בין זהירות לאומץ: למה הצו הפסיכדלי הוא צעד נכון - אם עושים אותו נכון

הצו שעליו חתם דונלד טראמפ להאצת מחקר, בחינה והנגשה אחראית של טיפולים חדשניים למחלות נפש חמורות ובהם גם טיפולים פסיכדליים, מציב את עולם בריאות הנפש בצומת דרכים.

מצד אחד, הוא מעורר תקווה אמיתית לפריצת דרך עבור מיליוני מטופלים המתמודדים עם דיכאון עמיד, פוסט־טראומה, התמכרויות ומצבים נפשיים מורכבים נוספים. מצד שני, הוא מעלה חששות מוצדקים מפני האצה לא מבוקרת של תהליכים רפואיים, מדעיים ורגולטוריים רגישים במיוחד.

אבל דווקא מתוך המתח הזה עולה מסקנה ברורה: המהלך אינו רק לגיטימי- הוא הכרחי, בתנאי שהוא נעשה נכון.

המציאות הנוכחית אינה יכולה להימשך. מערכות בריאות הנפש בעולם מתמודדות עם עומס הולך וגובר, בעוד שחלק מהכלים הטיפוליים הקיימים אינם מספקים מענה מספק עבור מטופלים רבים. דיכאון עמיד, פוסט־טראומה והתמכרויות קשות אינם מושגים תיאורטיים; הם מציאות יומיומית עבור אנשים, משפחות ומערכות בריאות שלמות.

בתוך הוואקום הזה, חומרים פסיכדליים ומולקולות הקשורות אליהם ובהם גם איבוגאין, מציעים כיוון מחקרי חדש. לא כקיצור דרך, לא כפתרון קסם, אלא כאפשרות מדעית שיש לבחון ברצינות, בזהירות ובכלים הקפדניים של הרפואה המודרנית.

חשוב לומר זאת בצורה ברורה: האצה רגולטורית אינה צריכה להיות הקלה בדרישות הבטיחות. להפך. האצה נכונה פירושה יותר משאבים, יותר תיאום בין רשויות, יותר בהירות רגולטורית ויכולת להגיע מהר יותר לתשובות מדעיות, לא לדלג עליהן.

גם לפי גישת הממשל האמריקני, המטרה אינה “לעקוף מדע”, אלא להסיר חסמים בירוקרטיים שמעכבים מחקר והנגשה אחראית של טיפולים מבטיחים. במילים אחרות: לא קיצור דרך, אלא תיקון עיוות.

נכון, יש סיכונים. הקהילה המדעית והפסיכיאטרית מזהירה בצדק מפני תופעות לוואי נפשיות ופיזיולוגיות, מפני שימוש לא מפוקח, ומפני התלהבות ציבורית שעלולה להקדים את הידע הקליני. אבל חשוב לומר ביושר: סיכון אינו סיבה לקיפאון. הוא סיבה לניהול נכון.

וכאן בדיוק טמון הערך של הצו.

במשך שנים, תחום בריאות הנפש סבל מהזנחה רגולטורית ומסטיגמה ציבורית, שהשאירו חלקים משמעותיים מהמחקר מאחור ואת המטופלים ללא מספיק אפשרויות טיפוליות. ההאצה הנוכחית אינה מבטלת את הצורך בבטיחות; היא מאפשרת לייצר את הידע מהר יותר, בצורה מבוקרת, ולפתח תשתיות טיפוליות ורפואיות מתקדמות.

השימוש בחומרים אלה חייב להיעשות תחת פיקוח רפואי הדוק, במסגרת מחקר קליני מסודר, עם פרוטוקולים ברורים, ניטור בטיחותי, בחירה נכונה של מטופלים וליווי מקצועי מלא. אך כדי להגיע לשם, צריך קודם כול לאפשר את המחקר.

יתרה מכך, יש כאן גם הזדמנות אסטרטגית רחבה יותר. ארצות הברית מאותתת לעולם כי היא מוכנה להוביל את הדור הבא של טיפולים בבריאות הנפש, ולקדם תחום שבו החדשנות נתקעה במשך עשורים. להשפעה של מהלך כזה עשויה להיות משמעות מעבר לגבולות ארצות הברית: האצת פיתוחים מדעיים וקליניים, יצירת סטנדרטים חדשים, ועידוד מדינות נוספות לבחון מחדש את הדרך שבה הן מתמודדות עם משבר בריאות הנפש.

הביקורת על “מהירות” מובנת. אבל היא מתעלמת לעיתים מהעובדה שגם הסטטוס קוו מסוכן. כאשר אין פתרונות אפקטיביים מספיק, אנשים פונים לשוק לא מפוקח, לטיפולים לא חוקיים ולעיתים גם למסלולים הרסניים יותר. דווקא האצה רגולטורית אחראית יכולה לצמצם את הסיכון הזה, באמצעות הכנסת התחום אל תוך המערכת הרפואית, במקום להשאיר אותו מחוצה לה.

חשוב להדגיש: איבוגאין וחומרים פסיכדליים אחרים אינם “תרופות פלא”. מדובר בכלים רפואיים פוטנציאליים חזקים ומורכבים, הדורשים מחקר קפדני, ייצור מבוקר, הבנה מדעית עמוקה וליווי רגולטורי מלא. בדיוק משום כך, הדרך הנכונה אינה להרחיק את התחום מהמערכת הרפואית, אלא להכניס אותו לתוכה, תחת כללי מדע, רגולציה ואחריות.

זו גם הסיבה שחברות ביוטכנולוגיה הפועלות בתחום, ובהן PSYRX, נדרשות לגישה אחראית וזהירה: להפוך פוטנציאל מדעי לטיפול רפואי בטוח, מדויק ונגיש מבלי להבטיח הבטחות מוקדמות ומבלי לוותר על הסטנדרטים המחמירים של פיתוח תרופתי.

בסופו של דבר, השאלה אינה האם להאיץ את המחקר, אלא האם נרשה לעצמנו להמשיך לעכב אותו.

הצו של טראמפ אינו מושלם. הוא מחייב אחריות, פיקוח, שקיפות וזהירות. אבל הוא עושה דבר אחד נכון: הוא מזיז את המערכת קדימה.

ובעולם שבו בריאות הנפש נמצאת במשבר מתמשך, זו אינה מותרות- זו חובה.

כי לפעמים, ההימור האמיתי אינו בחדשנות, אלא בהישארות במקום.

פרופ’ איתמר גרוטו הוא רופא מומחה לבריאות הציבור ואפידמיולוגיה, לשעבר המשנה למנכ״ל משרד הבריאות ומנהל שירותי בריאות הציבור. כיהן כחבר הוועד המנהל של ארגון הבריאות העולמי והוביל מהלכים אסטרטגיים מרכזיים במערכת הבריאות בישראל. משמש פרופסור מן המניין באוניברסיטת בן-גוריון וחתום על יותר מ-220 פרסומים מדעיים. יו״ר חברת הביוטק PsyRx אשר מפתחת תרופה מבוססת איבוגאין לטיפול בדיכאון קשה.