נתחיל בהסבר קצר על המנגנון עצמו: Buyback (רכישה עצמית של מניות), הוא מהלך שבו חברה משתמשת במזומנים כדי לקנות בשוק חלק ממניותיה. הדירקטוריון מאשר בדרך כלל מסגרת כספית, אך האישור אינו מחייב את החברה להשלים את מלוא הסכום. הביצוע נעשה ברכישות שוטפות בבורסה, בעסקאות פרטיות, בהצעת רכש או במסגרת Accelerated Share Repurchase מול בנק. כאשר המניות מבוטלות או מוחזקות כמניות רדומות, מספר המניות קטן.
אם הרווח הכולל אינו משתנה, הרווח למניה - EPS - עולה באופן מכני. יש כאן גם קונה קבוע בשוק, אך Buyback אינו מייצר לבדו הכנסה, מוצר חדש או יתרון תחרותי. בארצות הברית פועלות החברות בדרך כלל תחת כללי Rule 10b-18, המספקים "נמל מבטחים" מפני טענת מניפולציה כאשר נשמרים תנאי אופן הביצוע, המחיר, העיתוי והכמות. בין היתר, הרכישות נעשות באמצעות ברוקר יחיד ביום, במחיר שאינו מוביל את השוק ובהיקף יומי המוגבל בדרך כלל ל-25% ממחזור המסחר היומי הממוצע.
לחברות רבות יש גם Blackout פנימי לפני פרסום דוחות או בזמן החזקת מידע מהותי שאינו פומבי. בתקופה סגורה ניתן לעיתים להמשיך באמצעות תוכנית Rule 10b5-1 שנקבעה מראש ובתום לב, כאשר החברה לא החזיקה במידע פנים. לכן אין "עונת Buybacks" חוקית ואחידה, אך בפועל הפעילות נוטה להתחדש אחרי פרסום הדוחות ולדעוך לקראת סיום הרבעון.
ועכשיו על ההיקפים העצומים שבהם מדובר: במונחים שוטפים, רבעון של כ-200-250 מיליארד דולר הפך בשנים האחרונות לטווח שכיח, בעוד שנה מלאה נעה לרוב סביב 800 מיליארד עד טריליון דולר. חברות S&P 500 ביצעו רכישות עצמיות בכ-519.7 מיליארד דולר ב-2020, לאחר שהקורונה אילצה חברות רבות לשמור מזומנים. ב-2021 הגיעה התאוששות חדה לכ-882 מיליארד דולר, וב-2022 נרשמו כ-922.7 מיליארד דולר, אף שהמדד עצמו ירד בחדות.
זו תזכורת חשובה: Buybacks יכולים לרכך היצע, אך אינם מסוגלים לבטל עליית ריבית, התכווצות מכפילים או חשש ממיתון. ב-2023 ירד הסכום לכ-795.1 מיליארד דולר, ואילו ב-2024 נקבע שיא שנתי של 942.5 מיליארד דולר. ברבעון הראשון של 2025 נרשם שיא רבעוני של 293.5 מיליארד דולר; ברבעון השני הסכום ירד ל-234.6 מיליארד וברבעון השלישי עלה ל-249 מיליארד. הנתון הרשמי האחרון שאומת מצביע על 1.02 טריליון דולר ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר 2025.
אבל הממוצע מסתיר ריכוז חריג. ברבעון השני של 2025 עשרים החברות הגדולות ברכישות היו אחראיות ל-51.3% מכל ה-Buybacks במדד. Apple, Meta Platforms, Alphabet ו-NVIDIA לבדן יצרו כמעט 27% מהסכום. סקטור Information Technology סיפק 28.6% מהרכישות ברבעון, ו-Communication Services הוסיף נתח משמעותי באמצעות Alphabet ו-Meta. זהו בדיוק החיבור ל-AI: החברות שנהנו מהציפייה למהפכת הבינה המלאכותית הן גם חברות בעלות תזרים מזומנים גדול, מאזנים חזקים ויכולת לקנות מניות בעשרות מיליארדי דולרים.
ב-2024 רכשה Apple מניות בכ-95 מיליארד דולר, Alphabet בכ-62 מיליארד ו-Metaבכ-29.75 מיליארד. NVIDIA רכשה בשנת הכספים 2025 מניות בכ-34 מיליארד דולר, והסבירה כי התוכנית נועדה בין השאר לקזז דילול הנובע מתגמול הוני לעובדים. זהו הבדל מהותי: רכישה של עשרה מיליארד דולר אינה בהכרח מקטינה את מספר המניות בעשרה מיליארד, משום שבמקביל החברה מנפיקה מניות לעובדים. לכן יש לבחון את השינוי נטו במספר המניות, ולא רק את הכותרת על מסגרת הרכישה.
כמה מן העליות המדהימות אפשר לייחס ל-Buybacks? אין דרך אמינה להפריד מספר יחיד. ברמת S&P 500, טריליון דולר בשנה שקול בקירוב לתשואת רכישה גולמית של כ-2% משווי השוק, לפני קיזוז הנפקות לעובדים. זהו כוח קנייה משמעותי ותמיכה מתמשכת ב-EPS, אך קטן בהרבה מעליות של עשרות ומאות אחוזים במניות AI. Apple מספקת המחשה: מספר המניות המדולל הממוצע ירד מכ-17.53 מיליארד ב-2020 לכ-15.41 מיליארד ב-2024.
בהנחת רווח קבוע, הירידה הזאת לבדה הייתה מעלה את ה-EPS בכ-14%. זו תרומה חשובה, אך היא אינה מסבירה לבדה את שינויי המכפיל, צמיחת השירותים או הציפיות ל-AI. אצל NVIDIA, שבה הצמיחה בהכנסות וברווחים הייתה קיצונית, רכישות עצמיות היו גורם משני לעומת הביקוש למאיצים, מרכזי נתונים ותשתיות AI. Buyback הגיוני כאשר לחברה תזרים חופשי יציב, מאזן חזק, השקעות הצמיחה הנדרשות כבר מומנו והמניה נסחרת מתחת להערכת הערך הסבירה של ההנהלה. הוא גם גמיש יותר מדיבידנד ויכול לקזז דילול. מנגד, רכישה במחיר מנופח משמידה ערך, במיוחד אם היא ממומנת בחוב, באה על חשבון R&D, שבבים, חשמל, רשתות ומרכזי נתונים, או נועדה בעיקר לשפר EPS ותגמול מנהלים.
בעידן AI המבחן חד במיוחד: חברה צריכה להשוות בין תשואה מרכישת מניה לבין התשואה האפשרית מהשקעה בתשתית שתיצור את הרווחים של העשור הבא.המסקנה היא שה-Buybacks היו חלק ממשי מהראלי מאז 2020: הם צמצמו היצע, הגדילו EPS וסיפקו ביקוש קבוע דווקא במניות הכבדות במדד. אולם הם פעלו כמכפיל כוח, לא כמנוע הראשי.
מסקנה עיקרית וחשובה: העלייה הגדולה במניות הטכנולוגיה וה-AI נבנתה קודם כל על צמיחת רווחים, הרחבת מכפילים וציפייה להשקעות ענק. כאשר היסודות האלה חזקים, Buybacks מעצימים את המהלך; כאשר הם נחלשים, אפילו טריליון דולר של רכישות אינו מבטיח עליות.
לידיעת הקוראים
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן.
במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
אנחנו עושים מאמצים גדולים לאתר בעלי זכויות בצילומים, סרטונים, גרפים, או כל חומר מתפרסם אחר. יצירות שבעל זכות היוצרים בהן אינו ידוע, לא אותר, או לא הושג נעשה לפי סעיף 27א (תיקון מס' 5) תשע"ט 2019 ל"חוק זכויות יוצרים". אם זיהיתם צילום, סרטון, גרף, ואתם חושבים שאתם בעלי הזכויות עליהם, יש לפנות ל [email protected]. בכל מקרה והתוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך, מצאת שגיאה בכתבה או מאמר, או נתקלת בפרסומת לא ראויה? אנא דווח/י לנו לאמייל [email protected]

איך משפרים את המניה עוד קצת מעבר לרווחיות – Buybacks / קרדיט: אילוסטרציה – AI


