הצפון על סף קריסה כלכלית

מבצע "שאגת הארי" מצא את מדינת ישראל עם שלל אינדיקטורים כלכליים חיוביים. המשק החל היה במגמת התאוששות מהמלחמה הארוכה, הצמיחה הפרטית החלה שוב לנסוק ולשבור את התחזיות של האוצר, בנק ישראל וחברות הדירוג הזרות, וקצב גביית המיסים הוביל להקטנה מהירה יותר של הגירעון הממשלתי. אפילו שוק הנדל"ן החל להפשיר מהקיפאון שהמלחמה כפתה עליו, ומחירי הדירות החדשות שינו כיוון אחרי 8 חודשים של ירידות. נגיד בנק ישראל לא יכול היה להמשיך להיות אדיש והפחית את הריבית במשק פעמיים ברציפות.

למעשה, רק אזור אחד בישראל, הצפון, ואם רוצים לחדד אז יישובי הגליל המערבי, הגליל המזרחי, והגולן, לא הצליחו עדייו להתאושש מהמלחמה וההשפעות שלה. קריית שמונה הפכה לדוגמא הקלאסית לעיר שנתקעה מאחור, והוזנחה על ידי המדינה. רבים מתושביה של העיר, שמניעה את הכלכלה באצבע הגליל, בכלל לא חזרו לביתם, עסקים רבים נפתחו חלקית או נשארו סגורים, בין אם מדובר בהיעדר פעילות או בגלל היעדר כוח אדם, וגם הענפים שמהווים את העוגן הכלכלי האזורי – תיירות וחקלאות המשיכו לדשדש. אבל, קריית שמונה היא ממש לא הדוגמא היחידה למצב הקשה. במושבה מטולה, בקיבוצים ובמושבים על הגדר, הסיטואציה גם קשה. מערכת החינוך במטולה בכלל לא נפתחה בשנת הלימודים הנוכחית ואת המשמעות הכלכלית והעסקית כל אחד יכול להבין.

אז המציאות שלפני תחילת "שאגת הארי" היא שעסקים רבים בצפון המשיכו להתמודד עם שילוב של ירידה ממושכת בהכנסות, חוסר ודאות ביטחונית, ופגיעה הולכת וגוברת ביכולת לקבל אשראי. נתונים שפורסמו במהלך 2025 הצביעו על כך שרק כ-46% ממפוני הצפון חזרו לבתיהם, לעומת כ-87% ממפוני הדרום. כאשר תושבים אינם חוזרים לאזור, גם הכלכלה המקומית מתקשה לחזור לפעילות.

הפגיעה בצפון מורגשת במיוחד בקרב עסקים קטנים ובינוניים, שהם עמוד השדרה של הכלכלה המקומית. בישראל פועלים למעלה מ-600 אלף עסקים, ורובם המכריע הם עסקים קטנים או עצמאים. בצפון, חלק גדול מהם פועל בתחומים כמו תיירות, מסעדנות, אירוח, מסחר מקומי וחקלאות. ענפים אלה תלויים במידה רבה בתנועה של מבקרים ובפעילות מקומית שוטפת. כאשר הביקוש נעלם או מצטמצם, לאורך זמן, ההכנסות נפגעות ונחתכות במהירות. הנתונים מהשטח מראים כי כ-39% ממפוני הצפון דיווחו על ירידה בהכנסותיהם, ושיעור דומה של תושבים באזור שלא פונו דיווח גם הוא על ירידה בהכנסה. בנוסף, כ-22% ממפוני הצפון דיווחו כי פוטרו, הוצאו לחל"ת או נאלצו לסגור את העסק בעקבות המלחמה. מדובר בשיעורים גבוהים יותר מאשר בכל אזור אחר בישראל.

המשמעות עבור עסקים רבים היא לחץ תזרימי מתמשך. עסק יכול להתמודד עם חודש או שניים של ירידה בהכנסות, אך כאשר התקופה מתארכת, מתחילות להיווצר בעיות תזרימיות: תשלומים לספקים נדחים, מסגרות האשראי מנוצלות עד הקצה ולעיתים מתחילים להופיע גם פיגורים בהתחייבויות פיננסיות. ברגע שמתחילים להופיע פיגורים או החזרי חיובים, הדבר משפיע גם על נתוני האשראי של העסק ושל בעליו.

במציאות כזו נוצרת בעיה נוספת: דווקא כאשר העסק זקוק לאשראי כדי לשרוד את התקופה הקשה, הגישה למימון הופכת מורכבת יותר. מערכת הבנקאות מטבע הדברים נוטה להיות זהירה יותר כאשר הסיכון הכלכלי עולה. לכן עסקים שנפגעו מהמצב הביטחוני עלולים למצוא את עצמם מתקשים לקבל מימון נוסף או נדרשים לתנאים מחמירים יותר.

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', פרסם אתמול את מתווה הסיוע של המדינה בעקבות המבצע. יש בו התייחסות פרטנית לעסקים בצפון עד למרחק של 9 ק"מ מהגבול. פחות מ-3 שעות אחרי הצגת התוכנית, הודיע פיקוד העורף לכלל היישובים מקו חדרה וצפונה להיכנס למרחבים מוגנים בעקבות ירי מסיבי מלבנון. הפרמטר הגיאוגרפי ממש לא צריך להוות שיקול בתוכנית. מתווה הסיוע צריך לכלול פרמטרים כלכליים, ולראות באמת מי הם העסקים שנפגעו מהמצב בצפון. קחו לדוגמא בעל מכבסה מכרמיאל שמעניק שירותי ניקיון וכביסה למאות צימרים בגליל. האם הוא נפגע מהמצב? בהחלט! רק שהמתווה של המדינה לא מתחשב בו כמו עסק צפוני מכיוון שכרמיאל רחוקה מהגבול ביותר מ-9 ק"מ.

לכן, ההתמודדות עם המשבר הכלכלי בצפון מחייבת התייחסות ייחודית ואחרת. פתרונות כלליים שנועדו לכל המשק אינם מתאימים לאזור שבו הפגיעה הייתה ממושכת יותר, וההתאוששות איטית יותר. לצד תוכניות הפיתוח ארוכות הטווח, נדרש גם מענה מיידי שיסייע לעסקים לייצב את התזרים, לפרוס התחייבויות ולהחזיר בהדרגה את הפעילות הכלכלית לאזור.

הצפון הוא חלק משמעותי מהכלכלה הישראלית ומהמרקם החברתי של המדינה. שיקום אמיתי של האזור אינו יכול להסתכם רק בשיקום פיזי של יישובים ותשתיות. הוא חייב לכלול גם חיזוק של העסקים המקומיים ושל היכולת הפיננסית שלהם לחזור לפעילות מלאה. האתגר הכלכלי בצפון הוא לא רק בעיה אזורית. הוא מבחן ליכולת של המשק הישראלי לשקם אזור שנפגע לאורך זמן ולמנוע מצב שבו משבר ביטחוני הופך גם למשבר עסקי ואשראי מתמשך. 

השורה התחתונה ברורה:

הכלכלה בצפון מצויה כעת במקום הקשה ביותר בישראל, לא רק בגלל סיבה ביטחונית, אלא בגלל משך הזמן שבו הכלכלה האזורית נשארה משותקת. בדרום הייתה מכה קשה. בצפון הייתה שחיקה ארוכה. ובעולם העסקי, שחיקה ארוכה מסוכנת הרבה יותר ממכה חדה.
מי שמקשיב לבעלי העסקים בצפון מבין שהם ממש לא מבקשים רחמים. הם דורשים הכרה במציאות. כל עוד המדינה תתייחס למשבר בצפון כמו לעוד הפרעה זמנית, היא תגלה מאוחר מדי שחלק מהעסקים כבר לא מחכים לשיקום אלא פשוט נעלמו.

הכותב משמש כמנכ"ל ומייסד קרדיט Group המעניקה שירותי ייעוץ פיננסי למאות בעלי עסקים בצפון