Funder Online
19/03/2012
ניר חפץ, עורך "מעריב": "אני היית רוצה להשמיע עמדה שחולקת על תזת המראה העקומה. חלק גדול מהביקורת שנשמעה מעל הדוכן הזה על התקשורת אני מקבל אותה, ברור שהיא נכונה גם לגבי המידה המוגזמת של הצהוב, גם בנושאים של רדידות, וגם בכך שכמו בכל מערכת יש עשבים שוטים גם בתקשורת. נדמה לי שבסיקור הכנסת המראה היא לא עקומה – יכול להיות שיש עליה שריטות או חריטות ואפילו סדקים, אבל נראה לי שהתמונה שבה מציגה התקשורת את הכנסת היא בעצם הבבואה האמיתית של הכנסת כפי שהיא בשנים האחרונות".
"נדמה לי שיש בתקשורת רספקט לבית המשפט העליון, וזה נובע לדעתי מההרכב האנושי של בית המשפט העליון. ואפשר גם לקחת דוגמאות פרסונאליות של חברי כנסת שלאורך השנים סוקרו על ידי התקשורת – שהבבואה שלהם שהעמידה התקשורת הייתה מאוד רצינית. שולמית אלוני, יוסי שריד, יאיר צבן, בני בגין, ראובן ריבלין, שלי יחימוביץ' – אנשים שידעו לשחק את כללי המשחק המאוד מורכבים האלה ולעסוק בנושאים חשובים לציבור וגם לתת לתקשורת את מה שהיא צריכה.
אלא מאי? נדמה לי שעם השנים יש יותר ויותר חברי כנסת שלא מביאים איתם לתפקיד מטען אינטלקטואלי ותחושת שליחות לאומית כבעבר, ויותר כאלה שרואים בכהונה שלהם קריירה פוליטית אישית. תא הכתבים הפרלמנטרים, אני מכיר אותם אחד אחד – אנשים איכותיים – אי אפשר לעבוד עליהם, הם יודעים בדיוק מתי החקיקה פופוליסטית, מתי עומדת מאחוריה עבודה רצינית של מחקר ובקיאות, ומתי זה נועד להרוויח את הכותרת ולתת לתקשורת את מה שהיא רוצה, ונדמה לי שאותם אנשים מהתקשורת שיושבים בכנסת רואים את הדברים ומשקפים לציבור את התמונה הלא כל כך אופטימית ששוררת בכנסת".
"הבעיה הזו – איך פותרים אותה? הפתרון אולי הוא הרבה יותר עמוק מאשר לצאת בהצהרה או אפילו להוביל את התקשורת לסקר אחרת, הטיפול חייב להיות באמת ניתוח יותר עמוק, שצריך להתחיל אותו בחינוך, להמשיך אותו בחקיקה לגבי המפלגות, כמובן שהתקשורת צריכה לתת את חלקה, ואולי גם להוביל- התקשורת הישראלית היא זו שמסקרת את הכנסת ברדידות, יום יום מטפלת בסוגיות של איראן, המחאה החברתית, היחסים המדיניים של מדינת ישראל – וזוכה להערכה בעולם. אותם עיתונאים זוכים להערכה בכל קצוות העולם, והסיבה שהכנסת מקבלת טיפול אחר נעוצה בראש וראשונה בהרכב האנושי של כנסת ישראל"
העיתונאית אילנה דיין נשאה נאום ובו האשימה את שני הצדדים – התקשורת והמערכת הפוליטית – בסיקור הבעייתי של הזירה הפוליטית. "כולנו יודעים, כל מי שהיה בדסק חדשות, שאם עורך המהדורה צריך לבחור – הוא לעולם יחליט לפתוח בכתבה על עוד יום חיפושים אחרי גופתה של רוז פיזם, ולא בגובה הריבית", אמרה.
"בהכללה רחבה אפשר לומר שחברי הכנסת עושים הכל בשביל פרסום, והעיתונאים עושים הכל בשביל הרייטינג", אמרה. "אנחנו מצפים מהפוליטיקאים למופע שמצטלם היטב והם מצפים מאיתנו לשדר את זה".
דיין ביקשה מהנוכחים לשקול לאמץ את "אפקט הברוקולי", כהגדרתה - כמי שאינה סובלת ברוקולי, אך עדיין רואה צורך בצריכת הירק הזה, הציעה לשלב בסיקור הרדוד, מעת לעת, מעקב וסיקור של מהלכים שאינם מתאימים בהכרח לאינסטינקט התקשורתי והפוליטי. "גם את הברוקולי, עם קצת מאמץ, אפשר להגיש באופן שיהיה ראוי למאכל אדם".
עמותת ישראלים להצלת הדמוקרטיה מקדמת תוכנית פעולה מקיפה לתיקון וחיזוק הדמוקרטיה הפרלמנטרית בישראל, המבוססת על המלצות הפורום לתיקון שיטת הממשל בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס השופט מאיר שמגר. מנכ"ל העמותה הוא חנוך מרמרי, ויו"ר הוועד המנהל שלה הוא אמנון ליפקין-שחק. ההמלצות, שגובשו בסיוע קבוצת מחקר אקדמית בראשות פרופ' גדעון רהט, יובאו לכנסת כהצעות חוק. בין ההצעות: הגבלת מספר השרים בממשלה בחוק, העלאה הדרגתית של אחוז החסימה, הקמת מנגנון פיקוח על ההתפקדויות למפלגות (הצעת חוק בנושא כבר הוגשה לכנסת) והצבעה לכנסת בפתק פתוח.
תמצית התוכנית: 10 צעדים לחיזוק הדמוקרטיה הישראלית
• חיזוק המפלגות בסדרת תיקונים, שיעודדו דמוקרטיה פנימית ושקיפות ציבורית, וימנעו זיופים והטיות בהתפקדות ובבחירות הפנימיות במפלגות.
• כל מפלגה תציג על פתק הבחירה את רשימת מועמדיה לכנסת. מפלגה תוכל לפתוח את רשימת מועמדיה לכנסת ולאפשר לבוחרים לכנסת להשפיע ביום הבחירות, במידת מה, על דירוגם.
• העלאה מדודה של סף החסימה עד 4%.
• סדרת תיקונים להשבחת החקיקה בכנסת, לייעול עבודת הוועדות ולשיפור הפיקוח על הממשלה. לחיזוקה המיידי של הכנסת נדרשת הגדלת מספר הח"כים הפעילים (שאינם שרים או סגני שרים). להשגת תפקוד מיטבי תידרש הגדלה עתידית של מספר הח"כים עד 180.
• לחוק יסוד הממשלה יוחזר התיקון הקובע כי ממשלה לא תמנה יותר מ-18 שרים ו-6 סגני שרים. למניעת ביטול התיקון, כפי שקרה בעבר, הוא ישוריין.
• עם ההכרזה על תוצאות הבחירות, יוכל ראש המפלגה שזכתה במספר הקולות הגבוה ביותר לגשת להרכבת ממשלתו. זכות הראשונים להרכבת הממשלה תעודד מפלגות להתאגד לקראת הבחירות בגושים פוליטיים ותחזק את המפלגות הגדולות.
• הפלת ממשלה ללא פיזור הכנסת, רק בהצגת ממשלה חלופית.
• יוגדרו מחדש יחסי השרים והפקידות הממשלתית הבכירה (בעבודה)
• ישולב מרכיב אזורי (יחסי) בבחירות לכנסת. המדינה תחולק למספר מוגבל של אזורי בחירה, על פי מתווה נפות משרד הפנים. כל אזור ייוצג בכנסת לפי מספר בעלי זכות הבחירה בו. ייתכן שילוב בין ספירת קולות אזורית לארצית. בחירה באזורים תחזק את הקשר בוחר-נבחר ותיתן ביטוי למיעוטים ולמגזרים. (עבודה).
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
