השקל ממשיך להתחזק ומתקרב לרמה הפסיכולוגית של 3 שקלים לדולר, כשבימים האחרונים הוא נסק לשיא של יותר מארבע שנים. המטבע הישראלי, שנסחר בתחילת המלחמה ברמות של כ-4 שקלים לדולר, צבר מאז התחזקות של כ-25% מגמה שמעוררת שאלות רבות בקרב משקיעים, יצואנים וקובעי המדיניות הכלכלית. האם מדובר בתיקון זמני או במגמה ארוכת טווח? ומה עומד מאחורי העוצמה הבלתי צפויה של השקל?

התחזקות השקל בחודשים האחרונים אינה תופעה מקומית גרידא, אלא חלק ממערכת תהליכים גלובליים ומקומיים מורכבת. עם זאת, בבסיס המגמה בהחלט עומדים מספר גורמים מבניים בכלכלה הישראלית: 

הראשון הוא עודף משמעותי בחשבון השוטף, המשקף יצוא גבוה לעומת היבוא, בעיקר הודות לתעשיית ההייטק והתעשיות הביטחוניות שמייצאות היקפי סחורה ושירותים נכבדים לחו"ל.

במקביל, נרשם גידול משמעותי בהשקעות ישירות של גופים זרים בישראל הן השקעות ריאליות והן רכישות של חברות ישראליות. גם במערכת הפיננסית ניכרת זרימה של כספים זרים לשוק המניות ולשוק החוב המקומי. קניות אלו של גופים זרים מביאות לזרימת דולרים שצריכים להיות מומרים לשקלים, מה שמגביר את הביקוש למטבע המקומי ותורם להתחזקותו.

מצבה הביטחוני והכלכלי של ישראל ואמון השווקים בה תרמו אף הם להתחזקות זו. במהלך השנה שעברה, פרמיית הסיכון של ישראל  כפי שנמדדת על ידי מדד ה-CDS ומרווחי האג"ח הממשלתיות הדולריות ירדה באופן משמעותי. זה קרה תחילה לאחר מבצע "עם כלביא" ביוני, ופרמיית הסיכון הוסיפה לרדת בעיקר לאחר הכרזת הפסקת האש ברצועת עזה, עד שבסוף השנה שעברה עמדה הפרמיה על רמה שהייתה גבוהה רק במקצת מרמתה ערב המלחמה. שיפור זה באמון השווקים חיזק את הביקוש לנכסים ישראליים ולשקל.

ייתכן שמאחורי החוזק החריג של השקל עומדות גם ציפיות לשינוי עמוק באזור. התחזקות השקל מעבר לקורלציה הרגילה עשויה לנבוע מציפייה להתפתחות גיאופוליטית משמעותית באיראן. תקיפה אמריקאית, אם תתרחש, עשויה לערער את המשטר שם, וחילוף השלטון באיראן הוא משהו דרמטי מבחינת האיומים על ישראל – שינוי משחק (game changer) משמעותי. אם קיימת תקווה או ציפייה שתהיה התפתחות חיובית כזו לישראל, היא עשויה להשתקף כבר עכשיו במחירי השוק.

גם הגופים המוסדיים הישראליים תורמים להתחזקות השקל, אם כי בצורה עקיפה. ככל שהשווקים בחו"ל ממשיכים לעלות, הקורלציה החיובית מול השקל יוצרת מצב שבו החשיפה המט"חית של הגופים המוסדיים עולה באופן אוטומטי. כדי לשמור על רמת חשיפה יציבה ולא לחרוג מהמנדטים שלהם, הגופים המוסדיים נאלצים למכור דולרים פעולה שמחזקת את המטבע המקומי. תהליך זה מתרחש באופן שוטף ומהווה גורם מבני נוסף ללחץ על השקל כלפי מעלה.

המגמה הגלובלית: דולר חלש

כאמור, היחלשות הדולר היא מגמה עולמית הנובעת, בין היתר, ממדיניותו של הנשיא טראמפ. המטרה המוצהרת: להחליש את הדולר כדי לצמצם את הגירעון המסחרי האדיר של ארצות הברית ולחזק את התעשייה האמריקאית. בפועל, ניתן לראות שהדולר נחלש כמעט מול כל המטבעות בעולם בצורה חדה, למעט היין היפני – וזאת בשל עניינים פנימיים ביפן והערכה שהבנק המרכזי היפני עשוי להתערב.

כדי להבין את התמונה המלאה, כדאי להרחיב את המבט מעבר לזוג המטבעות שקל-דולר. השקל אמנם התחזק מול הדולר, אך כשבוחנים אותו מול האירו, למשל, התמונה מתמתנת במקצת. האירו עצמו התחזק בכ-12% מול הדולר בשנה האחרונה, מה שמעיד על כך שמדובר בהיחלשות דולרית רחבה ולא בחוזק ישראלי חריג בלבד.

הישראלים מפנים גב ל-S&P 500

גורם נוסף לשקל החזק הוא שינוי בהתנהגות המשקיעים הישראליים. במהלך 2023-2024 נרשמה זרימת כסף חזקה למסלולי השקעה עוקבי S&P 500, אך בשנה האחרונה מסלולים אלו השיגו תשואה נמוכה יחסית למסלולים הכלליים. הסיבה העיקרית: החשיפה המלאה למט"ח במסלולים אלו, בעוד שהשוק הישראלי רשם עליות חדות יותר.

כתוצאה מכך, נרשמת עצירה בגיוסים ואף פדיונות, כשהכסף מופנה למסלולים כלליים או כאלו המוטים לישראל. עם זאת, במנורה מבטחים לא ביצעו שינוי דרסטי בהקצאת הנכסים, שעומדת על כ-40% מניות בישראל ו-60% בחו"ל. המצב לא צפוי להשתנות בקרוב, אם כי נרשמה ירידה בחשיפה למט"ח הן במנורה והן בגופים מוסדיים אחרים.

האם בנק ישראל יתערב?

קיימת הערכה בשוק שאם המגמה תימשך בצורה קיצונית, בנק ישראל עשוי להתערב – לרכוש דולרים או לפחות למתן את המגמה. האם זה יקרה לפני או אחרי שהשער יגיע ל-3 שקלים לדולר? אף אחד לא יודע בוודאות. לדעת דותן, השוק עדיין לא הגיע לנקודה כזו, אך התערבות יכולה להתרחש אם תיראה המשך התחזקות משמעותית ולא פרופורציונלית של השקל.

על מי זה משפיע – לטוב ולרע?

היצואנים הם הקבוצה הנפגעת העיקרית מהתחזקות השקל ואין ספק שככל ששערי המט"ח יורדים, היצואנים רואים פחות שקלים בתמורה למכירותיהם.. חלקם אמנם מגדרים את החשיפה שלהם למט"ח, אך כמובן שיש לא מעט עסקאות חדשות אל מול רוכשים ברחבי העולם שם באה לידי ביטוי התחזקות השקל. עם זאת, יש לציין כי הפגיעה תלויה גם ביעד היצוא: לדוגמה, מי שמייצא לאירופה נהנה מיחס יורו-שקל יציב יותר ופחות נפגע לעומת מי שמייצאים בעיקר לארצות הברית.

מצד שני, רוב הציבור נהנה מהתחזקות השקל, כי היא משפיעה בצורה משמעותית על ציפיות האינפלציה. קיים שרשור ישיר בין שערי המט"ח לאינפלציה: חלק גדול מהמוצרים בישראל מיובא מחו"ל, טיסות לחו"ל שמתייקרות או מוזלות בהתאם לשער, וכמובן רכישות מאתרים בחו"ל שעלותן משתנה באופן מיידי.

לעומת זאת, במוצרים כמו רכבים ומוצרי חשמל לוקח זמן עד שהשינוי בשער השקל-דולר בא לידי ביטוי במחיר שהלקוח רואה בחנות, אך גם שם בסופו של דבר תבוא לידי ביטוי התחזקות השקל. לסיכום, זו אחת הסיבות המרכזיות בגינה רואים ירידה די חדה בציפיות האינפלציה בחודשים האחרונים, ירידה שמשפיעה על כוח הקנייה של הציבור הרחב ועל עלות המחיה בישראל.

___________

לכתבה נוספת בנושא:

קרן השתלמות שנפתחה לפני 6 שנים - איזה מסלול השקעה ניצח? "מניות" או "s&p500"