"רוב הציבור הישראלי עדין נמצא בתקופת האבן, עם כמות אדירה של פקדונות ומק”מים"

מה זה בעצם אסטרטג?

זה כלכלן עם DNA של מנהל השקעות, זה מי שמסתכל על סך הנכסים ובוחן איך לבנות את התיק על בסיס הנכסים שנראים יותר מעניינים.

איך לחלק את תיק ההשקעות?

מי שצריך להמליץ זה היועץ, זה לא משהו שצריך לעשות לבד בבית. באופן כללי אפשר להגיד בסביבות 20-30% אפשר להחזיק במניות.

למה לא יותר?

רוב הציבור הישראלי עדין נמצא בתקופת האבן, עם כמות אדירה שלפקדונות ומק”מים, שלב ראשון זה להגדיל נכסי סיכון, חשוב לקבל ייעוץ מתאים וחשוב לראות שאתה מסוגל לשבת בשוק לאורך זמן, ולספוג גם נפילות אם יהיו.

לציבור הישראלי בעצם חסר חינוך פיננסי ובגלל זה יושב בצד

היום נעשים צעדים, יש כבר התקדמות מול הדור שלפני 20 ו-30 שנה, עדין יש דרך ארוכה מאוד לעשות. בסופו של דבר רק ראייה לטווחים ארוכים והתייעצות עם אנשי מקצוע תביא את הבנאדם לקחת סיכונים מתאימים.

איך החלוקה של מניות, בין ישראל לחו”ל?

חצי מהאחזקה בחו”ל באמצעות מדדים ותעודות סל עם חשיפה לסקטורים, לא להגיע לרמת הנייר הבודד. זה מתבקש, אם היינו בניו-יורק והיינו מחזיקים 50% בתל-אביב היינו חושבים שזה הרבה. הגמל והפנסיה כבר יושבים היום בחו”ל, וזה בהחלט מתבקש. הציבור התחיל להסיט כספים לחו”ל רק בשנה שנתיים האחרונות, המוסדיים התחילו כבר לפני 3 ו-4 שנים, לדעתי תהליך הסטת הכספים לחו”ל יימשך ונגיע ל-50% תוך זמן קצר.

אנשים חוששים גם מהחשיפה למטבע, ואם השקל מתחזק הם מפסידים את ההשקעה

יש דרך לנטרל חשיפה מטבעית, בשביל זה יש יועצים שייעצו על מכשירים מנוטרלי מטבע. ב-2011 הדולר התחזק 7.5%, ב-2012 הדולר התחזק גם קצת. לא צריך להסתכל ברמה יומית על הדברים. מדדי חו”ל בשנים האחרונות השיאו תשואה עודפת על המדדים המקומיים. רק בינואר S&P500 עשה כ-5%, כל הסקטורים של ה-S&P500 עשו תשואה חיובית.

כל זה קורה כשהציבור הישראלי מקבל מידע שיש משבר עולמי וכיו”ב, בעצם אין משבר?

שנת 2012 היתה שנה טובה, איפה שלא זרקת אבן עשית תשואות מדהימות, אג”ח ממשלתי עשה 7.5%, אג”ח קונצרני עשה 8.5%, S&P500 עשה שנה שעברה 15%. גם מדדי אג”ח בחו”ל עשו תשואות יפות. מדד אג”ח high yield בארה”ב עשה 15%.

וזה כשהריבית בארה”ב היא דה-פקטו אפס

ריבית אפס, מרוץ אחרי תשואה בכל העולם, רגיעה במשברים גלובליים כתוצאה מהתערבות חסרת תקדים של בנקים מרכזיים בעולם שלמעשה מדפיסים כסף בכל קנה מידה שצריך.

זה לא ייצור בועה?

על ציר הזמן זה יכול ליצור חששות לאינפלציה בטווח היותר רחוק, זה יכול לפגוע בתשואות על אגרות חוב ממשלתיות, לאור האינפלציה, אבל בטווח הקצר לא רואים העלאת ריבית. טווח קצר הכוונה ל-2013, אבל אין  מה לדבר על העלאת ריבית ב-2013 בארה”ב. הבנק המרכזי מדבר על 6.5% אבטלה, רק שם הוא יעלה את הריבית, וזה יקרה לא לפני 2014-5. שיעור ההשתתפות בשוק העבודה בארה”ב גם עולה מ-63.6% לאזור של 65%, מה שיעכב את ירידת האבטלה, כך שלפני 2014 לא צפויה העלאת ריבית.

איך לפזר את החלק של חו”ל?

50% מהתיק שמופנה לחו”ל צריך להיות מוקצה לארה”ב, מכפילי הרווח של חברות ב-S&P500 עומד על 13.3 נכון להיום. הצמיחה ברווח ל-2013 צפויה להיות 5-6%, גם בשורת ההכנסות צריכה להיות צמיחה משמעותית. דיבידנד צפוי לצמוח ב-2.2%. כלומר ה-S&P500 הוא הרלבנטי, עליו צריך לייצר חשיפות לסקטורים מתאימים, סקטור הפיננסים, וסקטורים נוספים שמתאימים לתקופה.
מאירופה צריך להתרחק. למרות שהמכפילים נמוכים יותר. המחיר יותר זול כי הוא מצדיק את פרמיית הסיכון של שוק המניות האירופאי, ב-2012 כשהחששות להתפרקות גוש היורו התבדו, השוק יצא לראלי חזק, כך שחלק מהתשואות העודפות של השוק התרחשו ב-2012.
המקום השני שצריך להיות אחרי שוק ההון האמריקאי זה השווקים המתעוררים – אסיה פסיפיק בניטרול יפן. הכוונה היא לסין, שב-2012 היא לא עשתה יותר מדי.

בסין יש בעיה של שקיפות, חברות עם דיווח לוקה בחסר לגמרי

נכון, אבל לא צריך להגיע לנייר הבודד, על-מנת לקרוא את השווקים ולייצר תשואות מעניינות. לא חייבים להתחכם. בסופו של דבר משנה מה עשה התיק, ופחות חשוב להחזיק מניה ספציפית.

איזה עוד מדינה באסיה פסיפיק?

סין המקום המרכזי להיות בו בחשיפה ישירה. יפן, אחרי מהלך של עליות של 25% במדד הניקיי, מנובמבר עד היום, אבל מתבצע שם ניסוי כלכלי שלא יודעים לאן הוא הולך. יפן יכולה להוליד את משבר החוב הכי גדול שהיה פה.

מה עם בחירת מניות בישראל מה שנקרא stock picking?

בחירת מניות היא לא מילה גסה. מי שעשה stock picking ולא החזיק פריגו עשה תשואת חסר מול המדדים. אותו דבר מלאנוקס מי שמכר אחרי הזמן, המדד נותן אפשרות להיצמד. אפשר לבצע stock picking בשולים. למשל מדד הבנקים הוא מעוות כי 80% ממנו זה פועלים ולאומי, ולכן כאן יש הגיון לנהל את הרכיב הזה למשל לחשיפה של דיסקונט. לסיכום stock picking זה בשוליים, המרכז הוא מרכז של איזה שווקים להיות בהם ואיזה חשיפות.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.