סיכום תשפ"ו בדיסקונט: צמיחה יציבה במשק, זינוק במניות וביצועי שיא לשקל ולממשלתיות

עיקרי הדברים

על אף האירועים הביטחוניים ובראשם המלחמה מול איראן, "שאגת הארי", בשנת תשפ"ו הפעילות הכלכלית בישראל צמחה בשיעור סביר/חיובי בהשוואה לעבר. 

על פי שתי שיטות חישוב שונות הצמיחה בשנה העברית החולפת הייתה דומה, או גבוהה במעט בהשוואה לממוצע על פני 10 השנים העבריות שלפני 'מלחמת חרבות ברזל'. נציין כי עדיין קיים פער תוצר בהשוואה למגמה לפני 'מלחמת חרבות ברזל', אולם פער זה התמתן באופן ניכר.    

מדד ת"א 125 עלה בשנה העברית החולפת (עד אתמול) בכ-38% והניב ביצועי יתר חזקים וחריגים מעל למדד המניות הגלובלי. 

כמו כן, בשנתיים העבריות האחרונות רשם מדד ת"א 125 במצטבר ביצועי יתר של כ-46% מעל למדד המניות הגלובלי. מדובר בשיעור שיא של ביצועי יתר לשנתיים רצופות, מאז הושק מדד ת"א 100, שהפך לאחר מכן למדד ת"א 125,  בתחילת 1992. 

השקל הפגין שנה שניה של ביצועים חזקים ועקף בשנה העברית האחרונה את כל המטבעות העיקריים בעולם, כשהוא מפתיע באופן חד את תחזיות הקונצנזוס לפני כשנה. ההתחזקות המצטברת של השקל מול הדולר בשנתיים האחרונות הייתה למעשה בשיעור שיא של כ-21%. 

שוק האג"ח הממשלתי בישראל היה חריג לטובה בהשוואה לשוקי האג"ח במערב. זאת תוך ירידת תשואות (=עליית מחיר האג"ח) בסיכום שנת תשפ"ו בישראל, לעומת עליית תשואות שנרשמה במדינות המערב. בשוק הממשלתי בישראל תמכו מספר גורמים ובהם ירידת הריבית, הירידה בגירעון, האינפלציה הנמוכה והירידה בפרמיית הסיכון של ישראל. 

על אף האירועים הביטחוניים בשנת תשפ"ו, הפעילות הכלכלית בישראל צמחה בשיעור סביר/חיובי

נתון המאקרו הכלכלי העיקרי במשק במימד הפעילות הינו קצב צמיחת התוצר, אולם נתוני התוצר מתפרסמים לפי רבעונים קלנדריים, שאינם חופפים את לוח השנה העברי, עניין המקשה על ניתוח מהיר של הצמיחה בשנת תשפ"ו. בנוסף לכך נתוני התוצר האחרונים קיימים רק עד לסוף הרבעון השני, כלומר עד סביב אמצע חודש אב. במילים אחרות: אין נתונים לגבי החודש וחצי האחרונים של השנה העברית. בכדי לבצע השוואה נכונה ביצענו ניתוח של הצמיחה והפעילות הכלכלית בישראל בשתי דרכים שונות: 

א. חישבנו את הצמיחה הכוללת של התוצר ברבעון השלישי של 2025 ועד (וכולל) הרבעון השני של 2026 בהשוואה לתקופה מקבילה לכל שנה בעבר. באופן זה נתון הצמיחה שמתקבל חופף את רוב חלון הזמן של השנה העברית בכל שנה ושנה, וגם ניתן לבצע השוואה של הנתונים הקיימים האחרונים שפורסמו לגבי השנה העברית הנוכחית (תשפ"ו).  

ב. בנוסף לכך, בחנו את הממוצע השנתי של נתוני המדד החודשי לפעילות המשק שמפרסם בנק ישראל, לפי חתכי הזמן שחופפים את השנים העבריות. כך למשל הנתון עבור השנה העברית החולפת מחושב על בסיס הממוצע על פני החודשים אוקטובר 2025 ועד לנתון הקיים האחרון, יולי 2026, בניכוי עונתיות. ביתר השנים שלפני כן, הממוצע נבנה לפי תקופות זמן שמכסות כמעט את כל השנה העברית. הדרך השנייה אפילו מדויקת יותר בכדי לבצע השוואות של הצמיחה בכל שנה עברית. 

על פי שני הניתוחים הללו שיעור הצמיחה בשנה העברית החולפת היה סביר ואף טוב יחסית לעבר, 3.7% או 4.6 , תלוי בשיטת החישוב, על אף המלחמה מול איראן. נציין כי עדיין קיים פער תוצר מתון בהשוואה למגמה לפני 'מלחמת חרבות ברזל'.   

הצמיחה בשנת תשפ"ו הייתה די קרובה לשיעור הצמיחה הממוצע בשנים העבריות בעבר. לפי המדד החודשי לפעילות המשק – הצמיחה בתשפ"ו הייתה  דומה לצמיחה הממוצעת ב-10 השנים שלפני פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל'. בבחינת הצמיחה לפי רבעוני התוצר המתאימים, הצמיחה בתשפ"ו הייתה אפילו גבוהה בכחצי נקודת אחוז מקצב הצמיחה הממוצע שעד למלחמה. חשוב לציין כי התוצר בישראל עדיין לא חזר לקו המגמה ערב פרוץ המלחמה, אך הצמיחה החדה ברבעון האחרון הביאה את התוצר (לפי חישוב בנק ישראל) לרמה די קרובה למגמה, כשלפי בנק ישראל התוצר רחוק רק ב-0.8%  מקו המגמה בעבר. חלק ניכר מכך נובע מהצמיחה החזקה שהתרחשה ברבעון האחרון (Q2-26). כמו כן, נציין כי בתוך התוצר ישנה שונות בין ביצועי המרכיבים השונים והשפעה חזקה יחסית של היצור הישראלי בחו"ל. 
 

שוק המניות בישראל הניב ביצועי יתר חזקים וחריגים מעל למדד המניות הגלובלי בשנת תשפ"ו. 

כמו כן, בשנתיים העבריות האחרונות רשם מדד ת"א 125 במצטבר ביצועי יתר של כ-46% מעל למדד הגלובלי. מדובר בשיעור שיא של ביצועי יתר לשנתיים רצופות, מאז הושק מדד ת"א 100, שהפך לאחר מכן למדד ת"א 125,  בתחילת 1992. 

מדד ת"א 125 הושק בפברואר 2017 ,כשלפני כן "הגלגול" הקודם שלו היה מדד ת"א 100, שהושק בינואר 1992. 

מדד ת"א 125 הניב רווח כולל של כ-38%. מדובר למעשה בתשואה הרביעית החזקה ביותר לשנה עברית מאז השקת מדד ת"א 100 בתחילת שנות התשעים. למעשה רק בשנה העברית הקודמת (תשפ"ה) נרשמה תשואה חדה יותר ב-25 השנים האחרונות. כמו כן, מדד המניות הישראלי עקף את מדד המניות הגלובלי בתקופה זו בכ-19% והוא הניב ביצועי יתר מול  מדדי המניות העיקריים בעולם.

הנתון המעניין בהקשר זה הוא העובדה שביצועי היתר בשנה העברית שעומדת להסתיים היו לאחר שגם בשנה העברית הקודמת (תשפ"ה) נרשמו ביצועי יתר חזקים. למעשה בראיה דו שנתית מצטברת מדד ת"א 125 עלה בשיעור שיא לשנתיים עבריות ברצף של כ-83%.  גם כאשר משווים את ביצועי המדד המקומי מול העולם נרשם שיא של עודף ביצועים כ-46%. 
 

השקל הפגין שנה שניה של ביצועים חזקים ועקף בשנה העברית האחרונה את כל המטבעות העיקריים, כשהוא מפתיע באופן חד את תחזיות הקונצנזוס לפני כשנה.

בשנה העברית החולפת (עד לאתמול, כ"ו באלול) השקל רשם התחזקות חדה של כ-10% מול הדולר. בהשוואה לביצועי המטבעות העיקריים בעולם מול הדולר, השקל היה למעשה המטבע החזק ביותר.  

נתון חזק יותר הוא העובדה שהתחזקות השקל השנה הייתה בהמשך להתחזקות חדה עוד יותר בשנה העברית הקודמת (תשפ"ה). למעשה ההתחזקות הדו- שנתית (המצטברת) של השקל בשנתיים העבריות האחרונות הייתה החדה ביותר לפחות ב-40 השנים האחרונות. גם כאשר בוחנים את שלוש השנים העבריות האחרונות מאז 'מלחמת חרבות ברזל' ועד כעת עולה כי השקל התחזק מול הדולר בשיעור חד מאוד של כ-21%, כלומר השקל למעשה התחזק מול כל המטבעות העיקריים בעולם בשלוש השנים הללו. 

נתון מעניין נוסף הוא שהתחזקות השקל השנה הייתה חדה באופן ניכר מתחזית קונצנזוס החזאים בעולם. בערב שנת תשפ"ו, כלומר ב-22 לספטמבר 2025, חציון תחזיות הקונצנזוס (סקר בלומברג) חזה כי הדולר-שקל יהיה בתקופה הנוכחית סביב רמה של כ-3.4 ומעט יותר, בעוד שהדולר-שקל נסחר היום סביב כ-3 דולר- שקל. 

כלומר- השקל הפתיע והיה חזק בכ-11%-12% בהשוואה לתחזיות בשוק בתחילת השנה העברית. 
 

שוק האג"ח הממשלתי בישראל היה חריג לטובה בהשוואה לשוקי האג"ח במערב. זאת תוך ירידת תשואות (=עליית מחיר האג"ח) בסיכום שנת תשפ"ו בישראל, לעומת עליית תשואות שנרשמה במדינות המערב.

בשנה העברית החולפת נרשמה עליית תשואות (=ירידת מחיר) בעקומי האג"ח הממשלתי של המדינות המפותחות העיקריות כמו ארה"ב, גרמניה, אנגליה, שבדיה, קנדה ועוד.

מאידך בישראל נרשמה מגמה חיובית חריגה של ירידת תשואות בסיכום השנה העברית עד לנתונים האחרונים. 

מצב זה נגרם בשל שילוב של מספר גורמים: הפחתת ריבית מצטברת של 1.25% בישראל החל מנובמבר 2025 והצפי שהיה במרבית השנה להמשך הפחתות ריבית, הירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, ההאטה באינפלציה השנתית והירידה בציפיות האינפלציה הגלומות בשוק הריביות, הירידה החדה בגירעון משיעור של 4.7% מהתוצר בספטמבר 2025, תחילת שנת תשפ"ו, עד לשיעור של 3.2% לאחרונה, והמשך זרימת הכספים מצד המוסדיים לשוק הממשלתי. 

על רקע גורמים אלו ובעוד שבארה"ב וגוש האירו למשל השיח הוא לכיוון של העלאות ריבית וחששות מאינפלציה גבוהה, שוק האג"ח הממשלתי בישראל הניב ביצועי יתר חזקים בהשוואה למדינות המפותחות. 
 

דיסקליימר: האמור לעיל אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.