האישה טענה כי הפסקת עבודתו נעשתה על מנת לא לשלם לה את חלקה במוניטין.
כמו כן דרשה האישה כי הבעל ישלם לה את חלקה בקצבת השאירים שלו, כלומר מחצית מהכספים אותם תעביר קרן הפנסיה לה ולילדיו במקרה וימות. לחלופין דרשה האישה, שהגבר ירכוש ביטוח חיים, וירשום אותה כמוטבת הבלעדית – כך שבמקרה וימות הכספים יועברו אליה. את הגבר ייצגה עו"ד ליאן קהת, שהתנגדה נחרצות לכל דרישות האישה.
כבוד סגנית הנשיא של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה שושנה ברגר קבעה, בפסק דין תקדימי, כי אין לחייב את הבעל לעבוד, כדי לשלם את חלקו במוניטין אישיים, וזאת בניגוד לתשלום מזונות.
חרף כך קבעה כב' השופטת ברגר, שאם הגבר יעבוד בעתיד לאורך שנה שלמה, בשכר שיעלה על 45 אלף ₪ ברוטו בחודש – תהיה זכאית גרושתו לחלקה במוניטין האישיים.
כמו כן, דחתה השופטת את בקשותיה של האישה להעניק לה את חלקה בקצבת השאירים, או לחייב את הבעל לרכוש ביטוח חיים בו היא תהיה המוטבת, וקבעה כי רכישת ביטוח חיים היא החלטה משותפת, ולא ניתן לכפות אותה על אדם כנגד רצונו.
בני הזוג ממרכז הארץ, היו נשואים במשך שלושים שנה, נאבקו כעשר שנים על חלוקת הרכוש ביניהם. החודש הכריעה כבוד סגנית הנשיא של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה שושנה ברגר, בתיק הסבוך, ודחתה כמעט את כל דרישות האישה, שהמרכזית ביניהן הייתה: קבלת חלקה במוניטין האישיים ונכסי הקריירה של בעלה.
לדברי עו"ד ליאן קהת, המייצגת את הגבר, 'מוניטין אישיים' הינו מושג משפטי המתייחס להפרשי השתכרות משמעותיים ביותר בין בני הזוג עם גירושיהם. לדבריה, הלכה זו התקבלה, בעקבות הרצון לאפשר לאותם בני זוג אשר הקריבו את התפתחות הקריירה שלהם למען בניית הבית והמשפחה, שלא ליפול בצורה משמעותית ברמת החיים, כתוצאה מעזיבתו של המפרנס העיקרי את הבית. למעשה, אומרת עו"ד קהת, כאשר האישה הופכת לעקרת בית, או לבעלת משרה חלקית, כדי להקדיש יותר זמן לגידול הילדים, בעוד בעלה עושה חיל בקריירה ומחזיק את בני הזוג ברמת חיים גבוהה מאד, קמה עילה לתביעת חלקה במוניטין האישיים – במקרה ובני הזוג החליטו להתגרש.
במקרה זה, שימשה האישה כעקרת בית, בעוד הוא שימש כעובד בכיר בחברה ביטחונית, ובהמשך - כמנכ"ל של חברה גדולה בשוק הפרטי. לטענתה, התקדמותו בעבודה באה על חשבונה, שכן הוא התקדם בסולם בעוד שהיא גידלה את שני ילדיהם, הבוגרים כיום.
אלא שתוך כדי ההליכים המשפטיים, בהיותו בן 60, נאלץ הגבר לעזוב את עבודתו, עקב תהליכי התייעלות בחברה שבה הועסק, ושינוי הגדרת תפקידו.
האישה ביקשה, שבית המשפט למשפחה יורה לגבר להמשיך ולשלם לה את רכיב המוניטין האישיים, בין אם יחזור למעגל העבודה ובין אם לאו. לטענתה, נסיבות הפסקת עבודתו נעשו בחוסר תום לב, שכן הוא יכול היה להישאר בעבודתו בשכר מצומצם ובשינוי תפקידו ותנאיו הסוציאליים, אך בחר שלא לעשות כן ולכן הועזב. לטענתה, הגבר עשה זאת רק על מנת שלא לחלוק עמה את כספי המוניטין האישיים, ולאור זאת, לדבריה, יש לחייבו בתשלום, תוך התחשבות בהכנסתו הפוטנציאלית.
ביהמ"ש: "לא ניתן לחייב את הגבר לעבוד, רק כדי לשלם לאישה נכסי קריירה"
"כב' סגנית הנשיאה דחתה את טענת האישה, תוך ביצוע אבחנה בין תביעת מזונות, לבין תביעה למוניטין אישיים", אומרת עו"ד ליאן קהת. "לשיטת בית המשפט, בתביעת מזונות ניתן לדרוש תשלום על בסיס כושר השתכרות פוטנציאלי, אך תביעת רכוש ניתן לממש רק על בסיס קיומה של הכנסה בפועל".
חרף כך, כב' סגנית הנשיאה ברגר הכירה בזכותה של האישה לחלקה במוניטין האישיים של הבעל ובנכסי הקריירה שלו, אך עם זאת קיבלה את טענת הבעל, כי לא ניתן לחייבו להמשיך לעבוד בגיל 60, רק כדי שישלם לאישה נכסי קריירה.
"בגיל המבוגר, שבו נאלץ הגבר לעזוב את מקום עבודתו, קיים קושי רב למצוא משרה חדשה ובכירה כזו שהייתה לו", אומרת עו"ד קהת. "באשר לחיפוש עבודה במשרות פחות בכירות, הרי שגם חיפוש זה נתקל בקשיים, בהיותו של הגבר 'אובר קוואליפייד' – בעל כישורים עודפים על התפקידים המוצעים לו".
בהחלטת בית המשפט נקבע עוד, כי אם הבעל יחזור לשוק העבודה, ויעבוד במשך תקופה רציפה של 12 חודשים, בשכר שיעמוד על 45,000 שקלים ברוטו לחודש, תחול עליו החובה לשלם מוניטין אישיים לאישה. הסכום שאותו ישלם יהיה בהתאם לקביעתו של אקטואר שמונה מטעם בתי המשפט ונתן חוות דעת בעניין.
האישה דרשה את הכסף מהבעל – כאילו נפטר כבר
נוסף על תביעת המוניטין ונכסי הקריירה, הגישה האישה, כאמור, גם תביעה לחייב הבעל עוד בחייו לשלם לה את קצבת השאירים בתשלום מראש וחד פעמי. לדברי עו"ד ליאן קהת, עם גירושי הצדדים, איבדה האישה את זכותה כמנויה על שאירי הבעל (כלומר כמי שתיתמך על ידי קרן הפנסיה במקרה וימות), בעוד שבנישואיהם נהנתה מהזכות למחצית הפנסיה החודשית שלו.
לטענת האישה, יש לאשר לה את קצבת השאירים, ולהורות לגבר לשלם לה את הקצבה מראש על פי סעיף בחוק שרות המדינה גמלאות. אלא שגם טענה זו נדחתה על ידי כב' סגנית הנשיאה ברגר, בקובעה כי כל עוד הגבר בחיים, לא קמה לאישה זכות לקבל את חלקה בפנסיית השאירים שלו. גם בקשת האישה, לחייב את הבעל לערוך לה ביטוח חיים בגובה הפנסיה, שישולם מדי חודש ובו היא תהיה המוטבת הבלעדית, נדחתה על ידי בית המשפט. "מדובר בפתרון שצריך לקבל את הסכמת שני בני הזוג, ולא ניתן לכפות אותו על הגבר", סיכמה כב' סגנית הנשיאה את החלטתה.
עו"ד ונוטריון ליאן קהת https://kehat-law.com/ עוסקת רבות בתחום דיני המשפחה, גירושין, כתיבת צוואות, מאבקי ירושה ועיזבונות.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניניים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

עוד ליאן קהת


