חטף התקף לב בשל פגיעה בכבודו ודורש להכיר בכך כתאונת עבודה

פועל בניין ותיק, נעלב קשות מכך שאחיו הצעיר של הקבלן העיר לו על קצב עבודתו. השניים החלו מתווכחים בלהט, אך עם שוך הוויכוח, חזרו לעבוד בחום הכבד. הוויכוח פסק, אך העלבון הצורב נמשך והפועל המבוגר החל לחוש מחושים בחזהו, שפסקו לאחר זמן.

 

לאחר כמה ימי מנוחה, חזר הפועל לעבודה, וכמה שבועות לאחר מכן, התלהט שוב ויכוח בין הפועל הוותיק לאחיו של המעסיק, על אותו עניין בדיוק, אך הפעם לא עמד ליבו של הפועל הוותיק בעומס והוא הובהל לבית החולים עם אירוע לב חמור.

 

הפועל, שאיבד את כושר עבודתו, פנה למוסד לביטוח הלאומי על מנת שיכיר באירוע כתאונת עבודה. במוסד לביטוח לאומי דחו את תביעתו, וגם תביעתו בפני בית הדין האזורי לעבודה – נדחתה.

בעקבות ההחלטות שלא להכיר באירוע כתאונת עבודה הוגש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה באמצעות עו"ד אמיר לוי מנתניה.

בימים אלה אמור להכריע ביה"ד הארצי לעבודה, האם הפגיעה בכבוד יכולה לשמש עילה לתאונת עבודה.

ס', פועל בניין בשנות ה-50 לחייו, דורש מהמוסד לביטוח לאומי להכיר באירוע לב אשר חווה כתאונת עבודה.  

הפועל עבד במשך שנים כברזלן אצל קבלן ומהנדס בניין בשם ע'. עד לאותו אירוע שהפך לטענתו את חייו. לטענת הפועל, הערות חוזרות ונשנות במהלך יום העבודה, מפי פועל לא מנוסה בעבודה, הצעיר בגילו אף מבנו, הובילו לוויכוח קשה בין השניים – ויכוח, אשר בתוספת העבודה המאומצת בחום הקשה, גרם לו לאירוע לב. 

 

תביעה שהגיש ס' למוסד לביטוח לאומי, להכרה באירוע כפגיעת עבודה, נדחתה על ידי המוסד, וכך גם תביעתו לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. 

הפועל שכר את שירותיו של עו"ד אמיר לוי מנתניה, העוסק רבות במאבקים להשבת זכויות של עובדים שהיו מעורבים בתאונות עבודה. עו"ד לוי הגיש לאחרונה ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים – על מנת שזה יכיר באירוע כתאונת עבודה, או לחלופין, שימנה מומחה מטעמו אשר יבחן את האירוע ויחווה את דעתו.

 

מתביעתו של הפועל עולה כי תוך כדי עבודה מאומצת, הוא החל סופג הערות והוראות מאחיו הקטן של המעסיק, ששימש כפועל פשוט לצדו. דבר זה לא היה רגיל, לאחר ששנים קיבל הפועל הנחיות עבודה רק ממעסיקיו הקבלנים, להם רכש כבוד כ"בעלי הבית". 

הפועל לא אמר דבר, בלע את העלבון וחזר לעבודתו המאומצת בתנאי חום כבד. אך אז, הוא חש כאבים בחזה ופונה על ידי אביו של מעסיקו לקבלת טיפול רפואי. לאחר שלושה ימי אשפוז ומספר ימי מנוחה, הפועל החלים ושב לעבודה, אך עם שובו, חזר הפועל הצעיר לתת לו הוראות עבודה ולהאיץ בו והעליבו. הפועל עסק בעבודה מאומצת של בניית גדרות בחום הכבד, שאותה ביצע לבדו ללא עזרת פועלים אחרים, שבדרך כלל מסייעים לו במשימות מסוג זה. מתצהירו עולה כי הצעיר המשיך לשגר אליו הערות מעליבות בנוגע לטיב עבודתו ואף האיץ בו להגביר את קצב עבודתו. 

 

הפעם הרגיש הפועל כי הוא איננו יכול לשאת את העלבון יותר, ובין השניים פרץ ויכוח קולני שנמשך מספר דקות. "הפועל, אדם רגוע מטבעו שאינו נוטה להתעצבן או להתפרץ בקלות, התעצבן באירוע זה באופן חריג ומיד חש כאבים עזים בחזה", מספר עו"ד אמיר לוי. 

 

הוא פונה לבית החולים לניאדו באמבולנס, כאשר בדרך עבר החייאה באמצעות מכות חשמל. בבית החולים אובחן כי הפועל סובל מאוטם שריר הלב. "אין לי ספק כי השילוב של הוויכוח שגרם לפועל להתעצבן באופן חריג, יחד עם המאמץ הפיזי של העבודה בחום הכבד, הוא שגרם לאוטם שריר הלב", אומר עו"ד לוי.

 

בית הדין לעבודה מתעלם מהעדויות  

לפני כשלוש שנים הגיש הפועל תביעה למוסד לביטוח לאומי, להכרת האירוע הלבבי כפגיעת עבודה. תביעה זו הוגשה ללא ליווי משפטי מקצועי. לתביעה, שהייתה חתומה על ידי מעסיקו, צירף הפועל טופס המפרט את נסיבות האירוע. הפועל, המעסיק ואחיו הצעיר נחקרו על ידי המוסד לביטוח לאומי, אחיו של המעסיק עצמו העיד כי "היה ויכוח קשה, הפועל התעצבן יותר מאשר בדרך כלל. בדרך כלל אני לא אומר לפועל מה לעשות". 

 

"בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב התעלם לחלוטין מעדות אחי המעסיק, אך נתן משום מה משקל רב לעובדה כי הצעיר לא זכר את המילים המדויקות שהוחלפו בינו לבין הפועל, או את המרחק המדויק שבו עמדו בעת הוויכוח", אומר עו"ד לוי. 

לטענת עו"ד לוי, טעה בית הדין כשקבע כי (ציטוט מפסק הדין) "מעדותם של המעסיק ושל אחיו של המעסיק, ניכר היה וכך התרשמנו, שהם מבקשים לסייע לתובע, עובד מסור וחרוץ שלקה בליבו בהיותו עובד, וכי רק בשל כך ועל מנת לכפר על אחריותם - נשמעה בפנינו עדותם". 

לדברי עו"ד לוי, קביעה זו מנוגדת לניסיון החיים, לפיו מעסיקים בדרך כלל מקשים על בירור נסיבות התאונה, על מנת שלא למצוא עצמם חשופים לתביעות עובדים. "בית הדין טעה, כשלא קבע כי דווקא בגלל שהמעסיק מאמין כי אכן האירוע התרחש כפי שהתובע מציין, ואף אחיו העיד כך, הרי שאמינותם גדלה, ויש ליתן משקל משמעותי לעדותם.

בנוסף טוען עו"ד לוי, כי בית הדין לעבודה בחר להתעלם מחוות דעתו של ד"ר חאסקיה עבד, קרדיולוג בכיר. ד"ר עבד קבע כי "המאמץ הפיזי והנפשי הכשירו את הקרקע לאוטם שריר הלב". כלומר, קיים קשר בין החשיפה למאמץ פיזי ונפשי – ויכוח עם אחד העובדים – לבין אירוע הלב.

 

לדברי עו"ד אמיר לוי, על מנת שאוטם שריר הלב יוכר כתאונת עבודה, על המבוטח להוכיח שהתרחש אירוע חריג בעבודתו, בסמוך לאירוע אוטם שריר הלב. לשם כך, על המבוטח להוכיח שאירע אירוע אשר מהבחינה הסובייקטיבית היה חריג מבחינת העובד ושהוא נתמך בראיות אוביקטיביות. "אירוע חריג יכול להתבטא בדחק נפשי בלתי רגיל, או במאמץ גופני יוצא דופן", מסביר עו"ד לוי, "ואת הדחק הנפשי יש לבחון סובייקטיבית, מנקודת מבטו של התובע". 

 

לדברי עו"ד לוי, אין ספק שהייתה פגיעה שהתפרשה כקשה מבחינת התובע, שכבודו חשוב לו מאוד. "מדובר באדם רגוע, שפגיעות חוזרות בו על ידי אדם צעיר ממנו וללא ניסיון מקצועי כשלו היוו עבורו דחק בלתי רגיל, שגרם לו להתעצבן בצורה יוצאת דופן, וזאת לאחר שגופו כבר היה עייף מהעבודה הפיזית שאותה ביצע".

לאור כל אלה, מבקש עו"ד אמיר לוי מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, להכיר בתובע כנפגע עבודה ולקבוע כי הוויכוח עם הפועל הצעיר בסמוך לעבודה ממושכת בחום הכבד, מהווה אירוע חריג. לחלופין, מבקש עו"ד לוי, שבית הדין יורה על מינוי מומחה רפואי מטעמו, אשר יבחן, האם קיים קשר סיבתי בין הוויכוח הסוער בין הפועלים, לבין אירוע אוטם שריר הלב ממנו סבל התובע באותו יום. 

 

עו"ד אמיר לוי מנתניה https://www.allaw.co.il  עוסק רבות בתביעות להשבת זכויות של עובדים ומבוטחים, במאבקיהם מול המוסד לביטוח לאומי, חברות ביטוח וקופות החולים.