יוליוס בר: הסגירה בפועל של מצר הורמוז מאיימת על אספקת האלומיניום העולמית

אנרגיה: מפקק תעבורתי לעצירת הפקה

שוקי האנרגיה ממשיכים להתמודד עם הסכסוך במזרח התיכון. מחירי הנפט התייצבו מעל 80 דולר לחבית והגז הטבעי סביב 50 דולר במהלך היומיים האחרונים. עד כה, השיבוש באספקה נובע בעיקר מהפרעה למסחר, כאשר אוניות נמנעות ממעבר במצר הורמוז מסיבות של זהירות. עם זאת, נפט וגז אינם יכולים להצטבר לאורך זמן, שכן מתקני האחסון והאוניות התקועות במפרץ הפרסי מגיעים במהירות לקצה קיבולתם. הפקק הלוגיסטי מתחיל בהדרגה להפוך לשיבוש אספקה מסוג אחר ומשמעותי יותר – עצירת הפקה. כפי שדווח קודם לכן, שדה הנפט רומיילה בעיראק ומתקן הנזלת הגז הטבעי של קטאר הם בין הקורבנות הראשונים של דינמיקה זו. ככל הנראה יצטרפו לכך מקרים נוספים, שיגבירו את החששות בשוק מפני מחסור באספקה. אם המצב ישתפר, הנפט והגז שכבר נמצאים על אוניות בדרכם למסירה יגיעו לקונים במהירות רבה יותר מאשר הנפט והגז שכעת אינם מופקים כלל מהקרקע. עם זאת, אובדן החביות שלא הופקו צפוי להישאר מוגבל.

אם מביאים בחשבון את נתיבי הצינורות החלופיים לעבר הים האדום והאוקיינוס ההודי, שממשיכים בינתיים לאפשר יצוא נפט מהמזרח התיכון, ובהנחה ששיעור עצירת ההפקה יגיע עד כ-50% למשך מספר ימים, אובדן החביות שייגרם ניתן יהיה לספיגה בקלות יחסית בשוק. אובדן כזה יפחית רק חלקית את עודף ההיצע הקיים ולא ידחוף את השוק למצב של מחסור. המצב בשוק הגז הטבעי שונה, בין היתר משום שאין נתיבי הובלה חלופיים העוקפים את מצר הורמוז. עם זאת, הביקוש יורד באופן משמעותי כאשר עונת החימום בחורף מגיעה לסיומה, דבר שמפחית משמעותית את האיום המיידי על האספקה. השיבוש בעיקר מעכב את מילוי מתקני האחסון מחדש – אך אינו מרוקן אותם. בנוסף, שוק הגז הטבעי גמיש מאוד. אנו סבורים כי הודות להגדלת הפעילות במסופי גז חדשים ולתמריץ שמספקות רמות המחירים הנוכחיות, ניתן יהיה לפצות על לפחות מחצית מהשיבוש. היתרה תגיע מגמישות בצד הביקוש – בעיקר תחנות כוח שיחזרו להשתמש בפחם – וכל זאת תחת ההנחה הפחות סבירה שהקיפאון במסחר יימשך זמן רב מהצפוי.

ההשלכות הכלכליות של מחירי האנרגיה הגבוהים כיום צפויות להיות מוגבלות. מחירי נפט בטווח של 80 דולר לחבית אינם מכבידים באופן משמעותי על תקציבי משקי הבית בתחנות הדלק. באופן דומה, מחירי גז טבעי סביב 50 אירו אינם צפויים ליצור עלייה משמעותית בעלויות לצרכן. לפני שנה בלבד זינקו מחירי הגז הטבעי באופן זמני מעל 60 אירו. בנוסף, כאשר אנרגיות מתחדשות דומיננטיות עונתית – לפחות באירופה – ותחנות כוח מבוססות גז נקראות לפעולה פחות, זעזוע העלויות שנוצר במזרח התיכון נבלם חלקית עוד לפני שהוא מגיע למשתמשים תעשייתיים ולמשקי הבית. אנו ממשיכים לעקוב מקרוב אחר המצב. עד כה לא נרשמה פגיעה משמעותית בתשתיות האנרגיה, נראה כי עוצמתה הצבאית של איראן נחלשת, ופתרון לפתיחת נתיבי המסחר סביב מצר הורמוז באמצעות אבטחת השיט עדיין אפשרי.

לאור ערפל המלחמה, אנו חוזרים על עמדתנו הנייטרלית ביחס לנפט ולגז טבעי, ושומרים על תרחיש הבסיס שלנו של זינוק במחירי האנרגיה שיגיע לשיא סביב הרמות הנוכחיות או מעט מעליהן.

הכותב: נורברט רוקר, ראש תחום כלכלה ומחקר הדור הבא,יוליוס בר

אלומיניום: סיכוני אספקה מהמזרח התיכון

בעוד שהמשמעות הכלכלית של הסכסוך במזרח התיכון נוגעת בראש ובראשונה לאפשרות של מחסור בנפט ובגז, הסכסוך מאיים גם על אספקת האלומיניום. הודות לאנרגיה זולה ושופעת, המזרח התיכון הפך ליצרן מרכזי של אלומיניום מאז תחילת המאה. כיום האזור אחראי ליותר מ-8% מייצור האלומיניום הראשוני בעולם, שרובו מיוצא לשווקים הבינלאומיים דרך מצר הורמוז. המצר משמש גם לאספקת חומרי הגלם למפעלי ההתכה. הסגירה בפועל שלו הובילה לכך ששני יצרנים גדולים באזור אינם עומדים בהתחייבויות האספקה שלהם.

עד כה לא דווח על נזק ישיר הקשור לתקיפות. חברת Aluminium Bahrain ממשיכה לפעול והתפוקה נאגרת במלאי. מנגד, חברת Qatar Aluminium נאלצה לעצור זמנית את הייצור בשל מחסור באספקת גז טבעי. השיבושים הללו פוגעים בשוק אלומיניום מאוזן מאוד, ומגבירים את החששות ממחסור באספקה. בשלב זה לא ברור עד כמה השיבושים יהיו קבועים. מפעלי התכה שממשיכים לייצר ולאגור מלאי יוכלו לחדש משלוחים במהירות לאחר פתיחת מצר הורמוז. עם זאת, הפעלה מחדש של מפעל התכה שנסגר היא תהליך שנמשך חודשים רבים, ולכן מוביל לאובדן אספקה מתמשך יותר. מסיבה זו צעד כזה נחשב לאמצעי של מוצא אחרון.

כתוצאה מכך, מחירי הייחוס הבינלאומיים עלו לרמות הגבוהות ביותר מאז 2021. יצרנים מתמודדים גם עם עלייה בפרמיות הפיזיות – תשלום נוסף מעל מחיר הייחוס – המשקפות עלויות לוגיסטיקה וביטוח גבוהות יותר. אנו מכירים בכך שהמחירים עשויים לעלות מעבר לרמות הנוכחיות בטווח הקצר, אך איננו רואים פוטנציאל לעלייה מתמשכת. לכן אנו חוזרים על עמדתנו הנייטרלית כלפי אלומיניום, אך מעדכנים את תחזיות המחיר שלנו ל-3 ול-12 חודשים ל-3,250 דולר ו-3,000 דולר לטון בהתאמה.

הכותב: קרסטן מאנק, ראש מחקר הדור הבא, יוליוס בר

סין: יעד צמיחה נמוך יותר על רקע מכלול אתגרים מורכב

קובעי המדיניות בסין פועלים בסביבה מורכבת של אתגרים מבניים פנימיים ואי-ודאות חיצונית מוגברת. יעד הצמיחה הנמוך יותר משקף הכרה בהאטה הכלכלית המתמשכת ובשינוי פרגמטי של סדרי העדיפויות – מצמיחה מהירה להובלת צמיחה איכותית. הדבר תואם את הדגש הגובר של הממשלה על עוצמה טכנולוגית, חוסן כלכלי וביטחון לאומי. למרות שיעד הצמיחה של 5% הושג בשנת 2025, כ-מחצית מהמחוזות לא עמדו ביעדי הצמיחה המקומיים שלהם. השקעות חלשות וצריכה פרטית מתונה – שהוחרפו בשל המשבר המתמשך בענף הנדל"ן – העיקו על הביקוש המקומי. רק מספר מצומצם של תחומי ייצור מתקדמים הצליחו לשמור על תנופה חזקה.

למרות החששות מהאטה בצמיחה, קובעי המדיניות אינם מגלים נכונות להרחבה משמעותית של התמיכה הכלכלית בטווח הקצר. הטון הכללי נותר תומך, אך הזהירות בנוגע לקיימות פיסקלית ולהשקעות לא יעילות גוברת, והדגש על איכות הצמיחה הופך מרכזי יותר. שינוי זה בא לידי ביטוי גם ביעדים הפיסקליים לשנה הנוכחית. המדיניות הפיסקלית צפויה להישאר מרחיבה, עם יעד גירעון רשמי של 4% מהתוצר, ללא שינוי, ומכסות הנפקת אג"ח מיוחדות של הממשלה המרכזית והממשלות המקומיות שנותרו ברמה דומה לשנה שעברה. במקום תוכניות תמרוץ אגרסיביות, קובעי המדיניות מסתמכים על כלים פיסקליים ממוקדים כדי להזרים משאבים לענפים אסטרטגיים, תוך חיזוק התמיכה בשירותים חברתיים ובצריכה.

גישה זו נועדה לאזן בין ייצוב הכלכלה בטווח הקצר לבין טרנספורמציה כלכלית בטווח הארוך. גישה זו תואמת גם את סדרי העדיפויות לחמש השנים הקרובות, המתמקדים בבניית מערכת תעשייתית חזקה ועצמאית, קידום ריבונות טכנולוגית, שמירה על ביטחון לאומי ותמיכה באיזון מחדש הדרגתי של הכלכלה.

הכותבת: סופי אלטרמט, כלכלנית, יוליוס בר

שווייץ: אינפלציה יציבה, גיאופוליטיקה לא יציבה

סביבת האינפלציה בשווייץ נותרה ללא שינוי משמעותי בפברואר, עם דינמיקת מחירים נמוכה אך יציבה. הנתונים האחרונים תואמים את תחזית האינפלציה המותנית של הבנק המרכזי השווייצרי, העומדת על 0.1% ברבעון הראשון של 2026. מוצרים ושירותים מקומיים המשיכו להוביל את עליות המחירים, עם עלייה של 0.6%, קצב מעט מהיר יותר מהחודש הקודם. מנגד, מחירי מוצרים ושירותים מיובאים ירדו ב-1.6%, ירידה מעט גדולה יותר מזו שנרשמה בינואר. העלייה המתונה באינפלציה שמקורה בגורמים מקומיים תומכת בהערכתנו כי הסיכון להתפתחות מגמת דפלציה מוגבל. עם זאת, התחזית לחלק המיובא של האינפלציה הפכה לאי-ודאית יותר, לאור ההתפתחויות הדינמיות מאוד במזרח התיכון.

התחזקותו האחרונה של הפרנק השווייצרי עלולה להפעיל לחץ נוסף כלפי מטה על האינפלציה, בעוד שמחירי אנרגיה גבוהים יותר עלולים להעלות את האינפלציה המיובאת. תרחיש הבסיס שלנו הוא שמחירי הנפט והגז יפעלו לפי הדפוס הרגיל שנצפה באירועים גיאופוליטיים: זינוק חד אך קצר־מועד שאינו יוצר השפעה כלכלית משמעותית. לכן, בתרחיש הבסיס שלנו, אנו ממשיכים לצפות כי האינפלציה תישאר מתונה בחודשים הקרובים לפני שתעלה בהדרגה במחצית השנייה של השנה. עבור הבנק המרכזי של שווייץ, התחזקות חדה של הפרנק היא הדאגה המיידית ביותר. ביום שני, התחזקות המטבע שנבעה מביקוש לנכסי מקלט דחפה את הפרנק לרמתו החזקה ביותר מול האירו זה יותר מעשור.

בעקבות זאת פרסם הבנק המרכזי הודעה לתקשורת שבה ציין כי לנוכח ההתפתחויות הבינלאומיות הוא נכון יותר להתערב בשוק המט"ח כדי לבלום התחזקות מהירה ומוגזמת של הפרנק שעלולה לפגוע ביציבות המחירים. התערבות מילולית נדירה זו מהווה את האות החזק ביותר שניתן לאחרונה מצד הבנק המרכזי נגד התחזקות נוספת של המטבע. אנו ממשיכים לראות בהתערבות בשוק המט"ח את הכלי המרכזי של הבנק המרכזי להתמודדות עם התחזקות חדה של הפרנק הנובעת מביקוש לנכסי מקלט.בהערכת המדיניות המוניטרית הקרובה, שתתקיים ב-19 במרץ, אנו מצפים כי הבנק המרכזי ידגיש את העלייה באי-הוודאות הנובעת מסיכונים גיאופוליטיים, יחזור על נכונותו המוגברת להתערב בשוק המט"ח, וישאיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0%.

התחזית שלנו למדיניות הבנק המרכזי של שווייץ נותרת ללא שינוי. אנו ממשיכים להעריך כי הבנק ישמור על מדיניות מוניטרית מרחיבה וישאיר את הריבית ברמה של 0% במהלך 2026 ו-2027.

הכותבת: סופי אלטרמט, כלכלנית, יוליוס בר