השווקים הגלובליים נכנסים לשבוע האחרון של פברואר כאשר המדדים הראשיים יציבים באופן כללי, אף שהפערים בין סקטורים ומניות בודדות נותרים בולטים. פסיקה מכרעת של בית המשפט העליון בארה״ב שביטלה את סמכות המכסים החד־צדדית של הנשיא טראמפ עיגנה מחדש את סיכון מדיניות הסחר, והפחיתה את אי־הוודאות המשפטית בטווח הקצר, גם כאשר הממשל אותת על דרכים חלופיות להמשך הלחץ על שרשראות האספקה העולמיות. השווקים קיבלו את הפסיקה בשלווה יחסית, אך משקיעי האג״ח נותרים דרוכים לנוכח השלכות הגירעון וסיכון לאלתורים מדיניים, מה שמותיר את פרמיית הטווח רגישה לכותרות פיסקליות. מתחת לפני השטח, תנודתיות הקשורה לבינה מלאכותית התרחבה מעבר לשבבים גם לתוכנה ולתעשיות “הכלכלה הישנה”, כאשר התיאבון לסיכון נותר סלקטיבי ולא מתרחב. המדיניות המוניטרית נותרת העוגן המרכזי לשווקים, כאשר פרוטוקול הפד האחרון מחזק את הגישה הסבלנית ותולה כל הורדת ריבית בהתקדמות מתמשכת לעבר יעד האינפלציה, כך שהציפיות רגישות במיוחד לנתונים נכנסים. באירופה, הדיון על חיזוק מעמד האירו הבינלאומי, לצד ספקולציות לגבי הנהגת הבנק המרכזי האירופי בעתיד, מוסיף ממד פוליטי לתמחור הריבית והמטבע. המו״מ הצפוי בין ארה״ב לאיראן ב-26 בפברואר נותר במוקד, ותומך במחירי הנפט מעל 70 דולר לחבית.
ארה״ב: בניית ביטחון במסלול צמיחה מואץ
נתוני התמ״ג לרבעון הרביעי ונתוני ההכנסה/צריכה לדצמבר שפורסמו ביום שישי האחרון סיפקו נקודת פתיחה ברורה להערכת המומנטום בתחילת 2026, והצביעו שהפעילות נכנסה לשנה על בסיס יציב. הזמנות המפעלים לינואר (שיפורסמו ביום שני) וסקר אמון הצרכנים של Conference Board (שלישי) יסייעו להעריך אם החוזקה נמשכת, בעוד מדד מנהלי הרכש של שיקגו (שישי) יספק קריאה מעודכנת על תנאי הייצור. בכירי הפד ממשיכים לאותת סבלנות, ומדגישים את הצורך בדיס־אינפלציה מתמשכת ושוק עבודה יציב לפני הורדת ריבית, מה שמותיר את השווקים רגישים מאוד לשינויים קטנים בנתונים. פרסומים נוספים ישלימו את התמונה: מדד מחירי הבתים Case-Shiller (שישי) צפוי להתמתן, ומדד הפד של ריצ’מונד (שלישי) צפוי להראות שיפור מתון. בחזית האינפלציה, מדד מחירי היצרן (שישי) צפוי להתקרר באופן ניכר, וגם מדד שיקגו מנוכה עונתיות צפוי להיחלש מעט. יחד, אינדיקטורים אלה יסייעו לקבוע אם לחצי המחירים מתמתנים ואם ביקוש יציב יכול לתמוך במסלול מדיניות מדוד ותלוי נתונים במהלך השנה.
מסקנה: נתוני השבוע, אמון, תעשייה ופרסומי סוף השבוע יקבעו האם כלכלת ארה״ב נכנסה ל-2026 עם מומנטום בסיסי יציב.
ארה״ב ואירופה: ארה״ב מובילה, אירופה עמידה בעונת הדוחות
עונת הדוחות בארה״ב לרבעון הרביעי 2025 מציגה תוצאות חזקות. עם יותר מ-75% מחברות S&P 500 שכבר דיווחו, צמיחת הרווחים צפויה להגיע לכ-14%, מעט נמוך מהרבעון הקודם אך גבוה ב-5 נקודות אחוז מההערכות המוקדמות. מגזר הטכנולוגיה בולט במיוחד עם צמיחת רווחים מעל 30%, בעוד הפיננסים והתעשייה רשמו עליות דו-ספרתיות, אם כי ההפתעות במגזר התעשייה נטו לשלילה. באירופה התמונה מעורבת יותר: עם כמחצית מדוחות STOXX 600 שפורסמו, צמיחת הרווחים השנתית קרובה לחיובית שולית בלבד נתמכת בפיננסים ובחומרי הגלם אך נבלמת בצריכה המחזורית ובתעשייה. 57% מהחברות הפתיעו לטובה, בהתאם למגמה ארוכת הטווח, אך השוק הגיב בעוצמה רבה יותר לאכזבות מאשר להפתעות חיוביות.
מסקנה: לשתי האזורים עונת דוחות טובה, אך ארה״ב היא מובילת הצמיחה. לשנת 2026 כולה מצפים האנליסטים לצמיחת רווחים של 15% ב-S&P 500 ו-11% ב-STOXX 600, כאשר רוב ההתאוששות באירופה צפויה במחצית השנייה של השנה.
גוש האירו: סימנים נוספים להתייצבות
נתוני המאקרו של גוש האירו השבוע, אף שהם נחשבים משניים, צפויים לסייע לחדד את הציפיות לגבי תחזית הצמיחה והאינפלציה בטווח הקצר. פרסום מדד המחירים הסופי (HICP) לינואר צפוי לאשר את סביבת האינפלציה הרכה שנראתה בהערכה הראשונית, עם אינפלציה כוללת מתחת ל-2% ואינפלציית ליבה מעט מעל 2%. מדד אמון העסקים של Eurostat צפוי להמשיך במגמת השיפור ההדרגתית שהחלה סביב סוף 2025. בינואר התקרב המדד לממוצע ארוך הטווח יותר מכל נקודה מאז 2022, בהובלת עלייה באמון בכל הסקטורים למעט הבנייה. לאחר מכן מדד האקלים העסקי Ifo צפוי להראות סימנים ראשוניים לשיפור חדש בעסקים בגרמניה, לאחר קריאה חלשה יחסית בינואר. התמונה לגבי גרמניה תושלם ביום רביעי עם נתוני אמון הצרכנים של GfK לפברואר.
מסקנה: כלכלת גוש האירו ממשיכה לנוע לעבר התייצבות הדרגתית, אך התאוששות משמעותית תדרוש ביקוש חזק יותר, הצפוי להתממש במהלך השנה הודות לתמריצים פיסקליים בגרמניה.
יפן: מדד המחירים בטוקיו ומכירות קמעונאיות במוקד
יפן תפרסם השבוע את מדד המחירים לצרכן בטוקיו לפברואר ואת המכירות הקמעונאיות לינואר. מדד טוקיו נחשב אינדיקטור מוביל לאינפלציה הארצית. האינפלציה הארצית ירדה ל-1.5% בשנה, מתחת ליעד בנק יפן של 2% אולם אינפלציית הליבה (ללא מזון ואנרגיה) עדיין עלתה ב-2.6% בחודש. סובסידיות ממשלתיות והאטה בעליית מחירי המזון היו הסיבות המרכזיות לירידה באינפלציה. עם זאת, לדעתנו האינפלציה הבסיסית ביפן עשויה להישאר דביקה בטווח הקרוב, בשל חולשת הין ותנודתיות מחירי המזון. בצריכה הפרטית, המכירות הקמעונאיות בדצמבר ירדו ב-0.9% לעומת שנה קודמת עקב סנטימנט צרכני זהיר, וסביר כי גם בינואר הצמיחה נותרה נמוכה כאשר האינפלציה ממשיכה להדאיג משקי בית.
מסקנה: לאחר הצלחת ראש הממשלה טאקאיצ’י בבחירות הבזק האחרונות, ייתכן שיושמו צעדי תמרוץ נוספים לתמיכה בכלכלה בטווח הקרוב. בעוד שבנק יפן עשוי עדיין להעלות ריבית, אנו נותרים חיוביים כלפי מניות יפניות לנוכח צעדי התקציב הצפויים, רפורמות תאגידיות מתמשכות ורווחיות חברות חזקה.

סוף עידן אי־הוודאות המשפטית? / תמונה: Dreamstime


