קטגוריית האג"ח הכללי היא אחת הקטגוריות הפופולאריות בשוק קרנות הנאמנות. נכון לסוף ינואר הקטגוריה מנהלת סכום של יותר מ – 27 מיליארד שקלים, כאשר 2 מיליארד מתוכם נוספו בינואר האחרון בלבד.
למרות הנתונים המחמיאים, נדמה לעיתים כי קטגוריית האג"ח הכללי, שמכילה יותר מ- 240 קרנות, נמצאת באנדרלמוסיה מוחלטת. מצב זה מקשה על המשקיע מן השורה להבין עד תום, מי מבין הקרנות הן קרנות אג"ח סולידיות ומי מהן מסוכנות יותר. מי מהן מתאימות להשקעה לטווח הקצר ומי מהן לטווח הארוך. בהינתן מצב זה, היכולת של המשקיע לניתוח הקטגוריה מצטמצמת לכדי בדיקת תשואה בטווח הקצר של הקרנות הבולטות בקטגוריה. נתון שמעיד בעיקר על הסנטימנט הכללי בשוק ותו לא; אם הקרנות המסוכנות יותר הניבו תשואה טובה, נשקיע בהן ולהיפך. השקעה שמסתמכת על החלטות שתלויות בעיקר בסנטימנט כללי של משקיעים, דינה לרוב שתסתיים באכזבה.
ביקשנו לחפש כלי ניתוחי מתאים שיאפשר למשקיעים לבחון בצורה מושכלת יותר את קרנות הנאמנות בקטגוריית האג"ח הכללי. בגלל מספרן הרב, הפעולה הראשונה תהא הפרדה בין מאות הקרנות. נתחיל עם הקרנות בקטגוריה שאמורות להיות השמרניות ביותר – ללא חשיפה למניות (סימון "0").
שנת 2012 הייתה שנת מבחן לשוק האג"ח הישראלי, שעל פי חלק מהמשקיעים, שוק האג"ח לא עמד בו. למרות הכתוב, מי שהתמיד בהשקעה בשוק לאורך כל השנה – הרוויח. בקטגוריית האג"ח הכללי, 68 קרנות נאמנות נטולות חשיפה למניות. לאורך 13 חודשים, מתחילת שנת 2012 ועד תחילת חודש פברואר 2013, קרנות אלו הניבו תשואה ממוצעת של 6.26%. המצטיינות הניבו תשואה של מעל ל- 10% והמשתרכות מאחור, הניבו תשואה ריאלית שלילית. אגב, קרן אחת בלבד הניבה תשואה נומינאלית שלילית.
הקרנות המצטיינות ללא המניות, בתשואה בתקופה שבין 1.112 ועד 1.2.13 בקטגוריה הנמדדת הן:
זהב: כלל (!) נבחרת אג"ח
כסף: דש (!) תיק מנוהל ללא מניות
ארד: דש(!) בונד פלטינום מח"מ עד 3 שנים
להלן הטבלה של הקרנות עם התשואה הגבוהה מ- 10%.
שם הקרן | בית השקעות | תשואת הקרן (1.1.12-1.2.13) |
כלל | 12.66 | |
דש | 12.65 | |
דש | 12.42 |
מיטב | 12.35 | |
מיטב | 11.71 | |
מיטב | 11.54 | |
מיטב | 10.88 | |
איילון | 10.75 | |
מיטב | 10.16 | |
אלטשולר שחם | 10.11 |
בבדיקה רוחבית של הקרנות המצטיינות בקטגוריית האג"ח הכללי, יובחן מיד מכנה משותף - הסימון (!). אותו סימן שמעיד שהאג"ח הקונצרני הבלתי מדורג יכול לעלות על אחוז החשיפה המנייתית בקרן. בהתחשב בכך שניהול הקרנות אוסר על חשיפה של הקרנות למניות, זה בסך הכול אומר שכל הקרנות המצטיינות הותירו לעצמן את האפשרות של חשיפה לאג"ח לא מדורג. חשיפה לאג"ח בלתי מדורג, פירושה שקרנות אלו טומנות בחובן גם מוטיב של סיכון לא מבוטל, שאמנן השתלם בשנה האחרונה. לכן בחיפוש אחר הקרנות המצטיינות בקטגוריה יש להוסיף נדבך נוסף, פרט לתשואה והוא מדד השארפ.
מדד שארפ משמש כדי לאפיין עד כמה התשואה של נכס מפצה את המשקיע על הסיכון שהוא לוקח. כאשר משווים שני נכסים, הנכס בעל מדד שארפ הגבוה יותר נותן תשואה גבוהה יותר באותה רמת סיכון. או לחלופין, הוא נותן אותה תשואה אך בסיכון נמוך יותר. בדרך כלל מומלץ למשקיעים לבחור השקעות בעלות מדד שארפ גבוה יותר. שלוש הקרנות ללא החשיפה למניות, בעלות השארפ הגבוה ביותר בקטגוריית האג"ח הכללי, בשנה האחרונה הן:
זהב: כלל (!) נבחרת אג"ח
כסף: אפסילון ללא מניות פרימיום
ארד: אניגמה אג"ח ללא מניות
להלן הקרנות בקטגוריית אג"ח כללי, ללא חשיפה למניות, המצטיינות מבחינת מדד השארפ בשנה האחרונה:
שם הקרן | בית השקעות | שארפ שנה לאחור (1.2.12-1.2.13) |
כלל | 3.01 | |
אפסילון | 3.01 |
מיטב | 2.98 | |
דש | 2.79 | |
אלטשולר שחם | 2.71 | |
אלטשולר שחם | 2.55 | |
פסגות | 2.46 | |
אקסלנס | 2.37 | |
אלומות - ספרינט | 2.32 | |
איילון | 2.27 | |
דש | 2.19 | |
כלל | 2.12 |
מדד השארפ פותח על ידי הכלכלן האמריקאי וחתן פרס נובל לכלכלה ויליאם שארפ בשנת 1966. מאז השקתו של המדד, האחרון לא היה חף מביקורת לנוכח כלליותו ואי התאמתו לספקטרום אופיים של המשקיעים.
בישראל, בניגוד לארה"ב שם המדד נבנה, לא התפתחה עד כה מסורת של השקעה לטווח ארוך בקרנות נאמנות. הסיבות לחוסר דחיית הסיפוקים של המשקיע הישראלי רבות ואין זה המקום להרחיב מדוע. למרות זאת, בעת המלצה על קרנות נאמנות למשקיע יש לתת על אופיו השונה של המשקיע הישראלי את הדעת.
ביקשנו לפתח מדד שארפ משופר, שלוקח בחשבון את אופיו קצר הרוח של הישראלי. זאת, על ידי התחשבות רחבה יותר במוטיב התנודתיות של הקרן, אל מול המדד המקורי. במילים אחרות חיפשנו לאזרח את מדד השארפ – ולהופכו ל "מדד שארפ ישראלי". הקרנות המצטיינות של מדד השארפ הישראלי היו שונות מאלו שהצטיינו במדד השארפ המקורי. שלוש הקרנות המצטיינות דרך המדד הישראלי הן
זהב: אקסלנס אג"ח עד 3 שנים ללא מנ'
כסף: תמיר פישמן תיק מנוהל ללא מניות
ארד: אפסילון ללא מניות פרימיום
להלן המצטיינות של השארפ הישראלי:
שם הקרן | מנהל הקרן | שארפ ישראלי (1.2.12-1.2.13) |
אקסלנס | 1.94 | |
תמיר פישמן | 1.67 | |
אפסילון | 1.65 | |
אלומות - ספרינט | 1.59 | |
ילין לפידות | 1.48 | |
כלל | 1.32 | |
אקסלנס | 1.3 | |
איילון | 1.29 | |
מיטב | 1.28 | |
מנורה מבטחים | 1.20 |
סיכום: השוני בין המשקיע הישראלי למשקיע האמריקאי, מחייב שיפור של מדד השארפ הסטנדרטי. בשל אופיו התזזיתי של המשקיע הישראלי, הקרנות שמיועדות לו חייבות להיות שמרניות יותר ובעלות סטיית תקן נמוכה יותר. באזרוח מדד השארפ והשמת דגש בולט יותר על סטיית תקן, מתגלים קרנות מומלצות יותר למשקיע הישראלי, אלא בעלות סיכוי גבוה יותר על פי כלכלני פאנדר להטיב עם משקיע קרנות האג"ח הישראלי הממוצע.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

עולה יורד


