גלעד גרומר
גלעד גרומר
28/10/2013
סביר להניח כי כעת, כשנשק הריבית הולך ונגמר, תאלץ הנגידה החדשה של בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, להשתמש בכלים מוניטריים יצירתיים יותר . והמשקיעים?
באופן מפתיע ובניגוד לקונצנזוס, הוריד בנק ישראל את הריבית בחודש שעבר ב- 0.25% לרמה של 1% בלבד. הפעם האחרונה בה הייתה הריבית בישראל ברמה זהה הייתה בחודש דצמבר 2009, ורמה נמוכה זו נובעת, להערכתנו, בעיקר מהרצון להשפיע על שערי החליפין. הריבית הנמוכה תומכת, כמובן, בשוק האג"ח.
נראה כי הודעתו של ה- FED בחודש שעבר באשר להמשך תכנית ההרחבה הכמותית עשתה את שלה וצפוי כי זו תמשיך להקרין על המדיניות העתידית הן של הבנק המרכזי המקומי והן של בנקים מרכזיים בעולם. סביר להניח כי כעת, כשנשק הריבית הולך ונגמר, תאלץ הנגידה החדשה של בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, להשתמש בכלים מוניטריים יצירתיים יותר בכדי להמשיך ולהוביל מדיניות מוניטרית מרחיבה.
ריבית נומינלית של אחוז המגלמת ריבית ריאלית שלילית, היא אינדיקציה לכלכלה הצומחת בקצב הנמוך יחסית לפוטנציאל הגלום בה – כזו הזקוקה לזריקת מרץ מוניטרית, וכעת נשאלת השאלה האם על בסיס נתוני המאקרו הנוכחיים ניתן להניח הפחתות ריבית נוספות לכיוון רמת השפל ההיסטורית של חצי האחוז משנת 2009. לצורך כך, מעניין יהיה להשוות נתונים כלכליים בסיסיים מהתקופה הנוכחית לאלו ששררו בשנת 2009.
על פי האומדן השני למחצית הראשונה של שנת 2013, הגיע התוצר המקומי הגולמי לרמה של 3.3% בחישוב שנתי. נציין כי על פי הערכות בנק ישראל, צפוי התוצר לעלות בשנת 2013 כולה בשיעור של 3.6% – כלומר, בתוך הטווח של פוטנציאל הצמיחה של בין 3.5% ל- 4% הקיים במשק הישראלי. לשם השלמת התמונה יש לציין כי הערכות אלו כוללות גם את תחילת הפקת הגז ממאגר תמר המוסיפה לצמיחת התמ"ג כאחוז. בכל מקרה, ברור כי ניתן לומר שלא מדובר באווירה משברית. אם נשווה את הנתון לשנת 2009 נגלה כי אז עלה התוצר בשיעור נמוך של 1.1% בלבד, כאשר ברבעון הראשון של שנת 2009 – בסמוך למשבר, אף נרשמה צמיחה שלילית של 2.4%.
מדד מנהלי הרכש המהווה אינדיקטור מרכזי לפעילות העתידית, עמד בשנת 2009 על רמה ממוצעת של כ- 45 נקודות וזאת בהשוואה לממוצע של כ- 48.9 נקודות מתחילת השנה הנוכחית. אמנם שני המספרים נמצאים מתחת לרמת 50 הנקודות המפרידה בין התרחבות להתכווצות, אך אין ספק כי הנתון של שנת 2013 טוב יותר.
לבסוף נקנח בנתון חשוב נוסף והוא שיעור האבטלה ושיעור ההשתתפות בשוק העבודה. במחצית הראשונה של שנת 2013 עמד שיעור האבטלה הממוצע על כ- 6.75% ושיעור ההשתתפות עמד על כ- 63.7%, וזאת לעומת שנת 2009 בה שיעור האבטלה הממוצע עמד על כ- 9.5% ושיעור ההשתתפות הסתכם בכ- 62%. גם כאן ניתן לראות בבירור מצב טוב יותר באופן משמעותי במציאות הנוכחית ביחס לזו ששררה במשק המקומי בשנת 2009, וזאת עוד כאשר שינה הלמ"ס את שיטת המדידה ב- 2012 לכזו שהוסיפה כמעט 1% לשיעור האבטלה. בהחלטת הריבית האחרונה, ציין בנק ישראל כי שיעור האבטלה הנוכחי נראה כשיעור אבטלה של צמיחה מלאה, כאשר הכוונה היא, שקשה לראות אותו ממשיך לרדת באופן מהותי.
לסיכום, בחינת נתוני מאקרו מרכזיים המצביעים על מצבו של המשק המקומי מעידים להערכתנו כי מצב הכלכלה אינו מצריך המשך הרחבה מוניטרית וכי ככל הנראה הסיבה העיקרית להמשך ההפחתות נעוצה באפשרות של המשך החלשות הדולר מול השקל אשר פוגעת ביצואנים. בהקשר זה נזכיר שלא מכבר הכריז בנק ישראל כי הוא צפוי לרכוש סכום של 3.5 מיליארד דולר בשנת 2014 – משמעותית גבוה יותר ביחס לשנה הנוכחית בה צפויות להסתכם רכישות המט"ח בהיקף של שני מיליארד דולר בלבד.
בימים אלו אנו מעדיפים להוריד חשיפות לאג"ח הממשלתיות לנוכח התשואה האבסולוטית הנמוכה. מלבד מדד ספטמבר, אשר צפוי להיות חיובי, אנו מעריכים כי לפנינו תקופה של מדדים אפסיים ולכן נראה שיש מקום להטיה שקלית ברורה.
לגבי הרכיב הקונצרני בתיק ההשקעות נציין, כי למשקיע הפרטי מומלץ שהחשיפה לאיגרות חוב תבוצע באמצעות פיזור ולא בהחזקה ישירה, וזאת על מנת להקטין את הסיכון. בשנים האחרונות היינו עדים לאיגרות חוב שדורגו גבוה על ידי חברות הדירוג ועדיין הסבו למשקיעים הפסדים גדולים. למרות האמור לעיל, להערכתנו, משקיע שמעוניין בכל זאת ברכישה ספציפית של איגרות חוב, ראוי שיתמקד בחברות חזקות.
הסיבות שמנינו, בתוספת העובדה כי בדיון הריבית האחרון התנגדו שניים מתוך חמשת חברי הוועדה להפחתת הריבית, מביאים לכך שניתן להעריך בסבירות גבוהה כי לא מן הנמנע שאנו נמצאים בסוף גל הפחתות הריבית. עובדה זו ראוי כי תבוא לידי ביטוי בתיק ההשקעות ולהערכתנו הדבר מהווה הזדמנות להתחיל לבנות אט אט את הפוזיציה בריבית משתנה לקראת תקופות העלאות הריבית שעוד יגיעו. ביצועי האפיק נתמכים גם במיעוט הנפקות בריבית משתנה, כך שההיצע מוגבל יחסית. מבנה העקום התלול מייצר יתרון ליצירת מח"מ סינטטי בינוני, כאשר את הקצה הקצר של האג"ח הממשלתיות אנו מעדיפים להחזיק בריבית משתנה, מהסיבות שציינו, ולא במק"מ.
מאת: גלעד גרומר, מנהל שיווק ולקוחות, בית ההשקעות מנורה מבטחים
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
באופן מפתיע ובניגוד לקונצנזוס, הוריד בנק ישראל את הריבית בחודש שעבר ב- 0.25% לרמה של 1% בלבד. הפעם האחרונה בה הייתה הריבית בישראל ברמה זהה הייתה בחודש דצמבר 2009, ורמה נמוכה זו נובעת, להערכתנו, בעיקר מהרצון להשפיע על שערי החליפין. הריבית הנמוכה תומכת, כמובן, בשוק האג"ח.
נראה כי הודעתו של ה- FED בחודש שעבר באשר להמשך תכנית ההרחבה הכמותית עשתה את שלה וצפוי כי זו תמשיך להקרין על המדיניות העתידית הן של הבנק המרכזי המקומי והן של בנקים מרכזיים בעולם. סביר להניח כי כעת, כשנשק הריבית הולך ונגמר, תאלץ הנגידה החדשה של בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, להשתמש בכלים מוניטריים יצירתיים יותר בכדי להמשיך ולהוביל מדיניות מוניטרית מרחיבה.
ריבית נומינלית של אחוז המגלמת ריבית ריאלית שלילית, היא אינדיקציה לכלכלה הצומחת בקצב הנמוך יחסית לפוטנציאל הגלום בה – כזו הזקוקה לזריקת מרץ מוניטרית, וכעת נשאלת השאלה האם על בסיס נתוני המאקרו הנוכחיים ניתן להניח הפחתות ריבית נוספות לכיוון רמת השפל ההיסטורית של חצי האחוז משנת 2009. לצורך כך, מעניין יהיה להשוות נתונים כלכליים בסיסיים מהתקופה הנוכחית לאלו ששררו בשנת 2009.
על פי האומדן השני למחצית הראשונה של שנת 2013, הגיע התוצר המקומי הגולמי לרמה של 3.3% בחישוב שנתי. נציין כי על פי הערכות בנק ישראל, צפוי התוצר לעלות בשנת 2013 כולה בשיעור של 3.6% – כלומר, בתוך הטווח של פוטנציאל הצמיחה של בין 3.5% ל- 4% הקיים במשק הישראלי. לשם השלמת התמונה יש לציין כי הערכות אלו כוללות גם את תחילת הפקת הגז ממאגר תמר המוסיפה לצמיחת התמ"ג כאחוז. בכל מקרה, ברור כי ניתן לומר שלא מדובר באווירה משברית. אם נשווה את הנתון לשנת 2009 נגלה כי אז עלה התוצר בשיעור נמוך של 1.1% בלבד, כאשר ברבעון הראשון של שנת 2009 – בסמוך למשבר, אף נרשמה צמיחה שלילית של 2.4%.
מדד מנהלי הרכש המהווה אינדיקטור מרכזי לפעילות העתידית, עמד בשנת 2009 על רמה ממוצעת של כ- 45 נקודות וזאת בהשוואה לממוצע של כ- 48.9 נקודות מתחילת השנה הנוכחית. אמנם שני המספרים נמצאים מתחת לרמת 50 הנקודות המפרידה בין התרחבות להתכווצות, אך אין ספק כי הנתון של שנת 2013 טוב יותר.
לבסוף נקנח בנתון חשוב נוסף והוא שיעור האבטלה ושיעור ההשתתפות בשוק העבודה. במחצית הראשונה של שנת 2013 עמד שיעור האבטלה הממוצע על כ- 6.75% ושיעור ההשתתפות עמד על כ- 63.7%, וזאת לעומת שנת 2009 בה שיעור האבטלה הממוצע עמד על כ- 9.5% ושיעור ההשתתפות הסתכם בכ- 62%. גם כאן ניתן לראות בבירור מצב טוב יותר באופן משמעותי במציאות הנוכחית ביחס לזו ששררה במשק המקומי בשנת 2009, וזאת עוד כאשר שינה הלמ"ס את שיטת המדידה ב- 2012 לכזו שהוסיפה כמעט 1% לשיעור האבטלה. בהחלטת הריבית האחרונה, ציין בנק ישראל כי שיעור האבטלה הנוכחי נראה כשיעור אבטלה של צמיחה מלאה, כאשר הכוונה היא, שקשה לראות אותו ממשיך לרדת באופן מהותי.
לסיכום, בחינת נתוני מאקרו מרכזיים המצביעים על מצבו של המשק המקומי מעידים להערכתנו כי מצב הכלכלה אינו מצריך המשך הרחבה מוניטרית וכי ככל הנראה הסיבה העיקרית להמשך ההפחתות נעוצה באפשרות של המשך החלשות הדולר מול השקל אשר פוגעת ביצואנים. בהקשר זה נזכיר שלא מכבר הכריז בנק ישראל כי הוא צפוי לרכוש סכום של 3.5 מיליארד דולר בשנת 2014 – משמעותית גבוה יותר ביחס לשנה הנוכחית בה צפויות להסתכם רכישות המט"ח בהיקף של שני מיליארד דולר בלבד.
בימים אלו אנו מעדיפים להוריד חשיפות לאג"ח הממשלתיות לנוכח התשואה האבסולוטית הנמוכה. מלבד מדד ספטמבר, אשר צפוי להיות חיובי, אנו מעריכים כי לפנינו תקופה של מדדים אפסיים ולכן נראה שיש מקום להטיה שקלית ברורה.
לגבי הרכיב הקונצרני בתיק ההשקעות נציין, כי למשקיע הפרטי מומלץ שהחשיפה לאיגרות חוב תבוצע באמצעות פיזור ולא בהחזקה ישירה, וזאת על מנת להקטין את הסיכון. בשנים האחרונות היינו עדים לאיגרות חוב שדורגו גבוה על ידי חברות הדירוג ועדיין הסבו למשקיעים הפסדים גדולים. למרות האמור לעיל, להערכתנו, משקיע שמעוניין בכל זאת ברכישה ספציפית של איגרות חוב, ראוי שיתמקד בחברות חזקות.
הסיבות שמנינו, בתוספת העובדה כי בדיון הריבית האחרון התנגדו שניים מתוך חמשת חברי הוועדה להפחתת הריבית, מביאים לכך שניתן להעריך בסבירות גבוהה כי לא מן הנמנע שאנו נמצאים בסוף גל הפחתות הריבית. עובדה זו ראוי כי תבוא לידי ביטוי בתיק ההשקעות ולהערכתנו הדבר מהווה הזדמנות להתחיל לבנות אט אט את הפוזיציה בריבית משתנה לקראת תקופות העלאות הריבית שעוד יגיעו. ביצועי האפיק נתמכים גם במיעוט הנפקות בריבית משתנה, כך שההיצע מוגבל יחסית. מבנה העקום התלול מייצר יתרון ליצירת מח"מ סינטטי בינוני, כאשר את הקצה הקצר של האג"ח הממשלתיות אנו מעדיפים להחזיק בריבית משתנה, מהסיבות שציינו, ולא במק"מ.
מאת: גלעד גרומר, מנהל שיווק ולקוחות, בית ההשקעות מנורה מבטחים
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
