שימור או הפקרת שמירה?

אפתח בכך שאין לי דבר וחצי דבר כנגד נושא שימור בניינים בעלי ערך היסטורי, קל וחומר מימי אדריכלות הבאוהאוס והאקלקטית של תל אביב משנות ה-20, ה-30 וה-40.

אדרבה, בזכות מדיניות השימור, זכתה העיר העברית הראשונה בתואר "עיר לבנה" על ידי אונסקו, והפכה בין לילה לאחת הערים המבוקשות בעולם.

אולם, וזה אולם גדול, גם במסגרת מדיניות השימור המחמירה, טוב יעשו מקבלי ההחלטות אם ישקלו הסרת מספר מוקשים שהופכים את השימור, שלא בטובתו, לחרב פיפיות.

דוגמא מובהקת לכך הייתה במהלך מלחמת שאגת ארי, כשבניין שעבר שימור ברחוב יהודה הלוי 23, נותר ללא ממ"דים בכל הדירות שבו, זאת בשל תקנות השימור, עובדה שגרמה למרבה הצער להרוגה ופצועים, זאת בנוסף להרס הרב שנוצר.

ובמילים אחרות: אם במסגרת השימור היו "מעגלים פינות" ומאפשרים הקמת ממ"דים אול לכל הפחות ממ"קים (מרחב מוגן קומתי) לפחות הפגיעה בנפש הייתה נחסכת במקרה זה.

ולדידי מה שקרה ברחוב יהודה הלוי 123, הינו רק בבואה המשקפת את החלק האבסורדי במדיניות השימור המחמירה. מעבר לעובדה שבכל אחד מאותם מאות בניינים רבים שעברו שימור לא הותקן ממד, עובדה שעלולה לגרום לפחת משמעותי בשווי אותם בניינים(!) זאת לעומת בניינים מן השורה שיש בהם ממדים, קיימת בעיה נוספת, לא פחות חמורה:

בפועל מתחמים גדולים של בניינים לשימור ברחבי תל אביב, אינם מאפשרים בפועל כלל התחדשות עירונית, וגורמים להם להישאר בסטטוס של קיפאון מוחלט.

דוגמא מצוינת לכך מהווה רובע 3 שבצפון מערב בתל אביב (בין הירקון בצפון לבין שדרות בן ציון ובוגרשוב בדרום ובין אבן גבירול במזרח לבין חוף הים במערב) שחלקים גדולים ממנו אינם מאפשרים כלל התחדשות עירונית, זאת בניגוד גמור לרובע 4 הממוקם ממזרח לרחוב אבן גבירול בואכה דרך נמיר, בו מתרחשת התחדשות עירונית אינטנסיבית.

כימות הנזק בכך, על פי ההערכה שביצעתי, מסתכם ביותר ממיליארד שקלים, זאת משום שמדובר באלפי בניינים ורבבות יחידות דיור, ובאחד האזורים המבוקשים ביותר בארץ.

ובמילים אחרות: אותה מדיניות שימור שהביא את "העיר הלבנה" לתל אביב, גם פוגעת שלא לצורך בביטחון האישי של רבבות תושבים, גם מייצרת קיפאון מוחלט בכל מה שקשור להתחדשות עירונית ובפועל גורמת לנזק כלכלי שהינו לא פחות מהערך הכלכלי של מדיניות השימור.

עצתי למקבלי ההחלטות בעירית תל אביב: אנא "עגלו פינות", ואפשרו להתקין ממדים בבניינים לשימור. ומעבר לכך: אנא שיקלו היטב היטב את כל נושא הקפאת ההתחדשות העירונית באותם מתחמים.

בל נשכח כי מעבר לעובדה שאיום הטילים האיראניים עדיין לא הוסר וייתכנו מאוד גם איומים עתידיים, אנו עומדים ככל הנראה בפני תרחיש של רעידת אדמה גדולה, במלוא 100 שנה לרעידה האחרונה, וקל לשער היכן יהיו כל אותם אלפי בניינים שלפותים לפיתת חנק בתוך תקנות השימור!

*כותב המאמר אמיר רוזנבלום הוא יועץ ניהול ואחזקת מבנים ונכסי משקיעים ובעלי עידן (ש.נ.י.)