תעשיות הנשק האמריקאיות והקשר לשוק ההון

ביום שלישי שעבר (18.6.13) אושר בקריאה ראשונה תקציב הממשלה לשנים 2013-2014 לאחר שלל השינויים שבוצעו בו. התקציב כלל קיצוץ רוחבי ברוב משרדי הממשלה, אולם באופן כמעט מסורתי הקיצוץ דילג על תקציב משרד הביטחון שהינו הגדול ביותר מבין הוצאות הממשלה. בשנת 2012 תקציב משרד הביטחון הסתכם ב-68.5 מיליארד שקל, המהווים 16% מתקציב הממשלה
באותה השנה.

יש לומר שמשקל ההוצאה הציבורית בישראל על ביטחון מהתוצר, היא בין הגבוהות בעולם. על פי נתונים שפירסם ארגון הביון האמריקאי CIA, עולה כי ישראל הקטנה ממוקמת שישית בעולם ברשימת המדינות אשר מוציאות את ההון הגבוה ביותר ממקורותיהן לצרכים צבאיים ביחס לתמ"ג. על פי דו"ח שפרסם אשתקד מרכז המחקר והמידע בכנסת ישראל, עולה כי נכון לשנת 2009 המשקל של ההוצאה לביטחון מהתוצר בישראל הסתכם ב-6.7%, לעומת 1.5% בממוצע במדינות ה-OECD. נתונים אלו ממחישים את המציאות בה ישראל חיה ב-65 שנות קיומה. אך יחד עם זאת, נציין שהצורך של ישראל להקדיש משאבים רבים על צורכי ביטחון, הרבה מעבר לחינוך ובריאות, אינו שמור רק לה.

SIPRI (גוף מחקר בינלאומי המספק מחקרים הקשורים לתעשיית הנשק על כל היבטיה) קבע בדו"ח השנתי שלו, כי ההוצאה העולמית על צרכים צבאיים ב-2012 הסתכמה ב-1.756 טריליון דולר. מהדו"ח עולה, כי הבזבזנית הגדולה ביותר בעולם על צרכים צבאיים, היא אמריקה ששרפה בשנה החולפת 685.3 מיליארד דולר לצרכיה הבטחוניים. למעשה מאז 2001 ארה"ב הגדילה את הוצאותיה לטובת צרכים צבאיים ב-69%. נזכיר כי שנת 2001 היתה אות הפתיחה למאבק שלה בטרור העולמי לאחר אסון התאומים, אשר בהמשך התגלגל למלחמה כוללת באפגניסטן. 

ניתן לומר כי לאחר שתי מלחמות עולם גדולות, מלחמה קרה אחת, מלחמות נוספות רבות, ומאבקים אלימים בין אומות העולם, וזאת מבלי לשכוח את פעילות ארגוני הפשיעה החמושים, צמחה לה תעשייה משגשגת  - תעשיית הנשק – תעשייה שלא מתכוונת להיעלם, שהרי גם בעיתות שלום, ממשיכות מדינות העולם להתחמש כדי לשמור על מאזן הכוחות. כמו כן, בשנים האחרונות נראה, כי מדינות כמו הודו, יפן, סין ואיחוד האמירויות מגדילות את הוצאותיהן על התעשיות הביטחוניות שלהן. הנהנית העיקרית מכך, היא תעשיית החלל והביטחון של ארה"ב. הבריתות האסטרטגיות הרבות של ארה"ב מאלצות אותה לשתף את בנות בריתה בטכנולוגיה הצבאית שלה. בדירוג שביצע SIPRI בשנת 2011, עולה כי מתוך 100 התעשיות הצבאיות הגדולות בעולם, 46 מהן אמריקאיות. עוד ניתן לראות שמבין עשרת התעשיות המובילות בעולם, 8 מתוכן אמריקאיות. כלומר, מי שמחפש להיחשף לתחום, יכול לבחון את החברות הצבאיות-ציבוריות מארה"ב.

איך ניתן להיחשף לתחום? פרט להשקעה ישירה בחברות הפועלות בתעשיית הצבאיות ניתן להיחשף באמצעות השקעה ב-ETF המתמחה בתחום זה. דוגמאות ל-ETF:  PowerShares Aerospace & Defense (סימול: PPA) תעודה זו מתמקדת בהשקעה בחברות העוסקות בפיתוח, ייצור, תפעול ותמיכה בתעשיות הביטחוניות בארה"ב. ב-12 החודשים האחרונים זינקה תעודה זו ב-29.3% בעוד שמדד דאו ג'ונס עלה ב-16.76% בלבד. דוגמא נוספת iShares Dow Jones US Aerospace & Defence (סימול: ITA) מדובר בתעודה המתמקדת בהשקעה בתעשיות הביטחוניות ותעשיות החלל מקרב רשימת החברות הנמנות במדד דאו ג'ונס. ב-12 החודשים האחרונים זינקה תעודה ב-27.25%.

שורה תחתונה: שגשוגה של תעשיית הנשק העולמית בעשורים האחרונים התאפשרה כתוצאה מרצונן של ממשלות העולם להתחמש, ובכך לשפר את מעמדתן וכוחן בעולם. אולם אי אפשר להתעלם מהעובדה שהכלכלה העולמית עוברת בשנים האחרונות טלטלות כלכליות רבות. יחד עם זאת, ייתכן מצב בו קובעי המדיניות של הכלכלות הגדולות יקצצו את השקעתם בביטחון, מה שיהווה את האיום הגדול של התעשיות הביטחוניות האמריקאיות.

אין לראות במאמר זה המלצת השקעה במניות של החברות המוזכרות בו. הטיפ רלוונטי למועד כתיבתו. הניתוח במסמך זה נעשה בהתבסס על מידע אשר פורסם ו/או היה נגיש לכלל הציבור באתר https://www.google.com/finance אשר החברה מניחה שהינו מידע מהימן, וזאת, מבלי שביצעה בדיקות עצמאיות לשם בירור מהימנותו.

ערן צחי, אנליסט אינפיניטי

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.