אילן גילדין: הסכנה האמיתית מתחילה אחרי הבחירות בארה״ב

לקראת בחירות האמצע בארה״ב (3 בנובמבר), ועל רקע האפשרות להסלמה מחודשת מול איראן לאחר ההצבעה, ד״ר אילן גילדין, שותף ומנהל קרן גידור בקרני פמילי אופיס, מנתח את הסיכון הכפול לשווקים: קיפאון פוליטי בוושינגטון לצד זעזוע אפשרי במחירי האנרגיה. לדבריו, הסיכון למשק הישראלי עלול להתבטא דווקא בשוק האג״ח ובעלויות המימון, ולא רק בתנודתיות במניות.

גילדין: ״הבחירות בארה״ב לא בהכרח יסיימו את אי-הוודאות. הסיכון האמיתי עלול להתחיל בשבועיים שאחריהן״

ממשל מפוצל אולי ירגיע את וול סטריט, אך לא יפתור את משבר החוב

״שוקי ההון והסחורות מתקרבים לשני מוקדי אי-ודאות משמעותיים: תוצאות בחירות האמצע בארה״ב והאפשרות להסלמה צבאית מחודשת מול איראן לאחריהן. התרחיש המרכזי שנבחן בשווקים הוא ממשל מפוצל, שבו הרפובליקנים יאבדו את הרוב באחד מבתי הקונגרס או בשניהם. היסטורית, וול סטריט נטתה לראות בפיצול כזה בלם ליוזמות חקיקה מרחיקות לכת, להעלאות מס חברות ולהרחבה פיסקאלית. אלא שהפעם נקודת הפתיחה שברירית: הגירעון הפדרלי בשנת הכספים 2026 הגיע לכ-2 טריליון דולר, החוב הלאומי חצה את רף 40 טריליון הדולר, והתשואות הארוכות ממשיכות להכביד על עלויות המימון. כשהפדרל ריזרב מחזיק את הריבית בטווח של 3.75% עד 4%, קיפאון ממושך בקונגרס לא בהכרח יהיה בשורה לשוק האג״ח.״

החלון שאחרי הקלפיות: הסלמה באיראן עלולה לשנות שוב את תמונת האינפלציה

״להערכתי, השבוע עד השבועיים שלאחר הבחירות הם חלון רגיש במיוחד לסיכון של הסלמה צבאית רחבה יותר מול איראן. לפני ההצבעה יש לממשל תמריץ ברור להימנע מזעזוע שיקפיץ את מחירי הדלק לצרכן האמריקאי. לאחריה הלחץ הפוליטי המיידי קטן, אף שאין ודאות שתתקבל החלטה על פעולה צבאית. כאשר שרשראות האספקה ממילא מתוחות, נפט ברנט נסחר מעל 100 דולר לחבית ומרווחי הזיקוק של הדיזל באירופה נמצאים ברמות גבוהות של עשרות דולרים לחבית, פגיעה נוספת בנתיבי השיט במצר הורמוז או בתשתיות אנרגיה במפרץ עלולה להקפיץ שוב את מחירי האנרגיה. התוצאה תהיה חידוש הלחצים האינפלציוניים וצמצום היכולת של בנקים מרכזיים להפחית ריבית.״

ישראל חשופה דרך שוק החוב, הנדל״ן והבנקים

״ההשפעה לא תהיה אחידה. ארה״ב נמצאת בעמדה חזקה יחסית כיצואנית אנרגיה, כאשר יצוא הנפט הגולמי שלה הגיע לשיא של 5.6 מיליון חביות ביום באפריל, והיא נהנית גם מחוזי יצוא ארוכי טווח של גז טבעי נוזלי. מנגד, אירופה והשווקים המתעוררים התלויים ביבוא אנרגיה חשופים ללחצים סטגפלציוניים: שילוב של האטה בצמיחה ואינפלציה גבוהה.

בישראל, הסלמה אזורית נוספת עלולה להאריך את הנטל התקציבי ואת הוצאות הלחימה, להגביר את צורכי הגיוס של האוצר ולהוסיף לחץ כלפי מעלה על תשואות האג״ח הממשלתיות הארוכות. הדבר יכביד בעיקר על סקטורים מקומיים וממונפים, ובהם נדל״ן, בנייה ובנקים, בעוד שחברות טכנולוגיה בינלאומיות ויצואניות ביטחוניות ישראליות בעלות הכנסות דולריות עשויות להפגין עמידות יחסית.

בשורה התחתונה, הבחירות עצמן לא בהכרח יפזרו את אי-הוודאות. עבור השווקים הן עלולות להיות רק נקודת הפתיחה לפרק מורכב יותר של הכרעות גאו-פוליטיות במזרח התיכון.״