פער המיומנויות בצפון: מספר דורשי העבודה יורד, אך האיום של ה-AI גובר

עיקרי הנתונים: 

ברמת המאקרו, חזרה שגרה: נתוני שירות התעסוקה מלמדים כי מספר דורשי העבודה ביישובי הצפון בדצמבר 2025 נמוך יותר ממספרם ערב המלחמה, ספטמבר 2023 – 3,575 כיום לעומת 3,836 ערב המלחמה. כך, שלמעשה נראה שברמת נתוני האבטלה  נרשמה חזרה מלאה לנתונים שאפיינו את הצפון קודם למלחמה, למעט בקריית שמונה. 

במקביל, ניתוח עומק של שירות התעסוקה חושף שהפערים המשמעותיים ברמת המיומנויות עימם מתמודדים תושבי הצפון ממשיכים: 

1) רמת חשיפה לבינה מלאכותית: בממוצע, רמת החשיפה לבינה מלאכותית (מודל שפה) בכלל אזורי ונפות ישראל עמד ב-2025 על 0.09 – אולם, בעוד ובנפות המרכז הרמה הממוצעת עמדה על 0.29 הרי שבנפות הפריפריה הצפונית היא עמדה על 0.0075 בלבד. כאשר הנפה בה נרשמה הרמה הנמוכה ביותר הייתה נפת גולן, ביישובים הקרובים יותר לגדר הגבול (0-4 ק"מ) שעמדה על 0.14- בלבד. יודגש, כי ניתוח רמות החשיפה נשען על פילוח משלחי היד של דורשי העבודה הרשומים בשירות התעסוקה, כך שמספקים אינדיקציה משמעותית באשר לכשירות ותאימות כוח העבודה בכל אזור להתמודד עם אתגרי ותנאי שוק העבודה המשתנה, ודאי לנוכח כניסתה המאסיבית של הבינה המלאכותית

2) סיכויי עבודה מרחוק: ניתוח מאפייני משלחי היד של דורשי העבודה סיפק אינדיקציה משמעותית נוספת באשר לכשירות ותאימות לאתגרי שוק העבודה המשתנה- סיכויי העבודה מרחוק. ככל שמשלח היד מחזיק בסיכויים גבוהים יותר לעבודה מרחוק, כך הוא מתאים יותר במאפייניו ומיומנויותיו לתנאי שוק העבודה המשתנה, אשר הופך להיות גלובלי יותר מאשר בעבר עם הזדמנויות שמאפשרות לצמצם פערים גיאוגרפיים; וככל שסיכויי העבודה מרחוק המאפיינים אותו נמוכים יותר, כך הוא מתאים פחות לתנאי השוק המשתנה ומקטין את היכולת של אנשי הפריפריה להשתלב עם המגמות הכלליות. גם כאן נחשפו פערים משמעותיים בין המרכז והפריפריה, ובדגש על יישובי הצפון – הממוצע הארצי עמד על 0.27, במרכז על 0.367 וביישובי הצפון על 0.23 בלבד. במילים אחרות, שוק העבודה המשתנה שהופך ליותר ויותר דיגיטלי וגלובלי מאפשר גישור על פערי מרכז ופריפריה באמצעות עבודה מרחוק. אולם, תנאי היסוד למימוש פוטנציאל הגישור הזה הלכה למעשה הוא שכוח העבודה בפריפריה יחזיק במיומנויות המאפשרות לו עבודה מרחוק. במצב הדברים הנוכחי, סיכויי העבודה מרחוק של כוח העבודה בצפון נמוכים ומקשים על מימוש פוטנציאל הגישור  

עו"ד עינבל משש, מנכ"לית שירות התעסוקה: "הנתונים חושפים פערי מיומנויות עמוקים בין המרכז לפריפריה, ובייחוד בצפון, אשר מחייבים מענה ממשלתי דחוף וממוקד, ודאי לנוכח אתגרי שוק העבודה המשתנה. למול זאת, פועל שירות התעסוקה להקמת מרכזי תעסוקה אזוריים בצפון, שירכזו את עבודת הממשלה בתחום התעסוקה- לרבות אבחון וייעוץ תעסוקתי, הכשרות, חיזוק מיומנויות בינה מלאכותית והשמה, לפי צרכי המעסיקים מחד ולפי אתגרי דורשי העבודה ושאיפותיהם מאידך. תכלית המאמצים הללו להבטיח  שתושבי הפריפריה לא יישארו מאחור, וזאת יתאפשר בריכוז מאמץ ובשילוב זרועות" 

בניתוח מיוחד שמפרסם היום (שלישי) שירות התעסוקה עולה כי מס' דורשי העבודה ביישובי הצפון הסמוכים לגדר (0-9 ק"מ) שאינם קריית שמונה נמוך יותר ממספרם ערב המלחמה – 3,575 בדצמבר 2025 לעומת 3,836 בספטמבר 2023, כשלמעשה מספרם כיום מהווה 93% בלבד ממספרם ערב המלחמה. למעשה, נתוני המאקרו מלמדים על חזרה לשגרה ביישובי הצפון בכל  הנוגע למספר דורשי העבודה; כאשר, ככל שמתרחקים מהגדר כך מספר דורשי העבודה כיום נמוך יותר ממספרם ערב המלחמה- ביישובים המרוחקים יותר מהגדר (5-9 ק"מ) מספר דורשי העבודה כיום מהווה 90% בלבד ממספרם ערב המלחמה (2,832 לעומת 3,141); כאשר ביישובים היותר סמוכים לגדר (0-4 ק"מ) ללא קריית שמונה מספרם כיום קרוב למספרם ערב המלחמה אך גבוה ממנו ומהווה 107% ממספרם בספטמבר 2023 (743 לעומת 695). 

בקריית שמונה, לעומת זאת, מספרם כיום כמעט זהה למספרם ערב המלחמה- 597 לעומת 603. אולם, המספר העדכני של דורשי העבודה בעיר  הצפונית מטעה משום שכוח העבודה בקריית שמונה הצטמצם משמעותית בשנתיים החולפות ורבים מתושביה לא חזרו, או לפחות טרם חזרו, להתגורר בה. לפיכך, השיעור שמהווים ה-597 דורשי עבודה הרשומים כיום גבוה יותר מהשיעור שהיוו ה-603 ערב המלחמה. כך, שבקריית שמונה לא נרשמה חזרה לשגרה, בניגוד ליתר יישובי הצפון הרחוקים מגדר הגבול הצפונית עד ל-9 ק"מ – כי אף שמספר דורשי העבודה כיום כמעט זהה למספרם ערב המלחמה, אז כוח העבודה היה גדול יותר מאשר היום ולפיכך גם ברמת מספרם דורשי העבודה ושיעורם לא נרשמה חזרה לשגרה בקריית שמונה, בניגוד ליתר יישובי הצפון הקרובים לגבול  
 

אולם, כאשר מעמיקים בנתוני שירות התעסוקה, עולה כי חרף החזרה למצב התעסוקתי שאפיין את יישובי הצפון קודם למלחמה, הפערים בין הפריפריה—ובפרט הפריפריה הצפונית—לבין המרכז נותרו בעינם. בניתוח מיוחד  שערך שירות התעסוקה על רמות החשיפה לבינה מלאכותית בהתפלגות אזורים גיאוגרפיים ונפות אזוריות עולה כי ישנם פערים משמעותיים ברמות החשיפה בין המרכז והפריפריה. הניתוח בחן את רמות החשיפה למודלים מבוססי שפה של בינה מלאכותית לפי משלחי היד של דורשי העבודה הרשומים בשירות התעסוקה בשנה האחרונה. ככזה, הוא מספק אינדיקציה משמעותית באשר למידת הכשירות והתאימות של תושבי האזורים והנפות השונים לתנאי ואתגרי שוק העבודה המשתנה שהבינה המלאכותית הופכת בשנתיים האחרונים לרכיב יותר ויותר מרכזי בו. כך, שרמות החשיפה לבינה מלאכותית משקפות, במידה לא מבוטלת, את פוטנציאל ההשתלבות, ההישרדות והחזרה ב- ואל שוק העבודה המשתנה. 

כך או כך, בממוצע  עומדת רמת החשיפה לבינה מלאכותית בכלל ישראל על כ-0.09; אולם בעוד ובנפות המרכז -פתח תקווה, רחובות ותל אביב- הממוצע עומד על 0.29 הרי שבכלל נפות הפריפריה, מהצפון ומהדרום, הממוצע עומד על 0.01; כאשר הנפה בעלת רמות החשיפה הנמוכות ביותר היא נפת גולן, שביישוביה הסמוכים יותר לגדר הגבול (0-4 ק"מ) עומדת על 0.14- וביישובים הרחוקים יותר (5-9 ק"מ) על 0.11-. ככלל, בפריפריה הדרומית רמות החשיפה גבוהות משל הצפונית- ממוצע של 0.035 לעומת 0.0075. משמעות הדבר היא שלתושבי המרכז סיכויי תאימות גבוהים יותר לאתגרי שוק העבודה המשתנה, הרבה יותר מתושבי יתר האזורים. מנגד, סיכוי התאימות של תושבי הפריפריות, וביתר שאת של תושבי הפריפריה הצפונית ולמעלה מהם של תושבי היישובים הקרובים יותר לגדר הגבול, הם הנמוכים ביותר.
 

אינדיקציה נוספת לפערים בסיכויי התאימות לעמידה באתגרי שוק העבודה המשתנה נשקפת בניתוח סיכויי העבודה מרחוק העולים ממשלחי היד המאפיינים את האזורים והנפות השונים. משלח יד שיש לו סיכויי עבודה מרחוק גבוהים יותר מתאים יותר לרוח, לתנאי ולאתגרי עידן הבינה המלאכותית ושוק העבודה המשתנה. זאת, משום שהדיגיטליות היא רכיב מרכזי יותר במשלח היד הזה; ולהפך, ככל שסיכויי העבודה מרחוק נמוכים יותר כך סיכויי התאימות לאתגרי העת הנוכחית נמוכים יותר. להמחשה, למשלח יד מפתח תוכנה ומנתח יישומים סיכויי עבודה מרחוק גבוהים יותר מאשר למשלח יד בתחום הייצור. למעשה, סיכויי העבודה מרחוק כאשר הם נבחנים ברמה האזורית והנפתית יש בהם כדי לספק אינדיקציה באשר לתאימות ולכשירות הנוכחית של האזור והנפה, בהתבסס על משלחי היד של דורשי העבודה בהם, לאתגרי שוק העבודה המשתנה. 

בדומה למצב הדברים שהסתמן בניתוח רמות החשיפה לבינה המלאכותית, גם כאן נרשמו פערים משמעותיים בין סיכויי העבודה מרחוק של דורשי העבודה מהפריפריה לאלו של המרכז. ככלל, בממוצע סיכויי העבודה מרחוק עמדו בכלל האזורים והנפות על 0.27; אולם בעוד ובנפות המרכז הממוצע עמד על 0.367 הרי שבנפות הפריפריה- דרומית כצפונית- על 0.234, כאשר הנפה בה נרשמו סיכויי העבודה מרחוק הנמוכים ביותר הייתה, שוב, נפת גולן- כאשר ביישוביה הסמוכים יותר לגדר הגבול (0-4 ק"מ) על 0.18 וביישובים המרוחקים יותר מגדר הגבול (5-9 ק:מ) על 0.2.

יודגש שוב, אומרים בשירות התעסוקה, סיכויי העבודה מרחוק מתייחסים למשלחי היד של דורשי העבודה הרשומים בשירות התעסוקה בכל נפה ואזור. כך, שהם משקפים את אופיו של שוק העבודה המקומי, על כישוריו עובדיו, מיומנויותיהם וממילא על תאימותם לאתגרי שוק העבודה המשתנה. האירוניה האבסורדית היא, אומרים בשירות, שדווקא באזורים שעבודה מרחוק יכולה הייתה לגשר על פערי המרכז-פריפריה, גיאוגרפית ומעמדית, נגישה פחות למי שהכי זקוק ונגישה יותר למי שיכול, לכאורה, להסתדר בלעדיה- תושבי הפריפריות ותושבי המרכז, בהתאמה. למעשה, בשוק העבודה המשתנה אשר הופך ליותר ויותר דיגיטלי וגלובלי ישנו פוטנציאל גישור על פערי מרכז ופריפריה באמצעות עבודה מרחוק. אולם, על מנת שפוטנציאל זה יתממש הלכה למעשה ישנו צורך בכשירות ותאימות של מיומנויות כוח העבודה בפריפריה ליכולת לעבוד  מרחוק, בלא תנאי זה פוטנציאל גישור הפערים יתקשה להתממש. במצב הדברים כיום בצפון, סיכויי העבודה מרחוק של תושבי הצפון נמוכים משמעותית משל מקביליהם במרכז, לפיכך גם כאשר הטכנולוגיה מאפשרת עבודה מרחוק תושבי הצפון יתקשו לממש אותה בלא חיזוק כישורי העבודה מרחוק שלהם.
 

אם כן, אומרים בשירות התעסוקה, אף שנתוני המאקרו מלמדים על חזרה לשגרה ביישובי הצפון- פרט לקריית שמונה- שגרה זו מתאפיינת בקושי ממשי ופערים קיימים, שעלולים להחריף בחלוף הזמן, של תושבי הצפון להתמודד עם דרישות, תנאי ואתגרי שוק העבודה במאה העשרים ואחת. בשוק הנוכחי, מבהירים בשירות התעסוקה, הדבר היחידי שקבוע הוא השיני ומיומנויות שנחשבו בעבר ליתרון יחסי למחזיק בהן הפכו לתנאי הכרחי שאינו מספיק. משמעות הדבר, מדגישים בשירות התעסוקה, היא שמי שלא יתאים את כישוריו ואת המיומנויות שלו לאתגרי השוק המשתנה פשוט יישאר מאחור. כמה מהמיומנויות החשובות ביותר כיום הן המיומנויות הדיגיטליות, חשיבה יצירתית, חשיבה כמותית, כישורים שפתיים וכמובן שמיומנויות שימוש בבינה מלאכותית ואחרות. כל אלה הפכו לקריטיות, שאי אפשר להיות רלבנטיים תעסוקתית בלעדיהם. 

בשירות התעסוקה מדגישים כי פערי המיומנויות בין המרכז לפריפריה, ובדגש על הפריפריה הצפונית, מחדדים את הצורך בגיבוש צעדי פעולה דחופים ועצימים לחיזוק ההון האנושי בפריפריה כדי לוודא שהפריפריה הישראלית לא תידחק לאחור. 

לפיכך, בימים אלה שוקד שירות התעסוקה על הקמתו של מרכז תעסוקה אזורי ראשון מסוגו בקריית שמונה, אשר יספק מעטפת פתרונות תעסוקתיים רחבה ומקיפה לתושבי הגליל העליון כולו- מעסיקים ודורשי עבודה כאחד. במסגרת המרכז יאוגדו כלל מאמצי התעסוקה של הממשלה והרשויות באזור- לשכת שירות התעסוקה, מעוף, מרכז הצעירים, הבית לעסקים, מרכז בעצמי ועוד – תחת קורת גג אחת. כל תושב גליל עליון, בין שהוא דורש עבודה ובין שהוא מעסיק, יוכל לקבל במרכז התעסוקה את מגוון הכלים הרלבנטיים עבורו. החל, מגיוס עובדים והכשרתם, דרך הקניית וחיזוק מיומנויות וכל באבחון תעסוקתי, ייעוץ תעסוקתי, קואצ'ינג, הכשרה ולבסוף השמה חכמה בשוק העבודה. הרציונל שיאפיין את עבודת המרכז כולל שני יסודות- האחד, ריכוז ותכלול מאמץ של כלל הגופים לטובת חיזוק התעסוקה בצפון; השני, העמדת פתרונות מותאמים אישית לצרכי הלקוח שבקצה, דורש עבודה ומעסיק כאחד. המרכז צפוי להתחיל את עבודתו במהלך שנת 2026, ויועמדו מגוון רחב מאוד של שירותים.  בהמשך, מדגישים בשירות התעסוקה, יוקם במעלות-תרשיחא מרכז תעסוקה נוסף עבור תושבי הגליל המערבי. 

עו"ד עינבל משש, מנכ"לית שירות התעסוקה: "הנתונים חושפים פערי מיומנויות עמוקים בין המרכז לפריפריה, ובייחוד בצפון, אשר מחייבים מענה ממשלתי דחוף וממוקד, ודאי לנוכח אתגרי שוק העבודה המשתנה. למול זאת, פועל שירות התעסוקה להקמת מרכזי תעסוקה אזוריים בצפון, שירכזו את עבודת הממשלה בתחום התעסוקה- לרבות אבחון וייעוץ תעסוקתי, הכשרות, חיזוק מיומנויות בינה מלאכותית והשמה, לפי צרכי המעסיקים מחד ולפי אתגרי דורשי העבודה ושאיפותיהם מאידך. תכלית המאמצים הללו להבטיח  שתושבי הפריפריה לא יישארו מאחור, וזאת יתאפשר בריכוז מאמץ ובשילוב זרועות" .