הפדיון על האג"ח הממשלתית מ-2.15 אחוזים ל-2.35 אחוזים, כשאך לפני 9 חודשים עמד שיעורה על 1.1 אחוזים.

במצב דברים זה, התמסורת מהורדות ריבית של הפד, ככל שתימשכנה, לריביות השוק – בדגש על הריביות לטווח פדיון בינוני וארוך, הולכת ופוחתת, כך שמדיניות מוניטארית מקלה יותר, גם אם תינקט, תורגש חלקית בלבד.

בשתי החזיתות – העימות בין ארה"ב לאירופה וההתפתחויות ביפן – מדובר, כרגע, באירוע מתגלגל, שמתבטא, בין השאר, בזינוק של "מדד הפחד" VIX ועשוי להעיד על זהירות גבוהה מהרגיל של משקיעים בתקופה הקרובה.

בסך הכל, ההערכה הכללית הייתה כי שנת 2026 עשויה להתאפיין בתנודתיות גבוהה מהרגיל, ואנו עדים כעת לדוגמא ראשונה לכך. שורה של גורמי סיכון מסוגים שונים עומדים על הפרק. אף כי כיוון הכלכלה העולמית חיובי – כפי שעולה מהדוח האחרון של קרן המטבע הבינ"ל ומהדוחות הכספיים של חברות רבות, ראוי להיות ערוכים לתנודות חדות מהרגיל סביב קו המגמה ולבחון, בכל נקודת זמן, אם ההתפתחויות השונות נתפסות זמניות, או שתהייה להן השפעה מצטברת - לבדן או אם תתרחשנה יחד - כמו במקרה הזה.