אופטימיות גדולה עבור עתיד שוק ההון הישראלי – מפגש עיתונאים עם מחלקת התאגידים של הרשות לניירות ערך

במפגש עיתונאים שהתקיים במשרדי הרשות לניירות, ב-16-02-2026, ובנוכחות אמיר הלמר (מנהל מחלקת תאגידים), אילן ציוני (משנה למנהל המחלקה ומנהל מערך הגילוי והדיווח), אלי דניאל (סגן מנהל מערך הגילוי), יאירה פרנקל (יועצת משפטית), ויעקב יודקוביץ (חשבונאי ראשי ומנהל מערך חשבונאות ופיננסים), התרשמתי מאוד מן האווירה האופטימית לגבי העתיד של שוק ההון שלנו. שנת 2025 הייתה שנת שיא עבור כל העוסקים בשוק ההון המקומי וניכר שנעשית הרבה עבודה כדי שהיא לא תישאר שנה יחידה במינה.

ראשית, ומעל הכול, עומדת לה ועדת חמדני. ועדה שאמורה לעשות מהפכה גדולה בכל נושא הרגולציה של הדיווח, כאשר הצעות הועדה (בראשות פרופ' אסף חמדני - פורסמו בדו"ח הביניים בסוף 2025), נחשבות למהפכה משמעותית באותו תחום של הדיווח התאגידי בישראל. המטרה המרכזית במהפכה הזו היא לשנות את התפיסה מ"ציות לרגולציה", שבה החברות פשוט ממלאות אחרי הדרישות ועושות V רגולטורי, לכיוון דיווח שמשרת הרבה יותר את המשקיעים ומספר את הסיפור העסקי של החברה. זה לא המקום להרחיב יותר מדיי על הנושא כי ייצאו על כך פרסומים רבים מאוד בתחום, אבל, מספיק אם נציין את הדברים העיקרים:

ראשית, להפוך את "דוח הדירקטוריון" ל"דוח הנהלה" שבו החברה תסביר מה קורה עכשיו, ומה היא צופה לעתיד ולא רק מציינת מספרים יבשים. בדומה למה שנעשה בארה"ב (MD&A). דו"ח ההנהלה יהיה ממוקד עסקית, קצר יותר, ויסביר למשקיעים איך ההנהלה רואה את מגמות השוק ואיך היא בונה אסטרטגיה עבורו. שנית, רפורמה בתחום הדיווחים המיידיים: יהיה חלון של 24 שעות להודיע לבורסה ולרשויות על אירוע משמעותי כך שהחברות יוכלו לחקור ולוודא את כל פרטי האירוע. ברור שיש כאן סכנה לניצול מידע פנים אבל הוועדה והרשות בהחלט מודעים לכך וינקטו בצעדים בהתאם. שלישית: שינוי במבנה הדו"ח הרבעוני-שנתי שבו יהיה פרק ברור על שכר הבכירים וכו (Corporate Governance) ופרק נפרד, מימוני-פיננסי, שבו יהיו הפרטים הפיננסיים שראינו עד כה. לבסוף, הוועדה ממליצה לחברות לפרסם את המדדים שעל פיהם הן מודדות את הצלחתן. זה עניין שונה מאוד עבור כל סקטור וחברה אבל זה יכול להיות אלמנט קריטי למשקיעים להערכת הביצועים ובכלל שיקול הדעת של ההנהלה. אז מה בעצם קורה עם כל עבודת הוועדה הזו? בגלל הצורך בחקיקה, זה ייקח קצת זמן למימוש אבל התקווה הגדולה היא שאוסף הצעדים וההמלצות האלו יהיו רפורמה משמעותית מאוד ועוזרת מאוד עבור החברות, הרגולאטור ובעיקר המשקיעים.

נושא שני חשוב מאוד שהועלה בפגישה הוא נושא הנפקות החברות בארץ. הבורסה קבעה כללים מינימאליים לביצוע הנפקות ועל הבסיס הזה ראינו התקדמות משמעותית של התחום. ההצלחה הגדולה יותר נמצאת בחלק האג"ח כאשר הסדרות החדשות הגיעו יותר מאשר הנפקת מניות אבל הסה"כ של 2025 מרשים מאוד ביחס לשנים הקודמות. הנה גרף בנושא (כל הגרפים בכתבה זו מגיעים ממצגת שסופקה לנו על ידי הרשות לניירות ערך):
 

כפי שנתן לראות הייתה קפיצה אדירה מ-19 חברות ב-2024 ל-52 ב-2025 (!) כאשר הרוב (31) נמצא בחלק האג"חי. בכלל יש לציין שעולם האג"ח הקונצרני שלנו מהווה "כוכב בינלאומי יחסי לגודל המדינה" עם גידול מ-301 מיליארדי שקלים ב-2016 לכדי 584 מיליארדים ב-2025 (!). בהקשר של הנפקות כאלמנט חשוב של קידום שוק ההון הישראלי נזכיר את חברת Palo Alto, אשר החליטה להירשם דואלית כאן. זו מהפכה של ממש. הן מהותית והן תדמיתנית. זו התפתחות הפותחת את הדלת להמון חברות עם קשר כלשהו לארץ לבוא ולהיות חלק משוק ההון המקומי שלנו. שוק שבו יוכלו לגייס כספים בעלות סבירה באג"ח או-ו לגייס הון מנייתי ממשקיעים "רעבים" לחברות טובות ומכובדות מחו"ל.

במפגש עלו נקודות מעניינות בנושא הרגולציה הכפולה לכאורה כאן ושם עבור חברות כאלו. ועל כך נאמר: קודם כל ישנו שיתוף פעולה הדוק בין הרשות שלנו ל-SEC (היה ביקור לא מזמן של ראש ה-SEC בארץ) ויש לקוות שאנו נגיע למצב הקנדי בו ארה"ב תכיר ברגולציה שלנו כטובה מספיק להיות העיקרית. האמריקאיים רגישים, עקב מה שקורה עם החברות הדואליות הסיניות, אבל אנו מקווים שנוכל ליישם משהו דומה ל-MJDS (Multi-Jurisdictional Disclosure System) שבעזרתו ה-SEC סומך מאד על הרשויות הקנדיות. במידה ונגיע לכך, "השמים הם הגבול" עבור חברות ישראליות שמעדיפות להיות מונפקות רק בארה"ב ומדלגות על השוק המקומי.

אגב, יש לזכור שאין אפשרות להנפיק כאן מספר סוגי מניות עבור חברה אחת אבל גם על זה יהיה ניתן להתגבר בבוא הזמן. לפני שנמשיך כמה נתונים: קיימים כיום 654 תאגידים נסחרים בבורסה כאשר 110 הן חברות עם אג"ח סחיר בלבד. מתוך ה-110 33% הינן חברות זרות ו-74% חברות ישראליות. לעומת זאת, רק 6% מן החברות שהנפיקו מניות וגם אג"ח הינן זרות מול 94% (!) ישראליות. בשנת 2025 גייסו כ-20 מיליארדי שקלים על ידי מניות כאשר 5.1 מזה היו בהנפקות ראשוניות. ועוד נתון מדהים, שראוי לעוד גרף, הוא גידול שווי השוק של המניות ויחידות ההשתתפות אצלנו:
 

זה המקום לשאול: מה הן העדפות הציבור בנושא? או ליתר דיוק: איך מתחלקת אחזקת הציבור על פי ענפים? הנה גרף המראה את ההעדפה הבולטת של הביומד, הבנקים, הביטוח, והטכנולוגיה כאשר מדובר בחלק הצף של המניות:
 

כמו כן, מעניין לציין את העוצמה של שני ענפים (נדל"ן ובינוי, פיננסים) בשווי השוק שלהם בשוק האג"ח הקונצרני. זהו גרף די מדהים המראה את הריכוזיות הגדולה שיש לאותם ענפים בשוק החוב המקומי, שגדל בעשור האחרון ב-95% והגיע לשווי כולל של 584 מיליארדי שקלים בסוף 2025:
 

נשאלת עכשיו השאלה: האם המעבר למסחר שני-שישי יכול לעזור בלהביא חברות חדשות להנפיק בארץ? ולמרות שאין עדיין תשובה ברורה לשאלה הזו, כבר ברור שהמעבר למתכונת החדשה הייתה הצלחה גדולה מבחינת המסחר. בימי שישי המסחר הממוצע גדל בכ-30% ממה שהיה בימי ראשון וזה מראה שיש בהחלט אלמנט משפיע טובה עבור הגורמים הזרים שיש להם פעילות בארץ.

לקראת סיום הועלו עוד שני נושאים מעניינים מאד: שילוב ה-AI ונושא הגילוי הענפי. ברור מאליו שכל נושא ה-AI נמצא עדיין בחיתוליו. אבל, אנו יכולים כבר לומר שהרשות בהחלט מודעת לו בשני האספקטים שלו: עבודה פנימית עם כלי AI (לדוגמא: עם מאגר קבלת ההחלטות שנלקחו ב-15 השנים האחרונות), ואיך ה-AI יכול להוות כלי החלטה עבור המשקיעים (לדוגמא: לבקש מן החברות לייצר פורמטים מותאמים לקריאה אוטומטית של הדוחות על ידי מכונות AI). עניין ה"הזיות" של הבינה המלאכותית נמצא ברובו כאשר מדובר בנושאים כלליים שהתשובה מגיעה מאיסוף נתונים ברשת האינטרנט הכוללת אבל ההנחה היא שאם מקור הנתונים נמצא בבקרה טובה הכלי עצמו יכול להיות מאוד יעיל.

לבסוף, כמה מילים על הנושא של הגילוי הענפי. הרשות מאוד מעוניינת שהחברות יפרסמו את הנתונים שלהן בצורה מאוד נגישה וברורה למשקיעים כאשר "פורמט" דומה ענפי יוכל להביא להקלה בהבנת דוחות ההנהלה העתידיים. לצורך זה הרשות תציע מדריכים איך לפרסם חלקים של הדוחות (כרגע בעיקר בתחום הנדל"ן היזמי) וזה יאפשר יכולת השוואה טובה יותר, מצד המשקיעים, כאשר הם באים להעריך את הנתונים. יש לציין שהפרויקט הזה של גילוי ענפי צוין כאחד החשובים שעומד כרגע על הפרק.

לסיכום: עולם הרגולציה הישראלית מושפע מאוד מן ההצלחה הכבירה של שוק ההון המקומי בשנים האחרונות כאשר שנת 2025 הייתה שיא שמהווה קנה מידה של תקווה גדולה לגבי העתיד. בהרבה מאוד חזיתות הרשות מנסה לקדם נושאים שמטרתם לייצר שקיפות וגילוי טובים יותר של החברות כלפי המשקיעים. יש מאמץ גדול (על ידי ועדת חמדני) להתקדם מאוד לכיוון הזה, כאשר ברור ששיפור משמעותי גם יביא יותר התעניינות זרה וגם מקומית. שוק האג"ח הקונצרני מהווה מקור עניין גדול עבור החברות הזרות המגיעות לכאן ונקווה שגם העבודה הגדולה שנעשית בחזית המניות הדואליות תייצר מהפכה שהניצן הראשון שלה הוא חברת Palo Alto. בכל מקרה, המון הצלחה לעושים במלאכה כדי שנרוויח כולנו ביושר ובשקיפות גדולה!
 

לידיעת הקוראים:

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן.

במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

אנחנו עושים מאמצים גדולים לאתר בעלי זכויות בצילומים, סרטונים, גרפים, או כל חומר מתפרסם אחר. יצירות שבעל זכות היוצרים בהן אינו ידוע, לא אותר, או לא הושג נעשה לפי סעיף 27א (תיקון מס' 5) תשע"ט 2019 ל"חוק זכויות יוצרים". אם זיהיתם צילום, סרטון, גרף, ואתם חושבים שאתם בעלי הזכויות עליהם, יש לפנות ל [email protected]. בכל מקרה והתוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך, מצאת שגיאה בכתבה או מאמר, או נתקלת בפרסומת לא ראויה? אנא דווח/י לנו לאימייל   [email protected]