רשות שוק ההון פרסמה הבהרות שמטרתן להחמיר את הפיקוח על הליכי משיכת כספים מקופות גמל וקרנות פנסיה. ברשות מסבירים, שטיוטות ההבהרות מתפרסמות על רקע התרחבות תופעה מדאיגה של גורמים פרטיים המציעים לציבור "סיוע" במשיכת חסכונות פנסיוניים, לעיתים תוך הטעיה, גביית עמלות מופרזות ואף חשד לזיופים והתחזות. לטענת הרשות, המשיכה עלולה לגרום נזק ארוך טווח כמו הקטנת קצבת הזקנה העתידית, אובדן כיסויים ביטוחיים לנכות ולשארים, ופגיעה ביכולת הכלכלית לאחר הפרישה.
לפי הרשות, התופעה כוללת פעילות של גורמים ללא רישיון פנסיוני לצד בעלי רישיון, המעודדים משיכת כספי תגמולים ופיצויים מהחיסכון הפנסיוני. במקרים רבים החוסכים משלמים מס מרבי על המשיכה, וכן שכר טרחה לגורם המתווך, לעיתים מבלי להבין את מלוא המשמעות הכלכלית של המהלך.
לפי הרשות, בתקופה האחרונה התרבו פרסומים והודעות טקסט המופנים לחוסכים ומעודדים אותם למשוך כספים מהחיסכון הפנסיוני, גם במקרים שבהם הדבר אינו עומד בהוראות הדין. בחלק מהמקרים, כך נטען, החוסכים אינם מקבלים מידע מלא על המס הגבוה שעלול לחול על המשיכה, או על הפגיעה העתידית בקצבת הזקנה ובכיסויים הביטוחיים שלהם.
בדיקות קפדניות על כל בקשת משיכה
הרשות מדגישה כי לעמית קיימת זכות חוקית למשוך כספים בהתאם לתנאים הקבועים בחוק, אולם זכות זו שייכת לעמית בלבד ואינה ניתנת להעברה.
בהתאם להבהרה החדשה הגופים המוסדיים - חברות הביטוח, בתי ההשקעות וקרנות הפנסיה - מחויבים לוודא שכל משיכה נעשית על פי בקשה מפורשת, תקינה וחוקית של העמית. "בקשה שלא כוללת את כלל הפרטים או המסמכים הדרושים לא תיחשב לבקשה מלאה. משמעות הדבר היא שמניין הימים הקבוע בחוק לביצוע המשיכה יחל רק לאחר השלמת כל המידע הנדרש, ולא ממועד הגשת הבקשה הראשונית," קובע יו"ר הרשות עמית גל.
ללא ריבית פיגורים על עיכוב שנובע מבדיקות
הרשות קובעת עוד, כי עיכוב הנובע מהשלמת מסמכים, אימות נתונים או בדיקות מהימנות לא ייחשב להפרת מועדים מצד הגוף המוסדי, ולכן לא יחייב אותו בתשלום ריבית פיגורים. עם זאת, הגופים עדיין מחויבים לפעול במהירות סבירה ולבצע את כלל הבדיקות הנדרשות ללא דיחוי.
במסגרת ההנחיות החדשות מפרטת הרשות שורה של אמצעים טכנולוגיים שיכולים לשמש לאימות בקשות משיכה.
שיחת שירות חובה לפני המשיכה
עוד לפי ההצעה, גוף מוסדי שקיבל בקשת משיכה, יחויב לבצע שיחת שירות עם הלקוח, או לחלופין לשלוח הודעה דיגיטלית במקרים מסוימים, לפני ביצוע המשיכה.
במסגרת הפנייה יוצגו ללקוח נתונים מהותיים, ובהם:
סכום המשיכה המבוקש.
אפשרות לחיוב במס של עד 35%.
השפעה אפשרית על הכיסויים הביטוחיים.
הקטנת הקצבה החודשית העתידית בגיל פרישה.
רק לאחר מכן, ורק לאחר שהלקוח יאשר במפורש את הבקשה, ניתן יהיה לבצע את המשיכה.
במקרים של משיכה עד 50 אלף שקל, אפשר ניתן יהיה להסתפק בהודעה דיגיטלית הכוללת את כל המידע הנדרש ופרטי התקשרות לשירות הלקוחות.
לדברי הרשות, מדובר באיזון בין הצורך להגן על הלקוח לבין העלויות התפעוליות של שיחות שירות, כאשר משיכות גבוהות יותר עשויות לפגוע באופן מהותי יותר בחיסכון הפנסיוני.
משיכה ישירה מול הגוף המוסדי ללא עלות נוספת
חלק מרכזי נוסף במהלך נועד להתמודד עם גורמים פרטיים שגובים סכומים גבוהים עבור שירותים שהגופים המוסדיים מספקים ללא תשלום. בהתאם לכך, הגופים המוסדיים יידרשו להבהיר ללקוחות כי ניתן לבצע את המשיכה ישירות מולם, ללא צורך במתווך וללא עלות נוספת.
עוד מציעה הרשות, כי סוכן פנסיוני המקבל תגמול קבוע מהגוף המוסדי עבור שירות מתמשך ללקוח, לא יוכל לגבות שכר טרחה נוסף עבור פעולת המשיכה.
תיעוד מלא לשבע שנים
לצורכי פיקוח ובקרה, מוצע לחייב את הגופים המוסדיים לשמור תיעוד מלא של שיחות השירות, ההודעות הדיגיטליות ואישורי הלקוחות לתקופה של לפחות שבע שנים.

על רקע התגברות תופעת הגורמים המציעים משיכת חסכונות פנסיוניים / קרדיט: אילוסטרציה – AI


