משקיעים אמריקאים ממשיכים לסמוך על שוק ההון הישראלי

ארצות הברית היא אחת ממקורות ההון החשובים בעולם ואחד השווקים המרכזיים עבור חברות ישראליות. חברות מקומיות זקוקות להון ולגישה לשוק האמריקאי, ובמקביל משקיעים וחברות בארצות הברית ממשיכים לחפש בישראל טכנולוגיה, מומחיות ויזמים בתחומים שבהם חברות ישראליות בנו לעצמן מוניטין בינלאומי.

Swish Ventures היא קרן הון סיכון שהקים עומרי כספי ומרכזה בתל אביב. הקרן הודיעה לאחרונה על גיוס של 250 מיליון דולר לקרן השלישית שלה. בעקבות הגיוס הגיע היקף הנכסים שהיא מנהלת לכ-800 מיליון דולר. הקרן מתכננת להשקיע בעיקר בתחומי הסייבר, הבינה המלאכותית, הביטחון, התשתיות הטכנולוגיות וטכנולוגיה למגזר הממשלתי. בין המשקיעים נמצאים ,Sequoia Capital קרנות פנסיה אמריקאיות, קרנות השקעה של אוניברסיטאות וגופים מוסדיים נוספים, לצד פמילי אופיס.

גופים מוסדיים כמו קרנות פנסיה וקרנות השקעה של אוניברסיטאות מקבלים בדרך כלל החלטות מתוך הסתכלות ארוכת טווח. הם בוחנים סיכון, הנהלה, פוטנציאל עסקי ותשואה צפויה, ומתחייבים להון שאמור לעבוד במשך שנים.

מכאן נובעת המשמעות של הגיוס הנוכחי. הנכונות של גופים אמריקאיים גדולים להזרים הון לקרן שמרכזה בישראל, שפועלת בשוק הטכנולוגיה המקומי ומשקיעה גם בחברות ישראליות, מלמדת שהמתח המדיני והביטחוני אינו מונע בהכרח ממשקיעים ארוכי טווח להתחייב לקרן שפועלת מישראל.

להשקעות האלה יש משמעות שחורגת מהעסקה הבודדת. גוף מוסדי אמריקאי שמשקיע בקרן הפועלת בישראל חשוף גם להצלחת החברות הישראליות שבפורטפוליו שלה. תאגיד אמריקאי שרוכש טכנולוגיה מחברה ישראלית עשוי להישען בהמשך על צוותי פיתוח, ידע וקניין רוחני שנמצאים בישראל. ככל שהקשרים האלה מתרבים, נוצרת מערכת של אינטרסים עסקיים שאינה תלויה רק ביחסים בין הממשלות.

הקשרים הכלכליים אינם מעלימים מחלוקות פוליטיות ואינם חסינים מפניהן. עם זאת, השקעות, מרכזי פיתוח, קניין רוחני ושותפויות עסקיות נבנים לאורך שנים, ולכן הם עשויים לנוע בקצב שונה מהזירה הפוליטית. מדיניות ממשלתית יכולה להשתנות בתוך חודשים, בעוד השקעה בקרן הון סיכון נבחנת בדרך כלל על פני תקופה ארוכה בהרבה.

מאז הקמתה השקיעה Swish בכ-20 חברות, כאשר כמה מהן כבר הגיעו לשווי של יותר ממיליארד דולר. כמחצית מהפורטפוליו שלה מבוססת בישראל או מחזיקה כאן פעילות משמעותית, לצד השקעות בחברות אמריקאיות. פעילות הקרן מתמקדת בין היתר בתחומים שבהם יזמים ומהנדסים ישראלים בנו לעצמם מוניטין בינלאומי, בהם סייבר, בינה מלאכותית ותשתיות טכנולוגיות.

הגיוס של Swish אינו מוכיח לבדו שהמתח ביחסי ישראל וארצות הברית אינו משפיע על השקעות, וגם אי אפשר לראות בכל דולר שגויס לקרן השקעה ישירה במשק הישראלי. הוא כן מספק דוגמה לכך שגופים אמריקאיים גדולים עדיין מוכנים להתחייב לטווח ארוך לקרן שמרכזה בישראל ופעילה באופן משמעותי בשוק הטכנולוגיה הישראלי.

החלטות השקעה ארוכות טווח מספקות נקודת מבט נוספת על עומק הקשרים הכלכליים בין ישראל לארצות הברית. למרות סוגיות ביטחוניות ופוליטיות, משקיעים אמריקאים ממשיכים לראות הזדמנויות בחברות, ביזמים ובקרנות המחוברים לתעשיית הטכנולוגיה הישראלית.

עו"ד מייקל ארנשטיין הוא שותף מייסד בפירמת עורכי הדין האמריקאית Ehrenstein|Sager  המתמחה במשפט מסחרי, ליטיגציה מורכבת ובוררות בינלאומית בסיכון גבוה.

הבהרה משפטית: מאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או מיסויי. מטרתו להעלות את המודעות לסוגיות ציות בארה"ב. עסקים ישראליים צריכים להיוועץ באנשי מקצוע מוסמכים למשפט ולמיסוי בארה"ב לצורך קבלת ייעוץ מותאם לפעילותם.