היכונו לברבור הלבן

אחד המונחים שהתמקמו היטב בשפה הכלכלית, הוא המונח "ברבור שחור". המונח בא לציין אירועים הפוליטיים או החברתיים שעל פניו לא היה ניתן לחזותם. כלומר, אירועים מסעירים הפורצים ללא סימן או רמז מקדים.

עבר

למרות שכיום הגירסה השכיחה יותר לשימוש במונח היא הגרסה השלילית דוגמת המשבר הפיננסי בארה"ב, ברבור שחור יכול להגיח גם כתרחיש חיובי. תרחיש שבו השפעות חיצוניות מכריעות משפיעות על האיזונים העדינים של הכלכלה באופן אלים – אבל לטובה. רוצים דוגמא? רק חישבו על ההשפעה שהיתה לעליה הרוסית, שמנתה יותר ממיליון תושבים על הכלכלה הישראלית. מי יכול היה דאז לצפות את נפילתה של ברה"מ, האירוע שהשפיע יותר מכל על הכלכלה העולמית ב-50 השנים האחרונות, ספק ברבור צחור כל כך לכלכלה המקומית.

הווה

לא קשה לחשוב על חששות הנוגעים להמשך הצמיחה העולמית כסדרה. אירופה, ע"פ פרשנים כלכלנים, רבים נמצאת בפני מיתון כלכלי בשל הירידה בביקוש לצריכה ביבשת והחוב הריבוני הגבוה. כלכלת סין, אחרי יותר מעשור של צמיחה עדיין הינה בגדר חידה לכלכני המערב. גם כלכלת ארה"ב שלעת עתה משמיעה קולות של שיפור, משקפת תהליך של התאוששות איטי וארוך.
טענתי היא כי דווקא היום, כאשר החששות להמשך הצמיחה העולמית, כבדים מאוד, אנו יכולים "לצפות" להופעה של הברבור הלבן.

אני אנצל את היריעה המצומצמת שניתנה לי בכדי לתאר ברבורים לבנים שיכולים להאיץ את הצמיחה העולמית:

התפתחות טכנולוגית ורובוטיקה

על פי פרופ' דויד פסיג שתחום התמחותו הוא מדע העתידנות, הפן החיובי שקשור למגמות הדמוגרפיות העולמיות הוא התפתחות תחום הרובוטיקה. לטענתו, אל העולם אליו אנו צועדים, בו כח העבודה הצעיר אינו זמין וגם יקר, ייגבר הצורך למצוא אלטרנטיבות טכנולוגיות, בכדי למלא את שורות העובדים והחיילים במדינות המפותחות. למעשה המגמה ביפן החלה כבר להתממש: בבתי החרושת של המדינה ישנם כ- 400,000 רובוטים "במשרה מלאה" והמגמה עתידה להאיץ; היעד היומרני הוא שעד שנת 2025 15% מכח העבודה היפני יהיה מורכב מרובוטים. על פי פסיג תחום הרובוטיקה אמור להפוך למגמה הטכנולוגית החשובה ביותר של המאה הנוכחית. לסיום, נצטט את ביל גייטס שטוען כי כיום תחום הרובוטיקה הביתית, נמצא באותו השלב בו נמצאו המחשבים הביתיים בשנות ה 50 . לכן היכונו להפתעות.  

גיאופוליטיקה מקומית

האביב הערבי - עד היום ישראל בחרה כמעט שלא להתייחס למהפכות החברתיות בעולם הערבי. האביב הערבי, הביא בעיקר לדאגות, פן אותן מהומות והתקוממויות עממיות תגרורנה את האזור אל אנרכיה גדולה. ברבור לבן, כשלב ראשון, במקרה הנ"ל הוא התייצבותן של דמוקרטיות כשיטה השלטונית באופן חלק ומהיר. השלב השני, הוא מימוש החוק הבלתי כתוב של דמוקרטיות, כאשר אלו לעולם לא תוקפות האחת את השנייה. האיזון המוזכר, גם אם לא יביא לשלום בעשור הקרוב, יוכל למצב בצורה עמוקה יותר את השקט ששורר במזרח התיכון בשנים האחרונות. השלב השלישי בתהליך, יביא להגדלת יכולת גלגול החוב הריבוני של מדינת ישראל בתשואות נמוכות יותר. השלב השלישי, יביא לדי כך שגם התשואות של אג"ח החברות בישראל ייקטנו ויורידו את עלויות המימון והגדלת הרווחים שיושקעו חזרה במשק כהון.

איראן והלחצים הבינלאומיים – למרות הפסימיות שמלווה את המאבק ברצון של איראן לפתח פצצה גרעינית (ע"פ ישראל והמערב), ניתן להזכיר מקרים דומים בעבר שלחץ כולל בינלאומי, אכן עבד, וגרם למדינות לוותר על שאיפתן הגרעיניות. לוב, היא הדוגמא האחרונה לכך. בידוד מדיני יחמיר ויעמיק את העוני האיראני. רוצים עוד ברבור לבן? חידוש המהומות והמחאות האיראניות, לנוכח העוני, יערערו את השלטון ויגרמו לזניחה של אותן השאיפות הגרעיניות.  

אירופה – אירופה לאחרונה שינתה פאזה. מדרישות לצעדי צנע, שהושמעו ע"י הממשלות העיקריות בגוש היורו (גרמניה וצרפת) כלפי הממשלות הפריפריאליות בגוש (יוון, אירלנד, ספרד ופורטוגל), נוסף כלי אימתני ויעיל למלחמה בסיכוני המיתון ויובש האשראי – ההקלה המוניטארית. הבנק האירופאי המרכזי, בראשותו של מריו דראגי החלו להלוות כסף והרבה לבנקים ברחבי היבשת בכדי שאלו יוכלו לנקות את מאזניהן.

נשמע לכם מוכר? הפעולות דומות במהות שלהן לפעולות של נגיד הבנק המרכזי בן ברננקי בשנים 2008 עד 2010 – המכונות הקלות כמותיות (quantitative easing). פעולות אלו הביאו להחשת היציאה של ארה"ב מהמיתון ולפריחה המחודשת בשוק ההון האמריקאי, שלאחר מכן התפשטה לשאר העולם. האם ההיסטוריה תחזור על עצמה? ברבור לבן יהיה בגדר התאוששות אירופאית מהירה בעקבות צעדים אלה, אולי אף מהירה יותר מההתאוששות האמריקאית.

ארה"ב – ארה"ב לא צריכה באמת ברבור לבן. כל האינדיקאטורים הכלכליים מעידים על התאוששות איטית אך יציבה. בטחון הצרכנים, יכולת השבת המשכנתאות של הלווים ורווחי החברות כולם מסמנים על מעלות הכלכלה האמריקאת פוסט המשבר. ארה"ב לא צריכה ברבור – היא פשוט צריכה זמן.