סקר KPMG ומיקרוסופט ישראל: ההנהלות כבר השתכנעו; אתגר ה-AI עבר לעובדים
הסקר שבוחן כיצד מגיבות החברות המובילות במשק למהפכת ה-AI ונערך זו השנה השנייה ברציפות, מצביע על שינויי מגמה מהירים ומשמעותיים:
החסם המרכזי לאימוץ AI שבעבר נבע מחוסר בשלות של ההנהלה, נמצא היום דווקא בקרב העובדים והיעדר מיומנות.
כלי AI הפכו לחלק בלתי נפרד מהחיים הארגוניים ומייצרים חיסכון ממוצע של כ-4.1 שעות שבועיות פר עובד.
כמעט חצי מהמשיבים מצביעים על AI כגורם לחיסכון בהוצאות, אולם שליש מהם עדיין מחפשים החזר על ההשקעה ב-AI.
סקר AI חדש של KPMG ומיקרוסופט ישראל, שנערך זו השנה השנייה ברציפות בקרב 42 ארגונים מובילים בישראל, מצביע על מעבר לשלב חדש באימוץ הבינה המלאכותית. בעוד שבשנה שעברה החסם המרכזי היה חוסר בשלות מצד ההנהלה, השנה האתגר המרכזי הוא דווקא פערי המיומנות של העובדים. במקביל, AI כבר מייצר חיסכון זמן מדיד של כ-4 שעות עבודה שבועיות לעובד בממוצע, אך החזר ההשקעה הכלכלי עדיין אינו אחיד בין הארגונים.
לפי הסקר, 74% מהמשיבים מדווחים כי השימוש ב-AI חוסך לעובד ממוצע לפחות 3 שעות עבודה בשבוע, כאשר אומדן החיסכון הממוצע עומד על כ־4.1 שעות שבועיות לעובד. במקביל, 57% מהארגונים מדווחים כי יותר ממחצית מעובדי ה-Information Workforce שלהם (עובדים בעמדה ממוחשבת) משתמשים בכלי AI לפחות פעם בשבוע.
עם זאת, ההשפעה הכלכלית עדיין מורכבת: 48% מהמשיבים מדווחים כי AI כבר חסך בהוצאות, אך 31% מדווחים כי ההוצאות דווקא גדלו בשלב זה, בעיקר בשל עלויות רישוי, הדרכה והטמעה. 21% נוספים מדווחים כי ההוצאות נותרו דומות. נתונים אלה מצביעים על כך שהערך התפעולי של AI כבר מתחיל להתבסס, אך ההחזר הכספי תלוי ביכולת הארגון להרחיב את השימוש, להטמיע את הכלים נכון ולחבר אותם לתהליכים עסקיים ברורים.
ההנהלה כבר בפנים, עכשיו העובדים צריכים להירתם
אחד משינויי המגמה הבולטים בין הסקרים נוגע לחסמי האימוץ. בסקר הקודם, אחד החסמים המרכזיים היה פער בהבנת טכנולוגיית AI בקרב הנהלות ארגונים. בסקר הנוכחי, לעומת זאת, החסם המרכזי הוא חוסר מיומנות וידע של העובדים, שצוין על ידי 40% מהמשיבים.
המשמעות היא שהנהלות רבות כבר הפנימו את חשיבות ה-AI, אך האתגר עבר לשלב מורכב יותר: חלחול השימוש לשטח. ארגונים נדרשים כעת לא רק לאשר שימוש בכלי AI או לרכוש רישיונות, אלא להכשיר עובדים, להגדיר מקרי שימוש, לבנות מדיניות ברורה ולוודא שהטכנולוגיה משתלבת בתהליכי העבודה הקיימים.
גם האופן שבו ארגונים מעודדים שימוש ב-AI מעיד על מעבר משלב הנגישות לשלב ההטמעה. 36% מהמשיבים ציינו כי הארגון מספק הדרכות, הכשרות וכלי עבודה לשימוש ב-AI, ו-24% ציינו תמריצים או יעדים שמעודדים שימוש. מנגד, 17% מדווחים על תמיכה כללית ללא תוכנית מסודרת, ורק 12% מציינים אסטרטגיה ברורה ועידוד אקטיבי מצד ההנהלה. הנתונים ממחישים כי הערך העסקי של AI אינו תלוי רק בעצם השימוש בטכנולוגיה, אלא ביכולת להפוך אותה ליכולת ארגונית מנוהלת, מדידה ומחוברת לתהליכי העבודה.
לצד פערי המיומנות, 36% מהמשיבים ציינו חששות אבטחת מידע, פרטיות ורגולציה כחסם מרכזי נוסף, ו-19% ציינו קושי באינטגרציה למערכות קיימות. כלומר, אחרי שלב ההבנה וההחלטה, האתגר עובר להטמעה שיטתית, בטוחה ומדידה בתוך הארגון.
חיסכון בזמן כבר קיים; ROI כספי עדיין לא אחיד
ממצאי הסקר מצביעים על כך שהשיח סביב AI בארגונים עובר לשאלת ה-ROI. מצד אחד, מרבית הארגונים כבר מזהים חיסכון משמעותי בזמן העבודה: 74% מהמשיבים מדווחים על חיסכון של לפחות 3 שעות בשבוע לעובד. מצד שני, ההחזר הכספי עדיין אינו חד-משמעי: פחות ממחצית מהמשיבים מדווחים על חיסכון בהוצאות, בעוד שכשליש מדווחים על עלייה בהוצאות בשלב זה.
הפער הזה ממחיש כי ROI ב-AI אינו נובע מעצם רכישת הכלים, אלא מהיכולת להפוך אותם לחלק אינטגרלי מתהליכי העבודה. ארגונים שיישארו בשימוש נקודתי או לא מנוהל עשויים ליהנות מחיסכון בזמן, אך יתקשו לתרגם אותו ליתרון תחרותי או עסקי רחב. לעומת זאת, ארגונים שישקיעו בהכשרה, בממשל AI, באינטגרציה ובמדידה של שימושים עסקיים צפויים להיות בעמדה טובה יותר לממש החזר כלכלי.
מאוטומציה ועד פיתוח: איפה AI מייצר ערך
התחומים שבהם AI מייצר את הערך הגבוה ביותר הם אוטומציה וייעול תהליכי עבודה, שצוינו על ידי 40% מהמשיבים, ופיתוח טכנולוגי, כתיבת קוד ומוצרים, שצוינו על ידי 38% מהמשיבים. יצירת תוכן, שיווק ומכירות צוינו על ידי 12% מהמשיבים, וניתוח נתונים ותמיכה בקבלת החלטות על ידי 10%.
הנתונים מצביעים על שינוי מעניין לעומת הסקר הקודם, שבו תחומי השימוש המובילים היו ניתוח נתונים ופיתוח תוכנה. בעוד שפיתוח טכנולוגי ממשיך להיות מוקד מרכזי, הסקר החדש מצביע על התחזקות הערך התפעולי והרוחבי של AI — לא רק ככלי טכנולוגי, אלא ככלי שמוטמע בתהליכי עבודה יומיומיים.
ההשפעה ניכרת גם במדדי העבודה עצמם: 67% מהמשיבים דירגו את השפעת AI על קבלת החלטות כגבוהה, 55% דירגו את השפעתו על פרודוקטיביות כגבוהה, ו-52% דירגו את השפעתו על איכות העבודה כגבוהה. מנגד, ההשפעה על הכנסות, רווחיות או תוצאות עסקיות רחבות עדיין מתונה יותר, כאשר 38% מהמשיבים דירגו אותה כגבוהה.
הנתונים מלמדים כי AI אינו נתפס עוד רק ככלי לשיפור יעילות נקודתית, אלא כטכנולוגיה שמתחילה להשפיע על אופן חלוקת העבודה, על תהליכי קבלת החלטות ועל המיומנויות הנדרשות בארגון. ככל שהשימוש מתרחב, עולה גם הצורך בחיזוק יכולות בתחומי דאטה, אוטומציה, ממשל AI, אבטחה והטמעה ארגונית, לצד התאמה של תהליכי העבודה למציאות שבה עובדים וכלי AI פועלים יחד.
עידו רון, ראש מחלקת AI ב-KPMG ישראל: "כולם כבר מבינים שצריך להיות במירוץ ל-AI, אבל לא כל הארגונים יודעים איך לרוץ בו נכון. מה שאנחנו רואים בשטח הוא שהארגונים שמצליחים הם אלה שבהם ההנהלה העסקית מעורבת מאוד בתהליך, מובילה אותו ולא רק מאשרת אותו מלמעלה. כשההנהלה מגדירה יעדים, מייצרת תמריצים ומנהלת את האימוץ בצורה מדידה, זה מחלחל מהר יותר לעובדים ומאפשר להם לסגור את פערי המיומנות מהר יותר. הסקר מראה שהטכנולוגיה כבר מייצרת ערך בפועל - בחיסכון בזמן, בפרודוקטיביות ובתכנון כוח האדם - אבל כדי להפוך את הערך הזה להצלחה עסקית רחבה, צריך להטמיע AI בתחומי הליבה של הארגון ולא לפחד להיכשל."
עדי קריסטל, סמנכ״לית חטיבת המגזר העסקי במיקרוסופט ישראל: "אנחנו נמצאים בנקודת מפנה. השאלה כבר אינה האם להשתמש ב-AI, אלא כיצד לבנות ארגון שבו כל עובד פועל לצד AI כחלק מצוות העבודה שלו. ארגוני ה-Frontier Firms המובילים אינם מודדים הצלחה רק בשעות שנחסכו או בתהליכים שהתייעלו – הם משנים את הדרך שבה מתקבלות החלטות, נוצרים רעיונות ונוצר ערך עסקי. ממצאי הסקר מראים שהטכנולוגיה כבר כאן והערך כבר מורגש, אך היתרון התחרותי הבא ייקבע על ידי היכולת לפתח מיומנויות חדשות, להעצים עובדים ולהטמיע AI כיכולת אסטרטגית רחבה בכל הארגון. הארגונים שיצליחו לעשות זאת יהיו בעמדה טובה יותר לצמוח, לחדש ולהוביל בעידן ה-AI."

חסם אימוץ ה-AI בארגונים עבר מההנהלה לעובדים / קרדיט: אילוסטרציה – AI


