5 תרחישים למשבר הסדר החוב באי.די.בי אחזקות ומהי בעצם מהות המחלוקת?

אתמול (6.3.14) נציגות הארגון להגנה על חסכונות הציבור קראה לנושי אי די בי לא להכנס לשאננות לנוכח השינוי בהנהלת החברה:" תקוותינו מן הימים האחרונים כי עננת אי הוודאות תתבהר במהרה, עדיין לא התממשה. למרות שורת המסרים המרגיעים בעקבותיהם פרסמנו את העדכון האחרון, עדיין לא קיבלנו את התחייבות שאנו מצפים לקבל מקבוצת בן משה אלשטיין. מהות המחלוקת טמונה בדרישה, לפיה חלק מתמורות ההסדר עלולות לשמש כרשת ביטחון במידה ותהיה פגיעה בשווי הכלכלי של פיתוח היה והתביעות הנגזרות יתקבלו. על פניו אנו מעריכים את התממשות תרחישים אלו כנמוכים. יחד עם זאת, מדובר בחשיפה, שמשמעותה להבנתנו שינוי מבנה ההסדר כפי שהוצג לנו ואין שום סיבה כי נסכים לה.  ... סביר כי התמונה סביב התביעות תתברר בעוד תקופה ארוכה ואין לדעת מה יעלה בגורלן, הרי שיש לנו גם אינטרס להבטיח כי כל איום בגין התביעות שמגיעות מן הקומות מטה תכלול חשיפה שוויונית בינינו לבין קבוצת בן משה אלשטיין באופן שוויונית ולא תעביר נטל עודף של סיכון אלינו כנושי אחזקות. "

הארגון חשש שעתה רגיעה במאבק תסיט את הישגי הנושים שהשיגו אל מול נוחי דנקנר:

אנו נכנסים למערכה השלישית של הסדר החוב, והמרתקת מכולן. מצד אחד היא לבטח אינה המאתגרת מכולנו שכן, ניצבנו בעבר בפני סיכונים גדולים לעין שיעור, אולם חוסר הוודאות שבמערכה זו, הוא הקשה מכולם שכן עברנו כברת דרך ארוכה במאבק להילחם לשמירה על זכויותינו מאז אגרות החוב נסחרו ב-20 אגורות והחשש ללכת לאחור הינו טבעי ביותר.

להלן  5 תרחישים, והערכותינו להתממשותם לפי המדרג הבא:

    סבירות גבוהה:               פתרון המשבר והשלמת ההסדר. 

    סבירות גבוהה בינונית:    סיכון בעל ערך כלכלי של אגורות בודדות.

    סבירות בינונית:             סיכון בעל ערך כלכלי של כ-6.5 אגורות. 

    סבירות בינונית נמוכה:    סיכון לקריסת ההסדר וגיבוש הסדר אלטרנטיבי. 

   סבירות נמוכה:               סיכון לקריסת ההסדר כולו ואובדן ערך כלכלי מוחלט.  

אנו סבורים כי ניצב בפנינו עולם שלם של אלטרנטיבות ואסטרטגיות שנוכל לנקוט בטרם יגררו אותנו למחוזות אלו. יודגש כי האמירה זו איננה מכוונת רק לאלשטיין ובן משה אלא קודם כל אל מול מגישי התביעות השונות וכל גורם ששוקל להתעשר על חשבוננו בכובענו כבעלי מניות באידיבי פיתוח, על ידי שיטת 'מצליח' של הגשת תובענות ייצוגיות ונגזרות.

כחלק מסקירת המצב, הארגון פרסם פורמט של שאלות ותשובות:מהו האיום שניצב כרגע אל מול הנושים?

ראשית האיום, הינו מצד התביעות הנגזרות כנגד אידיבי פיתוח אשר יכולות להעיב על שווי הנכס ולפגוע בחוסנה של פיתוח. לעניין זה האיום יותר משהוא נוגע לחשש מפגיעה כלכלית, נוגע לפגיעה בתזרים של אידיבי פיתוח שהינו מאתגר גם כך. הדבר נובע מכך מחשש כי ככל שהתביעות יתקבלו ויחייבו את החברה להוריד כספים מטה אזי הם יעמידו אותה בפני אתגר תזרימי שעלול לגרור אותה לסחרור. על מנת שאיום זה יתממש כמובן שיש צורך כי התביעות יתקבלו על ידי בית המשפט.

מהי בעצם מהות המחלוקת? 

כנגד אידיבי פיתוח עומדות תביעות נגזרות כאלו ואחרות, אשר היו ידועות בשלב הגשת ההצעות. אלשטיין ובן משה ניגשו למכרז תוך שהם מוותרים על דיו-דיליג'נס משפטי. לאחר שהצעתם נבחרה וטרם ניתן פסק הדין הוגשה בדסק"ש בתאריך 30.12.2014 תביעה נגזרת נוספת מצד בעל מניות בחברת הבת דסק"ש עם דרישה מאידיבי פיתוח להשבת דיבידנדים בהיקף כספי של כ-941 מיליון ₪.

מהו החשש העולה מתביעה שכזו?

 חשוב להבין שתביעה שכזו היה ותזכה ובהמשך נתייחס למספר זוויות באשר לסיכוייה להצליח, אומרת שאידיבי פיתוח צריכה להשיב דיבידנדים בהיקף של 941 מיליון ₪, עיקר החשש בתרחיש זה איננה מכך שהכסף מתנדף כי אם בעיקר מתרחק, לכך יש לסייג כי מאחר ופיתוח מחזיקה בכ-74% ממניות דסק"ש, אזי המיעוט מקרב בעלי המניות של דסק"ש יהנה גם מן הסכום שיושב על חשבוננו. יוצא איפה כי בתרחיש קיצון שהתביעה זוכה, אזי  הנזק של פיתוח יסתכם בכ-245 מיליון ₪, מבחינת יתרת הסכום בסך 696 מיליון ₪ אין כאן אובדן ערך כלכלי, כי אם התרחקות מן הכסף שיירד קומה. יודגש כי מאחר והבעלות שלנו במניות פיתוח תהיה בשיעור של כ-46.5% הרי שחלקנו בנזק יסתכם בכ-114 מיליון ₪, כל זאת כמובן בתרחיש שהתביעה זוכה במלואה(!). 

עד כאן אין לנו מחלוקת עם בן משה ואלשטיין, מדובר בסיכון תיאורטי שרובץ לפתחה של פיתוח ולמעשה הצדדים ינזקו ממנו באופן שווה הן בהיבט של השפעת הנזילות בה והן בהיקף הנזק שיתחלק בינינו בהתאם לשיעור הבעלות בהון (חלקנו 46.5% שהם כ-114 מיליון ₪ מסך הנזק וחלקם של בן משה אלשטיין 53.5% שהינכם כ-131 מיליון ₪. עיקר האיום אם כן, טמון בבעיית הנזילות שהוא שמאיימות התביעות ליצור. יודגש כי איום זה עד כאן הינו בבחינת איום הרובץ לפתחם של בן משה ואלשטיין כמו גם לפתחנו, בשלב זה אנו עדיין באותה הסירה.

מהם סיכויי תביעה שכזו?

 תביעות נגזרות מוגשות חדשות לבקרים ולרוב נגמרות בלא כלום או בפשרות. תביעות כאלו מתנהלות באידיבי לאורך כל שדרת הפרמידה וכל פשרה מזמינה תביעה נוספת.יש לזכור כי תביעת ההשבה באידיבי אחזקות כנגד דנקנר, מנור ולבנת בסך 1.5 מיליארד ₪ הסתיימה לא מזמן בפשרה חלקית ביותר אל מול חלק מן הנתבעים (משפחות מנור ולבנת), במסגרת הפשרה, בגין תביעה בסך 500 מיליון ₪, שולמו 50 מיליון ₪ שהם כ-10% בלבד. לעניין זה יש לזכור שמצבה של אחזקות, שונה מהותית ממצבה של פיתוח ששונה מהותית ממצבה של דסק"ש שכן ככל שיורדים קומות בשרשרת החברות כך אנו מוצאים חברות יותר יציבות ובריאות ועל כן באופן טבעי סיכוי הצלחת תביעות נמוך יותר. לעניין זה יש לזכור:     אידיבי אחזקות הינה חברה חדלת פרעון בעלת ערך כלכלי שלילי, כלומר נכסיה צריכים לעבור לידי נושיה.     אידיבי פיתוח הוערכה על ידי ברנע כבעלת ערכים כלכליים חיוביים ואין חולק כי היא סובלת מבעיות תזרים קשות. האתגר לשמר ולהשביח את הערכים הכלכליים טמון ביכולת להתמודד עם תזרים המזומנים.     דסק"ש הינה חברה בעלת ערך כלכלי חיובי, ללא בעיות תזרים מזומנים שאף ביצעה גיוסי הון לאחרונה.

היכן קיימת המחלוקת בינינו לבין בן משה ואלשטיין?

 המחלוקת החלה ממהלך במסגרתו נעשה ניסיון להעביר סיכון עודף בגין תביעות אלו מפיתוח אל נושי אחזקות, זאת באמצעות החלטה של דירקטוריון פיתוח להגיש תביעה כנגד אידיבי אחזקות. מהלך זה למעשה מסיר את החשיפה של בן משה ואלשטיין ומעביר את הסיכון במלואו אלינו. לפי הפרסומים בכלי התקשורת, היה זה נציגו של בן משה שהציג לדירקטוריון פיתוח עמדה לפיה ככל שיגרם נזק לפיתוח כפי שתואר בסעיף א' לעיל, אזי יש לגלגלו ככל שניתן לפתחם של נושי אחזקות, כאשר משמעות הדבר שאם יתממש תרחיש זה הרי שתמורות ההסדר המוסכמות(!) יפגעו וזאת בסתירה למצגים שהוצגו בבואנו לאשר את ההסדר ועת בחרנו בהצעת בן משה אלשטיין. מהות הדרישה, הינה כי אידיבי פיתוח תגיש תביעה על סך של כ-460 מיליון ₪ כנגד אחזקות. משמעות הדבר שככל שתתקבל הדרישה והיה ובאופן תאורטי תזכה דסק"ש בתביעה נגד פיתוח ובהתאמה פיתוח תזכה בתביעה נגד אחזקות, תצטרף לתביעת החוב שלנו נושי אחזקות דרישה בסך 460 מיליון ₪ נוספים, אשר הזכאות כנגדם תתחלק בינינו לבין בן משה אלשטיין. משמעות הדבר כי כל רכיבי ההסדר להם אנו זכאים נושי אחזקות יצטמקו בשיעור של כ-9.2% אשר יעברו לידי בן משה אלשטיין.

מדוע הדרישה כה מקוממת?

 (1) התחייבות לרכישת החברה AS-IS ועקרון ההדדיות - בתרחיש שכזה בן משה ואלשטיין הופכים את רכיבי ההסדר ל'כרית בטחון' עבור עצמם, זאת על חשבון המחזיקים. זאת, בשעה שהחליטו להיכנס לתהליך המכרז מרצונם החופשי, ללא דיו-דיליג'נס משפטי והתחייבו לרכוש את החברה AS-IS. לעניין זה יש לומר כי לא זכור לנו כי עלתה מצידם דרישה לבצע התאמת תמורה כלפי מעלה לאור השבחת הערך שנגזרה ממכירת גיוון. (2) מחזיקי האג"ח ניזוקים, בן משה ואלשטיין מרוויחים על חשבוננו(!)   – שיא האבסורד כי בעוד שככל שיצלחו התביעות, לנו נושי אחזקות יגרם נזק משמעותי ביותר הרי שבצד של בן משה ואלשטיין מלבד חשיפת פיתוח לנזק התזרימי שאין להקל בו ראש, יווצר רווח הוני(!).

אם פיתוח נתבעת, האם  היא חייבת לתבוע את אחזקות?

גם פה קיימת מחלוקת בינינו לבין בן משה ואולי המרכזית. בעוד שלפי פרסומים בכלי התקשורת נציג מטעמו הציג עמדה לפני הדירקטוריון כי הוא מחוייב לתבוע אותנו, הרי שאנו סבורים כי טובת החברה הינה שלא לתבוע וזאת משורה של טעמים ונימוקים שפורטו בהרחבה במסגרת פניה לדירקטוריון החברה שששלחנו עוד ביום חמישי 27.2.2014 (רצ"ב קישור לפניה המלאה בעניין). יודגש כי דירקטוריון פיתוח הוא הוא שטען וטוען לאורך כל התקופה כי החברה סולבנטית וכי כל חלוקות הדיבידנד נעשו כדין, דירקטוריון פיתוח לא יכול לאחוז במקל משתי קצוותיו פעם אחת לטעון כי החלוקות נעשו כדין ופעם שניה לתבוע בגין אותן חלוקות.

מה יחליט דירקטוריון פיתוח ועד מתי צריך לקבל את ההחלטה?

ההחלטה הייתה אמורה להתקבל עד יום שני שעבר (3.3.2014), אולם לאור התלבטות הדירקטוריון, תהליך הוכחת החוב הוארך עד היום (יום חמישי 6.3.2014). ככל שהדירקטוריון יקבל את ההחלטה שלא לתבוע סביר להניח כי הסוגיה תהיה מאחורינו ובן משה ואשלטיין יצטרכו להשלים עם העניין וכל אירועי השבוע האחרון יהיו בגדר ניסיון עקר שהותיר טעם מר.

היה ודירקטוריון פיתוח יחליט לתבוע מה אז?  

אזי, נצטרך להתמודד עם החלטה זו בערוצים אחרים. אולם, ראשית יש לזכור כי מדובר בהליך ארוך שמשיחות עם מספר עורכי דין, מעבר לכך שמרביתם לא העריכו כי סיכוי יש יש סיכויים גבוהים לתרחיש בו נמצא עצמנו ניזוקים במלואו היקף הנזק המתואר של כ-9.2% מסך תמורות ההסדר. עם זאת, עצם קיום התביעה עלולה לעכב חלוקה של כ-9.2% מסך תמורות ההסדר בהן רכיב המזומן, זאת, לפרק זמן ארוך עד להתבהרות הדברים.

מה ביכולתנו לעשות?

ראשית יש לזכור כי עלינו לפעול בשיטת הספר הלבן: עלינו לפעול בשיתוף עם בן משה אלשטיין לסיכול התביעות כנגד פיתוח מצד אחד ומצד שני לפעול מול בן משה ואלשטיין על מנת לחסום כל דרך להגשת תביעות מצד פיתוח נגד אחזקות. עוד בשבוע שעבר התחלנו לנקוט במהלכים בעניין, שהחלו בפניה לדירקטוריון החברה. ככל שדירקטוריון פיתוח יקבל את ההחלטה הנכונה מבחינתנו זוהי דרך אחת הדרכים להשגת המטרה, ככל שלא נצליח נפנה לדרכים אחרות, אמצעי אחר הינו מהלך לנטילת סמכות ההחלטה בעניין מדירקטוריון החברה והעברתה לאסיפת בעלי המניות, יש לזכור כי המניות הן של הציבור וייתכן ונוכל להעביר את סמכות ההחלטה לאורגן הבכיר – אסיפת בעלי המניות, שם הסמכות נתונה בידי נאמני ההסדר ו/או בידי מחזיקי האג"ח. אנו ממתינים להחלטת הדירקטוריון וככל שיידרש נמשיך בקידום יוזמה זו. כמובן שככל ששתי החלופות לעיל לא יעלו, ביכולתנו לפנות לכבוד השופט איתן אורנשטיין על מנת שיכריע בסוגיה. אנו סבורים כי האבסורד בסיטואציה זועק לשמיים וכל מילה נוספת בעניין מיותרת.

מה אומרים בן משה אלשטיין ביחס לעמדתנו?

הוצאנו פניה לבן משה אלשטיין (רצ"ב קישור לפניה המלאה), על מנת שימשכו ידם מתמיכה בקו זה. בפנייה, הצגנו את עמדתנו כי אנו מצפים מהם לתמוך בעמדתנו בצורה ישירה או עקיפה על ידי התחייבות למנגנון התאמת תמורה באופן שיבטיח כי תמורות ההסדר לנושים לא יפגעו. מן השיחה שהתקיימה אתמול בבוקר התרשמנו שהם עדיין לא הפנימו את מלוא המשמעות וההשפעה של צעדם על בעלי האג"חים ויש כאן מהלך מצידם שלא תכננו ואיבד שליטה. לאור זאת, סיכמנו לקיים עמם פגישת עבודה בימים הקרובים עם הצוות המקצועי מטעמנו על מנת לבחון טיפול משותף בסוגיה.

האם בן משה ואלשטיין יכולים לברוח מן ההסדר?

ככל הידוע לנו, ובהמשך מן השיחה מבוקר האתמול עם בן משה, אין להם את הרצון לכך ומעבר לכך למיטב הבנתנו גם לו רצו אין להם את היכולת, שכן יש תהליך הסדר שנמצא בשלב טייס אוטומטי ומיליארד ₪ המופקדים בנאמנות להשלמת מימוש ההסדר. אגב, יש לציין כי הדבר נכון לשני הכיוונים, יש הסדר שהינו חוזה שנכרת המחייב את שני הצדדים ואף צד אינו יכול לסגת ממנו. אגב ככל שיש מחלוקות באשר לאופן מימושו בשל לאקונות משפטיות כאלו ואחרות אשר לא ימצא להן מענה מוסכם הרי שאלו יתבררו ויוכרעו בבית המשפט.

עמדתנו בסוגיה ותמורות ההסדר כפי שמוצגות כרגע:

כפי שאנו מבינים את תמורות ההסדר הן כוללות שני רכיבים: רכיב קשיח ורכיב גמיש. הרכיב הקשיח כולל תמורות של מזומן הן מקופת אידיבי אחזקות והן מאלשטיין בן משה וכן זכות לתביעות כלפי בעלי השליטה הקודמים, נושאי משרה וחברות הביטוח וכן התחייבות להזרמה הוניות לחברת אידיבי פיתוח. כנגד הרכיב הקשיח המתואר לעיל, קיבלו למעשה אלשטיין ובן משה כרטיס כניסה למועדון בעלי השליטה באידיבי פיתוח אשר הופך אותם לשותפים הבכירים המקבלים עליהם את האחריות לניווט הספינה. מניות המיעוט הנותרות בידינו מהוות את הרכיב הגמיש בהסדר, שכן ערכן הכלכלי יכול להיות תנודתי לטובה כמו גם לרעה. תביעת השבת הדיבידנדים של דסק"ש נגד פיתוח מהווה סוג של התפתחות לרעה, אולם לשיטתנו איננה מהווה פתח לשינוי תמורות ההסדר הקשיחות. כך בהקבלה לא זכור לנו עת פורסם בתאריך 8.12.2013 כי גיוון נמכרה לפי שווי של מיליארד דולר במקום שווי מוערך של כ-800 מיליון דולר, לא עלתה דרישה מצד אלשטיין בן משה לבצע התאמת תמורה כלפי מעלה לעסקה. עקרון ההדדיות חייב להישמר וזהו כאמור חלק מהסיכונים שלקחו על עצמם בן משה אלשטיין במסגרת ביצוע עסקת רכישה ללא דיו-דיליג'נס משפטי, במסגרת עסקת AS-IS. כך אנו רואים אתה דברים. יחד עם זאת, ככל שאין מנוס וקיימת לאקונה משפטית בהסדר שלא תאפשר מניעה בתמורות ההסדר, אנו מצפים מאלשטין ובן משה להתחייב למנגנוני ההתאמה כלכלכיים, זאת, ככל שהדבר יידרש. מנגנוני ההתאמה יכולים להיעשות בשורה של אופנים, אשר המפתח להם התייחסות לכל סכום/ערך כלכלי שיביא לפגיעה בתמורות ההסדר לנושי אידיבי אחזקות כהזרמת הון מצד נושי אחזקות אשר כנגדה ייושמו אחד מן המנגונים הבאים: 

התאמת שווי של החברה והגדלת התשלום במזומן לנושים בהתאמה. 

הקצאה לנושי אידיבי אחזקות מניות נוספות בפיתוח לפי השווים שנקבעו בהסדר. 

ביצוע הזרמה, תבצעו הזרמה הונית מקבילה על מנת לשמר את יחס הבעלות בחברה (מעין הנפקת זכויות שחלקם של הנושים בה הינה דמי ההשבה).

שיאו של האבסורד במידה ולא יסוכמו מנגנונים אלו, הרי שהצעד של בן משה אלשטיין לקידום התביעות כנגד אידיבי אחזקות עלול ליצור פרדוקס, שכן, בעוד שאחת מטענותיהם המרכזיות עת שיכנעו אותנו לתמוך בהצעתם הייתה כי קיימת עדיפות משמעותית לקבוצת אלשטיין-אקסטרא לאור סיכויי הצלחת התביעות במסגרת המתווה שלהם. בפועל יוצא איפה כי דווקא המתווה שלהם לא רק שלא מאפשר לנו להינות מתמורות התביעות, כי אם מאיים על חלקים מהותיים מתמורות ההסדר שהוצע כפי שהוצג. נוסף לכך חשיפת תמורות ההסדר לתביעות בפיתוח הרי שהנזק המקסימאלי שעלול להיגרם לנו למרבה הפרדוקס הינו דווקא בתרחיש מכירת כלל שכיום נחשב לאופטימאלי, שכן נמצא עצמנו נדרשים להחזיר את מרבית רכיב המזומן ונותרים עם רכיב רכיב מנייתי מצומק כך שמעבר לכך שערכו מוגבל הרי שחשיפתנו לכל פוטנציאל השבחה והצפת ערך דוגמאת מכירת גיוון או הנפקת מכתשים אגן יהיה אפסי. כל אלו מחדדים עד כמה הדרישה עומדת בניגוד לבסיס ההסדר, בניגוד למצגים ובניגוד לשכל הישר.

פיק הבירכיים של בן משה ואלשטיין

 כשם שאנו רואים את הדברים וכשם שהבנו מהשיחה שהתקיימה אתמול בבוקר עם בן משה, סוגיית החשש מן התביעות הנגזרות נדונה בחודשיים האחרונים והועלתה על ידם על מנת לקדם טיפול משותף יחד עם נאמני ההסדר. אולם, משזה לא הושג והתקרב מועד הוכחת החוב, התגלגל הדבר לדירקטוריון פיתוח. כאן יש לחזור ולתת את הדעת שהאיום המרכזי על פיתוח מן התביעות הינו בגין החשש מההשפעה על התזרים, ומיותר לציין כי סוגיית מנגנון התביעה נגד אחזקות איננה נותנת מענה לבעיה זו. על כן, אנו רואים בעמדה של בן משה בעניין יותר מניסיון לקדם פתרון עבור פיתוח כמהלך שנועד להפעיל לחץ מול נאמני ההסדר. לשיטתנו כאן טמון שורש הטעות. ככל שנושא הטיפול הוזנח בחודשיים האחרונים לשיטת בן משה אלשטיין, אזי היה עליהם לטפל בסוגיה הנפיצה בהידברות ישירה מול הנושים ישירות, דבר שהם ידעו לעשות והוכיח עצמנו לאורך כל שלבי המו"מ בתהליך. תחושתנו, שמרגע שהבינו את גודל הבעייתיות שעלולה להיגרם לתזרים פיתוח, הפאניקה החלה לנהל את סדר היום ואת תוכניות העבודה, והיא שהביאה להתנהלותם זו במקום לפעול באופן מושכל, לפנות אלינו הנושים ולגבש חזית אחידה כשותפים.

לסיכום

 לסיכום, תביעת דסק"ש כפי שאנו מבינים, מהווה איום משמעותי אך בתרחישי קיצון. גם כאן לפני שנכנסים לפאניקה יש לזכור שמדובר בתביעה שיכולה לארוך שנים רבות ועד אז גם אם יתמשש הצורך בהשבת דיבידנדים והורדת כספים לדסק"ש ההיגיון אומר כי סביר שעד אז ימצא לעניין פתרון, בין אם על ידי מכירת כלל (במסגרת העסקה הנוכחית או חליפית שתדרש לצאת אל הפועל). אנו נמשיך להיות מעורבים בתהליכים ונמשיך לפעול על מנת להבטיח שהסדר החוב ייצא לפועל ככתבו וכלשונו ומימושו יגלם את מלוא הערכים הכלכליים להם אנו זכאים(!). עלינו להמשיך ולנהוג באחריות ובמקביל גם להיערך לתרחישים של קריסת ההסדר, הכוללים הנחיית נאמני האג"ח, נאמני ההסדר ודירקטוריון פיתוח, לנקוט באמצעים להיערכות תזרימית חלופית למקרה של התרסקות ההסדר ויש חלופות, לרבות היערכות לאיתור משקיעים חלופיים על ידי קיום מכרז מקביל להמשך ניהול ההסדר ו/או קידום הסדר נציגויות חדש וכמובן פנייה לביהמ"ש בבקשה לקבל את הגנתו. באופן פרדוקסאלי, ככל שנהיה ערוכים יותר לתרחישי קריסת ההסדר, כך נהיה פחות לחיצים והדבר יבטיח את התממשות ההסדר הנוכחי כסדרו. כמו כן, אנו מקווים כי בן משה ואלשטיין יפיקו את הלקחים המתבקשים מאירועי השבוע החולף לשמור על תקשורת רציפה עמנו, זאת, תוך ראיית הנושים כשותפים אמיתיים. לעניין זה נציין ונאמר כי שותפים לא לוחצים על שותפים ובטח שלא מאיימים על שותפים. לעניין זה עליהם לזכור כי השותפים שלהם לעתיד אינם נאמני האג"ח ואינם נאמני ההסדר כי אם ציבור נושי אחזקות ויש לציבור זה ייצוג בהם, אקסלנס, הראל, פסגות, גלעד, קרן ברוש וכן ארגון הח"צ.



הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי וביןבהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או