רילוקיישן או חטיפה ? האישה ביקשה להתגרש, והבעל טפל עליה עלילת חטיפה

בני זוג ישראליים שעברו לקנדה בשל עבודת הבעל, סיכמו שכעבור 6 שנים הם יחזרו לישראל.
הבעל, שעבד במשרה בכירה בתאגיד בינלאומי ידוע בתחום התקשורת, חשש שלא ימצא משרה תואמת את כישוריו בישראל, וסירב לחזור לארץ.

עקב תחינותיה של אשתו, ולאחר שאמה נפצעה בתאונת דרכים, חזרו בני הזוג ובתם הרכה לישראל, לשהייה של כמה שבועות, שבסופה חזר הבעל לעבודתו בקנדה, תוך שהוא  מבטיח שכאשר החברה הקנדית תפתח את הסניף בישראל, כפי שהובטח לו, הוא יצטרף לאשתו ולבתם.
לדברי עו"ד אבי גפן, המייצג את האישה, הבעל ניתק אט אט את קשריו עם אשתו ובתו. ביקוריו בארץ הלכו ופחתו וכך גם שיחות הטלפון. כל תחנוניה של האישה שיחזור ארצה הושבו ריקם.
משהשתכנעה האישה כי כל מעייניו של בעלה נתונים לקריירה שלו, ומשפחתו לא מעניינת אותו כלל, היא הגישה תביעת גירושין לבית הדין הרבני.

או אז, התעורר הבעל, והגיש לבית המשפט תביעה נגד אשתו על חטיפה. בתביעתו הוא טוען כי האישה חטפה את ילדתם לישראל – ולא הסכימה לחזור עמו לקנדה.

האישה ההמומה לא ישבה בחיבוק ידיים, חיפשה מסמכים והצליחה לשים את ידה על מכשיר ישן מסוג 'נוקייה', שהיה בשימוש לפני כ-6 שנים, ובו מצאה לשמחתה מסרון, שהבעל שלח לאחיו  - לפיו הוא סיכם עם האישה כי לאחר 6 שנים בניכר הם יחזרו לישראל.

האישה טענה בביהמ"ש, כי הבעל היה שותף מלא לחזרתה לישראל, ולא רק שלא התנגד למעברה עם ילדם לישראל, אלא גם עודד אותה בצעדיה, ואף ערך בעצמו צעדים משמעותיים לקראת המעבר.

לדברי עו"ד אבי גפן, 'אמנת האג' למניעת חטיפת ילדים מידי הוריהם, לא רלבנטית למקרה זה, והשימוש שנעשה בה על ידי הבעל נגוע בחוסר תום לב.

כבר בדיון הראשון, ובעקבות הראיות שהציגה האישה, החליטה השופטת לדחות את התביעה לחטיפה על הסף בשל חוסר תום לב והסתרת פרטים על ידי האב.  

האישה ובעלה עברו לקנדה כחודש לאחר נישואיהם, בעקבות עבודת הבעל בתחום התקשורת. השניים חתמו על הסכם אשר קבע, כי בתום שש שנים הם ישובו לישראל, ואכן לקראת תום התקופה החל הבעל לחפש עבודה בארץ.

אלא שמאמציו לא העלו פרי, והצעות העבודה אשר קיבל התגמדו בשכרן לעומת עבודתו בקנדה, ולכן חזר בו הבעל מההסכם וסירב לשוב ארצה.

כעבור כשנה נולדה לשניים בת, אותה התקשתה האם לגדל ללא עזרה, לבדה בביתה, כשהיא רחוקה ממשפחתה, ומחכה שבעלה ישוב מיום עבודתו.

בשל קושי זה, התגבר רצונה של האישה לחזור לארץ, והיא שבה ללחוץ על הבעל לחזור לישראל.
בעוד הזוג מתלבט אם לחזור לישראל, או להישאר בקנדה, היכתה באישה בשורה קשה: אמה נפצעה בתאונת דרכים, וצפויה להתאשפז לתקופה ממושכת. לאור זאת הסכים הבעל שהמשפחה תחזור לישראל לצמיתות, בתחילה רק האם והבת, ולאחר מכן, לאחר שימצא עבודה ראויה, יצטרף גם הוא אליהן.

לדברי עו"ד אבי גפן, מאז חזרתן של האישה והבת, הלך הגבר והשקיע את זמנו בעבודה, ומיעט להגיע לארץ. בניגוד להבטחתו נותר הבעל מאז ועד היום בקנדה, תוך שהוא מותיר את אשתו ובתו בישראל, בטענה כי הצעות העבודה שאותן הוא מקבל לא הולמות את מעמדו המקצועי. עם זאת, לטענת עו"ד גפן, הבעל לא חדל להשלותן כי בקרוב ימצא עבודה ויצטרף אליהן בישראל.
לדברי עו"ד גפן, לאחר כשנה, משמאסה מהבטחותיו השקריות, יזמה האישה שיחה גלויה ובה ביקשה לקבל תשובות ברורות. הגבר סירב להצהיר על שיבתו לארץ, ומשכך – הגישה נגדו האישה תביעת גירושים בבית הדין הרבני.  

או אז התעורר הגבר והגיש נגד האישה תביעה על חטיפת בתם, במסגרתה טען כי הזוג לא תכנן מעולם לחזור לישראל, וכי כל ההסכמות על החזרה לארץ, להן טוענת האישה לא היו ולא נבראו – והן מצוצות מן האצבע.

האישה לא איבדה מקור רוחה, וערכה חיפוש נרחב בחפצי בני הזוג שאוחסנו בבית אמה. תוך כדי מיון הציוד הרב והניירת, גילתה האישה מכשיר נוקיה ישן שהיה בשימוש בני הזוג בטרם ארזו את חפציהם ושמו פעמיהם לקנדה. היא הצליחה להפעיל את המכשיר, ומצאה בו מסרון אותו שלח הבעל לאחיו, ובו הוא מצהיר על ההסכמה שלו עם אשתו לחזור לארץ לאחר 6 שנים.

לדברי עו"ד גפן, המסרון אותו מצאה האישה אינו היחיד שסותר את הצהרותיו של הגבר. גם מעשיו והתנהלותו של הגבר מעידים כאלף עדים על כך שהוא חיפש עבודה בארץ ודאג להגיע לפגישות ולראיונות, חיפש שכונות מגורים פוטנציאליות עבור המשפחה בישראל, רשם את הבת יחד עם אשתו במשרד הפנים, צירף אותה לשירותי קופת חולים כללית, וקיים עם אשתו פגישה במשרד הקליטה והעלייה, לקבלת מידע על מיצוי זכויותיהם בארץ.

לאור כל זאת, טוען עו"ד גפן, לא  ניתן להטיל ספק כי כוונת בני הזוג הייתה לשוב ולהשתקע בארץ, ולכן ברור כי אמנת האג כלל אינה תקפה למקרה זה.

לטענת עו"ד גפן, אמנת האג, האוסרת על העברת ילד ממדינה למדינה ללא הסכמת שני הוריו, כלל אינה רלוונטית למקרה זה מפני שמעברן של האם ובתה לישראל, נעשו בהסכמת האב, בנוכחותו ובעידודו המוחלט. לדברי עו"ד גפן, על מנת שהגבר יוכל לטעון להפרת אמנת האג, עליו להוכיח לא רק שהרחקת בתו מקנדה לישראל, נעשתה שלא כדין, אלא גם שמקום מגוריה הרגיל של הבת הוא בקנדה. בכל הסעיפים הללו, טען עו"ד גפן, לא יכול לעמוד הגבר.

עוד טוען עו"ד גפן כי הבעל מנסה לשבור את האישה כלכלית, ולא מעביר לה כספים, חרף משכורתו הגבוהה בכל קנה מידה.

לדבריו הגבר העביר לאישה סכום של 4,000 שקלים בחודש בלבד, על מנת שתדאג לצרכיה ולצורכי בתם. זאת, בעוד שלאישה אין כספים ברשותה, והיא נאלצה להיעזר בהוריה על מנת להגן על עצמה משפטית.

השופטת דחתה את התביעה על הסף
ואכן, לאחר שביהמ"ש לענייני משפחה קיים דיון מקדמי, האם להכליל את הסכסוך בין השניים תחת אמנת האג או לאו, הורתה השופטת על דגחיית התביעה על הסף לאור העדות הקשה כנגד הבעל שהביאה לדחיית תביעתו על הסף בשל חוסר תום לב והסתרת פרטים מהותיים מביהמ"ש הנכבד.
לדברי עו"ד גפן, החלטת השופטת מעידה על כך שהמקרה לא נתפש על ידי בית המשפט כמקרה חטיפה קלאסי, שבו משחק הזמן לרעת המעורבים, ושיש לסיימו במהירות האפשרית. על כן, ככל הנראה, הדרך היחידה בה יוכל הגבר לפעול על מנת להתגורר עם בתו בקנדה, הוא לפנות לבית המשפט בבקשה להעברת משמורת על הילדה, וכן בקשה להתיר את הגירתו יחד עם בתו. לדברי עו"ד גפן, בית המשפט עשוי בשני המקרים לפסוק נגד בקשותיו של הגבר – גם לפסוק כי המשמורת שייכת לאם, וגם לפסוק שלא ניתן להחזיר את הילדה נגד רצונה של האם לקנדה – ועל כן סיכויי תביעתו של הגבר קלושים.

עו"ד אבי אבי גפן מתמחה בדיני משפחה, קביעת משמורת, מזונות, חלוקת רכוש, ניהול עזבונות, ירושות ועוד. משרדו של עו"ד אבי גפן בבניין ב.ס.ר 3 באזור התעשייה החדש בבני ברק.  www.avigeffen.com





הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.