כיצד חינך הנגיד סטנלי פישר את לקוחות הבנקים

תארו לכם מצב שבו מוגדרת לכם מסגרת עו"ש (אוברדראפט), אולם מסגרת זו הינה גמישה וכאשר אתה חורג ממסגרת זו הבנקאי מגדיל לך אותה ללא בעיות כי הוא סומך על המילה שלך...
קשה להאמין, אבל כך היה עד שנת 2007. בשנים אלו יכלו מנהלי הסניפים והפקידים לאשר הגדלת מסגרות אשראי ללא כל דיווח וללא כל בקרה. כמובן שהיו החזרות של שיקים ואי כיבודי חיובים, אך הלקוחות ראו את המסגרת כהמלצה בלבד וכאשר היו חריגות ממסגרת האשראי, הבנקאי, שסמך על הלקוח ועל "המילה" שלו, הגדיל זמנית את המסגרת עד ליום בו הלקוח "הבטיח" את כיסוי החריגה. במידה והלקוח חרג מהמסגרת, לא חלה חובת דיווח על מספר ימי החריגה, או על כמות מסגרות האשראי הזמניות המאושרות לו.

בשנת 2005 התמנה מר סטנלי פישר לנגיד בנק ישראל. מר פישר הגיע מארה"ב, שם המושג "משיכת יתר" לא קיים, ומייד הבין שקיימת בעיה חמורה, הזדעזע והחליט למגר את התופעה.
רבים הרימו גבה כאשר הכריז סטנלי פישר כי יגדיר את מסגרות האשראי ללקוחות הבנקים ויוודא אכיפה. דהיינו, אם הלקוח יחרוג מעבר למסגרת האוברדראפט המותרת לו (המינוס), הבנק לא יכבד את השיק או את החיוב ויחזיר אותו מסיבת אין כיסוי מספיק. רוב הלקוחות, וכמוהם גם רוב הבנקאים, לא האמינו כי ניתן ליישם תקנה זו.

אבל בנק ישראל והנגיד העומד בראשו, מר סטנלי פישר, חשבו והאמינו אחרת ואכן, חוק איסור חריגה ממסגרות אשראי נכנס לתוקף בינואר 2006. הבנקים, ובכלל זה גם בנק ישראל, הבינו כי לא יוכלו ליישם חוק זה מבלי לפגוע קשות בעסקים ובמשקי הבית בישראל וזאת לאחר עשרות שנים של אי הגדרת גבולות ובשל אופי הלקוחות שעוצב ברוח התקופה. על מנת להוביל את המהלך, תוך צמצום הפגיעה בלקוחות, הקנה בנק ישראל לבנקים כלים כגון: מסגרות זמניות-חד צדדיות, הלוואות גישור והלוואות בלון. כלים אלו נועדו לעזור ללקוחות ולבנקים להיערך לשינוי בהדרגה ולהתרגל למציאות.

ביולי 2007 החליט בנק ישראל להתקדם שלב נוסף ביישום החוק והחל להקשות ולדרוש דוחות מהבנקים לגבי לקוחות שחורגים ובדק כל חריגה מההנחיות.

הבנקים עצמם אכן החלו לקיים תקנה זו מיולי 2007 אולם עדיין ניתן די חופש וכלים למנהלים. בנק ישראל המשיך ללחוץ בעניין עד מצב שבו אילץ את הבנקים להפריש חלק מהרווחים שלהם על חשבונות חורגים.

חשוב להבין כי המערכות הבנקאיות הן מערכות גדולות ומשכך, יש צורך בשנים רבות על מנת לעבד ולהטמיע נהלים. לבנקים לקח 5 שנים להגיע ליישום מלא של החוק. הנושא הצריך משאבים רבים וביניהם הקמת מערכות מחשוב ודיווח מתקדמות הסופרות את ימי החריגה מהמסגרת המאושרת ומתריעות בפני הבנקאי על כך. כיום, חריגות בחשבון מגיעות עד הדרגים הגבוהים ביותר בבנק ומנהלי הסניפים נדרשים לתת תשובות. כפי שצוין קודם לכן, הבנקים נותנים דיווחים על בסיס יומי לבנק ישראל על חשבונות חורגים. חשבון שחורג לאורך זמן מועבר לגבייה בכל דרך אפשרית לרבות פניה להליכים משפטיים. הבנקים מאידך, נאלצים להפריש עליו כסף ובכך מצמצמים את רווחיותם.
כיום - ללקוחות הבנקים, שהורגלו להתנהלות גמישה וליברלית במשך עשרות שנים, לא היה די בזמן זה כדי להבין, להפנים ולסגל התנהלות על פי כללי המשחק שהשתנו לחלוטין ולקוח אשר חורג באופן יומי לא ישרוד, כי יגיע היום שבו לבנקאי שלו ימאס לתת תשובות לדרגים שמעליו והוא יפסיק לכבד לו חיובים ויתחיל להחזיר שיקים.

אמנם כפי שצוין בנק ישראל נתן בתחילת דרכו כלים לבנקים על מנת לעזור למהלך אולם כיום בנק ישראל מצמצם את הכלים הללו (מסגרות זמניות / חד צדדיות / הלוואת גישור) וגורם לבנקים להפסיד כסף על חשבונות חורגים אלה. הבנקים אינם מוכנים להפסיד כסף ולכן, עלולים להחזיר חיובים גם ללקוחות טובים אשר חורגים ממסגרות האשראי.

לכן, על מנת שגם אתם לא תיכללו בסטטיסטיקה של החשבונות המוגבלים והחשבונות החורגים, אני מציע לא לסמוך על טוב-הלב של הבנקאי או לחילופין יד הגורל, עליכם לחשוב על פתרונות לבעיה זו ולהתכונן מבעוד מועד.

כמובן שהתנהלות של חשבון בחריגה לאורך זמן מראה על בעיה בהתנהלות הפיננסית, אבל זה כבר נושא לכתבה אחרת.

שחר אלוני, מנכ"ל פירמת הייעוץ הפיננסי אלוני-האפט גלובל קפיטל.



הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.