מלחמת הורמוז: זעזוע עמוק בכלכלות מדינות דרום מזרח אסיה - כיצד הן מגיבות?

מלחמת "שאגת-הארי-זעם-אפי" שהובילה לסגירת מצר הורמוז מחוללת זעזוע עמוק בכלכלות של מדינות דרום מזרח אסיה. רבות מהן תלויות במידה קריטית בנפט וגז המיובאים אליהן ממדינות המפרץ הפרסי. 

העיתון ניו יורק טיימס חשף בשבוע שמתוך 21 מיליון חביות נפט שעברו במצר מדי יום (ערב המלחמה), כ-80% יועדו למדינות בדרום מזרח אסיה. הטבלה המצורפת לטור זה מראה את החלוקה ביניהן.  

באירופה וארה"ב המשבר משפיע כרגע בעיקר דרך עליית מחירים. במדינות אסיה המצב חמור בהרבה. המחסור בנפט וגז כבר מורגש ומחולל פגיעה קריטית בענפי משק רבים. בין היתר נפגעו שרשראות הייצור של מוצרים חיוניים כמו חשמל, גז לבישול, ומזון. כדי להתמודד עם המחסור נאלצות הממשלות באסיה לנקוט בצעדי חיסכון חריפים ותקדימיים שמשפיעים על כל אורחות החיים ביבשת. 

פקיסטן: פקיסטן הצמודה לגבול הדרום מזרחי של איראן היא אולי המדינה הפגיעה ביותר למשבר האנרגיה שמתחולל באזור. הנפט והגז שהיא מייבאת ממדינות המפרץ הפרסי מהווים כ-80% מיבוא האנרגיה שלה. הפגיעה במדינה כבר מורגשת היטב ומחיר הבנזין אצלה זינק בעשרות אחוזים. המשבר בפקיסטן מהווה כעת תמריץ משמעותי במאמצים של הנשיא שלה לתווך בין ארה"ב ואיראן בכדי לפתוח את המצר. על מנת להתמודד עם המחסור באנרגיה שהולך ומחריף הנהיגה פקיסטאן כמה צעדי קיצוב חריפים. 

המדינה עברה לשבוע עבודה של ארבעה ימים בלבד במשרדי הממשלה (שני עד חמישי).

כמחצית מעובדי המגזר הציבורי והפרטי הונחו לעבוד מהבית. 

בתי ספר ואוניברסיטאות נסגרו זמנית לשבועיים וחלקם עברו ללמידה מקוונת. זאת במטרה לצמצם את תנועת כלי הרכב בכבישים. 

הוקמה ועדת חרום בראשות שר האוצר לניטור יומי של מחירי הדלק, נתיבי השיט ויתרות המט"ח.

הממשלה החלה להזרים לשוק דלק מתוך מאגרי החירום האסטרטגיים שלה. המאגרים הללו מספיקים לכ-28 ימים בלבד.  

מצעד "יום הרפובליקה" שחל ב-23 במרץ בוטל לטובת טקסים צנועים בלבד.

חלק ממשחקי ליגת הקריקט נערכו ללא קהל כדי למנוע נסיעות של אוהדים.

מספר המשתתפים בחתונות ובמסיבות הוגבל ל-200 אורחים. הותר להגיש רק מנה עיקרית אחת בלבד.

שרים וחברי פרלמנט ויתרו על משכורותיהם למשך חודשיים. קצבאות הדלק לרכבי ממשלה קוצצו ב-60%. 

יפן: ליפן יש תלות גבוהה מאוד בנפט והגז שמופקים במפרץ הפרסי. כ-90% מהנפט שלה מיובא מהמזרח התיכון, וכ-60% מגיעים מהמפרץ הפרסי. היעדר תנועה במצר הורמוז כבר מתחיל להשפיע על הכלכלה החמישית בגדלה בעולם והממשלה הורתה לשחרר ממלאי הנפט שלה עתודות בהיקף הגדול בתולדותיה כדי לייצב את שוק האנרגיה המקומי. הכמות שתשוחרר מקבילה לכ-15 ימי צריכה במדינה. ישנם מוקדי פגיעה נוספים:  

יצרניות של רכיבים אלקטרוניים וכימיקלים (כמו מיצובישי למשל) העלו מחירים  בשיעורים שנעים בין 10% ל-30% עקב התייקרות חומרי הגלם והחשמל.

חברות תעופה מקומיות ביטלו קווים למזרח התיכון. חלקן דיווחו על פגיעה קשה ברווחיות בשל הזינוק במחירי הדלק הסילוני.

כלכלנים מעריכים כי כל עליה של כ-10% במחירי הנפט מקצצת כ-0.1%-0.3% מהתוצר המקומי הגולמי (GDP) של יפן. סגירה ממושכת של מצר הורמוז עלולה להוביל להתכווצות של עד 3% בתמ"ג של יפן לשנה הנוכחית.

בסוף מרץ הודיעה יפן כי היא מוכנה לשלוח ספינות שולות מוקשים חדישות וכלי שיט אוטונומיים כדי לסייע בניקוי מצר הורמוז ולהבטיח בו את חופש השיט. זוהי תפנית דרמטית שמתרחשת לאחר עשורים שבהן יפן נמנעה מלהשתתף במלחמות כלשהן.

הודו: הודו תלויה במזרח התיכון לא רק לנפט אלא גם לגז טבעי נוזלי (LNG) ולדשנים. כ-50% מיבוא הנפט שלה וכ-90% מגז הבישול שהיא מייבאת מגיעים מהמפרץ הפרסי. הזינוק שנרשם עד כה במחירי הדשנים עורר בהודו חשש למחסור במזון ולעליית מחירי מוצרי היסוד. הממשלה תיעדפה חלוקת גז לבישול למשקי בית והגדילה ייצור מקומי כדי למתן את המחסור. 

בנוסף, בעקבות המשבר החלה הודו להזמין מחדש כמויות גדולות של נפט רוסי. היא קיבלה לשם כך אישור זמני מארה"ב שדרשה ממנה בשנה שעברה דווקא לצמצם את רכישת הנפט מרוסיה. הממשלה ההודית החלה להשתמש במאגרי הנפט האסטרטגיים שלה אבל לא ברור לכמה ימים הם יכולים להספיק. 

דרום קוריאה: דרום קוריאה מייבאת כ-70%–75% מהנפט הגולמי שלה דרך מצר הורמוז. המדינה נמצאת במשבר אנרגטי חמור בעקבות סגירת המצר. הממשלה שלה הכריזה על מצב חירום והעלתה את רמת הכוננות ל"צהוב". 

משרדי הממשלה הונחו לצמצם את צריכת האנרגיה ב-10%. בנוסף ניתנה הנחיה להגביל את הטמפרטורה במשרדים  ל-24 מעלות ולכבות מזגנים בהפסקות הצהריים.

הממשלה הציגה תוכנית רוטציה שבמסגרתה מכוניות שלוחיות הרישוי שלהן מסתיימות בספרות 1 או 6 לא יוכלו לעלות על הכביש בימי שני, בעוד שמכוניות עם לוחית רישוי המסתיימות בספרות 2 או 7 מנועות מלנסוע בימי שלישי. וכך הלאה, לגבי שאר ימות השבוע.

הנשיא לי ג'ה-מיאנג קרא לאזרחים לנקוט בצעדים אישיים כמו קיצור זמן המקלחת, כיבוי אורות בהפסקות צהריים ושימוש במדרגות במקום במעלית.

תעשיית השבבים של דרום קוריאה צורכת כמות גדולה של חשמל. המשך המלחמה  עלול ליצור מחסור בשבבי זיכרון ועליה במחירם. 

הממשלה הורתה על הפעלה מוקדמת של 5–6 כורים גרעיניים שהיו בעבודות תחזוקה. 

הוסרו מגבלות תפעול על תחנות כוח פחמיות כדי לפצות על המחסור בגז טבעי (LNG).

המטבע הקוריאני, וון, נפל לרמה של כ-1,500 וון לדולר, רמתו הנמוכה ביותר מאז 2008 

סין: הכלכלה השניה בגדלה בעולם מגלה עד כה עמידות יחסית לנוכח משבר האנרגיה המתהווה. זאת על אף שכ-45% מיבוא הנפט שלה וכ-30% מיבוא הגז (LNG) עוברים במצר הורמוז.

סין נהנית ממלאי חירום גבוה שמוערך בכ-1.2 עד 1.4 מיליארד חביות נפט גולמי. זו כמות שמספיקה לכ-100 עד 120 ימי צריכה ברמה הנוכחית. עקב כך היא לא נאלצת עדיין לנקוט בצעדי מנע חריפים.

ערב המשבר סין היתה הקניינית הגדולה ביותר של נפט מאיראן. היא עשתה זאת למרות הסנקציות הבינלאומיות נגד איראן. על פי דיווחים שונים מכליות נפט איראניות המיועדות לסין ממשיכות לעבור במצר גם בזמן המלחמה. בנוסף, סין נשענת על צינורות הובלת יבשתיים ארוכים מרוסיה וממרכז אסיה. בכך פוחתת תלותה בנתיבים הימיים. 

מסיבות אלו הפגיעה בסין עד כה היתה מינורית מאוד. עם זאת, עלויות הייצוראצלה תפחו מה שעלול להוביל לעליית מחירים במוצרי הייצוא הסיניים לשאר העולם.

פיליפינים:

הממשלה הכריזה על מצב חירום לאומי בעקבות המחסור במוצרי אנרגיה. הנשיא פרדיננד מרקוס ג'וניור מינה ועדה שתבטיח את השינוע, ההיצע, החלוקה והזמינות של דלק, מזון, תרופות, מוצרי חקלאות ומוצרים חיוניים נוספים.

שרת האנרגיה של הפיליפינים שרון גארין אמרה בשבוע שעבר כי למדינה נותרה אספקת דלק לכ־45 ימים. עקב כך תיאלץ המדינה להסתמך יותר על תחנות כוח פחמיות.

תאילנד:

הרשויות דרשו מהאזרחים לשנות קוד לבוש ולשנות את הרגלי צריכה. בין היתר הן קראו להפחית שימוש במיזוג אוויר ולבצע התאמות בשעות הפעילות כדי לצמצם צריכת שיא. בחלק מהמקומות התבקשו עובדים לעטות לבוש קל יותר כדי להפחית את הצורך בקירור אינטנסיבי. 

המגזר החקלאי בתאילנד מתקשה להפעיל ציוד חקלאי שצורך הרבה אנרגיה. נוצר חשש כי עונת הזריעה של גידולים מרכזיים כמו אורז תידחה. המשמעות:  סיכון ממשי לירידה בהיצע המזון ולחץ נוסף על המחירים.

 

לידיעת הקוראים:

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן.

במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

אנחנו עושים מאמצים גדולים לאתר בעלי זכויות בצילומים, סרטונים, גרפים, או כל חומר מתפרסם אחר. יצירות שבעל זכות היוצרים בהן אינו ידוע, לא אותר, או לא הושג נעשה לפי סעיף 27 (תיקון מס' 5) תשע"ט 2019 ל"חוק זכויות יוצרים". אם זיהיתם צילום, סרטון, גרף, ואתם חושבים שאתם בעלי הזכויות עליהם, יש לפנות ל [email protected] בכל מקרה והתוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך, מצאת שגיאה בכתבה או מאמר, או נתקלת בפרסומת לא ראויה? אנא דווח/י לנו לאימייל [email protected]