סוכנויות דירוג ושוק האג"ח הקונצרני

דירוג מדינות וסוכנויות אשראי

מאז התרחשותו של המשבר הפיננסי בשנת 2008, התערער האמון בסכוניות האשראי העולמיות. עם זאת רובם של המשקיעים עדיין לוקחים את המלצות חברות דירוג האשראי כמשענת ראויה להשקעות. בתוך כך, סוכנויות הדירוג גם הן משנות לרוב מודלים למדידת יכולת השבת חוב ואת האמות המידה שלהן. כך איבדה בריטניה איבדה את דירוג האשראי המושלם שניתן לה על ידי סוכנות האשראי מודי'ס ב- 22 לפברואר, בעוד חברות הדירוג האחרות, אס. אנד. פי. ופיץ' הותירו את הדירוג שלהם כמושלם. דירוג האשראי של בריטניה, אינו הדירוג היחיד בו מתגלה חילוקי דעות בין סוכנויות הדירוג השונות. צרפת לדוגמה זוכה לדירוג מושלם על ידי פיץ' בעוד שתי הסוכנויות האחרות בחרו כבר לפני כמה חודשים להוריד את הדירוג של המדינה.
מ

גזין האוקונומיסט, בוחר בכתביו להתייחס אל מלאכת דירוג האשראי כאומנות ולא כמדע; על בסיס אמירתו הידועה של וורן באפט לגבי פעולות ההשקעה. לטענת האתר, הרצון של מדינה לשלם את חובותיה, חשוב לא פחות מהיכולת שלה לשלם. קל להבין מדוע ישנה תמימות דעים בין הסוכנויות, בנוגע להשבת החוב של מדינת אוסטרליה, עם יחס חוב לתוצר של 27% ותזרים שלילי מצומצם (דירוג מושלם). הצרות מתחילות כשבוחנים מדינה כמו יפן עם חוב לתוצר של 237% ותזרים נוכחי שלילי, שבכך זאת מקבלת דירוג גבוה יותר ממדינה כמו טורקיה שנתוניה היבשים טובים יותר.

סוכנויות האשראי לעת מזור הופכים להיסטוריונים ומבקשים לבדוק את ההיסטוריה של המדינה בהשבת חובותיה. בלית ברירה הם הופכים לאנתרופולוגים בחיפוש אחרי תפיסת מושג חוב באותה מדינה. זהותו של בעל האג"ח, גם היא נלקחת בחשבון, כאשר ביפן לדוגמה, כמעט 100% מבעלי האשראי הם אזרחי יפן בעצמם ולכן סביר יותר שהמדינה תבחר לשלם את החוב, בניגוד לחוב של היוונים שברובו מוחזק על ידי ספקולנטים מחוץ למדינה.

מה יכולות ללמוד סוכנויות האשראי מהשוק הישראלי?

במדע הכלכלה, תהליך הסקת המסקנות על פי אינדוקציה מקובלת על רוב הדיסציפלינות. כלומר האפשרות להסיק מסקנות חברתיות על פי התנהגותו של הפרט, הינה לרוב מקובלת. האם ניתן לבצע אינדוקציה גם בשוק ההון? האם ניתן להקיש כיצד ינהג השוק הגלובלי, על פי התנהגותו של שוק קטן יותר? אם התשובה על שאלות אלו חיובית, אז חברות האשראי בהחלט יכולות ללמוד לקח או שניים על דירוג השבת חוב ו"תספורות" מענף האג"ח הקונצרני בישראל.
 
שנת 2011 ותחילת שנת 2012 תפקדו כשנות משבר בשוק ההון. אך בניגוד למשברים קודמים, למשבר ההוא כדאי להתייחס במשנה תוקף, משום היותו משבר האמון הראשון במדינה היהודים. לדברי משקיעים רבים, חלק מהחברות הציבוריות בישראל יכלו לשלם את החוב שלהם לשוק ההון, אך פשוט בחרו לרכב על מגמה של הסדרי חוב שהתפשטה באותם ימים בשוק האג"ח. (כיצד ניתן להמשיך לעשות עסקים עם אותן חברות בעתיד?)

לא כדאי לסוכנויות האשראי להסתמך מדי על ההיסטוריה. עד עתה ניתן לספור על יד אחת את הסדרי החוב של מדינות מאז שנת המשבר של 2008 וההתאמצות הגלובאלית להימנע מפשיטות רגל של מדינות בצורות בהחלט מעוררת הערצה. אך חשוב לזכור תמיד, כפי שקרה בשוק האג"ח הקונצרני המקומי - יכולות לחוד ורצונות לחוד. היה וכמה מדינות יכריזו באופן כולל על אי השבת חוב, ישנו הסיכוי שחלק מהמדינות בעלות קשיי מימון קלים יותר, יבחרו שלא לשלם ולו בשל אותה המגמה.

מה למדנו? התגייסות גלובאלית למען מדינות מוחלשות היא סופר חשובה וכנראה שכמו בחלקים אחרים בשוק ההון, ישנו הסיכוי שגם כאן זה הכל או כלום; או שכולם משלמים את החוב (או לפחות את החלק הארי שלו) או שתיווצר אנדרלמוסיה בשוק הגלובאלי וגם מי ש"יכול" יהפוך ל"לא רוצה". בתיאורית המשחקים הזו, ההשקעה במדינות עם דירוג אשראי נמוך הופכת לכדאית.

בפעם הבאה שאתם רוכשים קרן נאמנות עם התמחות השקעה באג"ח מדינה מחוץ לישראל, צרו קשר עם מנהל ההשקעות של אותה הקרן ובדקו שהוא מודע לאופן הדירוג של אותן סוכנויות. אולי גם תוכלו ללמד אותו משהו על תמימות של משקיעים.

מדינות על פי דירוג ועל פי נתונים פיננסים.

מקור – אתר אקונומיסט

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.