10 השינויים שכל משקיע צריך להכיר בהצעת החוק החדשה לשוק ההון / קרדיט: אילוסטרציה – AI
עומר רגב
08/07/2026
הצעת החוק לעידוד פעילות בשוק ההון כבר עברה בקריאה הראשונה בכנסת. אם תעבור גם את הקריאה השנייה והשלישית, היא צפויה לחולל את אחד השינויים המשמעותיים ביותר בשוק ההון הישראלי בשנים האחרונות. אלה עשרת השינויים המרכזיים שכל משקיע צריך להכיר.
השקעות אלטרנטיביות כבר לא יהיו נחלתם של העשירים בלבד
החוק מציע להקים סוג חדש של קרנות נאמנות – קרנות השקעות פרטיות בנאמנות – שיאפשרו לציבור הרחב להיחשף לנכסים שבעבר היו זמינים בעיקר למשקיעים כשירים ולגופים מוסדיים.
מדובר בין היתר בחוב פרטי, הון פרטי (Private Equity), נדל”ן, תשתיות, סחורות ונכסים נוספים שאינם נסחרים בבורסה.
קרנות גידור יהפכו למוצר מוסדר בחוק
לראשונה יוסדרו קרנות הגידור במסגרת חוק השקעות משותפות בנאמנות.
במקום לפעול מכוח הוראת שעה, הן יקבלו מסגרת רגולטורית קבועה ויוכלו לבצע אסטרטגיות גידור מתקדמות תחת פיקוח רשות ניירות ערך.
פדיון הכסף כבר לא יהיה בהכרח יומי
בניגוד לקרנות נאמנות רגילות, בקרנות החדשות ניתן יהיה לקבוע מועדי פדיון תקופתיים בלבד.
המשמעות היא שהמשקיעים יצטרכו להתרגל לכך שחלק מההשקעות יהיו פחות נזילות, אך בתמורה ניתן יהיה להשקיע בנכסים ארוכי טווח ובעלי פוטנציאל תשואה גבוה יותר.
ייתכן שתידרש הודעה מראש לפני משיכת הכסף
מנהל הקרן יוכל לקבוע כי פדיון יחידות יחייב הודעה מוקדמת מצד המשקיע.
מטרת המנגנון היא לאפשר לקרן להיערך למימוש נכסים שאינם סחירים, בלי לפגוע במשקיעים האחרים.
תיק ההשקעות עשוי להפוך למגוון יותר
אחד היעדים המרכזיים של הרפורמה הוא לאפשר למשקיעים להחזיק נכסים שאינם מתנהגים כמו שוק המניות או האג”ח.
הרעיון הוא להקטין את התלות בשווקים הסחירים ולשפר את פיזור הסיכונים בתיק ההשקעות.
רשות ניירות ערך תקבל יותר כוח
במקום להמתין לשינויי תקנות של שר האוצר, רשות ניירות ערך תקבל סמכות רחבה לקבוע הוראות מקצועיות בנושאים רבים.
עבור המשקיעים המשמעות היא שרבים מכללי המשחק יוכלו להשתנות במהירות רבה יותר בהתאם להתפתחויות בשוק.
שוק המחקר והאנליזות צפוי להשתנות
החוק מבקש להסדיר את תחום ייעוץ ההשקעות הכללי, כך שניתן יהיה לפרסם סקירות, מחקרים ואנליזות במסגרת רגולטורית ברורה יותר, תוך הבחנה בין מידע כללי לבין ייעוץ אישי.
המהלך עשוי להרחיב את היצע המידע המקצועי הזמין למשקיעים.
יותר חברות בינלאומיות עשויות להגיע לבורסה בתל אביב
הצעת החוק מקלה על רישום למסחר של חברות זרות בעלות מבנה הון מורכב, לרבות חברות שלהן יותר מסוג מניה אחד.
אם המהלך יצליח, המשקיעים בישראל יוכלו ליהנות ממבחר גדול יותר של מניות הנסחרות בבורסה המקומית.
החברות יקבלו אלטרנטיבה טובה יותר לאשראי בנקאי
הצעת החוק מאריכה את תקופת הפירעון האפשרית של ניירות ערך מסחריים ומאפשרת למחזר אותם לתקופה מצטברת של עד חמש שנים.
המטרה היא להוזיל את עלויות המימון ולהקטין את התלות של החברות בבנקים. אם המהלך יצליח, הוא עשוי להרחיב את אפשרויות גיוס ההון של החברות ולתרום לצמיחה במשק.
שוק הקרנות עשוי להיראות אחרת לחלוטין
בין הרחבת ההשקעות האלטרנטיביות, הסדרת קרנות הגידור, הגברת התחרות בהפצת הקרנות והרחבת סמכויות רשות ניירות ערך – שוק הקרנות הישראלי עשוי לעבור שינוי משמעותי.
עבור המשקיעים המשמעות היא מגוון רחב יותר של מוצרים, אך גם צורך להבין טוב יותר את מאפייני הסיכון, הנזילות והמורכבות של כל קרן לפני קבלת החלטת השקעה.
השורה התחתונה
הצעת החוק כבר עברה את הקריאה הראשונה בכנסת. אם תעבור גם את הקריאה השנייה והשלישית במליאת הכנסת, היא צפויה לשנות לא רק את אופן פעילותם של מנהלי הקרנות ובתי ההשקעות, אלא גם את סל האפשרויות שיעמוד בפני המשקיע הישראלי. ההזדמנויות צפויות להיות רחבות יותר, אך כך גם החשיבות של הבנת המוצרים החדשים והסיכונים הכרוכים בהם.
לא רק המשקיעים ירוויחו: כך צפויה רפורמת שוק ההון לשנות את ענף הקרנות, הייעוץ והבנקים
הצעת החוק לעידוד פעילות בשוק ההון, שכבר עברה בקריאה הראשונה בכנסת, אינה משנה רק את סל ההשקעות שיעמוד לרשות הציבור. אם תעבור גם את הקריאה השנייה והשלישית במליאת הכנסת, היא עשויה לשנות את כל שרשרת הערך של תעשיית ההשקעות – ממנהלי הקרנות, דרך היועצים והמפיצים ועד הבנקים ורשות ניירות ערך.
הנה כמה מהשינויים המרכזיים שעשויים להשפיע על הענף כולו.
יותר כוח למנהלי הקרנות
מנהלי הקרנות יקבלו אפשרות להקים מוצרים חדשים שלא היו קיימים עד היום במסגרת חוק קרנות הנאמנות.
לצד קרנות מסורתיות המשקיעות במניות ובאג”ח, ניתן יהיה להקים קרנות שישקיעו גם בחוב פרטי, נדל”ן, תשתיות, הון פרטי ונכסים נוספים שאינם סחירים.
עבור בתי ההשקעות מדובר בהזדמנות להרחיב את סל המוצרים ולהתחרות גם בתחומים שהיו עד כה בשליטת קרנות פרטיות וגופים מוסדיים.
יותר אחריות למנהלי הקרנות
במקביל להרחבת האפשרויות, החוק מטיל אחריות רבה יותר על מנהלי הקרנות.
ניהול נכסים שאינם נסחרים מחייב הערכות שווי מורכבות יותר, ניהול נזילות קפדני יותר ודיווחים המותאמים לאופי הנכסים.
במילים אחרות, לצד ההזדמנות העסקית גדלה גם האחריות המקצועית.
היועצים יקבלו מוצרים חדשים להציע ללקוחות
אם הרפורמה תושלם, יועצי ההשקעות בבנקים ובבתי ההשקעות יוכלו להציע ללקוחות גם קרנות אלטרנטיביות מפוקחות.
המשמעות היא הרחבת ארגז הכלים של היועץ, אך גם צורך להעמיק בהבנת מוצרים מורכבים יותר, הכוללים מאפייני סיכון ונזילות שונים מקרנות נאמנות רגילות.
תחום האנליזות צפוי להתרחב
אחד המרכיבים הפחות בולטים בהצעת החוק הוא יצירת אסדרה חדשה לייעוץ השקעות כללי.
אם המהלך יושלם, בתי מחקר, אנליסטים וגופי מדיה פיננסיים יפעלו במסגרת רגולטורית ברורה יותר בעת פרסום מחקרים, סקירות וניתוחים לציבור הרחב.
ייתכן שהדבר יעודד כניסת שחקנים חדשים לשוק המחקר הפיננסי ויגדיל את היצע המידע למשקיעים.
מפיצי הקרנות יקבלו גמישות עסקית גדולה יותר
הרפורמה כוללת גם הרחבה של מודל התגמול למפיצי קרנות נאמנות.
המטרה היא לאפשר מודלים עסקיים חדשים בין מנהלי הקרנות, המפיצים והמשווקים, להגביר את התחרות ולהרחיב את הנגישות של הציבור לקרנות נאמנות.
ייתכן שהתחרות בענף ההפצה תגדל באופן משמעותי בשנים הקרובות.
הבנקים יקבלו תחרות חדשה
הרחבת שוק ניירות הערך המסחריים והגדלת אפשרויות גיוס ההון לחברות עשויות להפחית במידה מסוימת את התלות של חברות באשראי בנקאי קצר מועד.
אמנם מדובר בתהליך הדרגתי, אך אחת ממטרות החוק היא לחזק את שוק ההון כמקור מימון חלופי לבנקים.
הבורסה בתל אביב עשויה להפוך לאטרקטיבית יותר
הקלות ברישום כפול של חברות זרות, ובמיוחד האפשרות לרשום חברות בעלות כמה סוגי מניות, עשויות להגדיל את מספר החברות הבינלאומיות שייסחרו בישראל.
מהלך כזה עשוי להגדיל את מחזורי המסחר, לשפר את הנזילות ולהרחיב את אפשרויות ההשקעה של הציבור.
רשות ניירות ערך הופכת לרגולטור דינמי יותר
אחד השינויים המבניים החשובים ביותר הוא הרחבת סמכויותיה של רשות ניירות ערך.
במקום להסתמך בעיקר על תקנות שר האוצר, הרשות תקבל סמכות לקבוע כללים והוראות מקצועיות במגוון רחב של נושאים, ובהם ניהול הקרנות, אופן הדיווח, חישוב מחירים והערכת שווי.
המהלך צפוי לאפשר התאמה מהירה יותר לשינויים בשוק, אך גם יעניק לרשות השפעה רחבה יותר על אופן פעילות הענף.
גם התחרות בין בתי ההשקעות צפויה להתעצם
בתי ההשקעות שיצליחו לפתח מוצרים אלטרנטיביים איכותיים, לבנות מומחיות בניהול נכסים פרטיים ולהציע ערך מוסף ליועצים וללקוחות, עשויים ליהנות מיתרון תחרותי משמעותי.
מנגד, בתי השקעות שלא ישקיעו בפיתוח מוצרים חדשים עלולים להישאר מאחור בשוק שיהפוך מגוון ותחרותי יותר.
השורה התחתונה
הרפורמה המוצעת אינה מסתכמת בעוד תיקון רגולטורי. היא מבקשת לשנות את מבנה שוק ההון הישראלי ולהרחיב את גבולותיו. אם הצעת החוק תעבור גם את הקריאה השנייה והשלישית במליאת הכנסת, השינוי לא יורגש רק בתיק ההשקעות של הציבור, אלא גם באופן שבו פועלים מנהלי הקרנות, היועצים, הבנקים, המפיצים ורשות ניירות ערך.
בסופו של דבר, הצלחת הרפורמה תימדד לא רק במספר הקרנות החדשות שיוקמו, אלא גם ביכולתה להגדיל את התחרות, לשפר את הנגישות להשקעות ולהרחיב את מקורות המימון של המשק הישראלי.
