מחיר המלחמה המוסרי והכלכלי נחשף - הצעירים היהודים הלא-חרדים נושאים בנטל

דוח הכלכלן הראשי חושף מי נושא בנטל - וכמה עולה למשק באמת כל חודש מילואים

מאחורי המספרים העצומים של ימי המילואים מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל מסתתר סיפור כלכלי וחברתי קשה, נטל ההיעדרות משוק העבודה אינו מתחלק באופן שווה בין חלקי האוכלוסייה. סקירת הכלכלן הראשי באוצר השבוע "מי יצא למילואים?", אולי לא מפתיעה, אבל  ההיקף והמשמעות חמורים מאוד. חלק גדול במיוחד מהעובדים שנעדרו מעבודתם בשל שירות מילואים הם גברים יהודים לא-חרדים, בעיקר בגילאי העבודה הצעירים והמרכזיים. אלה עובדים הנמצאים בשנים שבהן בונים קריירה, מקימים משפחות, רוכשים השכלה וצוברים ניסיון מקצועי, ובמשך המלחמה הם נדרשים פעם אחר פעם לעזוב את מקום העבודה ולחזור למדים. לכך יש מחיר אישי ומשפחתי, ומחיר מוסרי על חוסר השוויון בנטל, אבל גם מחיר כלכלי למשק כולו. הנתונים החדשים אף הביאו את הכלכלן הראשי לעדכן כלפי מעלה את אומדן העלות הכלכלית של שירות המילואים, שמגיע בקבוצות מסוימות לעשרות אלפי שקלים לחודש למשרת.
 

36% מכוח העבודה – 83% מהנעדרים, הפער שקשה להתעלם ממנו

אחד הנתונים הבולטים בדוח  מופיע בתרשים 2,  ממחיש עד כמה נטל המילואים מרוכז בקבוצה מסוימת. ברבעון השני של 2026 היו גברים יהודים לא- חרדים כ־36% בלבד מהמשתתפים בכוח העבודה, אולם הם היו כ־83% מהמועסקים שנעדרו מעבודתם בשל שירות מילואים. כלל הגברים היו כ־87% מהנעדרים. כלומר, קבוצה המהווה קצת יותר משליש מכוח העבודה אחראית ליותר מארבע חמישיות מהעובדים שנגרעו ממנו בשל מילואים. קבוצה זו כוללת את הציבור החילוני, אך גם מסורתיים, ודתיים שאינם חרדים, ולכן לא ניתן להסיק מהדוח מהו שיעור החילונים לבדם. עם זאת, הנתונים כן מאפשרים לקבוע באופן ברור כי בקרב העובדים נטל המילואים מרוכז במידה יוצאת דופן בגברים מהציבור היהודי הלא־חרדי. כניראה הרושם ברוב הציבור שזו המציאות, לא רחוקה מהעובדות בדוח.

שלוש שנות מלחמה ונטל המילואים עדיין מלווה את שוק העבודה

מאז אוקטובר 2023 הפך שירות המילואים מאירוע נקודתי למציאות מתמשכת עבור חלקים משמעותיים בשוק העבודה הישראלי. סקירת אגף הכלכלן הראשי המבוססת על נתוני סקר כוח האדם של הלמ"ס, ונתוני הכנסות של רשות המסים, מאפשרת כעת לראות בצורה ברורה יותר מי הם העובדים שנגרעו ממקומות העבודה ומה המחיר הכלכלי של השירות. בחודשי השיא של המלחמה נעדרו ממקומות העבודה עשרות ואף יותר ממאה אלף מועסקים, בנובמבר 2023 הגיע מספרם לכ־154 אלף! בהמשך ירד המספר לכ־28 אלף באוגוסט 2024, זינק שוב לכ־70 אלף בעקבות ההסלמה בצפון, ובסוף 2025 הגיע לשפל של כ־16 אלף. אלא שבמרץ 2026, עם פרוץ מלחמת "שאגת הארי", זינק מספר הנעדרים מחדש לכ־71 אלף. הנתונים ממחישים עד כמה שוק העבודה הפך רגיש באופן ישיר להיקף גיוס המילואים, כל הרחבה של הלחימה גורעת בתוך זמן קצר עשרות אלפי עובדים מהפעילות הכלכלית. 

דור הלוחמים: 75% מהנעדרים מעבודתם בגלל מילואים הם בני 44-25

אם מחפשים בתרשים אחד את המחיר הדורי של המלחמה, תרשים- 3 מספק אולי את התמונה החדה ביותר. בני  44-25 מהווים כ־75% מהמועסקים שנעדרו מעבודתם בשל מילואים, אף שחלקם בקרב המשתתפים בכוח העבודה עומד על כ־43% בלבד. כלומר, משקלם בקרב הנעדרים גבוה ביותר מפי 1.5 ממשקלם בכוח העבודה. ולא מדובר בסטייה זמנית, לפי הכלכלן הראשי, מתחילת המלחמה ועד הרבעון הראשון של 2026 היו בני 25–44 כ־70% מהנעדרים בשל מילואים(!), בשיעור שנותר יציב יחסית. אלה בדיוק השנים שבהן נבנים הקריירה, השכר והוותק המקצועי, ובמקביל מוקמות משפחות ונלקחות התחייבויות כלכליות ארוכות טווח. לכן התרשים אינו מספר רק מי יוצא למילואים - הוא ממחיש הכי ברור איזה חלק מההון האנושי של המשק נגרע שוב ושוב ממקומות העבודה, דווקא בשנות העבודה המרכזיות שלו. זהו דור שנדרש בעת ובעונה אחת להחזיק את החזית הביטחונית ואת החזית הכלכלית, הפער שמוצג בתרשים ממחיש עד כמה הנטל כבד.

הצעירים בחזית - אבל ככל שהגיל עולה, המחיר למשק מזנק

המחיר הכלכלי של המילואים אינו אחיד גם בין קבוצות הגיל. לפי האומדן המעודכן של אגף הכלכלן הראשי, חודש מילואים של גבר יהודי לא־חרדי בגילאי  22–30 עולה למשק כ-39 אלף שקל, לעומת אומדן קודם של כ־33 אלף שקל.  בקרב בני  31–39 הנמצאים בדרך כלל בשלב מתקדם יותר בקריירה ובעלי שכר וותק גבוהים יותר, העלות כבר מגיעה לכ־ 68 אלף שקל לחודש, לעומת 54 אלף שקל באומדן הקודם. כלומר, חודש שירות של משרת בקבוצה המבוגרת יותר מייצר עלות משקית הגבוהה בכ-29  אלף שקל מזו של משרת צעיר יותר. הפער ממחיש מדוע ריכוז נטל המילואים דווקא בגילי העבודה המרכזיים יקר כל כך למשק: ככל שהעובד מתקדם בקריירה, צובר ניסיון ומגדיל את כושר ההשתכרות שלו, כך גם תשומת העבודה שנגרעת מהמשק בעת גיוסו יקרה יותר. החישוב כולל לא רק את אובדן תשומת העבודה בזמן השירות, אלא גם אובדן ותק רלוונטי לשוק העבודה ובמקרים רבים, פגיעה בפעילות הכלכלית של בן או בת הזוג. לכן המשמעות של שירות מילואים ממושך אינה רק הוצאה תקציבית מיידית, אלא אובדן של הון אנושי ותפוקה, דווקא בשנים שבהן תרומתם של העובדים למשק נמצאת ברמה גבוהה.
 

המילואימניק הוא גם אבא- 63% מחיילי המילואים עם ילדים קטנים

מאחורי הנתונים על שוק העבודה מסתתרת שכבה נוספת של הקרבה והעלות למשפחה.

כ־70% מהנעדרים בשל מילואים משתייכים למשקי בית עם ילדים, לעומת כ־56% בקרב המועסקים שלא נעדרו. כאשר מתמקדים בילדים קטנים, הפער נשמר: כ־63% מהנעדרים משתייכים למשקי בית עם ילדים עד גיל 9, לעומת כ־51% בקרב מי שלא נעדרו. המשמעות היא שהיעדרותו של עובד אחד, עלולה להשפיע גם על יכולתו של בן או בת הזוג, להשתתף באופן מלא בשוק העבודה. כאשר אחד ההורים נמצא בשירות במשך שבועות ארוכים, האחר נדרש במקרים רבים לשאת לבדו בטיפול בילדים ובניהול הבית, ולעיתים הדבר בא על חשבון שעות עבודה. בדיוק מסיבה זו כולל אומדן העלות הכלכלית של האוצר, גם רכיב של פגיעה בפעילות הכלכלית של בן או בת הזוג. כך שירות המילואים של אדם אחד עשוי בפועל להשפיע על התעסוקה והפריון של שני עובדים באותו משק בית.

וזה כמובן עוד לפני שהתייחסנו למחיר הכבד המשפחתי, ולקשר הזוגי כתוצאה מהמילואים.
 

המלחמה תסתיים- אבל המחיר של דור המילואים עלול להישאר

בסופו של דבר, המספרים בדוח מספרים סיפור גדול בהרבה מעלות של עוד יום או חודש מילואים. כאשר 75% מהנעדרים מעבודתם הם בני 44-25, וכאשר גברים יהודים לא-חרדים, המהווים כ־36% מכוח העבודה, מרכזים כ־83% מהנעדרים בשל מילואים, המשק נשען שוב ושוב על אותה שכבה שנמצאת בלב שנות העבודה, הקריירה והמשפחה. העלות כבר נאמדת בכ־39 אלף שקל לחודש למשרת בגילי 22–30 ובכ־68 אלף שקל בגילאי 31-39, אבל גם המספרים האלה אינם מספרים את הסיפור כולו, מאחוריהם נמצאים ניסיון מקצועי שאינו נצבר, עסקים ומקומות עבודה שנאלצים להסתגל, משפחות שנושאות בנטל והון אנושי שנגרע שוב ושוב מהמשק. המלחמה תסתיים נקווה בקרוב, למרות המציאות הקשה בכל החזיתות, והמילואימניקים יחזרו למקומות העבודה. מעבר למחיר האישי של כל חייל מילואים ומשפחתו, השאלה הכלכלית הגדולה תישאר- כמה מהמחיר ששילם דור המילואים, בשנים שבהן היה אמור לבנות את עתידו ועתיד משפחתו, ימשיך ללוות אותו ואת המשק הישראלי, עוד שנים אחרי שהמלחמה תסתיים?