הפחתת ריבית בישראל מתבקשת גם "במבט על" ובהשוואה של המצב הנוכחי להיסטוריה של ישראל עצמה

מעניין לראות עד כמה תמונת המצב באינפלציה, בצמיחה ובריבית בישראל חורגת או דומה להיסטוריה של ישראל עצמה.

בהשוואה של הערכים הנוכחיים להיסטוריה של ישראל ב-10 או ב-20 שנים האחרונות עולה תמונת מצב די ברורה:

האינפלציה בישראל דומה לחציון ההיסטורי.

קצב האינפלציה השנתי בישראל עומד על 1.9%, קצב שלא רק במרכז היעד של בנק ישראל, אלא גם די קרוב לאחוזון ה-50%.

במילים אחרות האינפלציה בפועל די קרובה לנקודת האמצע של ההיסטוריה ב-10 או 20 השנים האחרונות.

קצב הצמיחה די נמוך בהשוואה היסטורית.

התוצר הריאלי גדל בקצב של 1.7% לעומת רבעון מקביל אשתקד, קצב מתון מאוד שהינו באחוזון ה-15%/16% של ההיסטוריה בשנים האחרונות.

במילים אחרות: בכ-85% מההיסטוריה התוצר גדל בקצב חזק יותר מהקצב הנוכחי.  מבצע "שאגת הארי" פגע בצמיחה ברבעון האחרון, אך גם לפני מבצע זה סביבת הצמיחה היתה מתונה מהחציון ההיסטורי והתוצר היה נמוך מהרמה הנגזרת מקו המגמה שערב אוקטובר 2023.

ואיפה הריבית של בנק ישראל? היא כבר גבוהה אפילו בהשוואה להיסטוריה של ישראל...

לכאורה כאשר בהשוואה להיסטוריה סביבת האינפלציה היא דומה לעבר וסביבת הצמיחה נמוכה יותר היה ניתן לחשוב כי רמת הריבית בפועל תהיה לפחות דומה להיסטוריה, או אף נמוכה יותר.

אבל בפועל הריבית של בנק ישראל  כיום (4%) נמצאת באחוזון ה-75% של ההיסטוריה ב-20 השנים האחרונות, כלומר הריבית היום בישראל גבוהה בכ-75% מההיסטוריה שמאז 2006.

אנו ממשיכים בהערכתנו מזה זמן כי בנק ישראל יפחית את הריבית ביום שני הקרוב. הצפי הוא להפחתה של 0.25%, אך גם הפחתה של 0.5% איננה תרחיש מפתיע לדעתנו.

מה עשוי אולי לשנות הערכה זו?

באם עד להחלטת הריבית תירשם חולשה פתאומית ניכרת של השקל בשל עלייה בפרמיית הסיכון בישראל, על רקע המצב הביטחוני.