שמרנות יתר? כך פספסתי את הזינוק של מניית וויקס - תחרות תיקי הסל של FUNDER אוגוסט 26

תיק קרנות סל גלובלי פאסיבי – 1 בספטמבר 26

דיוידנדים בתיק הפאסיבי מאז 2.8.26 = 0  
 

תיק קרנות סל גלובאלי מנוהל – 1 בספטמבר 26

דיבידנדים בתיק האקטיבי מאז 2.8.26 = 84 דולר  

מאז סוף אפריל ועד סוף יולי, שני התיקים שלנו - הפאסיבי והאקטיבי - די דרכו במקום. באוגוסט הם שבו לטפס והגיעו לרמות שיא חדשות. העליות התרחשו בכל אחד מהרכיבים בתיקים.

כתוצאה מכך שוויו של התיק הפאסיבי תפח באוגוסט בכ-2.8% והגיע ל-150.7 אלף דולר. שוויו של התיק האקטיבי תפח ב-2.3% והגיע ל-144.4 אלף דולר. הפער בין התיקים עומד כעת על 4.4% לטובת התיק הפאסיבי. 

כאשר בוחנים את טבלת הסיכום המרכזת של שני התיקים ניתן לראות שהם מתנהגים אחרת בתקופות של עליות לעומת תקופות של ירידות. כאשר השווקים עולים, התיק האקטיבי שבו כ-20% מושקעים בקרן כספית, עולה בקצב איטי יותר. התיק הפאסיבי שמושקע ב-99% במניות עולה מהר יותר. בתקופות של ירידה המצב מתהפך. 

כאן נשאלת השאלה – מדוע בעצם להחזיק מזומן או אג"ח בתיק? הרי ממילא בטווח הארוך המניות ישיגו תשואה גבוהה יותר מהמזומן.  

אענה על כך בסיפור קצר. לפני הרבה שנים הזדמנתי למשרדו של י' שהיה אז מנכ"ל אחד מבתי ההשקעות המובילים בארץ. בשיחה בינינו עלתה השאלה, מתי אם בכלל, נכון לתזמן את שוק ההון. כלל ידוע הוא שתזמון השוק זו פעולה שברוב המקרים איננה מצליחה. ההמלצה למשקיעים מהציבור היא פשוט להימנע מכך. עדיף להישאר בשוק כל הזמן – גם בעליות חדות וגם בתקופה של ירידות. 

"הייתי לפני כמה ימים בפגישה אצל ח', יזם נדל"ן שמחזיק אימפרייה של משרדים ומרכזי קניות בארה"ב", סיפר לי י'. "כששאלתי אותו, איך אתם יודעים מתי לקנות ולמכור נכסים הוא ענה לי בפשטות: 'אין נוסחא אחת כזו. בשביל זה אתם משלמים לי. כדי שאני אדע לבחור את המועד הנכון'. זו גם התשובה שלי", אמר י'. "אנשים משלמים לנו, למנהלי ההשקעות, בין השאר כדי שנדע לתזמן מדי פעם את שוקי המניות והאג"ח. כשעושים זאת הרבה זמן, הסיכוי להצליח משתפר. כיום בעידן קרנות הסל, באמת שאין צורך במנהלי השקעות שאינם יודעים לבחור את הזמן הנכון. המקצוענים צריכים להיות מסוגלים לדעת מתי נכון להיות עם כל הרגל על הגז, ומתי הזמן להוריד הילוך", סיכם.

15 שנות גאות בתל אביב התחלפו ב-15 שנות דשדוש   

ואיך קשור הסיפור הזה לימינו ולתיקי ההשקעות שלנו? מבחינתי הקשר הוא פשוט. אחרי תקופה של כמה שנים שבהם השווקים בכל העולם עלו בחדות, בזמן הנוכחי נראה לי מוצדק לקחת צעד או שניים לאחור. מחירי המניות בכלל, ומניות הטכנולוגיה בפרט, מתומחרים לפי תרחישים אופטימיים מאוד. ייתכן שהם יתקיימו וייתכן שלא. הבעיה היא שגם פספוס קטן בתחזיות הללו עלול לגרור נפילות. 

וגם אם לא תהיינה נפילות – השוק יכול להיתקע סביב הרמה הנוכחית לתקופת זמן לא מעטה. זכור לי למשל כיצד בפברואר 2007 'חגגנו' בעיתון 'הארץ' את הגעה של מדד ת"א 100 לראשונה  ל-1,000 נקודות. ('חגגנו' זה אומר פרוייקט של כתבות, טורים, פרשנויות, ראיונות וגרפים מאירי עיניים).  

והיה אז מה לחגוג. המדד שהושק ב-1992 ברמה של 100 נקודות הכפיל את ערכו פי 10 ב-15 שנים. מדובר בתשואה שנתית ממוצעת של כ-16.5% - במשך 15 שנים ברציפות. 

אלו היו כנראה הביצועים הטובים ביותר של מדד מניות כלשהו בקבוצת המדינות המפותחות (OECD) שישראל עדיין לא נמנתה עימן אז. לפי גרף העליה הזה מדד הדגל של תל אביב היה אמור להגיע ל-10,000 נקודות ב-15 השנים הבאות. או לכל הפחות ל-5,000 נקודות. 

זה לא קרה כמובן. באפריל 2018 – 11 שנים לאחר 'חגיגות ה-1,000' – נסחר מדד הדגל של תל אביב (שהפך מאז לת"א 125) סביב 1,270 נקודות – עליה של 27% בלבד על פני 11 שנים. כלומר, התשואה השנתית הממוצעת של ת"א 125 ב-11 השנים שלאחר הקפיצה הגדולה הסתכמה ב-2.2% בלבד. לשם השוואה - השקעה במדד האג"ח הקונצרני תל בונד 20 באותה תקופה בדיוק היתה מניבה תשואה ממוצעת של 5% בשנה, או 72% על פני 11 שנים.

בפברואר 2022, 15 שנים לאחר שצלח לראשונה את משוכת 1000 הנקודות, נסחר עדיין מדד תל אביב 125 סביב 2,000 נקודות. זה רחוק מאוד גם מ-10,000 וגם מ-5,000. 

את 30 השנים שבין 1992 ל-2022 אפשר אם כן לחלק לשתי תקופות: ב-15 השנים הראשונות (92'-2007) קיבלו המשקיעים תשואה מצטברת של 900% - שהם 16.5% בממוצע לשנה. ב-15 השנים הבאות (2007-2022) הם קיבלו תשואה מצטברת של  100%  בלבד – ששקולה ל-4.7% בממוצע לשנה.

מי שמסוגל היה לחזות את העתיד, היה צריך להוציא בפברואר 2007 את כל כספו מהמסלולים המנייתיים, ולהשקיע את מירב כספו באג"ח בלבד. בחכמה שבדיעבד, זו היתה ההחלטה הרווחית ביותר. 

לאיש מאיתנו אין כמובן יכולות כאלו. ולכן תיקי הפנסיה וההשקעות שלנו לטווח ארוך מכילים גם אג"ח וגם מניות. אבל גם תחת המגבלה הזו עדיין ניתן לקבל החלטות: מה שיעור המניות שאנו רוצים בתיק ומה שיעור האג"ח? האם להחזיק אותם בשיעור שווה (50:50)? האם להחזיק 90% במניות, או שאפשר להסתפק ב-75%? 

כפי שאמר לי י', ממנהלי השקעות בהחלט מצופה שיידעו להחליט מתי להגדיל את כמות האג"ח בתיק על חשבון המניות ולהיפך. 

לבחור את הדובדבן הנכון בזמן הנכון

כאשר כל שוקי המניות בעולם עולים במקביל, הדבר הכי פשוט הוא לשבת על מוצרים מחקי מדדים ולשעוט עם העדר. אבל כאשר השווקים גבוהים והתמחורים של המניות משקפים רק תרחישים אופטימיים מאוד, זה הזמן, אולי, לשנות מעט כיוון. 

אפשרות אחת היא להסיט מעט מההון ממניות לאג"ח. כיום, כאשר תשואות האג"ח גבוהות משמעותית מכפי שהיו לפני 10 שנים, האופציה הזו כבר יותר קורצת. 

אפשרות שניה היא לחפש מניות בודדות בשיטה שנהוג לכנותה: "קטיף דובדבנים" (Cherry picking). הכוונה היא לנסות לאתר חברות ספציפיות עם סיפור ייחודי להן, שמסוגל להרים את המניה שלהן גם אם בכלל השוק תתרחש נפילה.  

אחת הדוגמאות לכך, למשל, הן חברות שנקלעו למשבר שאפשר להגדירו כ"זמני". ייתכן שהיה להן פספוס קל בתחזיות ("אזהרת רווח"), ייתכן שישנן בעיות בענף שלהן (תחרות, רגולציה, טכנולוגיה חדשה), שגורם להן להיסחר מתחת לערכן. כאשר המשבר הזמני יחלוף, המניה עשויה להתאושש במהירות. כמובן, יש גם סיכון שהמשבר הזה הוא לא זמני, והמניה תמשיך ותרד. 

לסיום אתן כאן דוגמא אחת כזו. הזדמנות שלצערי פספסתי. 

במחצית הראשונה של 2026 נרשמו ירידות חדות יחסית, בקרב חברות תוכנה. הסיבה: טכנולוגיית הבינה המלאכותית מייתרת חלק מהמתכנתים בעולם, ולכן ישנה ירידה בביקוש לשירותים ולמוצרים של חברות תוכנה. 

ההערכה הראשונית שלי היתה שזהו משבר זמני. הערכתי שחברות שנקלעו למשבר יבצעו שינויים, ימצאו את המודל העסקי המתאים, יפטרו חלק מהעובדים, וימצאו לעצמן מודל עסקי חדש. כמובן, כל חברה תתמודד עם המשבר אחרת, ולא לכל אחת מהן יימצא פתרון. עקבתי אחרי כמה מהחברות הללו ובחלק מהן השקעתי. 

אחת מהחברות שסימנתי לי היתה וויקס הישראלית. מניית וויקס נסחרה בתחילת 25' במחיר של 240 דולר. בפברואר השנה, כשמשבר התוכנה החל לתפוס תאוצה, היא כבר צללה ל-65 דולר. המתנתי עוד קצת ומיקמתי פקודת קניה במחיר של 35 דולר. זה מחיר ששיקף לחברה שוי שוק של כ-1.5 מיליארד דולר – סכום ששקול בערך למזומן שיש לוויקס בקופה. 

זה נראה לי כמו קו הגנה מספיק חזק. אם היא תרד מתחת לשוי הזה, כך חשבתי, חברות התוכנה הגדולות אולי ירצו לקנות אותה או להשתלט עליה דרך השוק. הדאונסייד שלי מוגבל והאפסייד גבוה. 

בסופו של דבר התברר שהייתי שמרן מדי. המניה אמנם המשיכה לרדת, ובסוף יוני נגעה בשפל של 40 דולר. אל שאז הסנטימנט כלפיה התהפך. בחודשיים שחלפו מאז מניית וויקס יותר מהכפילה את עצמה. כיום היא נסחרת סביב 88 דולר.  

סיכומים 

לידיעת הקוראים:

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן.

במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

אנחנו עושים מאמצים גדולים לאתר בעלי זכויות בצילומים, סרטונים, גרפים, או כל חומר מתפרסם אחר. יצירות שבעל זכות היוצרים בהן אינו ידוע, לא אותר, או לא הושג נעשה לפי סעיף 27 (תיקון מס' 5) תשע"ט 2019 ל"חוק זכויות יוצרים". אם זיהיתם צילום, סרטון, גרף, ואתם חושבים שאתם בעלי הזכויות עליהם, יש לפנות ל [email protected] בכל מקרה והתוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך, מצאת שגיאה בכתבה או מאמר, או נתקלת בפרסומת לא ראויה? אנא דווח/י לנו לאימייל [email protected]