חדשות פייסבוק - לפני כולם >>>   שרון גל ב"סטטוס הארוך בהיסטוריה" עונה על ההאשמות נגדו.... 

לפני כשעה מעלה שרון גל את הפוסט הבא, כתגובה לפרסומים שנפוצו בתקשורת בימים האחרונים. כך הוא רושם:

חברים, זה אולי הסטטוס הארוך בהיסטוריה, אבל למי שמתעניין ויש סבלנות, חשוב לי לכתוב לכם באופן מפורט.

מאז שהודעתי לערוץ 10 על החלטתי לסיים את עבודתי במסגרת לילה כלכלי והתוכנית "שישי", מתנהל נגדי מסע ארסי שכל כולו נועד להשמיץ אותי, ולהכפיש את שמי. למעט סטטוס בפייסבוק, ומילה וחצי מול מצלמה מקרית בדרך לאירוע פרידה מנדב בורנשטיין (ערב טוב שרונג'י) שעזב את ערוץ 10 לקשת, בחרתי עד כה לשמור על איפוק – ובעיקר על כבודו של מקום העבודה שהיה לי לבית במשך 11 שנים, שם יזמתי ובניתי עם חבריי המוכשרים את לילה כלכלי. אבל, כידוע לכם, המקום לא אותו מקום, ההנהלה הבכירה כבר לא אותה הנהלה, וכנראה שגם ערכי המוסר של אלה המרעילים נגדי במכוון – ורק בגלל שהחלטתי לצאת לדרך חדשה, אחרי חופשה קצרה לניקוי ראש. בכל זאת היו שנים אינטנסיביות מאוד, וילדיי לא ראו אותי – אפילו לא בטלוויזיה (כי ילדים הולכים לישון לפני 23:30).

ולמרות האיפוק שגזרתי על עצמי, לא בקלות אני חייב להודות, נוכח חיצי הרעל שהופנו ומופנים כלפיי על בסיס יומיומי בדרכים כאילו מתוחכמות, לא רק שהצד השני לא מרפה, הוא אפילו מסלים את המצב, באותן שיטות נלוזות, שאתם, הציבור הרחב, לא ממש חשוף אליהן. תאמינו לי, הנחשים של הקרייה, אם יש כאלה כפי שאמר רמטכ"ל פורש בזמנו, הם חתולים חביבים לעומת מה שנתקלתי בו בימים האחרונים. 

וההסלמה כלפיי באה לידי ביטוי בהפעלת אקדחים אנושיים - משומשים, אך יעילים כנראה להשגת מטרותיהם של שולחיהם. זה המקום להדגיש – תמיד האמנתי ואני עדיין מאמין שגם אם נגרם לך עוול נוראי, אל לך לירוק לבאר ששתית ממנה, ואין לי כוונה לעשות זאת עכשיו למרות הכול. אני אוהב את ערוץ 10, את האנשים המופלאים שעובדים שם – מפיקות ומפיקים, במאים ובימאיות, כתבים, עורכים, עובדי הקונטרול והאולפן – כולם. גם את שלומי המקסים שעומד בעמדת הכניסה ושומר על שלום הבית הזה. 

אז הטענות שלי לא מופנות כלפי הערוץ כמקום עבודה מדהים שהיה לי. גדלתי שם. התחלתי ככתב בחיפה, מוניתי אחר כך לכתב לעניייני משטרה בתל אביב, עבדתי גם בתוכנית שיישי" במתכונתה הקודמת - עם רביב דרוקר ועופר שלח. ביימתי סרטים דוקומנטריים, התעקשתי לבדוק את עבודת המשטרה והפרקליטות בפרשת תאיר ראדה כשחשתי שיש סיכוי שנעשתה שם עבודה לא יסודית - חטפתי על זה ביקורת לצד מחמאות, ותמיד היתה חשובה לי הדרך. לעבוד בהגינות, ביושר, עם כל הכבוד הראוי לכולם.

ואז חשבתי שנכון להציע לערוץ לייסד תוכנית כלכלית, בגובה העיניים, שתשרת את הציבור, שמצאתי כצמא למידע שנוגע לחיי היום-יום שלו בתחום הפיננסי. כך עשינו, בזכותם של שני מנכ"לים שהיו שם אז, בעלי חזון, רוח טובה, ואמונה ביזמות וחדשנות – ועל כך נתונה להם תודתי – ראודור בנזימן ויוסי ורשבסקי. הרגשתי ערב ערב משרת ציבור, עשיתי ככל יכולתי להביא עם חבריי למערכת את המוצר הטוב ביותר. נכון, לפעמים היה לחוץ ומתוח אצלנו, אבל תמיד ידענו שמקצועיות זה משהו שאנחנו לא מתפשרים עליו. וההשגים היו די מדהימים, מספקים – ואין לכם מושג, אולי יש, עד כמה מאושר הייתי כשזה הצליח.

אבל השנים שוחקות, וחשבתי שנכון לי לצאת לדרך חדשה. גם הנסיונות להגיע להבנות מסחריות עם מנהלי הערוץ הנוכחיים לא צלחו. הרווחתי מצוין כמגיש לילה כלכלי – אני לא מתבייש בזה. אני מזכיר - זה כסף של משקיע פרטי (אגב איש מדהים, ציוני אמיתי) - לא כספי ציבור. אני מניח שהפורמט הזה גם ייצר לא מעט כסף לערוץ - כך שהיה כנראה משתלם לתגמל אותי כראוי. דווקא מבין כל ההדלפות המכוונות נגדי - בכל מה שקשור לכמה הרווחתי זה קרוב לאמת. אבל הכול הושג בעבודה קשה מאוד, אז אני מתקשה להבין למה מי שהדליף חשב שגם זה יפגע בי.
מי שקצת עקב אחריי יודע, שגדלתי בטירת כרמל, למשפחה חמה בעלת הכנסה ממוצעת, הייתי תלמיד לא רע, התחלתי לעבוד בגיל 17 ומשהו לפני הגיוס (בהוראה, בתיווך, אפילו פתחתי עסק קטן וכושל להלבשת ילדים), אבל תמיד חלמתי למצוא את דרכי בעולם התקשורת, ומשכורתי הראשונה ברדיו חיפה היתה 2,000 שקלים. 

רצתי עם מיקרופון ממקום למקום, קמתי בחמש בבוקר להגיש תוכנית שחר. נסעתי בחיפושית מודל 72' או משהו כזה, הייתי מאושר. לאט לאט צמחתי. לא דרכתי על איש בדרך. האמנתי ביכולותיי, ועליתי שלב אחר שלב. אז אני באמת לא מרגיש שאני צריך להתנצל על מה שהשגתי, על מה נסעתי ואיפה גרתי. 

והנה אני בן 38 וחצי, גרוש מאישה שאני מאוד מעריך, אמא מדהימה לשני ילדיי, שיר בת 7 וחצי ויונתן בן 5 וחצי, שלא מבינים למה כותבים על אבא דברים איומים כמעט מדי יום בשבועיים האחרונים, ויש להם כל מיני רעיונות איך להתמודד עם זה - וזה כואב ונוגע לשמוע. 
חיי הפרטיים הם ענייני – ורק ענייני. להגיד לכם שמדי פעם לא השתובבתי? זה לא יהיה נכון. אבל מעולם לא פגעתי באישה או איש, מעולם לא הטרדתי חלילה. והנה, יום אחד, אחרי 17 שנות קריירה, בלי ששמעתם עליי שום דבר מסעיר בתחום המשמעתי, אתם נחשפים למסכת שמועות, הכפשות וציטוטים שקריים, שנאמרו השד יודע על ידי מי.

אני יודע, עכשיו זה הזמן שהתקשורת מוקיעה ומקיאה מתוכה עשבים שוטים, אם יש כאלה. מי שחטא – שישלם. אבל המירוק הזה לא יכול להיות עיוור, לא יכול להיות בלי חוקים, כללים והבדלים בין איש לאיש. 

קנאה, אתם יודעים, יכולה להיות הרסנית ואני מודה שפה ושם יש אנשים שלא מאוד אוהבים אותי. אלה החיים. תחשבו, לכל אחד יש כאלה. אבל אני לא חושב שמשם בא מטען הצד הנוראי הזה. יש לו כתובת, אני די בטוח שאני יודע אותה במדויק. תרשו לי לנהוג אחרת, ולא לשתף אתכם. שוב, הערוץ ורוב אנשיו יקרים לי מאוד מאוד. האנשים שמנסים לחבל לי בקריירה עושים זאת ממניעים פסולים, לא סבירים ובדרכים איומות. 

ובכל זאת אני מאמין שהאמת חזקה מהכול. אני באמת מאמין בזה. היו נסיונות לסיכולים ממוקדים כלפי אנשים אחרים ממניעים שונים. לא חשבתי שאצטרף לרשימה הזאת, אבל הנה אני כאן. אתם שואלים אותי אם נתראה בקרוב בפלטפורמה אחרת? האמת, בנסיבות האלה אני לא בטוח. כי מי שחיבל הצליח להדביק כתם, וגם אם אכתוב כאן עוד 1500 מילים, בסוף משהו מזה עלול להישאר. אולי אני טועה. בכל אופן, אני מתגעגע. 

לא התכוונתי להיעלם לכם מהנוף. היה לי נעים לפגוש אתכם מדי ערב, וחשוב לי מאוד עכשיו לפרט כאן מה קרה ואיך קרה. למה? אל תשאלו אותי. יש כל מיני השערות. חשוב לי שתדעו, שהציטוטים שתקראו בידיעות אחרונות ביום שישי הקרוב, אותם ציטוטים אנונימיים, מצוצים מן האצבע. הזהרתי את הכתב וגם את עורך העיתון. רוב מה שנטען כלפיי, גיליתי בפעם הראשונה (כן, הראשונה!) ברגע שנשלחה אליי בקשת התגובה. 

הם לא טרחו לדבר עם האנשים שעבדו איתי הכי קרוב. תיקון: הם דיברו אחד שאמר להם שהכול עלילה, אבל זה לא תאם לתזה, אז ניתקו איתו את השיחה בתוך דקה או משהו כזה. והם גם לא טרחו לדבר עם האנשים שליוו אותי לאורך השנים. המנהלים שנתנו לי את ההזדמנות, שהיו שם ברגעים טובים וברגעים קשים. ואפילו לא עם מי שהיתה שנים עורכת המהדורה, וגייסה אותי ל"שישי" החדש. אגב, לשישי החדש גויסתי אחרי שזומנתי לשיחה, שבה לא נמסר לי כל פרט, למעט ש"יש שמועות סביבך על התנהגות לא הולמת". וכשניסיתי בתקיפות לקבל פרטים, אמרו לי, "עזוב, זה קטן. זה לא חשוב. רק שתדע". 

ואז דרשתי שמה שיש, ככל שיש, יועבר למשטרה. אבל אמרו לי שהשתגעתי, ושאעזוב את זה. ואחרי יומיים, כששהיתי בחופשה קצרה בחו"ל, טילפנתי למנכ"ל חברת החדשות ואמרתי לו, שאני לא מוכן לחיות עם עננה מעל ראשי בחברה שאני עובד בה כל כך הרבה זמן ללא הערה, ללא דופי, במסירות. והוא שוב המליץ לי לעזוב את זה. ומאז לא שמעתי מהם. שום דבר. ועבר חודש ומשהו. ונתבקשתי לשבת בפאנל הפרשנים של "שישי" החדש. והופעתי בפרומו ששודר יום יום במשך שבועיים), ואחרי כמה ימים הודעתי שבשל אי הסכמות מסחריות, החלטתי לעזוב.
כתבתי למנכ"ל הערוץ מכתב, שמסביר שבגלל שאין לנו הסכם חדש, והאחרון פג לפני חצי שנה, אני מבקש לסיים את עבודתי בחברה, אבל מוכן להמשיך לעבוד עד שיימצא מחליף. הוא ענה כעבור כשעתיים, שהוא מקבל את בקשתי. ואחרי זה היו בקשות ממני לא לפרסם את זה, כדי שנשב וננסה לבדוק מה אפשר לעשות. ואולי הרדימו אותי והכינו לי את הפיגוע שלא ציפיתי לו. והפיגוע הגיע, בתדרוך כתבים על "בדיקה" שנעשתה בענייני. בלי פרטים. עם פתח ענק לשמועות, מחול שדים, השמצות ומה לא.

תראו, אני לא טלית שכולה תכלת. כמו כל אדם, יש לי שגעונות, לא תמיד אני מתנהג בנימוס אירופאי, והרמתי את הקול מדי פעם. אבל האנשים שעבדו איתי ידעו שאין לי שום כוונה לפגוע, זו עבודה תובענית, בסביבה לחוצה. והיחסים בינינו היו מעולים. כל אחד מוזמן לשאול אותם. אבל מכאן ועד הטרדות וכל שאר הרפש – המרחק עצום. זה לא עשיתי מעולם. נקודה.
גם השמועות הזדוניות שמפזרים סביבי, כאילו חלילה נהגתי באופן לא ישר – אם יימצא אחד שיגיד דבר כזה, אני מבטיח שלא תשמעו ממני לעולם. פשוט לא היה ולא נברא. נהפוך הוא. מערכת "לילה כלכלי" היתה ואני מאמין עודנה, אחת ההוגנות, הנקיות בתקשורת הישראלית. כל אחד מוזמן לשאול את האנשים שעבדו שם – היום ובעבר. אפילו מתנות שיח"צנים שולחים מדי פעם למערכות טלוויזיה ועיתון, דרשתי מיד להחזיר לשולחים (אלא אם אלה היו פירות העונה. שהחבר'ה יאכלו, במקום שיירקב). 

כל מה שראיתם ב"לילה כלכלי" נבחן בעיניים עיתונאיות, תמיד! לא היה תוכן שיווקי, לא היו קומבינות, וכל מי שהופיע היה ראוי שיופיע. גם הפרשנים ישבו שם על בסיס רצון טוב הדדי ובלי תמורה משום צד. (למעט אחד בימיה הראשונים של התוכנית, שהסתבר לי בדיעבד שהיה לו הסכם מסחרי עם מחלקת השת"פים שלא על דעתי - מה שנפסק די מהר). אני כותב את זה באחריות.

בקיצור, אומרים שאבן שטיפש אחד זורק לבאר, עשרה חכמים לא יוציאו. אני מקווה ש-1490 מילים עד עכשיו, נותנות לכם תמונה בהירה יותר של הנסיבות. מדובר פה באירוע שיצא מכל פרופורציה- ואני נאלץ להיות בצד המתגונן. טובי יועצי התקשורת אמרו לי, עזוב. תוריד את הראש חודשיים והגל העכור הזה יעבור. אתה לא יכול להילחם בכוחות רשע, ברוחות רפאים. אני בטוח שיש משהו בדבריהם, ובכל זאת חשבתי שנכון להסביר כאן בפרטי פרטים את השתלשלות האירועים, כדי להסיר סימני שאלה שבטח יש לכם אחרי מה ששמעתם ומה שקראתם. ולא אמרתי את המילה האחרונה. 

בחרתי לא להתראיין לידיעות אחרונות, על אף פניות חוזרות ונישנות מצידם. אתם יודעים למה? כי מי שרץ לטהר את שמו בעיתון, כנראה אשם במשהו. קיוויתי שהשכל הישר ינצח והערוץ יפרסם הבהרה, שאם נעשתה בדיקה, אין בה מימצאים שקושרים אותי לדברי הבלע שהופצו. אבל אנשים מאוד מסוימים שם בחרו שלא לעשות כן, ובמקום להנמיך את גובה הלהבות - בחרו להדליף מידע מגמתי נגדי, באופן הכי בוטה שאפשר להעלות על הדעת. אין תרופה לרוע. צריך להתמודד. 

והתוצאה – בגליון הקרוב של שבעה לילות: היתה לי בחילה כשקראתי את מה שמייחסים לי כמה גורמים עלומי שם. אבל הנה אני כותב לכם כאן אחרי כמה שעות, אחרי שהבנתי שאין לי שליטה על התוצאה ושמי שמנהל את המסע הזה נגדי נחוש לחסל אותי בתעשייה הזאת. סיכול ממוקד. 
אני מודה לאלפים שכתבו, התקשרו וביקשו לחזק אותי. אין לכם מושג כמה שזה נחוץ כשמתרגש עליך אירוע בלתי צפוי שכזה. אני מאוד מעריך את התמיכה, האמון והגעגועים שרבים מביעים בדרך זו או אחרת בימים האלה. אני גם מתגעגע, ומקווה שהסיוט הזה יחלוף מהר.
שלכם,
שרון גל

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.