עמי גינזבורג
22/04/2012
מה הייתם אומרים על מוצר פיננסי שהצליח להתגבר על כל הטלטלות שהיו בשווקים בארבע וחצי השנים האחרונות, שמר על יציבות גבוהה יחסית והניב תשואה נומינלית שקלית ממוצעת של כ-5.3% בשנה? האם הייתם ממשיכים להחזיק בו או שהייתם מוכרים אותו בלי לחשוב פעמיים?
ובכן, אם אתם נמנים עם ציבור המשקיעים בישראל, רובכם הייתם מוותרים עליו. זוהי המסקנה המתבקשת מהתבוננות בפדיונות העצומים שנרשמו בשנה האחרונה בקרנות הנאמנות הפופולריות 90/10: הכוונה היא לקרנות בעלות אופי סולידי בדרך כלל ש-90% מנכסיהן מושקעים באג"ח לסוגיהן, ועד 10% מנכסיהן מושקעים במניות.
בסוף מארס 2011 ניהלו חמש הקרנות הגדולות בקטגוריית 90/10 נכסים בהיקף מצטבר של כ-6.3 מיליארד שקל. שנה אחת לאחר מכן, בסוף מארס 2012, נותרו בחמש הקרנות האלה רק 2.7 מיליארד שקל. 3.6 מיליארד שקל התאיידו למקומות אחרים, בעיקר לפיקדונות בנקאיים ולקרנות כספיות.
את הפדיונות הגדולים ביותר ספגו הקרנות הגדולות ביותר. פסגות 90/10, שניהלה לפני שנה נכסים בכ-2.7 מיליארד שקל, התכווצה לפחות ממחצית - וכיום היא מנהלת רק 1.25 מיליארד שקל. הראל פיא 90/10, שניהלה כמעט 2 מיליארד שקל, מנהלת כיום רק כשליש מהסכום. גם הקרנות הגדולות הבאות ברשימה, מגדל 90/10 (שבעבר ניהלה כ-3 מיליארד שקל), כלל שקולה 90/10 ומנורה מבטחים 90/10, איבדו כל אחת כמחצית או יותר מהיקף נכסיהן ב-2011.
בריחת הכספים הגדולה מקרנות 90/10 הואצה בחודשי המפולת בבורסה - בין יולי לאוקטובר. הפחד שאפף אז את ציבור המשקיעים בעקבות משבר החובות המחמיר באירופה גרם להם לממש נכסים כמעט ללא הבחנה.
בסופו של דבר, כשמסתכלים על הביצועים שרשמו הקרנות האלה בתום שנה, קצת קשה להבין על מה היתה הבהלה. רוב הקרנות בקטגוריית 90/10, כמו גם תעודות הסל מקבוצה זו, רשמו בשנה האחרונה תשואות חיוביות של 1.5%-3%. רוב התשואה הזאת הושגה אמנם ברבעון הראשון של 2012, אבל קשה לומר שביצועיהן של הקרנות והתעודות ב-2011 היו רעים במיוחד.
בסופו של דבר, קרנות אלה מוטות מאוד לתחום האג"ח. האג"ח הקונצרניות אמנם ספגו ירידה מסוימת בקיץ האחרון, וגם מרכיב המניות הכביד. למרות זאת, ערכן של רוב הקרנות מסוג 90/10 לא ירד בחודשים הקשים ביותר מ-4%-5%, והתיקון שחל במחירן לקראת סוף 2011 היה חד ומהיר.
שינוי הטעמים של הציבור, שהתבטא במשיכת הכספים המאסיבית מהקרנות, ממחיש שרבים אינם מבינים כנראה מהן קרנות 90/10, למה הן מיועדות, מהם יתרונותיהן ומהם חסרונותיהן. במקום להשתמש בקרנות האלה כמכשיר השקעה לטווח בינוני וארוך שאינו מחייב שינויים תכופים, רבים רואים בהן כנראה תחנת ביניים לכספים שמיועדים לטווח קצר מאוד. ואז, כשמתחילה בהלה, הכספים נמשכים החוצה במהירות, כמעט בלי מחשבה - מה שרק מחריף את הירידות.
>> קרנות נאמנות ותעודות סל מסוג 90/10 מדמות עבור המשקיע הפשוט תיק השקעות שמשלב בתוכו הרבה אג"ח (עד 90%) ומעט מניות (עד 10%). לא מדובר בתיק מושלם, וחסרים בו מרכיבים של השקעה בחו"ל - אבל יש בו מענה לא רע לחלק ניכר מהחוסכים שמחפשים השקעה סולידית נוחה שלא תטריד את מנוחתם.
תמהיל 90/10 נחשב לסולידי יחסית. זה לא שאין בו כלל סיכון - מרכיב המניות הקטן תמיד יכול להכביד בתקופות משבר, ומרכיב האג"ח הקונצרניות חשוף גם הוא מדי פעם לתנודות חריפות - אבל ככלל מדובר בתמהיל שמרני, שמתאים לרוב החוסכים ולרוב טווחי הזמן.
רוב הקרנות מסוג 90/10 נולדו ב-2006 ו-2007, שבהן נרשמו עליות חזקות בבורסה - הן באפיק המניות והן באפיק האג"ח. הקרנות נועדו לתת מענה למשקיעים שמעוניינים בתיק השקעות סולידי, זול להחזקה, שיש בו פוטנציאל מסוים לרווח עודף בזכות הביצועים של שוק המניות.
בתקופת החיים הראשונה שלהן נהנו קרנות 90/10 מפופולריות גבוהה. ליועצי הבנקים היה קל לשווק אותן כקרנות סולידיות עם פוטנציאל לרווח עודף. כל עוד השווקים התנהגו יפה, מחירי הקרנות עלו - וכולם היו מרוצים. הפופולריות של הקרנות הולידה במהרה גם כמה תעודות סל שנבנו במודל של 90/10, שניצלו את מדד האג"ח הקונצרניות החדש אז, תל בונד 20, להשקעה משולבת במניות, אג"ח קונצרניות ואג"ח ממשלתיות.
המשבר של 2008 תפס רבים מהמחזיקים בקרנות 90/10 לא מוכנים. פתאום התברר שגם קרנות שנחשבות לסולידיות מסוגלות לצנוח בשיעור של כ-20% בתוך חודשיים-שלושה. אבל ההתאוששות של שוקי המניות והאג"ח מהמשבר החריף היתה מהירה, וכך גם התיקון שרשמו מחיריהם של מוצרי 90/10. עד אמצע 2009 נמחקו מהם כל ההפסדים. משם והלאה הם המשיכו לטפס במתינות.
על פני טווח של ארבע-חמש שנים ניתן לראות שהמוצרים ממשפחת 90/10 הניבו בסך הכל תשואות סבירות בהחלט. הגאות בשוקי האג"ח הממשלתיות, שנבעה מירידת הריביות בכל העולם, סייעה לקרנות ולתעודות מקבוצת 90/10 להניב מתחילת 2008 תשואה מצטברת ממוצעת של כ-25% - השקולה לכ-5.3% בשנה. בתקופה זו, שכללה משבר אחד ענק ב-2008, מיתון כבד ב-2009 וטלטלה לא פשוטה ב-2011, אפשר לומר שמשקיעי קרנות ותעודות מסוג 90/10 קיבלו תשואה סבירה בהחלט.
פערים במידת הסולידיות
מכיוון ששיעור המניות בהן קטן ודי קבוע, מידת הסולידיות והתנודתיות של קרנות 90/10 תלויה בעיקר בחלוקה הפנימית של מרכיבי האג"ח בהן. קרנות שבהן יש מרכיב דומיננטי של אג"ח ממשלתיות לטווח קצר יהיו פחות תנודתיות מקרנות שבהן יש שיעור גדול של אג"ח קונצרניות ואג"ח לא צמודות לטווח ארוך.
מבין חמש הקרנות הגדולות בקטגוריה, נראה שהסולידית ביותר היא מגדל 90/10, ששיעור האג"ח הממשלתיות בה הוא כ-57% מול כ-32% אג"ח קונצרניות. בפסגות 90/10, הקרן הגדולה בקטגוריה, שיעור האג"ח הממשלתיות הוא רק 34% ושיעור האג"ח הקונצרניות הוא 54%.
הסמן הימני בקטגוריה היא הקרן כלל שקולה 90/10, שלא מחזיקה כלל באג"ח ממשלתיות ושיעור האג"ח הקונצרניות בה מתקרב ל-90%. הבחירה הקיצונית של כלל פעלה לרעתה ב-2011, שבה היא איבדה כ-14% מערכה. ברור שנפילה כזאת אינה מתאימה לתפישת הסיכון של משקיעים סולידיים.
לשם השוואה, הקרן מגדל 90/10 רשמה במשבר של 2011 נפילה מקסימלית של 4.5% בלבד. כששוק האג"ח החל לתקן את המחירים, גם כלל שקולה עלתה במהירות, וההפסד השנתי בה הסתכם ב-2.6% בלבד. כך או כך, תמהיל ההשקעה של כלל שקולה 90/10 אינו אופייני, ושאר הקרנות בקטגוריית 90/10 מקפידות לשמור על שיעור משמעותי - שליש לפחות - באג"ח ממשלתיות.
מי שאינו סומך על שיקול הדעת של מנהלי ההשקעות ורוצה לדעת מראש היכן יושקע כספו יכול להשתמש בתעודות סל מסוג 90/10. תעודות אלה מחויבות לשמור על מדיניות השקעה שנקבעה על ידיהן מראש.
תעודת הסל קסם 90/10 משקיעה 50% מנכסיה במדד תל בונד 5%, 20 במדד אג"ח זבל בחו"ל, 15% במדד של אג"ח ממשלתיות בריבית משתנה ו-20% באג"ח ממשלתיות לא צמודות (מדד השחרים). תעודת הסל תכלית 90/10 משקיעה גם היא 50% מנכסיה בתל בונד 20, 30% באג"ח שקליות לטווח קצר ו-10% במדד אג"ח צמודות מדד לטווח של חמש עד עשר שנים.
"שגר ושכח" במחיר נמוך
לתעודות וקרנות מסוג 90/10 יש כמה יתרונות ששווה להתעכב עליהם. היתרון הראשון הוא הנוחות. משקיע שמעוניין בדיוק בתמהיל כזה של השקעה יכול להרכיב תיק של 90/10 בעצמו, אבל צעד כזה ידרוש ממנו לקבל החלטות בעצמו. הוא יצטרך להחליט לבד כמה להקצות לאפיקי האג"ח השונים, לבחור את הפלטפורמות המתאימות (השקעה בקרנות או בתעודות), ואולי הוא גם יתפתה להשקיע ישירות במניות או באג"ח בודדות.
הבחירה בקרן או בתעודת סל חוסכת לו את כאבי הראש ואת הצורך לקבל החלטות כאלה לבד. בחירה כזאת מתאימה במיוחד למי שמשתמש בקרנות נאמנות כתוכנית חיסכון לאורך זמן שאליה הוא מפקיד כספים מדי פעם. הקרנות האלה משמשות עבורו אפיק חיסכון בשיטת "שגר ושכח".
יתרון נוסף בהשקעה באפיק 90/10 הוא שאין צורך לבצע איזון תקופתי של התיק. אם אפיק המניות עולה במהירות, מנהלי הקרנות יצטרכו למכור מניות ולקנות אג"ח כדי לשמור על התמהיל המקורי של 90/10. יש כאן גם היבט של נוחות, וגם היבט של יעילות. איזון מחדש גורם לאפקט של ייצוב אוטומטי בתיק - מכירת נכסים יקרים מדי ורכישת נכסים שמחירם ירד, וכך לאורך זמן מוחלקות חלק מהתנודות בתיק.
עוד יתרון בקרנות מסוג 90/10 הוא המחיר הנוח. דמי הניהול בקרנות הם בדרך כלל 1.0%-1.3% בשנה, ובתעודות הסל הם קרובים יותר ל-0.5% בשנה. בהשוואה לדמי הניהול שגובים מנהלי תיקים פרטיים (1.5%-2.5%) יש כאן חיסכון ניכר.
יתרון אחר במוצרי 90/10 נמצא בפן הפסיכולוגי. מכיוון שהמשקיע קונה מוצר שהוא חבילה שלמה, הוא לא תמיד מודע למרכיביה השונים. אם שוק המניות נופל אך שוק האג"ח נותר יציב או עולה מעט, שוויין של הקרנות והתעודות לא ישתנה באופן מהותי. הפיזור הפנימי שקיים במוצר מסייע ליציבותו, ועשוי למנוע ממשקיעים את התחושה הלא נוחה שנגרמת להם עקב ירידה חדה בשווי השקעותיהם. עם זאת, על פי מה שהתרחש ב-2011, נראה שרוב המשקיעים במוצרי 90/10 לא הצליחו להתגבר על חרדותיהם והעדיפו להעביר את חסכונותיהם למקום שנראה בטוח יותר.
לא מוצר סולידי קלאסי
כמו לכל מוצר פיננסי, גם לקרנות ותעודות מסוג 90/10 יש חסרונות, שבחלקם כבר דובר כאן. ראשית, חלק מהקרנות אינן כה סולידיות, ותמהיל גבוה של אג"ח קונצרניות עלול לגרור אותן לעתים לנפילות חדות. זוהי הסיבה לכך שקשה לראות בקרנות האלה מוצר סולידי קלאסי.
במלים אחרות, מי שצריך את הכסף בטווח של כשנה או פחות לא יכול להיות בטוח שיקבל במוצרי 90/10 תשואה חיובית בפרק זמן כזה. מוצרים כאלה מתאימים יותר לטווח של כשנתיים ויותר, שבו גם אם יתחולל משבר מסוים, יש סיכוי טוב שמחירי הנכסים ישובו ויתאוששו.
חיסרון אחר בקרנות האלה הוא התזמון. נכון להיום, כשהריבית על האג"ח הממשלתיות נמצאת בשפל, גם פוטנציאל הרווח בקרנות 90/10 הוא קטן מאוד. בתקופה שבה הושקו הקרנות האלה בישראל, לפני כחמש שנים, היתה ריבית בנק ישראל כ-4%-5%. כיום הריבית היא רק 2.5%, והתשואה של אג"ח צמודות לטווחים קצרים ובינוניים היא אפסית.
במצב דברים שכזה, רוב התשואה של השנים הקרובות תצטרך להגיע מהאג"ח הקונצרניות ומרכיב המניות. כלומר הסיכוי שמוצרי 90/10 יניבו בחמש השנים הבאות תשואות של כ-5% בשנה, בדומה לעבר, נמוך למדי.
מי שמשקיע בקרנות ובתעודות 90/10 יצטרך כנראה לצפות לתשואות צנועות יתר. מי שבכל זאת רוצה לשפר את סיכוייו להשיג תשואות גבוהות יותר במוצרים מסוג 90/10 המדמים תיק השקעות, יכול לעשות זאת דרך הגדלת הסיכון. הוא יכול לבחור בקרנות שבהן תמהיל האג"ח הקונצרניות גבוה יותר (כמו הקרנות של כלל ופסגות), או לבחור במוצרים מקטגוריית 80/20 או 75/25 - שבהם מרכיב גבוה יותר של מניות.
במוצרים כאלה טמון פוטנציאל לתשואה עודפת בטווח הבינוני והארוך, אבל גם התנודתיות שלהם תהיה גבוהה יותר, ופוטנציאל ההפסד יהיה גבוה יותר. מכיוון שבחמש השנים האחרונות שוקי המניות הניבו תשואות נחותות מול שוק האג"ח, הסיכוי שכך יהיה גם בחמש השנים הבאות פוחת. כשבוחנים את משוואת הסיכון והסיכוי לשנים הבאות, ייתכן שתיקי השקעות שבהם תמהיל מעט גבוה יותר של מניות אינם רעיון רע כל כך בתקופה הנוכחית.
פורסם לראשונה באתר TheMarker
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
