נְגִישׁוּת

גודל טקסט

גדול קטן רגיל

ניגודיות גבוהה במיוחד

הפעל רגיל

גופן קריא

הפעל רגיל

טקסט מודגש

הדגש רגיל

הדגשת קישורים

הפעל בטל
דווח

נס גדול לא היה פה >> על המדיניות הכלכלית של ממשלת נתניהו השנייה

דו"ח חדש של מרכז אדוה מאת ד"ר שלמה סבירסקי בהשתתפות: גיא פדה, ירון דישון ועדי סופר

 

 
 

עידו אסייג
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
02/12/2013

ממשלת נתניהו השנייה נדרשה להתמודד עם תביעת תנועת המחאה החברתית ל"צדק חברתי" ועם הביקורת הציבורית על ריכוז כוח כלכלי-פוליטי בידי מספר קטן של קבוצות עסקיות. נתניהו, מצדו, היה כתובת ראויה, בהיותו הדובר הרהוט ביותר של מדיניות קידום המגזר העסקי כמוביל הצמיחה מחד גיסא ושל צמצום תקציבי כדי "לשחרר מקורות לטובת המגזר העסקי" מאידך גיסא. ביטוי מובהק לכך היו הקיצוצים התקציביים הגדולים של 2003 והעברת כספי החיסכון הפנסיוני לשוק ההון. מדיניות זו השיגה את יעדיה: במונחי תמ"ג, משקל תקציב המדינה ירד מ-47% בשנת 2003 ל-38% בשנת 2012, תחת ממשלת נתניהו השנייה - שיעור נמוך מהממוצע ב-OECD. במקביל הצטמק החוב הממשלתי, מ-98% תמ"ג ב-2003 ל-67% תמ"ג ב-2012. והכסף אכן הגיע למגזר העסקי: תחת ממשלת נתניהו השנייה, האשראי של המגזר העסקי היווה 54% מן האשראי במשק (לא כולל משקי בית), ואילו האשראי של הממשלה - 46%; עשור אחד קודם לכן היה היחס הפוך. הצד האחד של מטבע הצמצום התקציבי הוא אשראי רב למגזר העסקי והעצמה של מספר לא גדול של קבוצות הון. הצד השני של המטבע הוא דלדולם של מנגנונים ממשלתיים חשובים באמצעות הפרטה וצמצומים, עד כדי אובדן שליטה: למשל, אובדן שליטה על ההשפעה המבדלת של כספים פרטיים במערכות החינוך והבריאות, או היחלשות היכולת של משרד השיכון לשלוט בשוק הדיור.

המחאה החברתית והמלצות ועדת טרכטנברג בעקבותיה הביאו לשינויים מסוימים במדיניות – ובעיקר הקפאת מתווה הורדת מס ההכנסה והרחבת חוק חינוך חינם מגיל 3. אך בעקרונות היסוד במדיניות המקרו-כלכלית לא חל שינוי. לדוגמא, בסוגיית יוקר המחייה לא ששה ממשלת נתניהו השנייה להפעיל כלים הנתונים בידה, כדוגמת מעורבות גדולה יותר במשק או הטלת פיקוח על מחירים ובמקום זאת היא בחרה לנקוט בדרך של הקמת ועדה להגברת התחרותיות. העברת דגל הצמיחה למגזר העסקי לא הולידה נס בצורת צמיחה יוצאת דופן או שגשוג של כלל שכבות האוכלוסייה. התוצאה הבולטת ביותר של מדיניות זו היא מידה חסרת תקדים של אי שוויון: בהזדמנויות יזמיות, בגישה למקבלי החלטות, בגישה לאשראי, במיסוי, בבעלות על נכסים, בתעסוקה ובשכר.

לקריאת המסמך המלא

היום, יום חמישי, יתקיים כנס לרגל יציאת הדו"ח תחת הכותרת: "האם משהו השתנה? המחאה החברתית והמדיניות הכלכלית" בהשתתפות ח"כ סתיו שפיר, ח"כ אילן גילאון, הכלכלנית תמר בן-יוסף ואיציק אלרוב, מפעילי המאבק ביוקר המחייה. מנחה: פרופ' יוסי יונה. 18:00-20:30, בית ציוני-אמריקה, תל-אביב-יפו. לפרטים נוספים לחצו כאן





הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש. 

x