ארה״ב וסין: שבבים תמורת נפט, מתכות יקרות והסכמות חדשות

קרדיט: אילוסטרציה – AI

מפגש הפסגה שנערך בבייג'ינג באמצע מאי 2026 מסמן שלב דרמטי בעיצוב היריבות הדו-קוטבית בין ארצות הברית לסין. המפגש לא נועד לחולל תפנית אסטרטגית היסטורית , אלא לבסס "ייצוב טקטי" מבוקר בצל משברים אנרגטיים וביטחוניים גלובליים.  שני המנהיגים הגיעו לשולחן הדיונים מתוך הכרה במגבלות כוחם ובצורך הקריטי להימנע מעימות חזיתי.

בפתח הפסגה, התווה הנשיא שי ג'ינפינג את הצורך לחמוק מ"מלכודת תוקידידס" (תופעה לפיה כאשר מעצמה עולה מאיימת על ההגמוניה של מעצמה קיימת ושולטת, גדל הסיכוי באופן משמעותי לפרוץ עימות צבאי או מלחמה ביניהן) ,הסכנה ההיסטורית לעימות צבאי בין מעצמה שלטת למעצמה עולה  וקרא לביסוס פרדיגמה של "יציבות אסטרטגית קונסטרוקטיבית". מונח זה נועד להעניק לשני הממשלים מרחב נשימה , המשלב תחרות כלכלית וטכנולוגית עזה לצד שיתוף פעולה מתוחם מראש.

המפנה המשפטי ומיסוד מנגנוני הסחר

המנוף האמריקאי בפסגה הוגבל דרמטית בעקבות רעידת אדמה משפטית מוושינגטון. בפברואר 2026, פסק בית המשפט העליון של ארה"ב בפרשת Learning Resources, Inc. v. Trump (ברוב של 6 מול 3) כי חוק ה-IEEPA (International Emergency Economic Powers Act) אינו מעניק לנשיא סמכות חד-צדדית להטיל מכסים גורפים. פסיקה זו הובילה לביטול מכסי ה"פנטניל" ומכסי ה"הדדיות", ואילצה את המשלחת האמריקאית להישען על הליכים משפטיים מורכבים יותר (חקירות סעיף 301).

בוואקום שנוצר, הסכימו המעצמות על מיסוד היחסים דרך שני גופים חדשים: "מועצת הסחר" (Board of Trade) ו"מועצת ההשקעות" (Board of Investment). מזכיר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט, יחד עם נציג הסחר ג'יימיסון גריר ועמיתם הסיני חה ליפנג, הגדירו כי מועצת ההשקעות תשמש כגוף לסינון מוקדם ("Pre-gaming") של עסקאות. מנגנון זה יאפשר הזרמת הון סיני למגזרים אמריקאיים לא-רגישים ויעקוף את המסלול המסורבל של הוועדה לביטחון לאומי (CFIUS- the Committee on Foreign Investment in the United States). בנוסף, הוארכה בפועל "הפסקת האש של בוסאן": ארה"ב תשהה מכסים גבוהים עד נובמבר 2026, ובתמורה תשהה סין את מגבלות היצוא שלה על מתכות נדירות ומגנטים.

במהלך הפסגה נחשף ניסיון לרקום משוואת סחר גיאו-פוליטית המשלבת שבבים, אנרגיה , מתכות נדירות וחומרי גלם. ארצות הברית הציעה גמישות מסוימת ביצוא שבבי AI מתקדמים בתמורה להקפאת החרם הסיני על יצוא מתכות נדירות ויקרות, החיוניות להמשך התפקוד של תעשיית השבבים האמריקאית. במקביל, וושינגטון ניסתה לשכנע את בייג'ינג לרכוש נפט אמריקאי כחלופה לאנרגיה האיראנית שעליה מוטלות סנקציות.

מהלך זה משקף ניסיון לייצר עסקת חליפין רחבה שתאזן את האינטרסים הטכנולוגיים והביטחוניים של שתי המעצמות ללא הסלמה, שבבים תמורת נפט ומתכות יקרות.

נוכחות עסקית חסרת תקדים והפרדה טכנולוגית

הפסגה אופיינה בנוכחות בולטת של הנהגת המגזר העסקי האמריקאי, עובדה שהמחישה את השילוב ההדוק בין אינטרסים מסחריים לביטחון לאומי. המשלחת כללה שורה של מנכ"לים בכירים, ביניהם אילון מאסק (טסלה), טים קוק (אפל), ג'נסן הואנג (אנבידיה), לארי פינק (בלקרוק), ג'יין פרייזר (סיטי), קלי אורטברג (בואינג), בריאן סייקס (קרגיל), וסנג'אי מהרוטרה (מיקרון).

בחזית הטכנולוגית, מנהיגי המעצמות הציגו את פרויקט הרשת החברתית טיקטוק כפתרון מודלי למשברים עתידיים.  המיזם החדש (TikTok USDS) משאיר את חברת האם הסינית ByteDance עם נתח מיעוט של 19.9%, בעוד ש-80.1% יוחזקו על ידי קבוצת משקיעים מערבית, כשהאלגוריתם מורץ ומפוקח בלעדית על תשתיות הענן של אורקל.

לצד זאת, גובש מנגנון משותף למניעת זליגת מודלי בינה מלאכותית (AI) מתקדמים לגורמים עוינים. עם זאת, בזירת המוליכים למחצה נחשפה הנחישות הסינית להתנתק מן התלות במערב. למרות שכמחווה של רצון טוב, אישרה ארה"ב את יצוא שבבי ה-H200 של אנבידיה לעשר ענקיות סיניות (כמו עליבאבא וטנסנט), היו אלו דווקא הרשויות בבייג'ינג שעיכבו את העסקאות, מאותתות למשקיעים על מעבר מערכתי לבניית תעשיית שבבים עצמאית.

את המתיחות הביטחונית הבולטת ביותר סיפקה טאיוואן. הנשיא שי דרש מארה"ב לשנות את הרטוריקה שלה ל"התנגדות אקטיבית" לעצמאות האי. טראמפ ורוביו סירבו לשינוי הרשמי, אך כוויתור טקטי עוכבה העברתה של חבילת נשק אמריקאית לאי בשווי של למעלה מ-11 מיליארד דולר.

מנצחים, מפסידים ופשרות כלכליות (ניתוח שוק ההון)

במקום הצהרות רכש חגיגיות, שוק ההון הגיב לנתונים הקרים שיצאו מהפסגה ויצר חלוקה ברורה של מנצחים ומפסידים בסקטורים השונים.

בצד המנצחים, בולטת חברת אורקל (Oracle), שצפויה לזינוק חד בהכנסות חטיבת הענן שלה לאור תפקידה המרכזי והחזקתה (15%) במיזם טיקטוק החדש. מניות הטכנולוגיה הסיניות רשמו ירידה בפרמיית הסיכון, וחברות  כמו LVMH ואפל התלויות ביצור בסין , נשמו לרווחה עם הסרת איום המכסים על שרשראות האספקה שלהן. במקביל, היבואנים האמריקאים הם אולי המרוויחים הגדולים ביותר; ביטול המכסים בפסיקת בית המשפט יהפוך לתשלומי יתר ברי החזר, המהלך צפוי להזרים לשוק האמריקאי נזילות פוטנציאלית של עד 175 מיליארד דולר.

בצד המפסידים, חברת בואינג (Boeing) ספגה מהלומה כאשר מנייתה צנחה ב-8% במהלך הפסגה. למרות הכרזה על רכישת 200 מטוסים, השוק התאכזב עמוקות שכן התחזיות המוקדמות צפו הזמנה של כ-500 מטוסים, וסין אף נמנעה מלאשרר את העסקה באופן רשמי. סקטור טכנולוגיות הביטחון בטאיוואן חווה לחצי מכירה כבדים בשל עמימות הסיוע האמריקאי. בנוסף, מגזר החקלאות האמריקאי גילה כי כושר המיקוח שלו הצטמצם דרמטית; למרות התחייבויות רכש סיניות, בייג'ינג כבר ביססה את ברזיל כספקית הסויה המרכזית שלה (עם 70% מנתח השוק הסיני).

משבר איראן ומיצרי הורמוז

המשבר הצבאי במזרח התיכון וחסימת מיצרי הורמוז ,עורק אסטרטגי שדרכו זורמים כ-20% מהנפט העולמי. נושא זה עמד  במוקד הדיונים הביטחוניים שאותם ריכז מזכיר המדינה מרקו רוביו. במהלך הפסגה, הנשיא טראמפ הפעיל לחץ כבד על נשיא סין, שי ג'ינפינג, למנף את השפעתה הכלכלית של בייג'ינג כדי לרסן את טהרן. שי הבהיר מצידו כי סין תומכת בהשארת המיצרים פתוחים לשיט חופשי, תוך שהוא מתנגד בתוקף למיליטריזציה של האזור או להטלת אגרות מעבר כלשהן על ידי איראן. בנוסף, שני המנהיגים הסכימו על היעד האסטרטגי המשותף למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני. 

עם זאת, ניתוח מעמיק של הדינמיקה מעלה כי איראן משמשת עבור בייג'ינג בעיקר כקלף מיקוח טקטי ואנרגטי אל מול ארצות הברית. לסין אין שום התחייבות קשיחה, ברית היסטורית או מחויבות אידיאולוגית להגנתה הצבאית של טהרן. הפער בין הרטוריקה הסינית למציאות נותר משמעותי. בייג'ינג נמנעת מפעולה אקטיבית נגד איראן, אך בה בעת נזהרת ממעורבות ישירה ואינה צפויה לבוא לעזרתה מבחינה צבאית. 

המניע המרכזי של סין באזור נותר כלכלי ואנרגטי לחלוטין: בייג'ינג רוכשת כ-90% מסך יצוא הנפט האיראני, אשר מעובד ברובו בבתי זיקוק עצמאיים קטנים (Teapot Refineries) במחוז שנדונג. אף שמשרד האוצר האמריקאי החריף לאחרונה את הלחץ והטיל סנקציות חדשות על מספר בתי זיקוק אלו , משרד המסחר הסיני מיהר להגיב בצעד נגדי והוציא צו חוסם (Injunction) שנועד לנטרל את השפעת הסנקציות האמריקאיות בשטחה ולהגן באופן אקטיבי על החברות המקומיות שלה. 

בתוך כך, איראן מנסה לקבוע עובדות חדשות בשטח. טהרן מקדמת תיאום מול עומאן ליצירת מנגנון שנוי במחלוקת לגביית אגרות מעבר (Tolls) בגובה של כשני מיליון דולר מספינות מסחריות החוצות את המייצרים. מהלך זה מעורר התנגדות מערבית עזה, שכן הוא נתפס כהפרה בוטה של אמנת חוק הים וחופש השיט הבינלאומי, וצפוי להיתקל בחומת התנגדות איתנה גם מצד וושינגטון וגם מצד בייג'ינג.

מה צפוי לקרות בעקבות הפגישה?

ביום שאחרי הפסגה, סין צפויה להמשיך לדבוק בגישת ה"מסלול הכפול" שלה (Dual-track approach).  מחד, בייג'ינג תשמור על רטוריקה הקוראת ליציבות ותבחן אפשרות לרכוש נפט אמריקאי כדי לגוון את מקורות האנרגיה שלה ולשכך את זעמו של טראמפ. מאידך, היא תמשיך להוות "גלגל הצלה" כלכלי לאיראן על ידי הזרמת עשרות מיליארדי דולרים ברכישות אנרגיה ותעניק לה גיבוי דיפלומטי.

עבור וושינגטון וממשל טראמפ, הפסגה סיפקה הישגים כלכליים קצרי טווח, החיוניים לחיזוק התמיכה מבית לקראת בחירות האמצע. ההבטחות לרכש חקלאי בהיקף של 17 מיליארד דולר בשנה וחידוש יבוא הבקר והעופות מארה"ב, יחד עם עסקת 200 מטוסי הבואינג שכבר הוגדרה כ"נעולה", מאפשרות לארה"ב להציג תמונת ניצחון מסחרית.

ארצות הברית השיגה התחייבות סינית נחרצת לעצירת אספקת ציוד צבאי לאיראן, לצד קונצנזוס על מניעת התגרענותה ושמירה על חופש השיט במצר הורמוז. חשוב מכך, "קניית הזמן" והארכת הפסקת האש, הכוללת את הקפאת מגבלות היצוא הסיניות על מתכות נדירות עד נובמבר 2026, מעניקות לתעשייה האמריקאית ולשרשראות האספקה הביטחוניות מרווח נשימה קריטי להתארגנות והיערכות מחדש.

פסגת בייג'ינג מוכיחה יכולת של שני הצדדים  לייצר הבנות עסקיות חשובות  שקונות זמן יקר. אולם, הסתירות המבניות העמוקות , הריבונות בטאיוואן, השליטה בהגמוניה הטכנולוגית והמאבק הגיאופוליטי במזרח התיכון נותרו שרירות וקיימות.

בשורה התחתונה, המערכה הגלובלית נשארת עימות על שליטה  בין ארצות הברית לסין. בתוך מערך כוחות זה, איראן משמשת עבור בייג'ינג כקלף מיקוח טקטי ואנרגטי, ולסין אין שום התחייבות קשיחה, ברית היסטורית או מחויבות אידיאולוגית להגנתה של טהראן . יציבות טקטית שברירית זו תעמוד למבחן קשוח כבר בתקופה הקרובה , עם פקיעת הסכמי הפסקת האש בסוף שנת 2026.

מרווחים שוקי הון בע"מ.

קובי אליסוף - מנכ"ל.

יאיר מור – כלכלן ואנליסט.

מקורות –מחלקת מחקר א.ב. מרווחים שוקי הון בע"מ.   – Foreign Ministry of the People's Republic of China, The Washington Post, Council on Foreign Relations (CFR), The Guardian, Financial Times, Bloomberg, Reuters – Supreme Court Tariff Ruling, Atlantic Council, Brookings Institution, PIIE – Fentanyl and China Tariffs, TikTok USDS Newsroom, Oracle Newsroom, The Wall Street Journal, World Economic Forum, Al Jazeera.

חלק מהנתונים נלקחו ממאגרי מידע באמצעות כלי AI.

מסמך זה הוכן על ידי  חברת א.ב. מרווחים שוקי הון בע"מ, יתכן כי מטבע הדברים יאפשר והפרטים יהיו חסרים או בלתי מעודכנים. אשר על כן מופנה מסמך זה לגופים מוסדיים מקצועיים כחומר מסייע ואין לקבל על סמך המסמך החלטות השקעה.        
אין במסמך זה ובכל הכלול בו משום יעוץ או הזמנה לרכוש (ואו למכור) את ני"ע המוזכרים בו .ואין בו משום תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים או בצרכים המיוחדים של כל אדם. חברת א.ב. מרווחים שוקי הון בע"מ לא תהיה אחראית לכל נזק שיגרם , אם יגרם, למאן דהוא כתוצאה מהסתמכות על מסמך זה. חברת א.ב. מרווחים שוקי הון בע"מ מחזיקה עבור לקוחותיה ועבור עצמה, את ני"ע המוזכרים במסמך זה, כולם או חלקם, והיא עשויה למכור הן במגמת קניה והן במגמת מכירה.