בעלי עסקים רבים נתקלים בקשיים לגביית שכרם, לאחר שביצעו עבודות. פעמים רבות, מערימים הלקוחות קשיים, מתרצים תירוצים ונוקטים בסחבת – כל זאת במטרה ליהנות מהשירות, מבלי לשלם את המחיר.
לדברי עו"ד דב קיידנוב, בעלי מקצוע רבים נוטים לבצע עבודות על סמך הבטחה כי ישולם להם כסף, אך כל עוד אין בידיהם אמצעי תשלום של הלקוח, כמו כרטיס אשראי, צ'ק או שטר ערבות – הם סבורים שלא ניתן לחייב את הלקוח על העבודה.
לדברי עו"ד קיידנוב, העוסק רבות בייצוג חייבים וזוכים בהוצאה לפועל, אין טעות גדולה מכך. לדבריו, ניתן לגבות חוב גם אם לא היה מעורב בעסקה כל אמצעי תשלום או שטר חוב.
כך למשל, חוזה, המפרט את מהות העבודה ואת השכר בצידה יספיק להוצאה לפועל על מנת להורות ללקוח (החייב) לשלם לבעל המקצוע (הזוכה) על עבודתו. כך גם זיכרון דברים על פתק, או הזמנת עבודה, תעודת משלוח ואפילו חשבונית שהוציא הזוכה אל החייב.
ההליך המאפשר לבעלי עסקים לגבות חובות באמצעות מסמכים אלה - נקרא תביעה בסכום קצוב להוצאה לפועל. קיימים מספר תנאים לפיהם ניתן לתבוע ולקבל כספים בהליך זה. על ההליך שלא רבים מודעים לו, בכתבה הבאה.
מה צריך לעשות כדי לקבל את עזרת ההוצאה לפועל מול לקוחות המסרבים לשלם על שירותים ומוצרים שקיבלו לידיהם?
עו"ד קיידנוב מסביר כי במידה שהצד שנדרש לשלם, המכונה "חייב", מסרב לעשות זאת, כל שנדרש מהצד אשר מגיע לו התשלום, המכונה "זוכה", הוא להביא את החוזה שנחתם בין הצדדים - ישירות אל ההוצאה לפועל - ולבקש כי החוב ייגבה מהחייב. אך לשם כך, מסתבר, לא חייב להימצא חוזה בין השניים.
לדברי עו"ד דב קיידנוב, לא ניתן לתבוע בהוצאה לפועל את החייב רק על סמך חשבונית שהוצאה על ידי בעל העסק. בכדי שניתן יהיה לתבוע את החייב באמצעות חשבונית, על בעל העסק לאחוז גם בהזמנה בחתימתו של הלקוח. במקרה שכזה, בעל העסק יכול להגיש בקשה להוצאה לפועל על סמך הזמנת העבודה והחשבונית שהוציא.
לחלופין, אומר עו"ד קיידנוב - ניתן להציג הזמנות שניתנו בדוא"ל או בדואר, שקדמו למתן השירות. ראיות אלה מספיקות כדי לפנות להוצאה לפועל.
לדבריו, ראיות שכאלה נקראות בשפת ההוצאה לפועל – 'ראיה שבכתב', וקיומה מהווה תנאי להליך, הנקרא בשפת ההוצאה לפועל - תביעה בסכום קצוב להוצאה לפועל.
"לא בכל המקרים החייב יגיש התנגדות"
לראיות אותן מצרף בעל העסק קיימת חשיבות רבה, כפי שעולה מהתביעה הבאה, שהתנהלה בביהמ"ש השלום בפתח תקווה.
א.ש.י פרשקובסקי, חברה לבניין בע"מ, ביקשה מבית המשפט למחוק תביעה שהוגשה נגדה בהוצל"פ על ידי חברת 'ש.א אתרים' אספקה טכנית, זאת מכיוון שלטענתה, תעודות המשלוח וההזמנות שצורפו לתביעה אינן מציינות את מחיר השירות, וכמו כן, חלקן אף אינן חתומות על ידה.
עוד טענה חברת א.ש.י פרשקובסקי כי קיימת אי התאמה בין ההזמנות לבין תעודות המשלוח והחשבוניות השונות, ולכן, לטענתה חברת 'ש.א אתרים' לא עמדה בדרישת ה"ראיה בכתב" לדרישת תשלום חוב בסכום קצוב, ועל כן יש להורות על מחיקתה. 'ש.א אתרים' הציגה מנגד הזמנות ותעודות משלוח החתומות על ידי א.ש.י פרשקובסקי. 'ש.א אתרים' טענה שההסכמות לעבודות שעבורן הציגה חשבוניות ללא הזמנות בכתב - בוצעו בעל פה.
לדברי עו"ד קיידנוב, השאלה המרכזית שעמדה בדיון זה הייתה האם הראיה בכתב אותה סיפקה 'ש.א. אתרים' מספיקה, או שמא יש צורך בראיה גם לגבי הסכום?
בית המשפט קבע כי בראיות שהביאה התובעת מספיקות על מנת להוכיח את החוב, ועל כן פסק שעל הנתבעת לשלם לתובעת את גמולה.
תביעה על סכום קצוב
לדברי עו"ד קיידנוב, לשכת ההוצאה לפועל מוסמכת לטפל בכל חוב - אם הסכום הנתבע נמוך מ-50 אלף שקל. במקרה שכזה עליה להודיע לחייב כי נפתח נגדו תיק בהוצאה לפועל. אם הסכום הנדרש עולה על סכום זה, יעבור הדיון לבית משפט השלום.
"היתרון של הגשת דרישה לתשלום בסכום כסף קצוב הוא בכך שהתובע זוכה בקיצור משמעותי של ההליכים המשפטיים, ובגבייה מוקדמת יותר של הסכומים המגיעים לו" מסביר עו"ד דב קיידנוב, "זאת בניגוד להליך המשפטי האזרחי הרגיל". לדבריו, התובע בהליך לא נדרש להוכיח את טענותיו בהתאם למאזן ההסתברויות ולא מתנהל כאן משפט אזרחי מלא, אלא נדונה רק השאלה האם התקבלה התחייבויות של החייב לתשלום החוב.
לדברי עו"ד קיידנוב, בכ-40 אחוזים מהבקשות הללו, החייבים כלל לא מתייצבים לדיון, וכך זוכים 'הזוכים' בהחלטה, ללא דיון. לדברי עו"ד קיידנוב, מדובר במקרים בהם החייבים מכירים בחבותם, או בכאלה שפשוט שוכחים להגיע לדיון.
לדבריו, חייב שאינו מגיע לדיון יגלה בהמשך הדרך, שההוצאה לפועל ממשיכה לפעול נגדו, ורודפת אותו על חובו – כאשר הריביות הופכות לנשכניות ביותר.
"החייבים על פי רוב מתנגדים"
לדברי עו"ד קיידנוב, כ-60 אחוזים מהחייבים שנפתח נגדם הליך לדרישת תשלום בסכום קצוב, מגישים בקשה לביטול החוב – ובשפה משפטית 'התנגדות לתביעה בסכום קצוב - מחיקת השטר'. במקרים לא מעטים, חשים הרשמים בהוצאה לפועל, כי אין בידיהם מספיק ראיות להכריע בסכסוך - וההתנגדות מתקבלת. במקרים אלה, מועברת התביעה להכרעתו של בית משפט השלום.
לדוגמה, מציין עו"ד קיידנוב תביעה שהוגשה להוצאה לפועל על ידי אזרח שביטח את רכבו נגד הפניקס חברה לביטוח, לתשלום תגמולי ביטוח וריבית. המבוטח תבע תשלום בגין רכבו שבוטח במסגרת פוליסה לביטוח מקיף, וסירובה של חברת הביטוח לתשלום.
המבוטח טען כי מגיעים לו מלוא תגמולי הביטוח, וזאת על פי המחירון המתפרסם על ידי השמאי לוי יצחק. לחיזוק דבריו, הצביע על כך שפוליסת הביטוח עצמה מפנה אל מחירון השמאי לוי יצחק, ועל כן, לטענתו, עצם הכתוב בפוליסה מספיק כדי לקיים את דרישת הסכום הקצוב, ובחישוב אריתמטי קל ופשוט ניתן להגיע לסכום שחייבת לו חברת הביטוח.
חברת הפניקס מצידה טענה, שהתביעה שהוגשה אינה מתאימה להידון כתביעה לסכום קצוב, שכן מדובר בפוליסה שבה לא נקבעו תגמולים מוסכמים לפיצוי, והתגמולים הללו תלויים במשתנים מיוחדים רבים, כגון מצב הרכב בעת שנגנב, שומה והערכת פיצוי. חברת הפניקס טענה עוד שהתובע לא צירף לתביעה את פוליסת ביטוח הרכב עצמה, ועל כן אין התביעה עומדת בדרישות התקנה לדרישת תשלום בסכום קצוב.
רשם ההוצאה לפועל קיבל חלק מטענות התובע, אך גם חלק מטיעוני חברת הביטוח, והחליט להעביר את ההכרעה בסכסוך אל ביהמ"ש השלום.
תביעה על חלק מהמוצר או מהשירות
לדברי עו"ד קיידנוב, תביעת הוצאה לפועל הופכת למורכבת יותר, במקרה שבו סופק רק חלק מהמוצר או מהשירות. "הגשת תביעה חלקית לתשלום היא אפשרית, בתנאי שניתן להעריך מבחינה חשבונאית את היקף העבודה שניתנה, ללא צורך בהערכות מחיר", מסביר עו"ד קיידנוב. "במידה ואי אפשר להעריך את הסכום, לא ניתן יהיה להגיש את התביעה בהוצאה לפועל, ויש להגישה לבית המשפט, שייאלץ לדון בראיות ולנהל משפט בנושא". בבית המשפט, לדברי עו"ד קיידנוב, יוכל התובע לתבוע כל סכום, והתביעה תוכרע בסופו של דבר על בסיס הראיות.
לסיכום, אומר עו"ד קיידנוב, "מערכת ההוצאה לפועל מאפשרת לבעלי העסקים ולנותני שירותים הליך דין מקוצר לתביעת בעלי חובות, אך לעתים, המקרים מורכבים יותר והדיונים מגיעים לפתח בית המשפט". כך או כך, מומלץ לפנות אל עו"ד המתמחה בגביית חובות, שסוגיות בתחום זה מוכרות וידועות לו ויוכל, בהתאם לכל מקרה ומקרה, לסייע לבעל העסק לקבל את כספי החובות המגיעים לו.
לעו"ד דב קיידנוב HYPERLINK "https://www.zvilaw.co.il/" https://www.zvilaw.co.il/ ידע רב וניסיון מוכח בתביעות אזרחיות ומנהליות, ליטיגציה, הקמה ופירוק חברות, עריכת הסכמי מכר במקרקעין, הליכי ההוצאה לפועל ופשיטת רגל, ועוד.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

עוד דב קיידנוב


