בנק ישראל רכש מט"ח נטו בהיקף של כ־1.8 מיליארד דולר

התפתחות שער החליפין – התחזקות השקל לעומת התחזקות הדולר בעולם

במהלך הרבעון השני של שנת 2026, השקל התחזק מול הדולר בכ-5.9% ובכ-6.6% מול האירו. כמו כן, השקל התחזק ב-6.1% מול מטבעות שותפות הסחר העיקריות של ישראל, כפי שמשוקלל במדד שער החליפין הנומינאלי האפקטיבי.

במהלך הרבעון התחזק הדולר מול רוב המטבעות העיקריים בעולם (תרשים 2). בין היתר התחזק הדולר בכ-2.3 מול היין היפני ובכ- 2% מול הדולר הקנדי.
 

תנודתיות שע"ח –  עלייה בסטיית תקן בפועל לצד עלייה בסטיית תקן הגלומה

סטיית התקן בפועל של שער החליפין שקל/דולר – המציינת את התנודתיות בפועל בשער החליפין – עלתה במהלך הרבעון ב-2.3 נקודות אחוז לרמה ממוצעת של 10.7%.

סטיית התקן הגלומה באופציות על שער החליפין שקל/דולר 'מעבר לדלפק' – המציינת את התנודתיות הצפויה בשער החליפין – עלתה ב-0.2 נקודות אחוז לרמה ממוצעת של 9.9%. זאת לצד רמתה הממוצעת של סטיית התקן הגלומה באופציות על מט"ח בשווקים מתעוררים שעלתה ב-0.4 נקודות אחוז ועמדה בסוף הרבעון על 10%. מנגד, נרשמה ירידה של כ- 0.7 נקודות אחוז ברמתה הממוצעת של סטיית התקן בשווקים מפותחים והיא עמדה בסוף הרבעון על כ- 7% (תרשים 4).
 

פעילות המגזרים העיקריים בשוק המט"ח

אומדן לפעילות המגזרים העיקריים בשוק המט"ח מצביע על שינוי בהרכב הפעילות ברבעון השני. במהלך הרבעון נרשמו רכישות מט"ח נטו משמעותיות מצד המגזר העסקי, בעוד שתושבי החוץ עברו מרכישת מט"ח נטו למכירת מט"ח נטו. הגופים המוסדיים הגדילו את מכירות המט"ח נטו שלהם, ואילו פעילות המגזר הפיננסי נותרה מתונה יחסית.   

הגופים המוסדיים – קרנות הפנסיה, קופות הגמל וחברות הביטוח – הגדילו את מכירות המט"ח נטו לכ־13.8 מיליארד דולר במהלך הרבעון, לעומת מכירות של כ־5.3 מיליארד דולר ברבעון הקודם.

המגזר העסקי עבר לרכישות מט"ח נטו בהיקף של כ־12.2 מיליארד דולר, לעומת מכירות נטו של כ־1.8 מיליארד דולר ברבעון הקודם.

תושבי החוץ עברו למכירות מט"ח נטו בהיקף של כ־6.4 מיליארד דולר, לעומת רכישות נטו של כ־6.5 מיליארד דולר ברבעון הקודם.

המגזר הפיננסי (בעיקר בנקים) הגדיל את מכירות המט"ח נטו לכ־1.2 מיליארד דולר, לעומת מכירות נטו של כ־0.1 מיליארד דולר ברבעון הקודם.

בנק ישראל רכש מט"ח נטו בהיקף של כ־1.8 מיליארד דולר במהלך הרבעון.
 

נפחי מסחר – לוחות ותרשימים

נפח המסחר מול מערכת הבנקאות המקומית

נפח המסחר היומי הממוצע רשם עליה של 8.9% במהלך הרבעון, לרמה של  17.6 מיליארדי דולרים, כאשר עיקר העלייה בנפח המסחר היומי בעסקאות החלף ובעסקאות המרה. חלקם היחסי של תושבי חוץ בנפח המסחר מול מערכת הבנקאות המקומית (עסקאות המרה, עסקאות באופציות ועסקאות החלף) ירד ב 4.5 נקודות אחוז ועמד בסוף הרבעון השני על 36.2%.
 

עסקאות במט"ח עם הבנקים המקומיים לפי מכשירים ומגזרים (במיליוני דולרים)

1 רגל אחת בלבד של עסקת החלף, כלומר הערך הנומינאלי של העסקה (בהתאם להגדרות ה- BIS).

2 הקרנות המוחלפות בעסקות Cross Currency Swap יחושבו לצורך הנפח כרגל אחת בלבד, במקרים בהם הרגליים מקזזות זו את זו.

3 ה- National value הכולל של עסקות קנייה ומכירה של Call ו- Put.

4 כולל גופים כמו מנהלי תיקים, מלכ"רים, מוסדות לאומיים וכאלו שלא נכללים ביתר הסעיפים.

5 סך המסחר הבין בנקאי מחולק בשניים.

אומדן של נפח המסחר הכולל - מערכת הבנקאות המקומית ומדווחים זרים

מאמידת הפעילות הכוללת בעסקאות מול השקל המשתקפת בדיווחי מערכת הבנקאות המקומית ומדווחים זרים עולה כי חלקם היחסי של תושבי חוץ בנפח המסחר בעסקאות המרה  (ללא עסקאות החלף ואופציות) עמד ברבעון השני על כ-87%, כאשר המסחר בין זרים מהווה כ-77% מהנפח, שעמד על ממוצע יומי של  כ-23.4 מיליארדי דולרים.