כיצד פוגעת מתקפת הימין על ג'ון קרי באזרחי ישראל • איך קורה שקמפיינים פוליטיים של מועצת יש"ע, עמותת ימין פרטית, ממומנים בידי משלם המסים • מהו החרם הכלכלי המסוכן ביותר למדינת ישראל ומדוע, בעצם, איש לא מדבר עליו?
הימין הישראלי נגד ג'ון קרי - משמעויות והשלכות
בשבועות האחרונים מנהל הימין המתנחלי קמפיין ציבורי עתיר משאבים נגד המעורבות של מזכיר המדינה האמריקאי, ג'ון קרי, בנעשה במזרח התיכון. הקמפיין מתנהל באופן מתואם בשני מישורים: מועצת יש"ע אחראית על שלטי החוצות, הרשתות החברתיות והגימיקים התקשורתיים, ואילו אנשי "הבית היהודי" אמונים על המתקפה הפוליטית שהגיעה באחרונה אפילו עד שר החוץ, אביגדור ליברמן, לאחר שהעז לכנות את קרי "ידיד אמת של ישראל".
התקפות הימין המתנחלי אינן בעייתיות רק משום שהן מבטאות כפיוּת טובה כלפי מנהיג המקדיש ממרצו וזמנו כדי לסייע לישראל; התקפות אלה בעייתיות, בראש ובראשונה, מאחר שאסור לבחון את הקשר בין ישראל לארצות-הברית דרך פריזמת תהליך השלום בלבד. הברית האסטרטגית ארוכת השנים בין המדינות באה לידי ביטוי במישורים רבים, דוגמת הסיוע הביטחוני, השת"פ המודיעיני הצמוד, שמירת האינטרסים של ישראל מול איראן המתגרענת, הגנה עקבית על ישראל במוסדות האו"ם, קשרים כלכליים הדוקים ועוד. לפיכך, כשאנשי "הבית היהודי" מסתערים בזעקות קרב על הידידה הקרובה ביותר שלנו, הם מחויבים לתת דין וחשבון על הנזק שעלול להיגרם באפיקים אחרים שהינם קריטיים לקיומה של המדינה.
אבל חוסר האחריות של הימין אינו נעצר כאן. קרי, חשוב לזכור, אינו רק בכיר בממשל האמריקאי אלא גם בכיר במפלגה הדמוקרטית. המתקפה הנוכחית עליו היא פרק נוסף בקמפיין המסוכן שמנהל הימין הישראלי בשנים האחרונות נגד המפלגה הדמוקרטית כולה. בעשור האחרון מבקש הימין הישראלי לחרוג מהסטטוס-קוו שהתקבע לפני עשרות שנים ולהתייצב באופן גלוי לצד המפלגה הרפובליקנית. בכך הוא הופך, לראשונה אי-פעם, את המדיניות האמריקאית כלפי ישראל לחלק מהוויכוח הפוליטי בין דמוקרטים לרפובליקנים; כך נשלל מנושא זה מעמד של קונצנזוס שעליו מסכימות שתי המפלגות.
דוגמה בולטת למהלך כזה אפשר למצוא בתמיכה של ראש הממשלה נתניהו במועמד מיט רומני בבחירות האחרונות לנשיאות. במקביל, ארגונים ומפלגות בימין הישראלי מהדקים קשרים עם רשת התורמים ועם המוסדות היותר קיצוניים של תנועת "מסיבת התה" האמריקאית.
תהליך זה מביא לפוליטיזציה של המדיניות האמריקאית כלפי ישראל - והתוצאות אינן מאחרות לבוא. כך, למשל, קשה היום למצוא בתקשורת האמריקאית פרשן דמוקרטי אחד שמגבה את מדיניות ישראל באופן פומבי. חמור מכך: יהודי ארצות-הברית, דמוקרטים וליברלים ברובם, מתרחקים אט-אט מישראל בשנים האחרונות. תהליך זה נושא משמעויות כבדות מבחינה אסטרטגית, וגם עליהן חייב הימין לתת את הדין.
יש"ע-גייט: לאן נעלמו 148 מיליון שקל השייכים לציבור הישראלי?
לפני כשבוע פרסם מרכז "מולד" תחקיר מקיף החושף כי המועצות המקומיות בשטחים מעבירות את כספי הציבור שהן מקבלות בעקבות הקפאת הבנייה ב-2009 ("מענקי הקפאה") לטובת קמפיינים פוליטיים של מועצת יש"ע, שאיננה אלא עמותת ימין פרטית העוסקת בקידום אינטרסים פוליטיים. החשיפה עוררה רעש תקשורתי רב, ומשרד האוצר הכריז בעקבותיה כי יקפיא את כל המענקים המיוחדים המועברים לשטחים עד תום הבירורים.
הזרמת הכסף לעמותה סותרת הן את המטרה המקורית שלשמה נוצר "מענק ההקפאה" והן עמדה ארוכת שנים של בג"ץ ולפיה אין להעביר כספי ממשלה למימון קמפיינים ציבוריים.
לעיסקה החשאית היו שותפים שלושה צדדים: גורמים ממשלתיים, עמותת מועצת יש"ע וחלק מהרשויות המקומיות ביהודה ושומרון. תמורת העברת הכספים זכו הרשויות המקומיות להשאיר אצלן כ-20% מסכום המענק. עוד נחשף בתחקיר כי רשויות מקומיות שסירבו לשמש צינור העברת כספים למועצת יש"ע נענשו עלי-ידי אותם גורמים ממשלתיים המעורבים בעיסקה - והפסיקו לקבל את המענק בשנים שלאחר מכן.
התחקיר שפורסם הוא חלק ממחקר רחב היקף שמכון המחקר מולד עורך בימים אלה במטרה להבין לעומקו את מנגנון התמיכה הממשלתית במפעל ההתנחלויות ובגופי הימין. בשבועות הקרובים נפרסם ממצאים נוספים בנושא.
החרם המסוכן ביותר שאיש לא מדבר עליו
הוויכוח על חומרת הבידוד הבינלאומי של ישראל ממשיך להעסיק את המערכת הפוליטית ואת התקשורת, ונראה כי יילך ויעמיק בחודשים הקרובים. יחד עם זאת, מטריד לגלות כי הדיון סובב רק סביב איומים עתידיים - האם ישראל עומדת בפני בידוד בינלאומי? מה יקרה בהיעדר הסכם מדיני? - אך נעדר כל ניסיון לכמת את הנזק שממנו אנו סובלים כבר עכשיו. הסיבה לכך היא, כמובן, פוליטית. כיצד יכול משרד הכלכלה, למשל, לפרסם נתונים אמינים על מצב הסחר הבינלאומי של ישראל, כשהעומד בראשו עושה לילות כימים כדי לשכנע את הציבור הישראלי שמצבה של ישראל מושלם?
סירובה של ממשלת ישראל לחשוף בפני הציבור הישראלי נתונים על מעמדה הבינלאומי של מדינת ישראל לא מאפשר למערכת להתמודד עם כל אותן תופעות מסוכנות שמתפתחות בשנים האחרונות. על אחת מהן - תופעת החרם הסמוי - כתבנו בהרחבה בדוח שהוצאנו לפני מספר שבועות: "ברית במשבר: מעמד ישראל בעולם וסוגיית הבידוד". החרם הסמוי מסוכן בהרבה מכל אותם חרמות מוצהרים וגלויים המלוּוים בהודעות רשמיות לעיתונות, והוא כולל אנשי עסקים ומוסדות שבוחרים לא לשתף פעולה עם עסקים ועם אזרחים ישראלים במגוון תחומים - כלכלה, מחקר, תרבות, אקדמיה - בלי להכריז על כך בפומבי. מהמחקר שערכנו עולה כי תופעה זו משפיעה על אלפי אנשי עסקים וחוקרים ישראלים, אבל אינה נדונה כלל מסיבות פוליטיות בלבד.
מיכאל מנקין
מנכ"ל מולד - המרכז להתחדשות הדמוקרטיה
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

נפתלי בנט1.png


