עונת הדו"חות הכספיים של הרבעון הראשון בוול סטריט הגיעה לשיאה בשבועות האחרונים, והובילה את מדדי המניות האמריקאים לגבהים חדשים. ביום ה' האחרון (14 במאי) ננעל מדד S&P500 לראשונה מעל 7,500 נקודות, כשהוא משלים זינוק של 18% תוך חודש וחצי בלבד. המדד אמנם איבד מאז כ-2%, אך הוא עדיין קרוב לפסגה.
באותו יום ממש נגע גם מדד נאסד"ק רווי מניות הטכנולוגיה בשיא חדש – 26,635 נקודות – תוך שהוא משלים נסיקה של 28% מאז נקודת השפל של ה-30 במארס. נכון להיום המדד רחוק מהשיא הזה בפחות מ-1%.
הזינוקים בוול סטריט מתרחשים למרות ההתרבות של סימנים מדאיגים בכלכלה האמריקאית. הבולט בהם היה הזינוק בקצב האינפלציה שהגיע באפריל ל-3.8%. זהו קצב האינפלציה הגבוה בארה"ב מזה 3 שנים. הוא גבוה משמעותית מיעד האינפלציה של ה'פד' שעומד על 2%.
הזינוק באינפלציה – שמתרחש בעיקר עקב הזינוק במחיר הנפט ליותר מ-100 דולר לחבית - אמור להטריד את המשקיעים. במיוחד כאשר הציפיות להפחתת ריבית אחת או שתיים לפני סוף דצמבר נמחקו מלוח השנה. במקומן מתחילות לפתע להישמע הערכות לפיהן הריבית בארה"ב בכלל תועלה עד סוף השנה ב-0.25%.
ההערכות החדשות הללו באו לידי ביטוי חריף בשוק האג"ח. התוצאה: תשואת האג"ח של ממשלת ארה"ב ל-10 שנים זינקה מ-3.96% בסוף פברואר (ערב המלחמה מול איראן) עד ל-4.67%. במונחי מחיר מדובר בנפילה של כ-7% תוך חודשיים וחצי. במונחי אג"ח מדובר בזעזוע משמעותי בואכה "מיני מפולת".
כל התמורות הללו – עליה חדה ביוקר מחיה, הסתבכות במלחמה רחוקה ולא פופולרית, צניחה בתמיכה בנשיא ובמפלגתו לקראת בחירות האמצע ושינוי בהערכות הריבית – היו אמורות להשפיע לשלילה על שוק המניות. אבל למניות בכלל ולמניות הטכנולוגיה בפרט יש עולם משלהן. עונת הדו"חות האחרונה הביאה פרץ של אופטימיות מחודשת תוך שהיא נשענת על גל השקעות ענק מצידן של ענקיות הטכנולוגיה במרכזי נתונים עבור יישומי AI.
עונת הדוחות של קבוצת "7 המופלאות" תסתיים הלילה עם פרסום הדו"ח הכספי של מלכת השוק – אנבידיה. אפשר לנחש שיקירת המשקיעים תציג דו"חות חזקים גם הפעם, והעניין סביבה יתרכז בעיקר בתחזיות לעתיד. כך או כך, אנליסטים רבים כבר העלו את רף תחזיות הרווח שלהם לחברות טכנולוגיה רבות כתוצאה מהמגמה שהסתמנה ברבעון הראשון.
העובדה שמדדי השוק קובעים שיא אחר שיא והמניות נסחרות במכפילי רווח מפולפלים העלתה באחרונה לא מעט תהיות ושאלות. האם השוק התנתק מהמציאות הכלכלית והגיאופוליטית הסבוכה? או שמא הזמן הנוכחי הוא רק קדימון לשנים הבאות שבהן נראה צמיחה מואצת במכירות וברווח אצל חברות רבות, ולא רק בענפי הטכנולוגיה?
מה מלמד אותנו "המדד של שילר"?
רבים מהפרמטרים שבוחנים את רמת התמחור בשוק מראים כי מחירי המניות כיום גבוהים כמעט מכל תקופה בעבר. דוגמא אחת היא "המכפיל מנוטרל העונתיות של S&P500" (המדד שקרוי על שמו של הכלכלן רוברט שילר) שמודד את מכפיל הרווח לפי רווחי החברות ב-10 השנים האחרונות. המדד הגיע החודש לרמה של 41.5 נקודות – הרחק מעל הממוצע ההיסטורי ארוך הטווח שלו שנע בין 17 ל-18. זוהי הרמה השנייה בגובהה בהיסטוריה של 140 השנים האחרונות. הפעם היחידה שבה המדד היה גבוה יותר נרשמה בדצמבר 1999 – שיא בועת הדוט.קום. אז הגיע המכפיל של שילר ל-44.2 נקודות.
ואכן, התקופה הנוכחית מזכירה למשקיעים לא מעטים את האופטימיות המידבקת של תקופת הדוט.קום. העלייה הרצופה של המדדים, ההתעלמות מסימני אזהרה, הימצאותם של נכסים שקשה למצוא הצדקה למחירם (ביטקוין?), והתחושה שעדר המשקיעים שרוי ב-FOMO ונוהר בלי לעצור – כל האיתותים הללו היו קיימים גם בשיאה של בועת הדוט.קום.
ועם זאת – חשוב לשים לב גם להבדלים המהותיים בין התקופות. בועת הדוט.קום התאפיינה בחברות צעירות וחדשניות, שלחלקן לא היו כלל הכנסות או מודל עסקי. שוויין הגבוה נבע בעיקר מיכולתן לצבור "גלגלי עיניים" (Eyeballs) והתעניינות מצד הציבור, מבלי יכולת לתרגם זאת להכנסות ורווחים. עידן ה-AI מובל על ידי חברות גדולות חזקות ורווחיות, שנסחרות בשוי של טריליוני דולרים.
בתקופת הבועה של 99-2000 רבות מהחברות – כולל אינטל ומיקרוסופט למשל – נסחרו במחירים שהיה קושי אמיתי להצדיקם. בתקופה הנוכחית המכפילים אמנם גבוהים בהשוואה לעבר, אבל עדיין ניתן לספק להם הסבר הגיוני.
בועת הדוט.קום התאפיינה במבול של הנפקות חדשות (IPO), שחלקן זינקו במאות אחוזים ביום המסחר הראשון שלהן. תופעות כאלו רואים גם היום, אבל במידה מועטה יחסית. החברות הפרטיות שמובילות את המהפיכה – כמו Open AI ואנתרופיק – מעדיפות בינתיים להישאר פרטיות. הן מגייסות הון ממשקיעים פרטיים ומחברות הטכנולוגיה הגדולות בשויים שמוערכים במאות מיליארדי דולרים.
מהפיכת האינטרנט של סוף שנות ה-90' התרחשה על גבי תשתיות תקשורת מיושנות. היא הקדימה את זמנה. כך למשל שיחות הטלפון של אותן שנים שנעשו על גבי הרשת היו מקוטעות ונטו להתנתק במהירות. כלי ה-AI של ימינו לעומת זאת נכנסים לשימוש כמעט מיידי בתחומים שונים ומסייעים לייעול וחיסכון כספי יומיומי בחברות רבות.
גם שוק המיזוגים והרכישות נראה אחרת. במהלך בועת הדוט.קום שולמו מחירים מפולפלים על סטארט אפים שזה עתה נולדו. מטבע התשלום היה בעיקר מניות מנופחות של החברה הרוכשת. כיום כמות העיסקות דלילה הרבה יותר, ומטבע העסקה המועדף הוא מזומן.
ההבדלים שקיימים בין שתי התקופות לא בהכרח יכולים להצדיק את התמחור הנוכחי. הם גם לא מבטיחים שהשוק לא יעבור תיקון משמעותי כלשהו מתישהו בעתיד.
אבל גם אם יהיה תיקון שכזה – הסיכוי שהוא ייראה כמו המפולת של מדד נאסד"ק בשנים 2000 – 2002 הוא אפסי. כי בכל זאת - נפילה של 88% מהשיא לתחתית (מ-5,000 נקודות ל-1,100 נקודות) היא משהו שקורה לעיתים נדירות מאוד. אולי רק פעם אחת בחייו של אדם.
טבלת השוואה בין תקופת הדוט.קום לעידן ה-AI
| מאפיין | בועת הדוט.קום (1999-2000) | עידן ה-AI (2026) |
|---|---|---|
| רווחיות החברות המובילות | חברות רבות הפסידו כסף. חלקן אפילו לא הציגו הכנסות. הערכות השווי התבססו על "מספר קליקים", Eyeballs, או הבטחות מעורפלות לעתיד | מובילות השוק של ימינו (כמו Nvidia ו-Alphabet) הן מכונות לייצור כסף עם דוחות כספיים חזקים, צמיחה גבוהה והררי מזומנים |
| מכפילי הרווח במגזר הטכנולוגיה | רבות מהמניות בבורסת נאסד"ק נסחרו במחירים שלא היו מחוברים למציאות פיננסית מוכרת | המכפילים גבוהים מהממוצע אך לא מנותקים מהמציאות. הם נתמכים בצמיחה אמיתית ומוחשית בהכנסות וברווחים |
| איכות ההנפקות הראשונות (IPO) | מאות חברות סטארט-אפ בנות חודשים בודדים, ללא מודל עסקי, הונפקו ישירות לציבור בשווי מיליארדי דולרים וקרסו לאחר זמן קצר | חברות AI מובילות כמו Open-AI ואנתרופיק נשארו פרטיות. הן ממומנות על ידי ענקיות הטכנולוגיה ומשקיעים מתוחכמים. החברות הציבוריות המובילות הן ותיקות, רווחיות ויציבות |
| תשתית ושימוש אמיתי | בסוף שנות ה-90' תשתיות התקשורת הפיזיות (פס רחב) עדיין לא היו מוכנות לאימוץ המוני של האינטרנט, דבר שגרם לפער גדול בין הציפיות לביקוש האמיתי | כלי ה-AI שפותחו באחרונה מייצרים כבר היום הכנסות של מיליארדי דולרים. חברות מכל המגזרים מטמיעות אותם כדי לחסוך בעלויות באופן מיידי |
| מיזוגים ורכישות | מאות עיסקאות מכל הסוגים. חברות גדולות עטו על חברות סטארט-אפ כדי לשדר שהן נמצאות בחזית הטכנולוגיה (דוגמא: עסקת לוסנט כרומטיס) | פחות עיסקאות, אבל הרבה יותר גדולות. רוב הכסף מושקע על ידי חברות מקבוצת Mag-7 עתירות המזומנים |
| מטבע הרכישה בשוק ה-M&A | בעיקר במניות | בעיקר במזומן |
לידיעת הקוראים:
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן.
במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
אנחנו עושים מאמצים גדולים לאתר בעלי זכויות בצילומים, סרטונים, גרפים, או כל חומר מתפרסם אחר. יצירות שבעל זכות היוצרים בהן אינו ידוע, לא אותר, או לא הושג נעשה לפי סעיף 27 (תיקון מס' 5) תשע"ט 2019 ל"חוק זכויות יוצרים". אם זיהיתם צילום, סרטון, גרף, ואתם חושבים שאתם בעלי הזכויות עליהם, יש לפנות ל [email protected] בכל מקרה והתוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך, מצאת שגיאה בכתבה או מאמר, או נתקלת בפרסומת לא ראויה? אנא דווח/י לנו לאימייל [email protected]

בועת הדוט.קום מול עידן ה-AI – מה דומה ומה שונה? / קרדיט: אילוסטרציה – AI


